«מיהו יהודי»: מדוע נתניהו הקפיא את הצעת החוק שעלולה לפוצץ את היחסים של ישראל עם התפוצות

“וקורינני”: (יהודים, טטרים קרים, בולגרים, הונגרים) – הקרנת בכורה של סרט דוקומנטרי על “קהילות לאומיות ועמים ילידים של אוקראינה” התקיימה באוקראינה - 13.05.2026 - Новости Израиля

הרוסים ערפו את ראשיהם של שני לוחמים אוקראינים: המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה דיווח על פשע מלחמה חדש של הכובשים הרוסים בכיוון זפוריז’יה - 13.05.2026 - Новости Израиля

הניסיון האוקראיני נגד רחפני FPV הגיע לצה”ל: תיל פשוט הפך לחלק מהמלחמה החדשה בצפון - 12.05.2026 - Новости Израиля
…

ב-10 במאי 2026 בישראל שוב עלה אחד הנושאים הרגישים ביותר בפוליטיקה הפנימית – מי צריך להיחשב יהודי למטרות חוק השבות. מדובר לא בוויכוח תיאורטי של רבנים ולא בדיון באקדמיה, אלא ביוזמה חקיקתית קונקרטית שהקואליציה החליטה לדחות לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לפי דיווחי התקשורת, הדיון התקיים בישיבת ועדת השרים לחקיקה. זה חשוב: הצעת החוק לא הובאה להצבעה סופית במליאת הכנסת, אלא נעצרה דווקא בשלב הממשלתי של הקידום. המקור לא מציין את המיקום המדויק של הישיבה, אך לפי הנוהל מדובר בוועדת שרים שמחליטה אם הממשלה תתמוך ביוזמה זו או אחרת של הקואליציה.

הסיבה להקפאה הוצגה במפורש: הנושא הוכר כ”רגיש ונפיץ”. מזכיר הממשלה יוסי פוקס, כפי שמדווחים בתקשורת, הסביר את העמדה בכך שראש הממשלה מבקש בעיצומה של מלחמה לדחות את הנושא הזה כדי לא לפתוח חזית חדשה של מתיחות עם התפוצה היהודית.

מה קרה ב-10 במאי 2026

על הפרק עמדה הצעת חוק של ראש ועדת הכנסת לחוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן ממפלגת “הציונות הדתית”. היוזמה נוגעת לנוסחה “מיהו יהודי” ומציעה לשנות את חוק השבות כך שלמטרות חוק זה יוכר רק גיור “על פי ההלכה”, כלומר פנייה אורתודוקסית ליהדות.

זו לא קו חדש. עוד שלושה חודשים לפני ההחלטה הנוכחית רוטמן התכוון להביא את התיקון לוועדת השרים וקרא לנתניהו ולשרים לתמוך בשינוי החוק. אז דובר על הוספת עקרון “כהלכה” – “לפי ההלכה”.

כעת הקידום שוב נעצר. לפי אותו מקור, הדיון נדחה בהוראת יוסי פוקס, ובהמשך מתוכנן שיחה עם ראש הממשלה וראשי הקואליציה. זה לא הסרה סופית מהפרק, אבל גם לא הפסקה טכנית ללא משמעות פוליטית.

שר המשפטים יריב לוין, לפי הפרסום, תומך בעצם הצעת החוק, אך אינו רוצה ללכת נגד עמדת נתניהו. הוא דיבר על דחייה של כחודש. הנוסח חשוב: הקואליציה לא ויתרה על הרעיון, אלא רק דחתה אותו – ולכן הנושא יכול לחזור מהר מאוד.

למה זו לא הצעת חוק רגילה

חוק השבות – אחד היסודות הסמליים של ישראל. הוא קובע לא רק את מדיניות ההגירה, אלא גם את הקשר של המדינה עם יהודי העולם.

בנוסחה הקיימת, המעוגנת בחקיקה הישראלית, יהודי למטרות החוק נחשב אדם שנולד לאם יהודייה או עבר גיור ליהדות, אם הוא לא שייך לדת אחרת. הגדרה זו מעוגנת בתיקון לחוק השבות משנת 1970.

אבל סביב המילה “גיור” מתנהל ויכוח במשך עשרות שנים. המפלגות האורתודוקסיות והמחנה הציוני-דתי שואפים לכך שהמדינה תכיר רק בגיור לפי כללים אורתודוקסיים. הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, במיוחד בארה”ב, תופסות יוזמות כאלה כפגיעה בלגיטימיות שלהן ובקשר עם ישראל.

לציבור הישראלי דובר הרוסית השאלה הזו גם לא מופשטת. רבים מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל לפי חוק השבות, אך לא תמיד מוכרים כיהודים לפי ההלכה. לכן כל שינוי בנוסחה יכול להיתפס לא רק כתיקון דתי, אלא כאות על מעמדן של משפחות שלמות, קהילות ודורות.

למה נתניהו ביקש לדחות את היוזמה

הסיבה העיקרית – נפיצות פוליטית. ישראל נמצאת במצב מלחמה, החברה עמוסה בקונפליקטים פנימיים, והיחסים עם התפוצה הם בעלי חשיבות אסטרטגית.

יוסי פוקס, בהעבירו את עמדת ראש הממשלה, למעשה אמר: עכשיו לא הזמן לפתוח ויכוח כזה. לפי גרסת התקשורת נתניהו מבקש לדחות את הנושא דווקא “בעיצומה של מלחמה” ובכך לתמוך ביהדות התפוצה.

זה חישוב פרגמטי. ישראל זקוקה לתמיכת הקהילות היהודיות בחו”ל – כלכלית, פוליטית, דיפלומטית, ציבורית. במיוחד בארה”ב, שם חלק ניכר מהקהילה היהודית אינו אורתודוקסי.

נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת כאן את הפרדוקס הישראלי המרכזי: בתוך הקואליציה יש כוחות שסבורים שהרכב הממשלה הנוכחי הוא הזדמנות נדירה לפריצה אידיאולוגית, אך עבור נתניהו פריצה כזו עלולה להיות יקרה מדי בכיוון הבינלאומי והתפוצתי.

מה אמר בן-גביר

שר הביטחון הלאומי איתמר בן-גביר התנגד להקפאה. הוא כינה את הדחייה טעות והצהיר שהרכב הקואליציה הנוכחי נותן הזדמנות נדירה לקדם את היוזמה. לדבריו, רוב הקואליציה כמעט תומך לחלוטין בהצעת החוק, ולכן דחייתה אינה נכונה.

עמדה זו נתמכה גם על ידי שרת הגנת הסביבה אידית סילמן מ”הליכוד”. זה מראה שבתוך המחנה הימני יש לא רק חוסר שביעות רצון נפרד, אלא לחץ על נתניהו מימין.

עבור בן-גביר הנושא “מיהו יהודי” הוא כבר מזמן חלק מהזהות הפוליטית. עוד בעבר הוא דרש לקדם שינויים דומים וקשר אותם למאבק נגד הכרת גיור לא אורתודוקסי. “עוצמה יהודית” קידמה בעבר את רעיון התיקון שהיה אמור להגביל את הכרת הגיור הרפורמי למטרות חוק השבות.

למה השאלה חזרה דווקא עכשיו

הנושא עלה לא בפעם הראשונה. לפני כחצי שנה קידם יוזמה דומה חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת “נועם”. אז הקואליציה לא נתנה לה לעבור הלאה, מחשש לעימות עם התפוצה היהודית האמריקאית ולמשבר רחב יותר סביב מעמד הקהילות הלא אורתודוקסיות.

כעת את הצעת החוק מקדם כבר שמחה רוטמן – שחקן יותר מערכתי ומשפיע בתוך הגוש הימני. זה הופך את הסיפור לרציני יותר: מדובר לא בהצהרה סמלית של אגף שולי, אלא בניסיון להעביר שינוי דרך המנגנון הקואליציוני.

אבל דווקא בגלל זה נתניהו הפעיל את הבלם. עבורו השאלה “מיהו יהודי” – זו לא רק דת ולא רק חוק. זה סיכון לפילוג בין ישראל לחלק מהיהדות העולמית, פגיעה ביחסים עם הקהילות האמריקאיות וקונפליקט פנימי חדש ברגע שהממשלה כבר נמצאת תחת לחץ המלחמה.

מה יכול להיות הלאה

פורמלית מדובר בדחייה של כחודש, אבל זה לא מועד מובטח. בפוליטיקה הישראלית הקפאות כאלה לעיתים קרובות מציינות ניסיון להרוויח זמן: לנהל משא ומתן, להפחית לחץ, לבדוק את תגובת התפוצה ולהבין אם יש לקואליציה מחיר שהיא מוכנה לשלם.

אם הצעת החוק תחזור לפרק, הוויכוח יהיה הרבה יותר רחב מאשר השאלה על המילה “כהלכה”. הוא ייגע בעלייה, במעמד הגיור, ביחסי ישראל עם יהודי ארה”ב, בעלייה דוברת הרוסית, במשמעת הקואליציונית וביכולת האישית של נתניהו לשמור על הגוש הימני מפני צעדים חדים מדי.

כעת ראש הממשלה בחר בהפסקה. בן-גביר מכנה זאת טעות. לוין אומר שהוא תומך בחוק, אבל לא ילך נגד נתניהו.

והנושא עצמו כבר שוב על השולחן.

וזה אומר שהשאלה “מיהו יהודי” בישראל נשארת לא רק ויכוח דתי, אלא גם אחד מהדטונאטורים הפוליטיים המסוכנים ביותר בתוך המדינה היהודית.