באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

ב-30 במאי 2026, אודסה הפכה שוב לא רק לעיר נמל אוקראינית, אלא לאחת מהבמות שבהן דנים בביטחון של כל אזור הים השחור. בפורום הביטחון של הים השחור, שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, דיווח על שיחה עם יורש העצר של איראן, רזא פהלווי — אחד מהמתנגדים המפורסמים ביותר למשטר הנוכחי בטהרן.

לקהל הישראלי, הפגישה הזו חשובה ממספר סיבות. מדובר לא רק באירוע דיפלומטי בפורום בינלאומי, אלא בחציית המלחמה האוקראינית, הביטחון הישראלי והשאלה האיראנית, שיצאה מזמן מגבולות המזרח התיכון.

אודסה כבמה לשיחה גדולה על ביטחון

פורום הביטחון של הים השחור 2026 נפתח באודסה ב-29 במאי. זהו כבר הפורום השנתי השלישי המוקדש לביטחון אזור הים השחור, למלחמת רוסיה נגד אוקראינה, לתמיכה הבינלאומית בקייב, לעמידות הערים, לתשתיות, לסיכונים כלכליים ולאתגרים פוליטיים.

לפי נתוני המדיה האוקראינית, הפורום אסף יותר מ-1200 משתתפים מאוקראינה, אירופה, ארה”ב ומדינות אחרות. בין האורחים היו פוליטיקאים, דיפלומטים, אנשי צבא, מומחים ועיתונאים. השתתפו בפורום גם נציגים אמריקאים, כולל הסנאטורים ריצ’רד בלומנטל ומארק קלי, חבר הקונגרס ג’ים היימס, וכן ממלאת מקום השגריר האמריקאי באוקראינה, ג’ולי דייוויס.

על רקע זה, הופעתו של רזא פהלווי באודסה הפכה לאירוע בולט. יורש העצר של איראן נמצא בגלות ומופיע כאחד מהסמלים של האופוזיציה האיראנית למשטר הנוכחי. הגעתו לעיר האוקראינית, שחווה באופן קבוע התקפות רוסיות, הוסיפה לפורום עוד שכבה פוליטית.

מדוע השיחה בין ברודסקי ופהלווי חשובה לישראל

מיכאל ברודסקי דיווח כי ב-30 במאי בפורום הביטחון של הים השחור באודסה שוחח עם רזא פהלווי. הניסוח עצמו קצר, אך ההקשר הופך את השיחה הזו לרחבה בהרבה מפגישה דיפלומטית רגילה.

ישראל רואה באיראן כאחד מהיריבים האסטרטגיים המרכזיים. אוקראינה, מצידה, מתמודדת עם ההשלכות של שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן, כולל השימוש ברחפנים התקפיים וטכנולוגיות הקשורות להתקפות על ערים אוקראיניות. לכן, הפגישה של שגריר ישראל באוקראינה עם נציג האופוזיציה האיראנית באודסה נראית לא כפרט מקרי, אלא כחלק מתמונה אזורית רחבה יותר.

לאוקראינה זו גם הזדמנות להראות שהמאבק נגד התוקפנות הרוסית קשור למערכת איומים רחבה יותר. לישראל — תזכורת שהשאלה האיראנית נידונה היום לא רק בירושלים, וושינגטון או במזרח התיכון, אלא גם באזור הים השחור האוקראיני.

מה עשה שגריר ישראל באודסה

יומיים לפני הדיווח על השיחה עם רזא פהלווי, הדף הרשמי “ישראל באוקראינה – Israel in Ukraine” דיווח על ביקורו של מיכאל ברודסקי באודסה. שם הוא קיים פגישה עבודה עם ממלא מקום ראש העיר, איגור קובל.

הנושאים המרכזיים היו ביטחון העיר, האתגרים היומיומיים בשל התקפות מתמשכות, תמיכה באוכלוסייה האזרחית ותפקוד התשתיות העירוניות. עבור אודסה, נושאים אלו אינם תיאוריה: העיר נותרת אחת מהמטרות המרכזיות של רוסיה בשל הנמל שלה, הלוגיסטיקה, המשמעות הסמלית והתפקיד שלה באזור הים השחור.

שגריר ישראל ציין את עמידות תושבי אודסה והדגיש את חשיבות החלפת הניסיון בתחומי ההגנה האזרחית, הביטחון והבטחת חיי הקהילות בתנאי איומים צבאיים. לישראל, ניסיון זה גם מובן: נושא הגנת הערים, האזעקות, המקלטים, עמידות התשתיות ועבודת השירותים האזרחיים הוא חלק מהמציאות הישראלית מזה זמן רב.

באמצע הסיפור הזה, תפקיד המדיה בולט במיוחד, שמסבירה קשרים כאלה לא רק כפרוטוקול דיפלומטי, אלא גם כמדיניות ביטחון מעשית. לקהל בישראל נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת את הסיפור הזה דווקא דרך הפריזמה של האינטראקציה האוקראינית-ישראלית, ההבנה המשותפת של האיומים והצורך לדבר על המלחמה לא כקטעים נפרדים, אלא בהקשר אזורי.

עסקים, חדשנות ופרויקטים הומניטריים

במהלך הפגישה של ברודסקי עם הנהגת העיר אודסה, נדונו בנפרד אפשרויות שיתוף הפעולה האוקראיני-ישראלי. בין התחומים שהוזכרו היו עסקים, חדשנות ויוזמות הומניטריות.

זו חלק חשוב מהביקור, כי היחסים בין אוקראינה לישראל אינם מסתכמים רק בנושא הצבאי. ברמת הערים והקהילות מדובר בתמיכה בתושבים, פרויקטים משותפים, טכנולוגיות ביטחון, רפואה, שיקום תשתיות ופורמטים הומניטריים שיכולים לפעול גם בזמן מלחמה.

לאודסה יש משמעות מיוחדת בהקשר זה. זו עיר עם היסטוריה יהודית עמוקה, זהות אוקראינית חזקה, כלכלה נמלית ותחושת איום מתמדת מצד רוסיה. עבור הקהל הישראלי, השילוב הזה הופך את מה שמתרחש באודסה לקרוב במיוחד.

מי הוא רזא פהלווי ולמה שמו לב להגעתו

רזא פהלווי נולד ב-31 באוקטובר 1960 בטהרן. הוא הבן הבכור של השאה האחרון של איראן, מוחמד רזא פהלווי, והקיסרית לשעבר, פארה פהלווי. מאז 1967 היה לו מעמד של יורש העצר ונחשב כיורש העתידי של כס המלוכה האיראני.

לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979, המונרכיה באיראן הופלה ומשפחת פהלווי עזבה את המדינה. לאחר מות אביו ב-1980, רזא פהלווי הפך לראש שושלת פהלווי בגלות. הוא קיבל השכלה בארה”ב, למד באקדמיה הצבאית האווירית ולמד מדעי המדינה.

כיום רזא פהלווי מתגורר בארצות הברית ונשאר אחד מהמתנגדים המוכרים ביותר לשלטון הנוכחי באיראן. הוא תומך בשינויים דמוקרטיים במדינה ומקושר לחוגי האופוזיציה האיראנית, שנמצאים תחת איסור ברפובליקה האסלאמית.

העקבות האוקראיניות בשאלה האיראנית

הופעתו של רזא פהלווי באודסה הייתה המשך לקשריו עם הצד האוקראיני. קודם לכן, ב-13 במרץ 2026, הוא נפגש עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. כעת, השתתפותו בפורום הביטחון של הים השחור חיזקה את התחושה שאוקראינה הופכת לאחת מהבמות שבהן דנים לא רק בתוקפנות הרוסית, אלא בכל שרשרת הבריתות, האיומים והמשטרים הקשורים למלחמה זו.

לקייב יש בכך משמעות מעשית. המשטר האיראני נתפס כשותף של רוסיה במלחמה נגד אוקראינה, ולכן השיחה עם האופוזיציה האיראנית הופכת לחלק מהמסר הפוליטי: אוקראינה רואה לא רק את מבצעי ההתקפות, אלא גם את אלה שעוזרים למוסקבה להמשיך במלחמה.

לישראל זה גם חשוב. איראן נשארת אויבת של ישראל, והשפעתה באזור נוגעת ללבנון, סוריה, עזה, תימן וכיוונים אחרים. כאשר הנושא האיראני מופיע בפורום אוקראיני באודסה, זה מראה שהאיומים כבר לא חיים בקופסאות גיאוגרפיות נפרדות.

הפרק האודסאי בהשתתפות מיכאל ברודסקי ורזא פהלווי אינו מציין שינוי חד במדיניות כשלעצמו. אבל הוא מתעד מגמה חשובה: אוקראינה, ישראל, אזור הים השחור והאופוזיציה האיראנית מוצאים את עצמם יותר ויותר בשיחה אחת על ביטחון.

ושיחה זו, לפי האירועים של 30 במאי 2026, הופכת ליותר ויותר פומבית. בתנאי המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה והאיום המתמיד מצד איראן לישראל, קשרים כאלה כבר לא ניתן לראות כפריפריה דיפלומטית. זו חלק מהמפה החדשה של הסיכונים, שבה אודסה, ירושלים, קייב וטהרן קשורים הרבה יותר ממה שיכול היה להיראות לפני כמה שנים.