הקרמלין נגד בתי כנסת ומסגדים — כיצד ניסו הקמפיינים המיוחדים הרוסיים לזרוע כאוס גם בישראל – “שומרים”

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

חקירה בינלאומית הראתה שמבנים רוסיים עשויים היו לעמוד מאחורי סדרת פרובוקציות אנטישמיות ואנטי-אסלאמיות באירופה, וכן ראו בישראל כזירה ללגיטימציה של פעולות המידע שלהם. מדובר לא רק בפייקים ברשתות החברתיות, אלא במערכת שלמה: מוונדליזם נגד בתי כנסת ומסגדים ועד לתוכניות להקים בחיפה ‘מכון מחקר’ שהיה אמור לקדם נרטיבים רוסיים במסווה של ניתוח מומחים.

לציבור הישראלי הסיפור הזה חשוב במיוחד. בו מצטלבים כמה נושאים רגישים: ביטחון הקהילות היהודיות, מניפולציות סביב אנטישמיות, תעמולה רוסית, השפעה על דעת הקהל וניסיונות להשתמש בישראל כחלון ראווה נוח לפעולות פוליטיות.

דליפה ממערכת הקרמלין: מה נודע

לפי החומרים שפורסמו ב”שומרים“ ב-24 במאי 2026, הגיעו לידי עיתונאים מסמכים והתכתבויות הקשורים למבנים רשמיים רוסיים וקבלנים שעבדו בתחום ההשפעה המידעית. חלק ניכר מהחומרים מתייחס לסופיה זכרובה – עובדת בכירה בממשל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנמצאת תחת סנקציות של מספר מדינות.

במסמכים מופיעה גם מה שנקרא ‘סוכנות לתכנון חברתי’ – SDA. מבנה זה מתואר על ידי החוקרים כאחד המבצעים המרכזיים של קמפיינים רוסיים להשפעה בחו”ל.

פורמלית SDA נראית כארגון העוסק בקמפיינים פוליטיים, יחסי ציבור, מדיה ו’הנדסה חברתית’. אך מאחורי המעטפת התאגידית, כפי שעולה מהחומרים, פעלה מכונת השפעה פסיכולוגית שפעלה לטובת הקרמלין.

לא רק פייקים, אלא גם פרובוקציות פיזיות

המסקנה המרכזית של החקירה מדאיגה: הפעולות הרוסיות, לפי המסמכים, לא הוגבלו לבוטים, אתרי שיבוט ופרסומים כוזבים. הן כללו פעולות ממשיות ברחובות ערי אירופה.

אחת ההיסטוריות הרועשות ביותר קשורה לפריז. במסמכים מוזכרת פעולה שבמסגרתה חזיתות בתי כנסת, מסעדה כשרה ואנדרטה לקורבנות השואה נצבעו בצבע ירוק בוהק. המטרה, לפי החומרים הפנימיים, הייתה ליצור רושם של גל ‘אנטישמיות אסלאמית’, להגביר את הפחד בקהילה היהודית ובו זמנית להציג את השלטונות הצרפתיים כלא מסוגלים להגן על האזרחים.

זו תוכנית צינית במיוחד. האנטישמיות כאן שימשה לא רק כנשק אידיאולוגי, אלא גם ככלי ללחץ פוליטי: המכה ניתנה ליהודים, למוסלמים, למדינה הצרפתית ולביטחון בין הקהילות.

פריז, מסגדים ובתי כנסת: איך הקרמלין שיחק על פצעי דת

לפי החקירה, התקפות על אובייקטים יהודיים היו רק חלק מסדרה רחבה יותר של פרובוקציות. באירוע אחר SDA, כפי שטוענים במסמכים, שכרה מבצעים כדי להניח ראשי חזיר ליד מסגדים בפריז. עליהם נכתב ‘MACRON’.

החישוב היה ברור: לעורר זעם בקהילה המוסלמית, להגביר את תחושת הפירוק הפנימי בצרפת וליצור תמונה שניתן להשתמש בה למטרות פוליטיות.

בחומרים מוזכרים גם תוכניות לפעולות אחרות: מכתיבת כתובות פרובוקטיביות על אנדרטת הגנרל דה גול ועד סצנות אבסורדיות עם בובות מין על הסן ופעולות נגד ‘הירוקים’ הגרמנים. זה נראה כמו תערובת של יחסי ציבור שחורים, תיאטרון רחוב, מבצע מיוחד ותעמולה דיגיטלית.

למה זה נוגע לישראל

ישראל מופיעה בסיפור הזה לא במקרה. באחד המסמכים, כפי שעולה מהחקירה, נשקלה האפשרות להקים בחיפה מכון מחקר פיקטיבי. אותו היו אמורים להקים אזרחים ישראלים עם תארים אקדמיים במדעי המדינה, סוציולוגיה, כלכלה ופילוסופיה.

משימת המכון הזה לא הייתה מדעית, אלא תעמולתית: לייצר עשרות מחקרים, מאמרים וסרטונים שנראו כלפי חוץ כניתוח עצמאי, אך למעשה קידמו נרטיבים רוסיים.

להשקת הפרויקט, לפי החישובים מההתכתבויות, תוכננו הוצאות על משרד בחיפה, רישום משפטי, ציוד ומשכורות. לששת החודשים הראשונים נקבע סכום של כ-8.8 מיליון רובל, ולאחר מכן עוד כ-3 מיליון רובל לחודש – לייצור וקידום תוכן.

חשוב להדגיש: בחומרים אין אישור שהמכון הזה אכן הוקם. אך עצם הדיון בתוכנית כזו מראה איך הקרמלין תפס את ישראל: לא רק כאובייקט תצפית, אלא גם כערוץ אפשרי ללגיטימציה של המשמעויות הנדרשות לרוסיה.

לכן עבור הקוראים הישראלים הנושא הזה חורג מגבולות הכרוניקה האירופית. NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה סיפורים כאלה כחלק מתמונה רחבה יותר: הביטחון המידעתי של ישראל היום קשור לא רק לאיראן, חמאס או משברים פנימיים, אלא גם לרשתות ההשפעה הרוסיות שיודעות לפעול דרך מדיה, פלטפורמות מומחים, קונפליקטים דתיים ופחדים חברתיים.

מומחים מזויפים, AI ומנועי חיפוש: צורת מלחמה חדשה

החקירה מראה שהאסטרטגיה המידעית הרוסית נבנתה לא על ערוץ אחד, אלא על אקוסיסטמה שלמה. בה היו חדשות מזויפות, פלטפורמות מומחים מזויפות, רשתות אתרים, סרטונים ויראליים, אינטיליגנציה מלאכותית וניסיונות להשפיע על תוצאות מנועי חיפוש.

זו כבר לא תעמולה מהסוג הישן, שבה אומרים לצופה ישירות: ‘רוסיה צודקת’. הגישה החדשה עדינה יותר. היא לא תמיד מקדמת את מוסקבה ישירות. לפעמים המשימה אחרת – לסכסך בין חברות, לערער את האמון, להגביר שנאה, לגרום לאנשים להאמין שיש כאוס מסביב, שהשלטונות חסרי אונים, ושמערכות דמוקרטיות לא עובדות.

מאוקראינה ועד ארמניה והונגריה

במסמכים מוזכרות גם קמפיינים נגד נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי. ביניהם – הפצת פייק על דירה יוקרתית כביכול שרכש בדובאי ב-3.2 מיליון דולר. שיטות דומות, לפי החקירה, יושמו גם נגד ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן.

תשומת לב מיוחדת הוקדשה לבחירות בארמניה, וכן לניסיונות להשפיע על תהליכים פוליטיים בהונגריה, סלובניה, אוסטריה וסלובקיה. דרך פרויקט Mitteleuropa, כפי שעולה מהמסמכים, תוכנן לעבוד עם רגשות שמרניים ואנטי-מערביים במרכז אירופה.

לישראל זהו איתות חשוב. שם, היכן שמכונת ההשפעה הרוסית רואה קרע חברתי, מתח דתי, ויכוח סביב מלחמה, הגירה או זהות, היא מנסה לא בהכרח ליצור קונפליקט מאפס, אלא להגביר את הסדק הקיים.

למה אנטישמיות הפכה לכלי של מדיניות זרה

החלק המסוכן ביותר בסיפור הזה הוא השימוש בנושא היהודי כחומר מתכלה. אם נתוני החקירה נכונים, מבנים רוסיים היו מוכנים לביים התקפות על אובייקטים יהודיים כדי להשיג אפקט פוליטי בצרפת.

זו לא ‘הגנה על יהודים’ ולא מאבק באנטישמיות. זו ניצול של הטראומה היהודית. בית כנסת בלוגיקה כזו הופך לא לקדושה ולא לבית קהילה, אלא לתפאורה למבצע השפעה.

אותו דבר נוגע לקהילות מוסלמיות. הנחת ראשי חזיר ליד מסגדים – זה חישוב על השפלה, זעם וגל של מתח חברתי בתגובה. ככל שיש יותר חשדנות הדדית בין יהודים, מוסלמים, מהגרים, ימין, שמאל והמדינה, כך נוח יותר לשחקן חיצוני להצהיר: ‘המערב מתפרק מעצמו’.

סיום הסיפור הזה עדיין פתוח. OCCRP, כפי שמצוין בחומר, פנתה לתגובות מזכרובה, SDA וממשל נשיא רוסיה, אך לא קיבלה תשובה. עם זאת, המסמכים שכבר פורסמו מראים את היקף הבעיה: קמפיינים רוסיים להשפעה מזמן חרגו מגבולות הדיסאינפורמציה הרגילה.

לישראל זה אומר דבר פשוט: כל פלטפורמת ‘מומחים’, כל נרטיב מדיה פתאומי וכל התפרצות שנאה חברתית נוחה מדי דורשים בדיקת מקור. במיוחד כשמדובר בנושאים שיכולים לפלג את החברה מבפנים – יהודים, מוסלמים, מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, הגירה, ביטחון ואמון במדינה.