אוקראינה לומדת את הניסיון הישראלי בהערכת נזקים צבאיים: למה קייב צריכה מודל שעובד תחת טילים

בתי כלא סודיים בשטחים הכבושים: איך רוסיה הפכה את חטיפת האזרחים האוקראינים למערכת - 04.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה לומדת את הניסיון הישראלי בהערכת נזקים צבאיים: למה קייב צריכה מודל שעובד תחת טילים - 03.07.2026 - Новости Израиля

האם אתם בני 60+ בישראל וממשיכים לעבוד? ייתכן כי קרן הפנסיה כבר יכולה לשלם לכם כסף - 03.07.2026 - Новости Израиля
…

אוקראינה וישראל מרחיבות את שיתוף הפעולה בתחום הערכת הנכסים, זכויות הקניין והנזקים שנגרמו על ידי המלחמה.

ב-3 ביולי 2026 שגרירות אוקראינה במדינת ישראל הודיעה על פגישה עבודה של סגנית ראש קרן הנכסים הממשלתיים של אוקראינה נטליה פאנובה עם ראש איגוד שמאי הנדל”ן של ישראל נחמה בוגין.

בפגישה השתתף גם שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק.

במבט ראשון, הנושא עשוי להיראות מקצועי צר: שמאים, תקנים, שיטות, בקרת איכות, אינטראקציה עם המדינה.

אבל עבור מדינה שמתמודדת מדי יום עם בתים הרוסים, עסקים שנפגעו, תשתיות פגועות ונכסים אבודים, זה לא שאלה טכנית.

זו שאלה של השבת הצדק.

למה אוקראינה מסתכלת על ישראל

אוקראינה חיה בתנאי מלחמה כוללת מאז פברואר 2022.

רוסיה הורסת בתים, עסקים, מתקני אנרגיה, מחסנים, בתי ספר, בתי חולים, רכוש פרטי ותשתיות מדינה.

אחרי כל מכה מתעוררת לא רק טרגדיה הומניטרית, אלא גם מסה משפטית ופיננסית עצומה של שאלות: מה בדיוק נפגע, איך להעריך את זה, מי צריך לתעד את הנזק, איך להימנע ממניפולציות, אילו מסמכים נדרשים לפיצויים, בתי משפט, מנגנוני ביטוח ותביעות בינלאומיות עתידיות.

בדיוק כאן הניסיון הישראלי הופך לחשוב במיוחד עבור אוקראינה.

ישראל חיה במשך עשרות שנים במציאות של התקפות טילים, איומי טרור ומבצעים צבאיים.

במדינה פועלת מערכת שבה נזק לרכוש ממלחמה או פעולות עוינות נבחן דרך מנגנוני פיצוי ממשלתיים.

הנהלים הרשמיים של ישראל כוללים הגשת תביעות על רכוש שנפגע, כולל מבנים, כלי רכב, תכולת מבנים, ציוד ותשתיות. במידת הצורך נשלח למקום שמאי מקצועי או מהנדס.

עבור אוקראינה זו לא העתקה מוכנה שניתן פשוט להעביר לקרקע אחרת.

אבל זה מודל מעשי שממנו ניתן לקחת עקרונות: מהירות תיעוד הנזק, תקני הערכה מקצועיים, בקרת איכות, קשר בין המדינה לשמאים, וכן כללים ברורים לאזרחים ולעסקים.

על מה דיברו הצדדים

לפי הודעת שגרירות אוקראינה בישראל, הנושא המרכזי של הפגישה היה לימוד הגישות הישראליות להערכת נכסים, זכויות קניין ונזקים שנגרמו על ידי פעולות מלחמה.

הצדדים דנו בתפקיד הקהילה המקצועית בגיבוש תקני הערכה.

זהו נקודה חשובה.

הערכת נזקי מלחמה לא יכולה להיות רק הליך בירוקרטי.

אם היא תיסגר לחלוטין במשרדים, המערכת תאבד במהירות את האמון.

אם היא תינתן רק לשוק, ללא פיקוח וכללים אחידים, יופיעו כאוס, הערכות יתר, הערכות חסר, מחלוקות וסיכוני שחיתות.

הניסיון הישראלי מעניין במיוחד בכך שהלוגיקה הממשלתית שם קשורה למומחיות מקצועית.

הבלוק החשוב השני הוא האינטראקציה של שמאים עם גופים ממשלתיים.

בתנאי מלחמה זה קריטי.

שמאי צריך לעבוד לא במצב שוק מופשט, אלא עם אובייקט שיכול היה להיפגע מטיל, רחפן, גל פיצוץ, שריפה, הריסות או הריסות משניות.

נדרשים כללים ברורים: מי יוצא לשטח, מי מתעד, אילו מסמכים מתקבלים, איך נלקחת בחשבון הדחיפות, איך מופרד נזק ישיר מנזק עקיף, איפה מסתיימת ההערכה הראשונית ומתחיל הוויכוח על הפיצוי.

הבלוק השלישי הוא הכשרת מומחים במיוחד לעבודה עם נזקי מלחמה.

הערכת דירה, מחסן או משרד רגילה והערכת אובייקט לאחר פגיעת טיל אינן אותו דבר.

נזקי מלחמה דורשים הבנה של נזקים מבניים, השלכות תשתיתיות, ערך שוק, זכויות קניין, בסיס ראייתי ופרספקטיבה משפטית.

לכן עבור אוקראינה מדובר לא רק על שיטה, אלא על יצירת תרבות מקצועית חדשה.

מי השתתף בפגישה

נטליה פאנובה — סגנית ראש קרן הנכסים הממשלתיים של אוקראינה.

קרן הנכסים הממשלתיים היא אחד הגופים המרכזיים הקשורים להערכת נכסים, ניהול נכסים ממשלתיים וגיבוש גישות לפעילות הערכה.

עבור אוקראינה, השתתפותה של פאנובה משמעותה שהנושא של נזקי מלחמה נבחן לא כאפיזודה נפרדת, אלא כחלק ממדיניות ממשלתית רחבה של שיקום.

נחמה בוגין — אחת הדמויות הבולטות בסביבה המקצועית של שמאי הנדל”ן בישראל.

השתתפותה חשובה כי לישראל יש לא רק נהלים ממשלתיים לפיצוי, אלא גם מומחיות מקצועית שנצברה בתנאי איום ביטחוני מתמיד.

יבגני קורניצ’וק — שגריר אוקראינה במדינת ישראל.

השתתפותו מראה שהפגישה הזו לא הייתה רק ייעוץ מקצועי, אלא חלק מדיאלוג אוקראיני-ישראלי ברמה מעשית.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמים לב: פגישות כאלה לעיתים רחוקות הופכות לכותרות רועשות, אבל בדיוק ממגעים כאלה נבנית האג’נדה האמיתית של שיתוף פעולה בין מדינות.

לא רק הצהרות, לא רק ביקורים, לא רק נוסחאות דיפלומטיות.

אלא חילופי ניסיון במקום שבו המלחמה משאירה הריסות קונקרטיות וחשבונות קונקרטיים.

למה זה חשוב לקהל הישראלי

עבור ישראלים, נושא הפיצוי על נזקי מלחמה אינו תיאוריה.

לאחר התקפות, פגיעות טילים ומבצעים צבאיים, אלפי אזרחים מתמודדים עם דירות, מכוניות, עסקים ותשתיות שנפגעו.

המערכת הישראלית אינה מושלמת, גם בה יש עיכובים, מחלוקות, בירוקרטיה ותביעות.

אבל עצם הלוגיקה של מנגנון הפיצוי, השתתפות השמאים וקיומם של נהלים נותנים לאוקראינה חומר יקר ערך לניתוח.

אוקראינה היום זקוקה למערכת שתעבוד לא אחרי המלחמה, אלא כבר במהלך המלחמה.

כי השיקום מתחיל לא כאשר המנוף מגיע לאתר הבנייה.

הוא מתחיל ברגע תיעוד הנזק.

אם הנזק תועד בצורה לא נכונה, האזרח עלול לאבד את הפיצוי.

אם ההערכה נעשתה בצורה לא מקצועית, המדינה תקבל כאוס במספרים.

אם השיטה לא לוקחת בחשבון את מציאות המלחמה, תביעות עתידיות נגד רוסיה יהיו חלשות יותר.

ולהיפך: הערכה איכותית של הריסות יכולה להפוך לחלק מבסיס ראייתי, תכנון פיננסי ושיקום עתידי.

הניסיון הישראלי והמציאות האוקראינית

המשמעות העיקרית של הפגישה היא לא שישראל “תלמד” את אוקראינה להעריך הריסות.

אוקראינה צברה במהלך שנות המלחמה הכוללת ניסיון עצום משלה בתיעוד נזקים.

אבל המודל הישראלי יכול לעזור במקום שבו חשובים תקנים, מהירות, משמעת מקצועית וקשר בין המדינה, השמאים והאזרחים.

עבור אוקראינה זה רלוונטי במיוחד כי היקף ההרס עצום.

מדובר לא רק על דירות פרטיות או בתים.

אלה מפעלים, נמלים, תחנות כוח, מחסנים, נכסים חקלאיים, נדל”ן מסחרי, תשתיות ציבוריות, רכוש מדינה ואובייקטים שיכולים להפוך לנושא של מנגנוני פיצוי בינלאומיים.

וכאן שאלת ההערכה הופכת לשאלת עמידות לאומית.

רוסיה הורסת לא רק קירות.

היא מנסה להרוס את הבסיס הכלכלי של המדינה, את יכולתה להשתקם, להשקיע, להחזיר אנשים הביתה ולהוכיח את גודל הנזק שנגרם.

לכן שיתוף הפעולה של אוקראינה וישראל בתחום הערכת הנכסים ונזקי המלחמה אינו נושא משני.

זה חלק מארכיטקטורה גדולה של שיקום אוקראינה.

ובמקביל עוד דוגמה לכך שהניסיון הישראלי יכול להיות מועיל למדינה האוקראינית לא ברמת הסיסמאות, אלא ברמת הפתרונות המעשיים.

עבור ישראל זה גם אות חשוב.

אוקראינה מסתכלת יותר ויותר על הפרקטיקות הישראליות לא רק דרך הפריזמה של ביטחון והגנה, אלא גם דרך הפריזמה של עמידות אזרחית: פיצויים, ניהול נזקים, הכשרת מומחים ואמון בהליכים ממשלתיים.

המלחמה בודקת לא רק את הצבא.

היא בודקת מסמכים, מוסדות, שמאים, מהנדסים, עורכי דין ויכולת המדינה לענות לאזרח לא במילים כלליות, אלא בהחלטה קונקרטית.

בדיוק בגלל זה הפגישה של נטליה פאנובה, נחמה בוגין ויבגני קורניצ’וק ראויה לתשומת לב.

מאחוריה עומדת שאלה פשוטה: איך להפוך הרס לנזק מוכח, נזק מוכח לפיצוי, ופיצוי לשיקום.