האם ישראל החמיצה את איום הרחפנים? נתניהו הצהיר כי הזהיר כבר לפני שש שנים

זלנסקי דחה את “חברות ללא קול” — מדוע המחלוקת בין אוקראינה לאיחוד האירופי חשובה - 23.05.2026 - Новости Израиля

סידור נדיר מסאטאנוב: כיצד כתב יד משנת 1749 קישר בין אוקראינה, צפת ומוזיאון ANU בתל אביב - 23.05.2026 - Новости Израиля

יהודים ואוקראינים: היסטוריה בת אלף שנים של שכונה במחקר של ערוץ היוטיוב האוקראיני “על שם ט.ג. שבצ'נקו” – אנו ממליצים - 23.05.2026 - Новости Израиля
…

ישראל שוב מתמודדת עם שאלה כואבת, שהפכה ברורה כמעט לכל העולם לאחר תחילת המלחמה באוקראינה: רחפנים זולים ומל”טים תקיפה משנים את כללי המלחמה המודרנית מהר יותר מאשר הצבאות מספיקים להסתגל.

על רקע הקרבות בצפון, האיומים מצד “חיזבאללה”, המבצעים בעזה וההתמקדות המתמדת באיראן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי הזהיר מפני סכנת הרחפנים כבר לפני שש שנים. לדבריו, אז ראה בהם בעיקר כלי להתנקשויות בפוליטיקאים ומפקדים, אך מאוחר יותר התברר: זהו נשק שדה קרב מלא.

השאלה המרכזית כעת נשמעת קשה יותר: מדוע ישראל, שיש לה אחת ממערכות ההגנה המתקדמות בעולם, עדיין מתקשה ליירט רחפנים תקיפה קטנים?

נתניהו: איום הרחפנים היה ברור עוד לפני המלחמה הנוכחית

בישיבת ממשלה מיוחדת שהתקיימה בבוקר יום ראשון, 17 במאי 2026, במוזיאון הכנסת ב”בית פרומין” לרגל יום ירושלים, דיבר נתניהו בעיקר על המצב בגבול הצפוני.

הוא הצהיר שישראל “עושה הרבה” בלבנון: תופסת שטח, מנקה אזורים, מגנה על יישובים בצפון ומתמודדת עם אויב שמנסה למצוא דרכים חדשות לעקוף את ההגנה הישראלית.

בנפרד, ראש הממשלה התעכב על נושא הרחפנים.

לדבריו, כבר לפני שש שנים בישיבת הקבינט הוא הזהיר כי המל”טים עלולים להפוך לאיום רציני. בתחילה ראה בהם אמצעי לתקיפות ממוקדות נגד אישים חשובים, אך לאחר תחילת המלחמה הנוכחית ובמיוחד לאחר ניתוח המלחמה באוקראינה התברר: הרחפן הוא כבר לא טכנולוגיה מסייעת, אלא אחד הכלים המרכזיים במלחמה המודרנית.

הניסיון האוקראיני הפך לאזהרה לכולם

המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה הראתה עד כמה שדה הקרב משתנה במהירות. רחפנים משמשים לסיור, תיקון אש, תקיפות על טכניקה, תקיפות על מחסנים, מתקני נפט, שדות תעופה ומיקומי חי”ר.

לישראל השיעור הזה חשוב במיוחד.

הצבא התכונן במשך עשורים לאיומי טילים, פיגועים, מנהרות, חבלות ומבצעים גדולים בכמה חזיתות. אבל רחפנים תקיפה קטנים יוצרים בעיה אחרת: הם זולים יותר מטילים, קשה יותר לגלות אותם, הם יכולים לטוס נמוך, לתמרן ולתקוף במדויק.

לכן השאלה כבר אינה אם ישראל ידעה על האיום. השאלה היא עד כמה מהר המדינה הצליחה להפוך את הידע הזה להגנה המונית על חיילים, טכניקה, בסיסים ויישובים בגבול.

החזית הצפונית: “חיזבאללה” מחפשת נקודות תורפה בהגנה הישראלית

על רקע הצהרות נתניהו נודע כי ארבעה לוחמים ישראלים נפצעו בפיצוץ מטען בדרום לבנון. אפיזודה זו מראה שוב שהחזית הצפונית נותרת פעילה ומסוכנת, גם כאשר תשומת הלב הציבורית מתמקדת לעיתים קרובות בעזה, בני ערובה, איראן או בפוליטיקה הפנימית.

“חיזבאללה” צוברת ניסיון, חימוש וטכנולוגיות מזה זמן רב. בארסנל הארגון יש טילים, אמצעים נגד טנקים, מל”טים סיור ומל”טים תקיפה. חלק מהניסיון הזה התחזק דרך איראן ותצפית על המלחמה באוקראינה, שם המל”טים הפכו לאחד הסמלים של שלב חדש בלחימה.

הבעיה הישראלית היא שהגבול הצפוני אינו שטח אימונים מדברי. שם נמצאים יישובים, כבישים, עמדות צבאיות, תשתיות אזרחיות וקהילות שפונו, שמחכות לתשובה לשאלה המרכזית: מתי יהיה בטוח לחזור הביתה?

“סוככים” מעל טנקים — אמצעי זמני ולא אסטרטגיה מלאה

נתניהו סיפר כי לבקשתו צה”ל החל להתקין מבנים מגנים מעל טנקים. אמצעי זה הפך לתגובה לאיום התקפות מלמעלה, כאשר רחפנים או תחמושת פוגעים בטכניקה בנקודות הפגיעות ביותר.

אבל הגנה כזו היא רק חלק מהפתרון. היא יכולה להפחית את הסיכון לטכניקה משוריינת, אך אינה פותרת את כל הבעיה: רחפנים מאיימים על חי”ר, עמדות תצפית, בסיסים, שיירות, מתקני תקשורת ואזורי מגורים.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת את השאלה הזו בצורה רחבה יותר: ישראל זקוקה לא רק להגנה ממוקדת על טנקים בודדים, אלא למערכת חדשה להתמודדות עם רחפנים — מגילוי ולוחמה אלקטרונית ועד יירוט המוני זול. אחרת האויב יחפש בכל פעם את הפתח הבא בהגנה.

נתניהו מבטיח פתרון: “ללא הגבלת תקציב”

לדברי ראש הממשלה, ישראל נמצאת על סף פתרון חלקי לבעיה של מה שנקרא “רחפנים סיביים” — סוג מיוחד של איום, שקשה יותר להתמודד איתו באמצעים הרגילים של דיכוי.

נתניהו הצהיר כי יחד עם שר הביטחון הוא הקים צוות מיוחד, שבו נכללו “המוחות הטובים ביותר” של ישראל, ולדעתו, אולי גם המומחים הטובים ביותר בעולם.

במשך שבועיים הוא קיים שלוש פגישות ונתן לקבוצה הנחיה יוצאת דופן: אין הגבלות תקציביות.

המשפט הזה נשמע מרשים, אבל לחברה הישראלית חשוב לא המחווה הפוליטית עצמה, אלא התוצאה. לאחר 7 באוקטובר האמון בהבטחות השלטון הפך להרבה יותר נמוך. הישראלים רוצים לראות לא הצהרות על טכנולוגיות עתידיות, אלא פתרונות עובדים שמגנים על חיילים ואזרחים כבר עכשיו.

עזה, איראן והכותל: הממשלה מרחיבה את סדר היום

באותה ישיבה דיבר נתניהו גם על עזה.

הוא הצהיר שישראל חיסלה את עז א-דין אל-חדאד, שאותו כינה אחד המנהיגים המרכזיים של הזרוע הצבאית של חמאס. לדבריו, ישראל שולטת כבר בכ-60% משטח הרצועה וממשיכה ללחוץ על חמאס.

בנפרד, נתניהו הזכיר את איראן והודיע כי הוא מתכוון לדבר שוב עם דונלד טראמפ. לדבריו, ישראל מתכוננת לכל התרחישים ועוקבת בקפידה אחר פעולות טהרן.

החלטה נוספת של הממשלה נוגעת לירושלים: אושר תקציב מיוחד להגנת הכותל. לפי ההצעה שאושרה, 13.5 מיליון שקלים יוקצו לשיפור המוכנות של רחבת הכותל למצבי חירום, פיתוח תשתיות ועבודות ארכיאולוגיות.

לישראל זה לא רק סעיף טכני בתקציב. על רקע המלחמה, איומי איראן והפעילות של קבוצות פרוקסי, שאלת ההגנה על אתרים דתיים והיסטוריים הופכת לחלק מהביטחון הלאומי.

המסקנה המרכזית: רחפנים כבר הפכו לבעיה פוליטית

הסיפור עם הרחפנים חורג הרבה מעבר לטכנולוגיה צבאית. הוא הפך למבחן למדינה: עד כמה מהר ישראל לומדת, עד כמה בכנות השלטון מכיר בכשלים ועד כמה הצבא מוכן למלחמה שבה האויב פועל לא רק בטילים ומנהרות, אלא גם באמצעים זולים וגמישים לפגיעה.

נתניהו מנסה להראות שהוא ראה את האיום מראש וכעת מקדם את הפתרון באופן אישי. אבל המבקרים ישאלו בהכרח דבר אחר: אם האיום היה ברור כבר לפני שש שנים, מדוע חיילי צה”ל עדיין נותרים פגיעים מול רחפני “חיזבאללה”?

התשובה לשאלה זו תהיה חשובה יותר מכל הצהרה בישיבת הממשלה. צפון ישראל, הצבא, משפחות הלוחמים ותושבי היישובים שפונו מחכים לא להסברים פוליטיים, אלא להגנה ממשית.