מעצמות בינוניות נגד הגדולות? מדוע הגיאופוליטיקה החדשה לא מבטלת את האריתמטיקה הישנה

יהודים מאוקראינה: יבגני “בניא” יצינה, הקיבורג האוקראיני הצעיר ביותר, שנהרג בינואר 2015 בהגנה על שדה התעופה דונצק - 23.02.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של אוקראינה השיב להאשמות ב’יחסי ציבור של מעשים טובים’: ‘בואו נתחרה בצדקה’ - 23.02.2026 - Новости Израиля

תפילה למען אוקראינה בכותל: דגל באורך 30 מטר בירושלים ושנה רביעית של סולידריות – 22 בפברואר 2026 – תמונה - 22.02.2026 - Новости Израиля
…

לאחר תחילת המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, רבים מהאנליסטים החלו לדבר על סוף הסדר העולמי הישן. מייסד Geopolitical Futures ג’ורג’ פרידמן טוען: המלחמה הקרה למעשה הסתיימה, אך האשליה ש’מדינות בינוניות’ יכולות להחליף את הגדולות, לא עומדת במבחן המספרים.

הסיבה לדיון הייתה נאומו של ראש ממשלת קנדה מארק קרני בדאבוס, שם הציע את רעיון הברית של מדינות בינוניות – מקנדה ואוסטרליה ועד יפן ומדינות האיחוד האירופי – כחלופה לדומיננטיות של ארה”ב וסין.

אריתמטיקה נגד חלום

שתי מעצמות – חצי מהכלכלה העולמית

ארצות הברית מהווה כ-רבע מהכלכלה העולמית. סין – כ-20%. כמעט חצי מהתמ”ג הגלובלי מרוכז בידי שתי מדינות.

ה-55% הנותרים מחולקים בין עשרות מדינות, מהן רק כ-שמונה יש תמ”ג מעל טריליון דולר. גם אם יאחדו את מאמציהן, היקף הכלכלה נשאר מפורק.

קנדה מפנה כ-75% מהייצוא שלה לארה”ב וכ-15% לסין. אובדן שני השווקים ידרוש חלופות בקנה מידה דומה. שווקים כאלה אינם קיימים.

ללא ביטחון אין כלכלה

פרידמן מדגיש: עושר ללא כוח פגיע. מדינות מוכוונות ייצוא זקוקות לשווקים ולערבויות ביטחוניות. גרמניה לא יכולה להבטיח את ביטחונה של דרום קוריאה. דרום קוריאה לא תחליף את השוק האמריקאי עבור אירופה.

הרעיון של ‘בעלי דעות דומות’ מושך ברטוריקה, אך בניסיון לתרגם אותו למודל כלכלי מתעוררות סתירות מבניות.

בהקשר זה, חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינים כי הדיון על ‘מדינות בינוניות’ משקף תגובה פסיכולוגית לשינוי במאזן הכוחות, ולא מערכת יציבה חדשה.

ארה”ב וקנדה: תלות ללא גירושין

שזירה כלכלית

פרידמן משווה את היחסים בין ארה”ב לקנדה לנישואין שלא ניתן להפריד. הכלכלה הקנדית משולבת עמוקות באמריקאית: שלושה רבעים מהייצוא מופנים דרומה.

במקביל, ארצות הברית תלויה בקנדה בנושאי הגנה. NORAD והכיוון הארקטי נשארים מרכיבים מרכזיים בביטחון צפון אמריקה.

גם במתחים פוליטיים, שני הצדדים שומרים על צורך אסטרטגי הדדי.

אשליית ההתרחקות

ניסיונות להתרחק מארה”ב נתקלים בשאלה פשוטה: במה להחליף את השוק הגדול ביותר ואת הערב הביטחוני? אירופה ואסיה מפוזרות כלכלית וגיאוגרפית, האינטרסים שלהן אינם אחידים.

בגיאופוליטיקה, מדגיש פרידמן, החשיבות היא לא לרגשות אלא לאימפרטיבים – כלכלה וביטחון.

קובה: לחץ ללא פלישה

אסטרטגיית בידוד

לאחר המבצע נגד המשטר הוונצואלי והפסקת אספקת הנפט, קובה נקלעה למצב כלכלי קשה. ארה”ב מגבירה את הלחץ, בתקווה לשינוי פנימי במשטר.

עם זאת, התערבות צבאית ישירה נחשבת כבלתי סבירה. כיבוש האי ידרוש משאבים משמעותיים וילווה בסיכונים חמורים.

איומים סדרתיים במקום מלחמות סדרתיות

פרידמן מציין כי האסטרטגיה האמריקאית הנוכחית מאופיינת לא בעימותים רחבי היקף, אלא באיומים עוקבים ובפעולות ממוקדות. ונצואלה, איראן, קובה – אלו הם אלמנטים של לחץ ולא קמפיינים מלאים.

ארה”ב משתמשת בכלים כלכליים ודיפלומטיים, תוך מזעור השתתפות צבאית ישירה.

מעבר ולא קריסה

בהשוואה למצב בשנת 1945, פרידמן מדבר על מעבר למערכת חדשה. אז אירופה איבדה את מעמדה כמרכז כוח, והעבירה את המקום לארה”ב ולברית המועצות. היום רוסיה הראתה את מגבלות יכולותיה באוקראינה, וארה”ב בוחנת מחדש את מידת נוכחותה הגלובלית.

הנורמות הישנות נחלשות, אך זה לא אומר שהמעצמות הגדולות נעלמות. ריכוז כלכלי ועוצמה צבאית עדיין קובעים את כללי המשחק.

רעיון הברית של מדינות בינוניות הוא תגובה לדומיננטיות, אך לא תחליף לה. המספרים נשארים הטיעון המכריע.