פורסם ב- כתיבת תגובה

המשימה של חב”ד נמשכת באוקראינה: הרב מאיר סטמבלר מדניפרו סיפר כיצד הקהילה היהודית חיה בשנה החמישית למלחמה – Emess


טרוריסטים רוסים שוב מכים באזרחים: קריבוי רוג הכריזה על אבל לאחר מתקפת טילים - 23.06.2026 - Новости Израиля

2.5 טריליון שקל חוב פרטי: מדוע ישראל נראית רגועה מבחוץ, אך מבפנים מצטבר סיכון - 23.06.2026 - Новости Израиля

ישראל נכנסה לחמשת המדינות המובילות במספר הביקורים באוקראינה בשנת 2025: מה עומד מאחורי המספר הזה - 22.06.2026 - Новости Израиля

בדניפרו, אחד המרכזים היהודיים החשובים ביותר באוקראינה, הרב מאיר סטמבלר ממשיך לעבוד עם הקהילה על רקע המלחמה המתמשכת. דבריו חשובים לא רק לאוקראינה, אלא גם לישראל: הם מראים כיצד החיים היהודיים נשמרים שם, במקום שבו כל יום דורש כוח, אמונה ואחריות.

דניפרו בשנה החמישית למלחמה: החיים היהודיים לא נעצרו

בשנה החמישית למלחמה המלאה באוקראינה הקהילה היהודית בדניפרו ממשיכה לחיות, להתפלל, לעזור לאנשים ולשמור על קשר עם יהדות העולם.

בפרסום דתי ישראלי Emess ב-18 ביוני 2026 פורסם חומר על הרב מאיר סטמבלר מדניפרו. הטקסט פורסם במסגרת פרויקט מיוחד ל-ג’ תמוז — יום פטירת הרבי מלובביץ’. הפרויקט מוקדש ל-32 שליחי חב”ד ממדינות שונות בעולם, והחלק האוקראיני של הסיפור הזה קשור דווקא לדניפרו ולעבודתו של הרב סטמבלר.

לציבור הישראלי הנושא הזה בעל משמעות מיוחדת. דניפרו — לא רק עיר אוקראינית גדולה. זהו אחד המרכזים הסמליים של החיים היהודיים באוקראינה, מקום שבו במשך שנים רבות התפתחו פרויקטים חינוכיים, דתיים וקהילתיים יהודיים.

לאחר תחילת המלחמה הגדולה החיים שם השתנו באופן רדיקלי. אבל עצם העובדה שהקהילה היהודית ממשיכה לפעול מראה דבר חשוב: הנוכחות היהודית באוקראינה לא נעלמה תחת לחץ הטילים, האזעקות, הפינויים והאי-ודאות המתמדת.

שליחות כחיים, ולא כעבודה

המחשבה המרכזית של הרב מאיר סטמבלר, שהועברה בחומר Emess, נשמעת פשוטה מאוד, אבל מאחוריה עומדת משמעת פנימית גדולה: שליחות — משימה — זו לא חלק מהחיים, אלא החיים עצמם.

זו לא משרה אדמיניסטרטיבית, לא פעילות ציבורית לפי לוח זמנים ולא אוסף של חובות דתיות. בהבנה החב”דית, עליה מדבר הרב סטמבלר, כל כישרון של אדם, כל יכולת, כל תכונה אופי ואפילו קשיים אישיים יכולים להיות מכוונים לשירות מטרה גבוהה יותר.

בזמן רגיל מחשבה כזו יכולה להישמע כנוסחה רוחנית. בזמן מלחמה היא הופכת לתוכנית מעשית להישרדות ואחריות.

כשמסביב חוסר יציבות, אדם מתחיל באופן טבעי לחשוב על פחד, עייפות, אובדן, ביטחון המשפחה, עתיד הילדים. אבל הרב סטמבלר מדבר על קנה מידה אחר: אם אדם חי במשימה, הקשיים לא נעלמים, אבל מקבלים משמעות אחרת.

לכן דבריו חשובים לא רק לקהל הדתי. בהם יש תשובה לשאלה שמעסיקה היום יהודים רבים בישראל ובתפוצות: איך קהילה יכולה לשמור על עצמה כאשר הנסיבות החיצוניות לוחצות חזק יותר מהרגיל?

התשובה מדניפרו נשמעת כך: דרך מטרה, דרך שירות, דרך נוכחות מתמדת לצד אנשים.

למה זה חשוב לישראל

לישראל המלחמה באוקראינה נתפסת לעיתים קרובות דרך פוליטיקה, דיפלומטיה, ביטחון, עלייה, סיוע הומניטרי או יחסים עם רוסיה. אבל יש עוד שכבה שאי אפשר לשכוח: הקהילות היהודיות באוקראינה ממשיכות לחיות בתוך המלחמה הזו.

הן לא נושא מופשט של סדר היום הבינלאומי. אלו משפחות אמיתיות, אנשים מבוגרים, ילדים, מורים, רבנים, מתנדבים, מרכזים קהילתיים, בתי כנסת ובתי ספר.

כשמדבר הרב מדניפרו על כך שאנשים “התרגלו לחיות עם מטרה ולא עם קושי”, זו לא אמירה יפה לפרסום. זהו תיאור של היומיום שבו הקהילה חייבת לעבוד גם כאשר המדינה נמצאת תחת איום מתמיד.

לחדשות ישראל — חדשות ישראל כאן חשוב דווקא הזווית הישראלית. החברה הישראלית מבינה היטב מה זה לחיות בתנאי איום, גיוס, אזעקות ואי-ודאות. לכן הסיפור של דניפרו יכול להיקרא בישראל לא כהערה דתית אוקראינית רחוקה, אלא כחוויה יהודית קרובה.

לישראל ולאוקראינה יש מלחמות שונות, נסיבות שונות ואתגרים שונים. אבל ההיגיון היהודי של עמידות דומה בהרבה מובנים: הקהילה נשענת לא רק על תשתיות, אלא גם על אנשים שנשארים במקום וממשיכים למלא את תפקידם.

דניפרו כנקודת עמידות יהודית

בחומר Emess מודגש שהרב סטמבלר ממשיך לפעול בדניפרו “תחת מציאות מורכבת של מלחמה מתמשכת”. זו נוסחה חשובה. היא לא דרמטית את המצב באופן מלאכותי, אבל גם לא מסתירה את ההקשר.

אוקראינה חיה במלחמה כבר חמש שנים לאחר הפלישה המלאה של רוסיה בפברואר 2022. עבור הקהילות היהודיות זה אומר לא רק סכנה פיזית, אלא גם עומס חברתי: עזרה לנזקקים, תמיכה במבוגרים, קשר עם משפחות, עבודה רוחנית, חגים, חינוך, שאלות הומניטריות.

על רקע זה המשימה של הרב — לא רק דתית. היא הופכת לקהילתית, אנושית והיסטורית.

דניפרו בסיפור הזה — לא רק גיאוגרפיה. זו עיר שבה החיים היהודיים לא יצאו להפסקה, למרות המלחמה. ודווקא בגלל זה הסיפור האוקראיני בפרויקט לג’ תמוז נמצא קשור לרב סטמבלר.

דברים על ניסים ותקווה

בסוף החומר הרב מאיר סטמבלר מדבר על אמונה עמוקה ועל ניסים שמלווים את הקהילה היהודית. הוא גם מביע תקווה לגאולה ולבוא הגאולה — שחרור רוחני מלא.

לקורא החילוני מילים כאלה עשויות להישמע כשפה של מסורת דתית. אבל עבור הקהילה שחיה בתוך המלחמה, התקווה — זו לא רעיון מופשט. זהו משאב, בלעדיו קשה לעמוד במרחק ארוך.

המלחמה משנה את תחושת הזמן. אנשים מפסיקים לחכות לסיום מהיר, מתחילים לחיות במצב של עומס ממושך. דווקא במצב כזה המילים על משימה מקבלות כוח מיוחד. הן עוזרות לא רק להסביר את המתרחש, אלא גם לא לאבד את העמוד הפנימי.

לחדשות ישראל — חדשות ישראל הסיפור הזה חשוב גם כי הוא מראה את הקשר החי בין ישראל, אוקראינה והעולם היהודי. בעוד הפוליטיקאים דנים בפורמטים של תמיכה, מגבלות דיפלומטיות ואינטרסים אסטרטגיים, בשטח נשארים אנשים שעושים כל יום את מה שהם רואים כחובתם.

מסקנות

הסיפור של הרב מאיר סטמבלר מדניפרו — זה לא רק חומר דתי לג’ תמוז. זהו עדות על איך המשימה היהודית נמשכת באוקראינה בשנה החמישית למלחמה.

בסיפור הזה יש כמה משמעויות חשובות.

הראשון — הקהילה היהודית באוקראינה לא נעלמה בגלל המלחמה. היא השתנתה, עברה מבחנים קשים, אבל ממשיכה לחיות.

השני — מנהיגות רוחנית בתנאים כאלה הופכת לא לסמלית, אלא למעשית. רב, מנהיג קהילתי, מתנדב, מורה ומארגן עזרה לעיתים קרובות מוצאים את עצמם כחלק מאותה מערכת תמיכה.

השלישי — לישראל חשוב לראות באוקראינה לא רק שדה של פוליטיקה בינלאומית, אלא גם מרחב של אחריות יהודית. שם נשארות קהילות הקשורות להיסטוריה היהודית העולמית, לחב”ד, לזיכרון, לגורלות אנושיים של היום.

והרביעי — דברי הרב סטמבלר על כך שהמשימה הופכת לחיים עצמם, מסבירים היטב מדוע החיים היהודיים בדניפרו נמשכים גם כאשר מסביב יש מלחמה.

את המקור המלא בעברית ניתן לקרוא כאן:
https://www.emess.co.il/radio/1887868

מה זה Emess

Emess / אמס — אתר חדשות ומדיה בעברית, המיועד בעיקר לקהל החרדי והדתי בישראל. הפלטפורמה מפרסמת חדשות, ראיונות, וידאו, אודיו, פודקאסטים, חומרים על חיי הקהילות הדתיות, פוליטיקה, חברה, תרבות ועולם התורה.

Emess משתייך לקבוצת המדיה “קול חי” / קול חי, הקשורה לתחנת הרדיו החרדית הישראלית באותו שם. זהו סביבה מדיה המיועדת בראש ובראשונה לקוראים ומאזינים מהמגזר הדתי בישראל: קהילות חרדיות, משפחות דתיות, רבנים, פעילים ציבוריים וקהל שצורך חדשות דרך פרספקטיבה דתית וקהילתית.

בעמוד הרשמי של Emess מצוין שהאתר נוצר כפלטפורמת חדשות ומדיה לקהל השומר תורה ומצוות. תאריך היסוד המדויק של האתר לא מצוין בתיאור הפתוח של Emess, ולכן נכון יותר לא לציין שנה מסוימת ללא אישור נוסף.

הקהל העיקרי של Emess נמצא בישראל. לפי הערכות פתוחות של Similarweb למאי 2026, האתר emess.co.il קיבל כ-1.8 מיליון ביקורים בחודש. זו לא סטטיסטיקה פנימית של המערכת, אלא הערכה חיצונית של שירות אנליטי, ולכן נכון להציג אותה כמשוערת. לפי אותם נתונים, רוב התנועה באתר מגיעה מישראל, ושאר המדינות נותנות חלק קטן בהרבה מהביקורים.

לפי הערכת Similarweb, כ-95.7% מהתנועה הדסקטופית של Emess מגיעה מישראל. לאחר מכן בפער גדול מגיעות ארה”ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. השירות גם מעריך את קהל האתר כבעיקר גברי, והקבוצה הגילאית הגדולה ביותר — 55–64 שנים. בקטגוריה קהילה וחברה > אמונה ואמונות האתר Emess נכנס לפלטפורמות הישראליות הבולטות במגזר הדתי.

שאלת הבעלות עדיף לנסח בזהירות. Emess עצמו מקשר את עצמו לקבוצת המדיה “קול חי”. לפי פרסומים בתקשורת הישראלית, השליטה בתחנת הרדיו “קול חי” שייכת לאיש העסקים יצחק מירילשווילי, הידוע גם כבעלים של ערוץ 14 הישראלי. בשנת 2025 דווח שמירילשווילי קיבל בעלות מלאה על “קול חי”, לאחר שרכש את המניות האחרונות מהמשקיעים המינוריים.

כך ניתן לתאר את Emess כאתר חדשות ומדיה חרדי בעברית מהאקוסיסטמה של “קול חי”, המיועד בעיקר לקהל הדתי בישראל ויש לו, לפי הערכות חיצוניות, כ-1.8 מיליון ביקורים בחודש.

כתיבת תגובה