“חיזבאללה” תוקפת את ישראל עם רחפנים על סיבים אופטיים: מדוע הניסיון של אוקראינה שוב התברר כחשוב מדי מכדי להתעלם ממנו

זלנסקי דחה את “חברות ללא קול” — מדוע המחלוקת בין אוקראינה לאיחוד האירופי חשובה - 23.05.2026 - Новости Израиля

סידור נדיר מסאטאנוב: כיצד כתב יד משנת 1749 קישר בין אוקראינה, צפת ומוזיאון ANU בתל אביב - 23.05.2026 - Новости Израиля

יהודים ואוקראינים: היסטוריה בת אלף שנים של שכונה במחקר של ערוץ היוטיוב האוקראיני “על שם ט.ג. שבצ'נקו” – אנו ממליצים - 23.05.2026 - Новости Израиля
…

איום חדש בגבול הצפוני: רחפן זול מול הגנה יקרה

מכת רחפן-מתאבד על סוללת ‘כיפת ברזל’ הישראלית הפכה לאחד מאותם רגעים שהופכים מיד לסמל. בסרטון שהופץ על ידי ‘חיזבאללה’, מכשיר קטן פוגע במרכיב של מערכת ההגנה האווירית, שבה ישראל השקיעה מיליארדי שקלים ושנים של פיתוח טכנולוגי.

האותנטיות של הסרטון עדיין לא אושרה סופית, אך מומחים צבאיים רואים בו אמין. וגם אם יש שאלות סביב האירוע הספציפי, הבעיה עצמה כבר אינה תיאורטית: ‘חיזבאללה’ הפרו-איראנית מעתיקה יותר ויותר את הטקטיקה שרוסיה משתמשת בה נגד אוקראינה.

לישראל זהו אות כואב. המדינה רגילה להסתמך על מערכות מדויקות, מודיעין חזק, תעופה, הגנה אווירית ועליונות טכנולוגית. אך מלחמת הרחפנים משנה את ההיגיון של שדה הקרב: מכשיר בעלות של כמה מאות דולרים יכול ליצור איום על מטרה שהגנתה עולה הרבה יותר.

‘חיזבאללה’, שהוכרה כארגון טרור בארה”ב, גרמניה ובמספר מדינות ערביות סוניות, הציגה את הסרטון שפורסם כהצלחה תעמולתית. עבור הצבא הישראלי זה נראה אחרת: מדובר ברמת פגיעות חדשה בכיוון הצפוני, שבו לבנון, איראן ומבנים פרוקסי פועלים זה מכבר נגד ביטחון ישראל.

רחפנים על סיבים אופטיים: מה בדיוק הועבר מהחזית האוקראינית

מאז מרץ ‘חיזבאללה’ משתמשת יותר ויותר ברחפני FPV – מכשירים שמעבירים למפעיל תמונה של המטרה בזמן אמת. רחפנים כאלה כבר גרמו למותם של חיילים ישראלים ולפציעות בקרב לוחמים אחרים.

אך האתגר העיקרי אינו רק בפורמט FPV. דאגה גוברת נגרמת על ידי רחפנים המנוהלים לא דרך ערוץ רדיו, אלא באמצעות כבל סיבים אופטיים דק. הוא נפרס מהסליל במהלך הטיסה, והאות מועבר למפעיל דרך קו תקשורת פיזי.

זה מסבך מאוד את המאבק נגד מכשירים כאלה. אמצעי לוחמה אלקטרונית קלאסיים פועלים בצורה גרועה נגד רחפן שאינו תלוי באות רדיו רגיל. קשה יותר לגלות אותו, קשה יותר לשבש אותו, והזמן לתגובה של היחידות הולך ופוחת.

בחזית באוקראינה רחפנים על סיבים אופטיים משמשים בהמוניהם מאז 2024 – הן על ידי הצבא האוקראיני והן על ידי הכוחות הרוסיים. שם כבר הבינו מזמן: אין פתרון אוניברסלי לאיום כזה. משתמשים ברשתות, מחסומים מכניים, רובים, ניסיונות לחתוך את הכבל, תצפית חזותית ואימפרוביזציה מתמדת ברמת היחידות.

מדוע הניסיון האוקראיני חשוב לישראל

זו הסיבה שהשאלה של הניסיון האוקראיני הופכת לרגישה במיוחד. שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק כבר הביע פליאה על כך שההנהגה הישראלית, לדבריו, אינה מגלה עניין מספיק בפיתוחים האוקראיניים בתחום זה.

לישראל זו אינה דיון מופשט על מלחמה זרה. אוקראינה חיה כבר כמה שנים בתנאי מלחמת רחפנים יומית נגד רוסיה, שהיא בעלת ברית של איראן ומשתמשת בטכנולוגיות איראניות, כולל ‘שאהדים’. הניסיון הזה קשור ישירות לאיומים שישראל מתמודדת איתם – מלבנון ועד תימן והכיוון האיראני.

בצבא הישראלי השיבו לבקשת DW שהם לומדים בקפידה את האתגרים בזירות לחימה שונות ונמצאים ‘בחזית’ פיתוח אמצעים נגד האיום הזה. אבל המציאות בשטח מראה: האויב לומד מהר, וההתאמה של צבאות גדולים לעיתים קרובות איטית יותר מהשינויים בשדה הקרב.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר זה חשוב להדגיש: עבור הקהל הישראלי הניסיון האוקראיני הוא כבר לא שאלה של סימפתיה דיפלומטית. זהו משאב בטחוני מעשי, כי נגד ישראל פועלות מבנים שמשתמשות יותר ויותר בטכנולוגיות ובגישות שנבדקו במלחמת רוסיה נגד אוקראינה.

נתניהו דורש פרויקט נגד רחפנים, אך הזמן כמעט נגמר

הנושא כבר לוחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו. התקשורת הישראלית דיווחה שהוא הורה להקים פרויקט מיוחד למאבק באיום הרחפנים. עם זאת, נתניהו עצמו הזהיר: אין לצפות לניסים מהירים, פיתוח פתרונות ידרוש זמן.

אבל הבעיה היא שלצבא ולקהילות בגבול יש מעט זמן. צפון ישראל חי תחת איום מתמיד של התקפות מלבנון, ו’חיזבאללה’ לא רק משגרת רחפנים – היא לומדת, מתקנת טקטיקות ומחפשת נקודות תורפה בהגנה הישראלית.

הפתרונות הנדונים שונים: גילוי חזותי מוקדם, חיישנים אקוסטיים, מערכות תרמיות, נשק מיקרוגל, לייזרים, שימוש בבינה מלאכותית לניתוח נתונים ממצלמות. כל זה יכול להיות חלק מההגנה העתידית. אבל לצבא יש משימה פשוטה וקשה יותר: למצוא אמצעים שניתן ליישם כבר עכשיו.

איומים זולים דורשים תשובות זולות

המומחה הישראלי לרחפנים נרי זין, מנהל סטארט-אפ ההגנה Axon Vision, מדבר בדיוק על זה: צבאות לא יכולים לחכות שנים עד שיפותחו מערכות מושלמות. יש צורך בפתרונות פשוטים, מהירים וזולים ליחידות קטנות, טכנאים ועמדות קדמיות.

החברה שלו עובדת על מערכות שמשתמשות במצלמות חזותיות ותרמיות. הנתונים מנותחים מיד באמצעות בינה מלאכותית, ולאחר מכן המידע על המטרה יכול להיות מועבר למערכות נשק. עם זאת, לדברי זין, האדם נשאר מעורב בקבלת ההחלטות, אם כי בסביבה מסוכנת במיוחד ייתכנו תרחישים אוטונומיים מוגדרים מראש.

השיעור העיקרי כאן הוא כלכלי. אי אפשר להפיל רחפנים זולים ללא סוף עם טילים יקרים. אם מכשיר עולה 400 דולר, והתשובה אליו עולה מיליונים, האויב כבר כופה מודל מלחמה רווחי עבורו.

זין הביא דוגמה מובהקת: גנרל מאיחוד האמירויות דיבר על הוצאות על הדיפת התקפות איראניות, כאשר נגד ‘שאהדים’ שימשו טילים יקרים בעלות של כ-8 מיליון דולר ליחידה. עבור ישראל, שמתמודדת עם איומים מכמה כיוונים בבת אחת, אריתמטיקה כזו מסוכנת במיוחד.

מה זה משנה לישראל

רחפנים על סיבים אופטיים מראים שגם צבא חזק טכנולוגית יכול לעמוד בפני איום שלא מתאים לתוכניות ההגנה הרגילות. ‘כיפת ברזל’, תעופה ולוחמה אלקטרונית קלאסית נשארים חשובים, אבל הם לא מכסים את כל התמונה של המלחמה המודרנית.

אוקראינה עברה את הדרך הזו קודם לא כי רצתה להיות מעבדה למלחמת רחפנים, אלא כי רוסיה כפתה עליה מציאות כזו. עכשיו חלק מהמציאות הזו מגיעה לישראל דרך ‘חיזבאללה’, איראן ומבנים עוינים אחרים.

השאלה כבר אינה האם ישראל תלמד מהחזית האוקראינית. השאלה היא כמה מהר היא תוכל לעשות זאת – והאם תספיק להתאים את הניסיון לפני שרחפנים זולים על סיבים אופטיים יהפכו לאיום המוני על הגבול הצפוני, בסיסים, שריון ומערכות הגנה אווירית.