“וקורינני”: (יהודים, טטרים קרים, בולגרים, הונגרים) – הקרנת בכורה של סרט דוקומנטרי על “קהילות לאומיות ועמים ילידים של אוקראינה” התקיימה באוקראינה - 13.05.2026
- Новости Израиля
הרוסים ערפו את ראשיהם של שני לוחמים אוקראינים: המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה דיווח על פשע מלחמה חדש של הכובשים הרוסים בכיוון זפוריז’יה - 13.05.2026
- Новости Израиля
הניסיון האוקראיני נגד רחפני FPV הגיע לצה”ל: תיל פשוט הפך לחלק מהמלחמה החדשה בצפון - 12.05.2026
- Новости Израиля
…
הצבא הרוסי שוב נמצא במרכז ההאשמות על אכזריות מופגנת נגד מגיני אוקראינה. לפי הנתונים של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה מ-13 במאי 2026, לאחר עימות קרבי בכיוון גוליאיפול במחוז זפוריז’יה, מפקד רוסי נתן פקודה להתעלל בגופות של שני לוחמים אוקראינים שנהרגו.
מדובר בחיילים של הגדוד ההסתערות הנפרד ה-225. הם נהרגו ב-12 במאי 2026 לאחר שקבוצת חיילים אוקראינים נפלה למארב של קבוצת אויב שחדרה.
עבור אוקראינה זה לא רק עוד דיווח מהחזית. זהו פרק שמתחבר ישירות לתמונה הכללית של פשעי המלחמה הרוסיים: רציחות, עינויים, התעללות בשבויים, תקיפות על תשתיות אזרחיות וניסיונות להפוך את הפחד לכלי מלחמה.
עבור הקהל הישראלי הסיפור הזה גם נשמע כואב ומובן. ישראל יודעת היטב שהלוגיקה הטרוריסטית בנויה לא רק על רצח, אלא גם על השפלת הקורבן באופן מופגן. לכן מקרים כאלה לא ניתן להשאיר ברמת “עוד חדשות מפחידות”.
מה קרה בכיוון גוליאיפול
מארב, קרב ופקודה שהדהימה אפילו על רקע המלחמה
לפי מידע מהמטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, ב-12 במאי 2026 בכיוון גוליאיפול, קבוצה של חיילים אוקראינים מהגדוד ההסתערות הנפרד ה-225 נתקלה בקבוצת אויב רוסית שחדרה. במהלך הקרב נהרגו שני מגינים אוקראינים.
לאחר מכן המודיעין האוקראיני יירט תקשורת רדיו של הצבא הרוסי.
דווקא היא, כפי שהצהירו במטה הכללי, מעידה על פקודה ישירה של מפקד הצבא הרוסי לבצע התעללות בגופות ההרוגים.
תוכן הפקודה היה במיוחד ציני: לכרות את ראשי שני הלוחמים האוקראינים שנפלו “לאישור” ביצוע המשימה ולהשאירם במקום בולט בשדה. הכפוף, לפי היירוט, הביע נכונות לבצע את ההוראה.
זו לא התפרצות אקראית של אכזריות בשדה הקרב. אם נתוני המטה הכללי מאושרים על ידי חומרי החקירה, מדובר בפקודה מודעת שניתנה על ידי שרשרת הפיקוד. וזה כבר עניין לא רק של המבצעים, אלא של המערכת שמאפשרת, מעודדת או דורשת במפורש פעולות כאלה.
למה זה חשוב לתעד מיד
המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה מזמן יצאה מגבולות העימות הצבאי הקלאסי בין צבאות. הצד הרוסי מואשם באופן קבוע על ידי אוקראינה ומבנים בינלאומיים בהפרות של כללי ומנהגי המלחמה. באפיזודות כאלה חשובים התאריך, המקום, היחידה, המפקד, היירוטים, העדויות וכל העקבות שיכולים לשמש את החקירה.
המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה הודיע שהצד האוקראיני כבר יודע איזו יחידה רוסית מעורבת בפשע הזה. כמו כן, לפי נתוני הצבא האוקראיני, זוהה המפקד שנתן את הפקודה. במטה הכללי הצהירו שהאדם הזה כבר התעלל בעבר בשבויים אוקראינים.
זו פרט חשוב נפרד. אם מדובר לא באפיזודה ראשונה, אלא בהתנהגות חוזרת של מפקד מסוים, אז החקירה מקבלת לא רק עובדה של פשע אחד, אלא גם קו אפשרי של מערכתיות.
הערכה משפטית: למה זה פשע מלחמה ללא התיישנות
התעללות בגופות ההרוגים אסורה על פי כללי המלחמה
במטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה הדגישו שהתעללות בגופות החיילים שנפלו היא הפרה גסה ומודעת של כללי ומנהגי המלחמה. הצד האוקראיני מסווג פעולות כאלה כפשע מלחמה.
הניסוח של המטה הכללי היה קשה: הכובשים הרוסים שוב הדגימו את “המהות הסדיסטית” ואת האכזריות המופגנת. אבל מאחורי ההערכה הרגשית עומד משמעות משפטית קונקרטית. גם בזמן מלחמה קיימים כללים לטיפול בהרוגים, שבויים ואזרחים. הפרתם לא נעלמת עם סיום הקרב ולא נמחקת על “כאוס החזית”.
פשעי מלחמה אינם מתיישנים. זה אומר שהמבצעים, המפקדים והארגונים יכולים להיות מזוהים ולהיות מובאים לדין גם לאחר שנים. לשם כך כעת נאספים החומרים: יירוטים, עדויות, נתוני מודיעין, זיהוי יחידות ואנשים ספציפיים.
לכן חדשות Nikk.Agency — חדשות ישראל רואה בדיווחים כאלה לא רק כרוניקה חזיתית נפרדת, אלא כחלק משאלה גדולה על צדק בינלאומי. עבור ישראל, אוקראינה והקהל היהודי, נושא תיעוד הפשעים הוא בעל חשיבות מיוחדת: ללא תיעוד העובדות, הרוע מנסה להסתתר במהירות מאחורי תעמולה, ציניות והמשפט “שום דבר לא הוכח”.
האחריות צריכה לחול לא רק על המבצעים
אם הפקודה אכן ניתנה על ידי מפקד, האחריות לא יכולה להיות מוגבלת למי שביצע את ההוראה פיזית. במקרים כאלה החקירה בדרך כלל מנתחת את כל השרשרת: מי נתן את הפקודה, מי אישר את ביצועה, מי ידע על הפשע ומי ניסה להסתיר את העקבות.
זה עקרוני חשוב גם לתהליכים בינלאומיים עתידיים. פשע מלחמה לא הופך לפחות חמור מכך שהתרחש באזור קרבות. להפך, דווקא שם נבדק אם הצבא מכיר בגבולות כלשהם.
רוסיה במלחמה הזו שוב ושוב מראה שהאגרסיה שלה נגד אוקראינה מלווה לא רק בטילים, רחפנים וארטילריה. היא מלווה בניסיון ללחץ פסיכולוגי, השפלה מופגנת והפחדה.
עבור החברה האוקראינית אפיזודות כאלה הופכות להוכחה לכך שהשיחות של הקרמלין על “שלום” ו”נכונות למשא ומתן” נשמעות במיוחד ציניות. על הקרקע הצבא הרוסי ממשיך לפעול בשיטות שישראל ובעלות בריתה מכנות טרוריסטיות.
תגובת דמיטרי לובינץ ופנייה למבנים בינלאומיים
נציב תלונות הציבור שלח מכתבים ל-ICRC ולאו”ם
נציב תלונות הציבור של הראדה העליונה של אוקראינה לזכויות האדם, דמיטרי לובינץ, הודיע שכבר שלח מכתבים רשמיים לוועד הצלב האדום הבינלאומי ולארגון האומות המאוחדות. הסיבה הייתה ההתעללות של הצבא הרוסי בגופות מגיני אוקראינה בכיוון גוליאיפול.
לובינץ הצהיר שפשעים כאלה צריכים להיות מתועדים כראוי, והאשמים צריכים לשאת בעונש החמור ביותר.
זו לא רק תגובה דיפלומטית. עבור הצדק הבינלאומי חשובה מהירות התיעוד. ככל שהמידע מגיע מהר יותר למבנים הרלוונטיים, כך קשה יותר לפושעים להשמיד את העקבות, לשכתב את הנסיבות או להמיס את האחריות במסה הכללית של אירועי הקרב.
נציב תלונות הציבור האוקראיני גם הדגיש שלכל עדות יש חשיבות. הוא קרא לאזרחים שיש להם מידע על זוועות כאלה, הוצאות להורג של חיילים אוקראינים או פשעים אחרים של הכוחות הרוסיים, לפנות לרשויות האכיפה או למשרד נציב תלונות הציבור.
למה הסיפור הזה צריך להישמע בישראל
הקהל הישראלי מבין היטב את ערך המילים “לתעד פשעים”. כאשר מדובר באכזריות מופגנת, השתיקה פועלת לטובת הפושע. היא עוזרת להפוך אנשים שנהרגו ספציפיים לסטטיסטיקה יבשה, ואת המפקדים למשתתפים אנונימיים ב”סכסוך מורכב”.
אוקראינה מתעקשת על גישה אחרת: לכל פשע יש מקום, תאריך, יחידה, פקודה, מבצע וקורבן. לוגיקה כזו חשובה גם למשפטים עתידיים וגם לזיכרון הבינלאומי.
עבור ישראל יש כאן עוד שכבה. האגרסיה הרוסית נגד אוקראינה מזמן הפסיקה להיות רק מלחמה אזורית במזרח אירופה. היא קשורה למערכת איומים רחבה יותר, שבה משטרים אוטוריטריים, פשעי מלחמה, תעמולה וטרור משתמשים בשיטות דומות ללחץ על חברות.
לכן הסיפור של שני הלוחמים שנהרגו מהגדוד ה-225 הוא לא רק טרגדיה אוקראינית. זהו אזהרה לכך שללא עונש, שיטות כאלה הופכות לנורמה עבור מי שחושב שהכוח מעל החוק.
אוקראינה כבר הצהירה ששמות המבצעים והארגונים יועברו לחקירה. כעת השאלה המרכזית היא עד כמה מהר החומרים האלה יהפכו לתיק משפטי שיוכל להגיע לבית המשפט.
