יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

בקטגוריה «יהודים מאוקראינה» קראו את סיפורו של שלמה פרנקפורט — מדען יהודי ומארגן מדע, שבתחילת המאה ה-20 עזר לאוקראינה לבנות את מה שהיום היו קוראים לו “תשתית אגרו-חדשנות”: מעבדות, שדות ניסוי, תחנות סלקציה, כללי איכות זרעים ומחקרים יישומיים הקשורים לכלכלה האמיתית.

את הביוגרפיה הזו (אוק’) אסף המחבר הישראלי שמעון ברימן באתר Ukrainian Jewish Encounter. הוא כותב על פרנקפורט ללא רומנטיזציה — כאדם שדיבר בביטחון שווה בשפת הכימיה, הפרקטיקה החקלאית וההחלטות הממשלתיות. ודווקא בגלל זה בהיסטוריה האגררית האוקראינית יש לפרנקפורט כינוי מטפורי: רשת מרכזי המדע סביב קייב נקראה מאוחר יותר “מקדש שלמה” — לא במשמעות דתית, אלא כמטפורה ל”מערכת שנבנתה”, ששרדה את חילופי התקופות.

מי היה שלמה פרנקפורט — בקצרה, אך לעניין

שלמה לייבוביץ’ (שלמה מאירוביץ’) פרנקפורט נולד בשנת 1866 בווילנה (כיום וילנה). הוא קיבל השכלה אירופית ותואר דוקטור לכימיה בציריך, עסק במחקרי סוכרים בצמחים — נושא שחופף ישירות עם גידול הסלק והסוכר באוקראינה בתחילת המאה ה-20.

אבל “קריירה אימפריאלית” עבור מדען יהודי בסוף המאה ה-19 לעיתים קרובות נתקלה לא ביכולות. ברימן מביא אפיזודה מייצגת: בשנת 1898 סירבו לפרנקפורט במשרת פרופסור במכון החקלאי במוסקבה דווקא על בסיס דת. בתרגום לשפה פשוטה זה נשמע כך: הדרך לאוניברסיטאות סגורה — כלומר, המדע צריך לחפש מוצא דרך הפרקטיקה.

ואת המוצא הזה מצא פרנקפורט בקייב.

קייב: מעבדה שממנה צמחה מערכת

המעבר לקייב היה עבור פרנקפורט נקודת מפנה. בשנים 1901–1920 (ברימן מדגיש את התקופה הזו כפרודוקטיבית ביותר) הוא עבד שם, היכן שהמדע פוגש את הייצור האמיתי: מפעלי סוכר, אגרוכימיה, איכות זרעים, יבול.

פרנקפורט עמד בראש המעבדה האגרוכימית של הסינדיקט החקלאי בקייב והחל לקדם את מה שהיום נראה מובן מאליו, אך אז היה חשיבה ניהולית חדשה: זרעים צריך לא רק לקנות ולזרוע, אלא לבדוק, להשוות, לשפר, לסטנדרט. המדע צריך למדוד את התוצאה, ולא לשרת דוחות יפים.

ברימן מדגיש כי מהמעבדה הזו צמח עם הזמן מרכז מדעי פעיל במכון החקלאות. כלומר, לא מדובר ב”הבזק של כישרון”, אלא ביצירת בסיס מוסדי: מבנה, אנשים, מתודולוגיות, הרגל לניסוי.

שדות ניסוי ודשנים: עבודה לא בתיאוריה

פרנקפורט לא הסתגר בכימיה משרדית. לפי תיאורו של ברימן, הוא השתתף ביצירת רשת שדות ניסוי בכמה מחוזות — כדי לבדוק רעיונות לא על נייר, אלא באדמה ובמזג האוויר. זה חשוב: אוקראינה — גדולה ושונה, ומתכונים אוניברסליים בחקלאות עובדים גרוע.

כיוון נפרד היה עבודה עם דשנים מינרליים. אז זה נשמע כמו “כלי מודרניזציה” — אפשרות להעלות את היבול ולייצב את איכות המוצרים. בטקסט פרנקפורט נראה כאדם שהסביר ליצרנים ולבעלי הקרקעות: כן, זה כסף, כן, זו טכניקה, אבל בלי זה הכלכלה האגררית תישאר מאחור.

ברימן למעשה מראה “מודל מעבר”: מחקלאות כמסורת — לחקלאות כענף שבו ההחלטות מאושרות על ידי נתונים.

מירונובקה ו”אוקראינקה”: כאשר הסלקציה הופכת לחלק מהמדינה

אחד הפרקים המרכזיים — ארגון בשנת 1909 של תחנת מחקר מרכזית לתרבות סלק הסוכר ליד מירונובקה. ברימן כותב כי התחנה נתמכה על ידי יצרני הסוכר המקומיים: זהו קשר חשוב בין מדע לעסקים, שבלעדיו תשתית בדרך כלל לא שורדת.

מאוחר יותר על בסיס יוזמות אלו מופיעה תחנת הסלקציה של מירונובקה (היום — מכון החיטה). וכאן ברימן נותן פרט שמושך אפילו אנשים רחוקים מהנושא האגררי: לפרנקפורט מייחסים את רעיון השם של זן החיטה הרכה החורפית “אוקראינקה 0246”.

זה לא פרט שולי. שם הזן — זהו סמל לכך ש”אוקראיני” יכול להיות לא רק הצהרה פוליטית, אלא גם מוצר מדעי קונקרטי: מגודל, נבדק, מופץ.

פרנקפורט והמדינה האוקראינית: בחירה שלא הייתה “נייטרלית”

ברימן מציג את פרנקפורט כאדם שלא התחבא מהפוליטיקה — אף על פי שלא היה נואם פוליטי. בשנות המהפכה האוקראינית פרנקפורט השתתף ביצירת מבנים מקצועיים ומדעיים, עבד בוועדות ועסק במה שלעיתים קרובות נשאר מאחורי הקלעים: עיצוב מוסדי של הענף.

בטקסט נשמעת מחשבה שברימן מנסח בצורה חדה וללא קישוטים:
«במדינה האוקראינית הוא האמין יותר מהרבה אוקראינים» — כותב ברימן.

נפרד מצוין העבודה בממשלת ההטמן, שם פרנקפורט עסק בנושאי חקלאות ומזון והשתתף בהכנת חקיקה אגררית. כלומר, זו לא הייתה “אהדה במילים”, אלא מעורבות ברוטינה ניהולית: מסמכים, תקנים, כללים.

משא ומתן בשנת 1918: דיפלומטיה כלכלית וסוכר

יש גם שכבה בינלאומית. ברימן מביא את עמדתו של ההיסטוריון רוסלן פירוג: פרנקפורט ייצג פעמיים את אוקראינה במשא ומתן כלכלי מורכב עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה בשנת 1918. המהות — הצד האוקראיני עמד על תנאים כלכליים, כולל מחיר הוגן לסוכר האוקראיני.

ברימן מדגיש: זה לא היה “יציאה סמלית”, אלא עבודה משא ומתן, שבה לכל מספר היה משקל פוליטי.

כמו כן, בטקסט מדובר על הענקת פרנקפורט בעיטור גרמני — כסמן להכרה בתפקידו במגעים אלו.

הגירה וארגון עולמי ORT: המשך הביוגרפיה האוקראינית בעולם

לאחר תבוסת הרפובליקה העממית האוקראינית, לפי תיאורו של ברימן, פרנקפורט סירב לשתף פעולה עם הבולשביקים ובסוף שנת 1920 היגר. מכאן מתחילה חלק אחר של החיים — אך הוא ממשיך באופן הגיוני את הראשון: בניית מערכת, רק כבר ברמה בינלאומית.

פרנקפורט עבד במשך עשורים בארגון עולמי ORT — ארגון שעסק בחינוך טכנולוגי ותמיכה בבעלי מלאכה וחקלאים. ברימן מפרט את הערים והשלבים של עבודת ORT באירופה, ולאחר מכן המעבר לארה”ב. משנת 1947 פרנקפורט הפך לנשיא ORT העולמי.

הוא נפטר בשנת 1954 ונקבר במדינת ניו יורק. אך העקבות האוקראיניים בביוגרפיה שלו לא נעלמו: ברימן בונה את הקו כך שהקורא יראה — הניסיון ביצירת תשתית אגררית באוקראינה הפך לחלק מהפרויקט הרחב יותר שלו, העולמי.

למה “מקדש שלמה” נשמע היום במיוחד חד

המטפורה “מקדש שלמה” ברימן מקשר להערכת האקדמאי ויקטור ורגונוב: מדובר במרכזי המדע האגרריים שנוצרו על ידי פרנקפורט באוקראינה, שעבדו גם אחריו. משמעות המטפורה — ב”ארכיטקטורת המדע” שנבנתה: כאשר המערכת ממשיכה לתפקד, גם אם היוצר כבר איננו.

הסיום אצל ברימן עכשווי וישיר מאוד: הוא מזכיר כי בית הספר היהודי מס’ 141 בקייב, הפועל תחת חסות ORT, עובר חורף מלחמתי קשה — עם הפגזות, הפסקות חשמל וחום. סיפורו של אדם מתחילת המאה ה-20 פתאום מתגלה קרוב למציאות של 2026.

מסקנות עיקריות לקטגוריה “יהודים מאוקראינה”

פרנקפורט — דוגמה לאינטלקטואל יהודי שהפך לחלק מהפרויקט המודרניזציה האוקראיני לא בסיסמאות, אלא בתשתית.

תרומתו — לא רעיון “רועש” אחד, אלא הרגל לבדיקה מדעית, סטנדרטיזציה וניסוי שיטתי בחקלאות.

בשנות המהפכה האוקראינית הוא עשה בחירה מודעת לטובת המדינה האוקראינית ועבד במנגנוני ניהול אמיתיים.

עבודתו הבאה בארגון עולמי ORT מראה את המשך אותה לוגיקה: חינוך, מיומנויות יישומיות, תמיכה בקהילות — דרך מוסדות, ולא דרך הצהרות.

---

טקסט: שמעון ברימן (ישראל). https://ukrainianjewishencounter.org/uk/hram-solomona-bilya-ki%d1%94va-yak-%d1%94vrejskij-vchenij-prosuvav-agroindustriyu-ukra%d1%97ni/

המחבר מודה לעובדת ארכיון ORT העולמי בלונדון ג’ניפר ברונטון (Jennifer Brunton) על הסיוע בחיפוש חומרים והספקת תמונתו של שלמה פרנקפורט.

יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

13 בפברואר 2026 בתל אביב יתקיים מהדורה מיוחדת של DISCO UKRAЇNA — Be My Valentine. המסיבה מוקדשת ליום האהבה ותאחד את “הקהילה האוקראינית” בישראל בפורמט של ריקודים, היכרויות ותקשורת חיה.

המרכיב החברתי טמון באירוע מההתחלה. כבר בשלב רכישת הכרטיסים האורחים יוכלו לתמוך בפליטים אוקראינים בישראל, על ידי מימון כרטיסים מוזלים לאוקראינים שנמצאים בארץ עקב המלחמה. היוזמה מתבצעת בשיתוף פעולה עם ארגון ASSAF.

חלק מההכנסות מהערב ילכו לתמיכה ביוזמות התנדבותיות באוקראינה.

DISCO UKRAЇNA

DISCO UKRAЇNA — זו מסיבה אוקראינית בפורמט ובאווירה, עם מוזיקה אוקראינית, שפה וקהילה במרכז תשומת הלב. עם זאת, האירוע פתוח לכל המעוניינים — חברים, שותפים וכל מי שרוצה לבלות ערב באווירה חמה ומאחדת, ללא קשר למוצא.

האירוע יתקיים ב-PHI GARDEN — מתחם עירוני במרכז תל אביב עם כניסות מצד שדרות רוטשילד ורחוב אחד העם.

מוזיקה ופורמט

בתוכנית — 100% מוזיקה אוקראינית: להיטים עכשוויים, שירים אהובים מהעבר ורמיקסים מקוריים.

בעמדת ה-DJ:

• DJ RAZME — תושב DISCO UKRAЇNA
• DJ SAMSO — הופעת בכורה במסיבה

פורמט הערב כולל ריקודים בעמדת ה-DJ, תקשורת בחצר, קוקטיילים בבר ותנועה חופשית בין האזורים.

קופידונים ו”דואר ולנטיין”

לכבוד יום האהבה המארגנים הוסיפו אלמנטים אינטראקטיביים. בכניסה האורחים יפגשו “קופידונים” שיחלקו צמידים מיוחדים — סימן חזותי לפתיחות להיכרויות חדשות.

במתחם תפעל “דואר ולנטיין”: גלויות, מדבקות ואפשרות להעביר מסר דרך המארגנים. במהלך הערב מתוכננים תחרויות עם פרסים.

מתי והיכן

• תאריך: יום שישי, 13 בפברואר
• שעה: 18:00–23:00
• לאחר 23:00 — המשך מסיבת מועדון חינם
• יציאה חופשית וכניסה חוזרת
• גיל: 18+

📍 PHI GARDEN, תל אביב
כניסות: Rothschild Blvd 41 / Ahad Ha’Am St 54

כרטיסים ופרטי קשר של המארגנים

📧 nezalezhna.il@gmail.com
הפקה: NEZALEZHNA

כרטיסים: – https://selector.org.il/e/YepjZC-VJRL

בתנאי מלחמה אירועים כאלה הופכים לא רק לצורת בילוי, אלא גם לדרך של תמיכה הדדית ושימור הקהילה.  — חדשות ישראל | Nikk.Agency ממשיכים לספר על פרויקטים של התפוצה האוקראינית בישראל.

יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

ב Veteran Hub בקייב (ארגון חברתי אוקראיני ומרחב תמיכה לוותיקים, חיילים ובני משפחותיהם) התקיים הקרנה מוקדמת של הסדרה הישראלית «חטופים»(“חטופים”). לאחר הפרק הראשון הצופים נשארו באולם – התחיל דיון על החזרה מהשבי, ההתאקלמות הארוכה ולמה המשפחות לעיתים קרובות נמצאות בחזית לא פחות מהחיילים.

ההקרנה הייתה חלק מפרויקט תרבותי שיזם שגרירות מדינת ישראל באוקראינה.

“עבור אמנים ישראלים המלחמה היא לא נושא מופשט, אלא חוויה אישית”, –ציין ב-12 בפברואר 2026 שגריר מדינת ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, והדגיש כי הנושאים הללו מהדהדים במיוחד בחברה האוקראינית כיום.

בהמשך הסדרה מתוכננת לקהל רחב יותר — הוכרזה דיבוב אוקראיני ושידור עתידי בערוץ הטלוויזיה СТБ. זה אומר שהשיחה תצא מהסביבה המומחית לבתים רגילים.

איך נולד הפרויקט ולמה עדיין מנתחים אותו

«חטופים» (עברית חטופים, Hatufim / Khatufim, מילולית — «חטופים», «נחטפים»; שם בינלאומי — «שבויים» / Prisoners of War) — סדרת דרמה טלוויזיונית ישראלית, שנוצרה על ידי הבמאי, התסריטאי והמפיק גדעון רף. ההפקה נעשתה על ידי אולפן Keshet.

העונה הראשונה שודרה בערוץ השני הישראלי ממרץ עד מאי 2010. העונה השנייה יצאה מאוקטובר עד דצמבר 2012.

ב-2013 דיבר רף על תוכניות לעונה שלישית, אך ב-2015 הודה כי הפקתה נראית בלתי סבירה.

כבר ב-2010 הסדרה זכתה בפרס הטלוויזיה הראשי של ישראל — המקבילה המקומית ל”אוסקר” — כסדרת הדרמה הטובה ביותר.

מההתחלה היה ברור: הצופה לא עומד בפני עוד סיפור מלחמה. הפרויקט התגלה כעמוק יותר — על טראומה, זיכרון, חשדנות, יחסים הרוסים והיכולת לחזור הביתה.

הגורל הבינלאומי

עוד לפני ההקרנה בישראל התוכנית נרכשה על ידי 20th Century Fox Television.

על בסיס המקור נוצר בארה”ב פרויקט בן שמונה עונות «Homeland», ששודר מ-2011 עד 2020 והפך לאחת מסדרות הדרמה המוכרות ביותר של זמנו.

בהודו נוצרה אדפטציה רחבת היקף — פרויקט טלוויזיה בן 110 פרקים «P.O.W. – Bandi Yuddh Ke», הבמאי היה ניהיל אדוואני, וגדעון רף ייעץ להפקה.

למרות הקריירה הגלובלית, המקור הישראלי נחשב על ידי רבים מהמבקרים כקשה ואישי ביותר. הוא פחות עוסק במשחקי ריגול והרבה יותר — בחיים פרטיים הרוסים.

נתונים עיקריים על הפרויקט

ז’אנר: מותחן פסיכולוגי, דרמה
יוצר: גדעון רף
תסריט: גדעון רף
במאי: גדעון רף

בתפקידים הראשיים:
יורם טולדנו
ישי גולן
אסי כהן
יעל איתן
מילי אביטל
יעל אבקסיס
עדי עזרוני

מדינת הפקה: ישראל
שפות מקוריות: עברית, ערבית

מספר עונות: 2
מספר פרקים: 24

משך פרקים: כ-45–60 דקות.

מפיקים בפועל:
גדעון רף
ליאת בנאסולי

מפיק: ליאת בנאסולי
צלם: איתי נאמן
הפקה: קבוצת מדיה Keshet

למה המקור נתפס כחזק יותר מהאדפטציות

הגרסאות הבינלאומיות הגבירו את הממד הפוליטי, הוסיפו מתח של שירותי הביטחון ואיום גלובלי.

הגרסה הישראלית נשארת קאמרית.

היא משאירה את הצופה בתוך המשפחה, בתוך הטראומה, בתוך השקט לאחר החזרה.

דווקא הקרבה הזו עושה אותה כבדה — ולכן עמידה.

עלילה מפורטת: מה קורה על המסך

שבע עשרה שנים לאחר מכן

העלילה מתרחשת ב-2008. שלושה חיילים ישראלים נעלמו במהלך מבצע סודי בלבנון. לאחר 17 שנים שניים מהם חוזרים מהשבי הסורי. השלישי — נהרג.

בביתם מחכה להם דרמה לאומית: מצלמות, דגלים, משפחות, נאומים רשמיים. החברה רוצה סוף שאפשר להראות בחדשות.

אבל הסדרה מתחילה בדיוק שם, איפה שבדרך כלל שמים נקודה.

חזרה לחיים זרים

הנשים חיו כמעט שני עשורים בלי בעלים. הילדים גדלו. לקרובים יש דרכים חדשות להגן על עצמם מכאב — והרגלים חדשים לחיות.

המשוחררים מתמודדים עם זה שזכרו אותם, אבל כבר לא מכירים. הם עצמם השתנו כל הזמן הזה, אבל אף אחד לא ראה איך בדיוק.

כל צעד בבית הופך לניסיון ללמוד מחדש להיות אדם בין קרובים.

בין חיבוקים לחקירה

בזמן שהמדינה חוגגת, שירותי הביטחון מתחילים בעבודה משלהם. המשימה שלהם — לברר מה קרה בשבי, אילו קשרים ייתכנו, האם יש איום.

הגיבור לתמונת הטלוויזיה הופך לדמות של ספק.

והסדרה משאירה את הצופה בתוך המבוי הסתום המוסרי הזה.

למה ההקרנה בקייב הפכה לאירוע בקנה מידה אחר

המטרה — לא בכורה, אלא שיחה

המארגנים אמרו במפורש: דוגמת «חטופים» נדרשת כדי להתחיל דיון על איך אנשים חוזרים, איך הם מתאקלמים לחיים שלווים ואילו מבחנים עוברים משפחותיהם.

משתתפי השולחן העגול הדגישו — עבור אוקראינה זה היום לא רק עניין תרבותי, אלא צורך חברתי.

דברי השגריר

ברודסקי הזכיר כי סדרות ישראליות ידועות בעולם מזה זמן רב, רבים שמעו גם על «חטופים» וגם על «פאודה». השגרירות, לדבריו, תמשיך להכיר את הקהל האוקראיני עם התרבות הישראלית גם בעתיד.

הוא הדגיש במיוחד: הנושאים שהועלו בפרויקט מהדהדים במיוחד בחברה האוקראינית כיום.

איפה נפגשים שני הניסיונות

ישראל למדה במשך עשורים לחיות עם חזרת שבויים, עם שיקומם, עם ויכוחים בתוך החברה על מחיר השחרור ומחיר הביטחון.

אוקראינה עוברת כעת דרך דומה.

לכן תשומת הלב לסדרה — זו כבר לא חדשות טלוויזיוניות.

דווקא כאן מערכת НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה תהליך חשוב: חילופי ניסיון אמיתי, לפעמים כואב, בין מדינות שנאלצות לבנות מחדש את החיים לאחר טראומה.

מה זה Veteran Hub ולמה ההקרנה של «חטופים» התקיימה דווקא שם

Veteran Hub https://veteranhub.com.ua/ — ארגון חברתי אוקראיני ומרחב תמיכה לוותיקים, חיילים ובני משפחותיהם. זהו מרכז אליו פונים לעזרה לאחר שירות ולאחר חזרה מהמלחמה.

הפלטפורמה עובדת עם מספר תחומים מרכזיים:
תמיכה פסיכולוגית,
התאקלמות חברתית,
ייעוץ משפטי,
תוכניות חינוכיות,
עזרה במציאת עבודה,
אירועים לקהילת הוותיקים.

Veteran Hub נפתח בקייב ב-2018 כמרכז ציבורי ראשון מסוגו. משימתו — לעזור לאנשים לעבור מחוויית צבא לחיים אזרחיים ובמקביל להסביר לחברה עם אילו קשיים מתמודדים אלו שחזרו.

למה דווקא המקום הזה מתאים ל«חטופים»

הסדרה מספרת על חיילים שחזרו הביתה לאחר שנים רבות בשבי, ועל כמה קשה לבנות מחדש יחסים עם המשפחה והחברה.

זו בדיוק אותה בעיה שVeteran Hub מתמודד איתה מדי יום: חזרה, אינטגרציה מחדש, טראומה, חיים “אחרי”.

לכן ההקרנה המוקדמת שם — לא פורמליות תרבותית. זו הזדמנות לתרגם מיד את הסיפור האמנותי לשיחה מעשית בין מומחים, ותיקים ומשפחות.

במרחב כזה הסדרה נתפסת לא כהקרנת בכורה טלוויזיונית, אלא כהזדמנות לדבר על מנגנוני התאקלמות אמיתיים.

מה הצופה צריך להבין מראש

זהו סיפור כבד ואיטי.

כאן יש מעט גבורה והרבה סדקים יומיומיים.

אין הבטחה שהכל יהיה קל יותר.

אבל דווקא הכנות הזו עושה את הסיפור חי — ומסבירה למה חוזרים אליו שוב, כשצריך לדבר על דברים קשים בלי סיסמאות.

שחרור מסיים את השבי באופן פורמלי.
ומכאן מתחילה דרך ארוכה הביתה — והיא של כל אחד ואחד.

יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

קופת עושה חיים – שירות כרטיסים בישראל, שבו ניתן לרכוש כרטיסים לאירועים בעברית!

קונצרטים, הצגות, קולנוע ואירועים חינוכיים – בחרו והזמינו בקלות.

---

איפה לקנות כרטיסים להופעות והצגות בישראל? קופת עושה חיים מציע שירות בעברית!

ישראל היא מדינה שבה התרבות מאחדת אנשים מרקעים שונים. קונצרטים, הצגות תיאטרון, פסטיבלים, הקרנות סרטים ואירועים חינוכיים זמינים ברחבי הארץ. כעת ניתן לרכוש כרטיסים בקלות באמצעות שירות נוח קופת עושה חיים, הפועל גם בעברית.

מה זה קופת עושה חיים?

קופת עושה חיים הוא שירות כרטיסים המסייע למארגני אירועים תרבותיים למכור כרטיסים ומאפשר למבקרים להזמין מקומות בקלות ובמהירות.

תחומי הפעילות העיקריים של קופת עושה חיים:

• ✔️ אירועי מוזיקה – הופעות של אמנים ישראלים ובינלאומיים.
• ✔️ הצגות תיאטרון – הצגות בעברית, רוסית, אנגלית ואוקראינית.
• ✔️ הקרנות סרטים – בכורות והקרנות חוזרות של סרטים פופולריים.
• ✔️ תכניות חינוכיות – הרצאות, סמינרים וקורסים.
• ✔️ פסטיבלים ואירועי תרבות – אירועים גדולים בערים שונות בישראל.

כעת כל המידע על האירועים הקרובים זמין בעברית, מה שהופך את תהליך הזמנת הכרטיסים לנוח עוד יותר.

---

למה שירותים בעברית חשובים בישראל?

על פי נתוני משרד העלייה והקליטה של ישראל, מאז 2022 עלו לארץ יותר מ15,000 עולים חדשים. בנוסף, חיים בישראל באופן זמני כ14,000 תושבים נוספים, המשתתפים בפעילות התרבותית של המדינה.

פתיחת עסקים המכוונים לקהל דובר עברית הפכה למגמה חשובה, וקופת עושה חיים הוא אחד הפרויקטים המאפשרים שירות ללא מחסומי שפה.

“אנחנו רואים ביקוש גובר לאירועי תרבות בקרב הקהל דובר העברית. לאנשים חשוב לקבל מידע בשפתם, ואנחנו שמחים להציע שירות כזה,” – אומרים נציגי קופת עושה חיים.

---

איך לקנות כרטיסים ב-קופת עושה חיים?

תהליך הזמנת הכרטיסים פשוט מאוד ולוקח רק כמה דקות:

1. 1️⃣ בחרו אירוע באתר קופת עושה חיים.
2. 2️⃣ ציינו את מספר הכרטיסים ובחרו את המקומות הרצויים.
3. 3️⃣ שלמו אונליין בצורה מאובטחת.
4. 4️⃣ קבלו כרטיס אלקטרוני במייל או בהודעת SMS.

קופת הכרטיסים קופת עושה חיים ממוקמת בראשון לציון (רחוב נתניה 13), אך כל השירותים זמינים אונליין, כך שניתן לרכוש כרטיסים מכל מקום בישראל.

---

NAnews – חדשות ישראל: תמיכה ביוזמות תרבותיות

NAnews – חדשות ישראל מפרסם בקביעות מידע על אירועי תרבות מרכזיים בישראל ותומך בעסקים הפועלים עבור קהל דוברי העברית.

אירועי תרבות בישראל הם לא רק בידור, אלא גם אמצעי חשוב לאינטגרציה ולתקשורת עבור עולים חדשים. קופת עושה חיים הוא דוגמה לעסק שהופך את התהליך הזה לנוח ונגיש יותר.

---

סיכום

אם אתם מחפשים **דרך נוחה לרכוש כרטיסים** להופעות, הצגות, הקרנות סרטים או אירועים חינוכיים בישראל, קופת עושה חיים מציע שירות **בעברית**, מה שהופך את תהליך ההזמנה לפשוט ונגיש.

אל תפספסו את ההזדמנות להשתתף באירועי התרבות הטובים ביותר בישראל! הזמינו כרטיסים ב-קופת עושה חיים כבר היום.

🔹 כתובת: ראשון לציון, רחוב נתניה 13
🔹 קטגוריות: מוזיקה | תיאטרון | קולנוע | חינוך

📌 מידע נוסף ורכישת כרטיסים – באתר קופת עושה חיים!

יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

במדור שלנו «יהודים מאוקראינה» נ raccontar את המעשה הגיבור של יורי ליפשיץ, קייבי שהפסיק את “רכבת המוות” שנסעה לאושוויץ, והציל יותר מ-100 יהודים. סיפורו הוא דוגמה לגבורה ואומץ, שממשיך להוות מקור השראה למאבק באי-צדק.

ב-19 באפריל 1943, בברית המועצות הבלגית, התרחשה אירוע שהפך לגיבוריזם אמיתי ולסמל של התנגדות למשטר הנאצי.

זה היה היום בו יורי ליפשיץ יחד עם שני חברים – רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון – פתחו במתקפה על רכבת שהובילה יותר מ-1600 יהודים ממחנה המעבר מהלין לאושוויץ. בעזרת משאבים מינימליים – אקדח אחד וכלים לפריצה – הם הצליחו להפסיק את הרכבת ולשחרר את העצירים. פעולה זו הפכה להיות הראשונה והיחידה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה שבוצעה בריחה המונית מ”רכבת המוות”.

---

פרטי הפעולה: “התקפה על הקונווי ה-20”

ב-19 באפריל 1943 יורי ליפשיץ, חמוש באקדח בלבד, ארגן את ההתקפה על הקונווי ה-20 שהוביל את העצירים לאושוויץ. ליפשיץ עם שני חברים — רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון — הצליחו להפסיק את הרכבת בעזרת הכלים והאקדח. למרות חוסר נשק והיתרון הכמותי של האויב, הם פעלו בנחישות.

“הקונווי ה-20”, הידועה גם כ“רכבת מספר XX” (בעברית: Vingtième convoi), הייתה רכבת שהובילה את המגורשים מבלגיה, הכבושה בידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.

הסיבה לפעולה הייתה עדות של וויליאם הרסקוביץ, עצור מאושוויץ, שהצליח להימלט מהמחנה, ומאז התקשר עם ההתנגדות הבלגית לאחר שהגיע לאנטוורפן. העדות של הרסקוביץ נחשבת לאחת העדויות המוקדמות ביותר על זוועות אושוויץ.

---

ב-19 באפריל 1943 הקונווי ה-20 עזב את מחנה המעבר מהלין, כשהוא מוביל 1631 יהודי, בהם גברים, נשים וילדים. לצורך ההובלה השתמשו לא ברכבות נוסעים רגילות, אלא ברכבות מטען עם חלונות שהיו מכוסים בחוט תיל. בנוסף, הייתה רכבת מיוחדת (Sonderwagen), בה היו 19 אנשים – 18 גברים ואישה אחת. אנשים אלו היו חברי ההתנגדות ונסוגים מההובלות הקודמות. כדי להשמידם מיד עם הגעתם לאושוויץ, בגדיהם סומנו בצלב אדום. אך שלושה מהם הצליחו להימלט, ורביעי נורה במקום.

באותה תקופה, קבוצת צעירים מההתנגדות הבלגית, בהם יורי ליפשיץ, רופא יהודי מקייב, וחבריו — רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון — חמושים באקדח אחד ופנס אדום מאולתר, הצליחו להפסיק את הרכבת בין רשויות בורטמרבק והאכט בנתיב מלהלין – לווון. למרות השמירה של קצין אחד וחמישה עשר חיילים מSicherheitspolizei (SiPo-SD), הם הצליחו לפתוח אחד מהקרונות ולשחרר 17 אנשים.

כמה אסירים נוספים ברחו מבלי לעזרת ההתנגדות. נהג הרכבת, אלבר דומון, עזר לבריחה בכך שנע בכבישים באופן איטי ככל האפשר בין טינן וטונגרן, נעצר כל הזמן, ככל שניתן, והעניק לאנשים הזדמנות לקפוץ מהרכבת ולהימנע מהתוצאות הקטלניות.

בתוצאה מכך, ברחו 233 אנשים מהרכבת. אבל 89 נתפסו ונשלחו על רכבות מאוחרות, 26 נורו או נהרגו כשנפלו מהרכבת. רק 118 שרדו, מסתתרים בתוך משפחות בבלגיה עד סוף המלחמה. הצעיר ביותר היה בן 11 בלבד — סימון גרונובסקי. גם ביניהם הייתה רגינה כרוכמל, אחות התנגדות בת 18, שחיתוך את הסטנדרים של העץ לפני הוונטה באוויר קפצה מרכבת.

ב-22 באפריל 1943, הרכבת הגיעה לאושוויץ וכולה נבחרה, מתוך 521 איש שהורשו לעבוד, רק 150 שרדו עד סיום המלחמה. שאר 874 נתפסו באחד חדרי מגרף העלותן.

הפעולה וההסתגלות לזוועות המלחמה נותן יורי ליפשיץ וניסיונו עוזר לאנשים רבים להימנע מכל מיני תוצאות מסוכנות.

---

יורי ליפשיץ: הגיבור של ההתנגדות, שהציל מאות חיים

יורי סולומונוביץ’ ליפשיץ (30 בספטמבר 1917, קייב, אוקראינה — 17 בפברואר 1944, שארבק, בלגיה) היה רופא יהודי, לוחם בהתנגדות הבלגית, שהפך למפורסם בזכות מעשה הגבורה שלו שהציל את חייהם של יותר מ-100 יהודים, והפך לדמות היסטורית במאבק נגד המשטר הנאצי.

יורי ליפשיץ נולד בקייב במשפחה יהודית. אביו היה רופא צבאי ששירת בצבא הרוסי, ואמו באה ממשפחת יהודים עשירים מקישינב. היא קיבלה חינוך בסורבון ועבדה כמורה. משפחת ליפשיץ עברה הרבה, מה שנתן ליורי הזדמנות להכיר תרבויות ושפות שונות. בשנת 1928 משפחת ליפשיץ עברה למינכן, ולאחר מכן לקייב.

כאשר יורי היה בן 11, הוריו התגרשו, ואמו עם שני בניהם עברה לבלגיה, לעיר שארלרואה. יורי המשיך את לימודיו בבלגיה, והצטרף לאוניברסיטה לרפואה של בריסל, שם הוא למד לפסיכולוגיה רפואית.

יורי ליפשיץ המשיך את לימודיו בבריסל, שם הוא סיים את לימודיו בהצלחה בפסיכולוגיה. בסוף שנת 1940, לאחר שהבלגים הפסידו למשטר הגרמני, השתמשו בשני סוגים עבור עשו המסייעים האנשים להזדוף עולם.

לאחר הכיבוש, יורי ליפשיץ התחיל לעבוד בבית החולים סן-פייר בבריסל, שם הציל אנשים רבים למרות האיום במעצר. באותה שנה, יורי הצטרף להתנגדות הבלגית, כשהוא מבין שהנאצים מכינים את “הפתרון הסופי לשאלה היהודית”.

ב-1942, כשכבר החלה דיפורטציה המונית של יהודים למחנות הריכוז, יורי ליפשיץ הבין שעליו לפעול באופן נחוש כדי להציל את היהודים בבלגיה. הוא הצטרף לקבוצת ההתנגדות האנטי-פאשיסטית, כשהוא מתכנן פעולות הצלה ליהודים. יורי ידע שזמן אוזל, וכל פעולה שלו עשויה להיות החלטית לגורל רבים.

הידע הרפואי שלו, האומץ והנחישות הובילו אותו להשתתף באחת מהפעולות המפורסמות ביותר של ההתנגדות הבלגית.

מעצרו והוצאותו להורג של יורי ליפשיץ

לאחר הפעולה המוצלחת, יורי ליפשיץ נעצר על ידי הגסטפו ב-14 במאי 1943, אך הצליח לברוח בעזרת תחכום. אך לאחר חודשיים, ב-26 ביוני 1943, הוא נתפס שוב. יורי עבר עינויים קשים, ולמרות הכל סירב לשים רטייה על עיניו לפני הוצאתו להורג.

ב-17 בפברואר 1944 יורי ליפשיץ נורה למוות בשארבק, לא רחוק מבריסל.

---

האנדרטה לזכרו של יורי ליפשיץ

הזיכרון למעשי הגבורה של יורי ליפשיץ ושותפיו הונצח בבלגיה. ב-1993 הוקמה אנדרטה בבריסל, המוקדשת למעשי הגבורה שלו ולזכר כל קורבנות השואה. ב-2023 נפתחה בבריסל גם אנדרמת השואה, בה נחרתו שמות גיבורי ההתנגדות, כולל יורי ליפשיץ.

---

למה המעשה של יורי ליפשיץ כל כך חשוב?

המעשה של יורי ליפשיץ הפך לדוגמה לגבורה ולהתנגדות לנאציזם. מעשיו הצילו יותר מ116 חיים, ודוגמתו מעוררת השראה במאבק באי-צדק. המעשה שלו מזכיר לנו שגם קבוצה קטנה של אנשים, שפועלת בזמן קריטי, יכולה לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהציל חיים רבים. חשוב לזכור פעולות גבורה כאלה, כדי שלא יישכחו לעולם.

---

יורי ליפשיץ ותפקידו בהיסטוריה של אוקראינה וישראל

המעשה של יורי ליפשיץ היה משמעותי לא רק לבלגיה ולהקהילה היהודית, אלא גם לאוקראינה ולישראל. הקייבי הזה הפך לסמל של מאבק לחירות ולצדק, ומעשיו הפכו לחלק חשוב בזיכרון ההיסטורי של שני העמים – האוקראיני והיהודי.

על פלטפורמת НАновости – חדשות ישראל ואוקראינה, אנחנו ממשיכים להאיר את האירועים החשובים האלה ומזכירים את הגבורה של האנשים שנאבקו למען עתיד טוב יותר, למרות האיומים העצומים.

<pבמדור שלנו «יהודים מאוקראינה» אנחנו זוכרים לא רק את מעשה הגבורה של יורי ליפשיץ, אלא גם את תפקידו החשוב בהיסטוריה, הממחיש לנו את המשמעות של כל מעשה התנגדות במאבק בנאציזם. הגבורות שלו יישארו בזיכרון של אלה שנלחמו למען חיים וחירות, למרות כל המכשולים.

יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

בישראל הכריזו על תוכנית אירועים ב-22–24 בפברואר, לציון יום השנה הרביעי לפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה.

זה לא סדרה של “פרוטוקולים רשמיים” ולא ניסיון לדבר בשם אוקראינה במקום האוקראינים.

להפך: מציעים לאנשים פשוט לבוא ולעמוד יחד, כדי שהזיכרון לא יהפוך לחוויה בודדת שכל אחד חווה בשקט בביתו.

הפורמטים שונים: תפילה בכותל המערבי, ערב זיכרון ועדויות, ולאחר מכן טקס גדול במרכז תל אביב.

איפה ומתי יתקיימו האירועים ב-22–24 בפברואר בישראל

22 בפברואר, 11:00 — תפילה למען אוקראינה בכותל המערבי

מקום המפגש — ירושלים, הכותל המערבי.

הפורמט מוגדר כפתוח: ללא רשימות סגורות, ללא “רק למקורבים”. תפילה ציבורית בנקודה כזו בדרך כלל אוספת אנשים עם דעות וביוגרפיות שונות מאוד, אך בתאריכים אלה המשמעות מתכנסת לקו אחד: נוכחות, זיכרון, תמיכה.

מישהו מגיע לעשר דקות.

מישהו נשאר יותר זמן, כי בפנים לא משחרר.

23 בפברואר, 18:30 — “מילה על המלחמה” ב-Terminal Bat Yam

למחרת, בערב ה-23 בפברואר, האירוע עובר לבת ים, ל-Terminal Bat Yam ב-Derech Ben Gurion 130.

מוכרז ערב זיכרון ואמת “מילה על המלחמה”. המארגנים מדגישים במיוחד את החלק המעשי: כניסה בכרטיס 50 שקלים, והכספים שנאספים יופנו לרכישת גנרטורים לאוקראינה.

זו פרט חשוב, כי המלחמה באוקראינה מזמן הפכה למלחמה לא רק על שטחים, אלא גם על אנרגיה, חום, אור, האפשרות לשרוד את הלילה בחורף, כאשר פגיעה בתשתית משאירה שכונות שלמות ללא חשמל.

אורח מיוחד של הערב — שבוי מלחמה אוקראיני משוחרר אולקסי אנוליה, שיציג את ספרו “Jingle Bells”. מבטיחים גם תוכנית מפורטת, אך גם בלעדיה ברור העיקר: זה יהיה שיח לא “על גיאופוליטיקה”, אלא על חוויה אנושית, שרבים היו מעדיפים לא לקבל.

24 בפברואר, 18:30 — טקס זיכרון בכיכר הבימה בתל אביב

4 שנים של עמידות אוקראינה: אירועי זיכרון וסולידריות 22,23,24 בפברואר 2026 בישראל

הקולמינציה — 24 בפברואר ב-18:30 בכיכר הבימה בתל אביב.

המארגנים, Israeli Friends of Ukraine, מתארים את הטקס כערב של אחדות שקטה וזיכרון משותף. מילים כאן באמת יכולות להיות מיותרות: לפעמים מספיק נר, שקט ואנשים ליד, כדי שהמשמעות תישמע חזק יותר מכל במה.

24 בפברואר — תאריך שבאוקראינה אינו “בלוח השנה”, אלא בגוף.

“זה ערב של אחדות שקטה וזיכרון משותף.

נתאסף יחד כדי לזכור את כל מי שחייהם נלקחו על ידי המלחמה, לכבד את הנופלים ולתמוך באלה שממשיכים להיאבק.

24 בפברואר – זהו יום ששינה לנצח את אוקראינה וכל אחד מאיתנו. בזמן הזה חשוב במיוחד להיות יחד, להרגיש את כתף אחד של השני ולהראות שהזיכרון חי.

הטקס יהפוך למרחב של כבוד, אור וסולידריות. מקום שבו מילים לפעמים מיותרות, והנוכחות מדברת יותר.

האירוע מאורגן על ידי “חברים ישראלים של אוקראינה” בתמיכת שגרירות אוקראינה בישראל.

אנחנו מאוד רוצים לראות אתכם בערב הזה“, כותבים המארגנים (תרגום מאוקראינית).

ובהקשר הישראלי זה נקרא במיוחד בחדות: המדינה גם חיה עם חוויות של אובדן, טראומה והתחושה שהביטחון שלך יכול להישבר ביום אחד.

פרטים מהמארגנים – https://www.facebook.com/events/2574024116328282/.

למה המפגשים האלה חשובים במיוחד לישראל

בישראל חיים כיום עשרות אלפי אוקראינים, שנמצאים כאן בגלל המלחמה.

מישהו הגיע בשבועות הראשונים ועדיין לא יכול לבטא את המילה “בית” בלי הפסקה.

מישהו בנה חיים, עבודה, בית ספר לילדים, אבל כל בוקר מתחיל עם הסמארטפון: מה קרה בלילה, לאן הגיע, מי חי, מי לא עונה.

יש גם ישראלים, שבשנים האחרונות ראו מחדש את המילה “סולידריות”. אחרי ה-7 באוקטובר רבים מבינים כמה מהר העולם “מתעייף” מכאב של אחרים, כמה קל לעבור לחדשות אחרות, וכמה חשובה התמיכה, כשנדמה שאתה נשאר לבד מול האיום.

במובן הזה האירועים ב-22–24 בפברואר — לא רק “על אוקראינה איפשהו רחוק”. זה על עצב משותף, שבישראל היום מרגישים כמעט פיזית.

ולכן אנחנו מתעדים אותם לא כמודעה, אלא כחלק מהמציאות שבה חיים אנשים לידנו.

במרכז התוכנית הזו עומדת מחשבה פשוטה: הזיכרון לא צריך להיות פרטי, מוסתר בחדר. НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה במפגשים האלה דבר נדיר — רגע שבו מילים לא מחליפות פעולה, והתמיכה נמדדת בצעד שעשית והגעת.

בקצרה. בלי פאתוס. אבל באמת.

איך להצטרף ומה כדאי להבין מראש

אם אתם הולכים ל-22 בפברואר בירושלים, אל תצפו ל”קונצרט” או מופע.

זו נקודה שבה אנשים לרוב שותקים.

וזה בסדר.

אם אתם בוחרים את ה-23 בפברואר בבת ים, זכרו את הכרטיס ואת זה שהכסף לא הולך ל”עזרה מופשטת”, אלא לצורך מאוד קונקרטי של אוקראינה: גנרטורים, שמשמעותם אור וחום במקום שבו פוגעים במערכת האנרגיה באופן קבוע.

אם אתם מגיעים ל-24 בפברואר להבימה, היו מוכנים למרחב אנושי גדול ולכך שהרגשות יכולים להציף באופן בלתי צפוי. בתאריכים כאלה אפילו אצל האנשים הכי “מאורגנים” השליטה הפנימית לפעמים נסדקת.

ובכנות, בזה גם יש משמעות: הזיכרון צריך לכאוב, אחרת הוא הופך לפורמליות.

המארגנים גם קוראים למי שמוכן לעזור בארגון או להיות שותף, ליצור קשר איתם דרך עמוד הפייסבוק שלהם ולהשאיר פרטים.

זה בדיוק המקרה שבו “לעזור” אפשר לא רק בתרומה, אלא גם בידיים: לוגיסטיקה, סאונד, נרות, תרגום, תיאום אנשים, כל משימה פשוטה, שממנה נבנית קהילה אמיתית.

שלושת הימים האלה לא מבטלים את המלחמה.

לא מחזירים את הנופלים.

אבל נותנים דבר חשוב: תחושה שאוקראינה לא לבד, ושבישראל יש אנשים שמוכנים להיות ליד לא רק בחדשות, אלא גם במרחב האמיתי של העיר.