יודאיקה חוזרת לפוסטר האוקראיני: תערוכה על זיכרון, תרבות ומורשת חיה נפתחת בקייב

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

זו לא חדשות קלאסיות מישראל, אבל בדיוק סיפורים כאלה חשובים לקורא הישראלי: אוקראינה הלוחמת מראה שגם תחת מכות ממשיכה לחיות, לפתח את הקהילה היהודית, לתמוך בתרבות ולהפוך את הזיכרון לשיחה חיה בין הדורות.

בגלריה “כנר על הגג” (מקור אוקראיני – «כנר על הגג») בבית הכנסת ברודסקי בקייב נפתחת תערוכת עיצוב גרפי סטודנטיאלי «יודאיקה בפוסטר האוקראיני». זו לא רק כרזה של אירוע תרבותי, אלא שיחה על איך הזיכרון היהודי של אוקראינה ממשיך לחיות בשפה הוויזואלית המודרנית.

הפרויקט מוצג בהשתתפות גלריית «כנר על הגג», הקהילה היהודית של קייב, קרן הצדקה על שם שלום עליכם, מחלקת הפוסטר והעיצוב הגרפי של קונסחו, האקדמיה הלאומית למנהיגות תרבות ואומנויות, אוניברסיטת התרבות של קייב ויוזמת Creative Resistance.

מאחורי השם «יודאיקה בפוסטר האוקראיני» עומד הרבה יותר מפרויקט עיצוב גרפי סטודנטיאלי.

זו שיחה על איך הנושא היהודי נשמע בתרבות האוקראינית המודרנית. לא כחלון מוזיאוני, לא כזיכרון קפוא מארכיונים, אלא כשפה ויזואלית חיה, איתה עובדים מעצבים צעירים.

פתיחת התערוכה תתקיים ב-28 במאי בשעה 18:00 בגלריה «כנר על הגג» בקייב. המרחב נמצא בכתובת: רחוב שוטה רוסטבלי 13, כניסה מרחוב אספלנדנה. התערוכה תימשך מה-28 במאי עד ה-23 ביוני, הכניסה חופשית.

וכבר המקום עצמו מסביר הרבה.

הקשר של התערוכה עם בית הכנסת ברודסקי מתחזק גם על ידי דמותו של הרב משה ראובן אסמן. הוא קשור לבית הכנסת המרכזי של קייב ברודסקי כרב הראשי שלה; בפרסומים אוקראיניים ובינלאומיים הוא נקרא גם הרב הראשי של אוקראינה. לסיפור הזה זה חשוב לא פורמלית, אלא במהות: בית הכנסת ברודסקי הפך מזמן לא רק לבית תפילה, אלא גם לאחד הסמלים של תחיית החיים היהודיים בקייב. לכן התערוכה על יודאיקה בפוסטר האוקראיני מתקיימת לא רק בבניין היסטורי יפה, אלא במרחב של קהילה חיה, שממשיכה להתפלל, לעזור, לזכור את הנופלים ולהיות חלק מההתנגדות האזרחית האוקראינית בזמן המלחמה.

פוסטר כשיחה על זיכרון

יודאיקה בפוסטר האוקראיני — נושא עדין ורב-שכבתי. כאן מדובר לא רק על סמלים דתיים, עיטורים, אותיות יהודיות או דימויים מוכרים. הרבה יותר חשוב דבר אחר: איך אוקראינה המודרנית מסתכלת על המורשת היהודית, שהייתה חלק מעריה, עיירותיה, רחובותיה, שפתה, מוזיקה, מסחר, ספרות וזיכרון טראגי במשך מאות שנים.

הפוסטר בהקשר זה — ז’אנר מדויק מאוד.

הוא לא אוהב הסברים ארוכים. הוא צריך לדבר מהר, חזק וברור. דימוי אחד, קומפוזיציה אחת, מכה צבעונית אחת — והצופה כבר מבין שלפניו לא רק תמונה, אלא אמירה.

בדיוק בגלל זה התערוכה יכולה להיות לא פחות חשובה מכנס אקדמי. מעצבים צעירים עובדים עם הנושא לא כעם חובה היסטורית, אלא כחומר שאפשר להרגיש, לפרק ולהרכיב מחדש.

למה זה חשוב עכשיו

אוקראינה חווה מלחמה, שבה מדובר לא רק על שטחים, אלא גם על הזכות לזיכרון עצמי. רוסיה מנסה להשמיד ערים, למחוק ביוגרפיות, להקצות היסטוריה ולכפות פרספקטיבה זרה. במצב כזה פרויקטים תרבותיים הופכים לא לקישוט לחיים, אלא לדרך להתנגד לשכחה.

ההיסטוריה היהודית של אוקראינה — אחת החלקים המורכבים ביותר של הזיכרון הזה.

בה יש שמות גדולים, קהילות, בתי כנסת, עיירות, מוזיקה, ספרות, מסלולים חסידיים, אמנות מודרניסטית, ביוגרפיות ציוניות, שואה, השתקה סובייטית וניסיון חדש לחזור לשיחה כנה. זו לא קו אחד, אלא מפה שלמה.

התערוכה «יודאיקה בפוסטר האוקראיני» חשובה בדיוק כי היא לא נועלת את הנושא הזה בעבר. היא מראה: המורשת חיה לא כשהיא רק נשמרת, אלא כשהיא מתחילה לדבר עם דורות חדשים.

גלריה «כנר על הגג»: מקום שבו סמלים עובדים חזק יותר ממילים

גלריה «כנר על הגג» ממוקמת בבניין בית הכנסת ברודסקי — אחד הכתובות היהודיות המוכרות ביותר בקייב. זה לא אולם תערוכות נייטרלי, שבו אפשר להביא כל נושא ולתלות עבודות על הקירות.

כאן המיקום עצמו הופך לחלק מהמשמעות.

שם הגלריה גם לא מקרי. «כנר על הגג» מתייחס לדימוי של המסורת היהודית, שבריריות, הישרדות, זיכרון משפחתי ותנועה מתמדת בין העולם הישן לזמן החדש. כנר על הגג — זה לא רק ציטוט תרבותי. זה סמל לחיים על הגבול: בין יציבות לסכנה, בין בית לדרך, בין עבר לעתיד.

בדיוק במרחב כזה התערוכה על יודאיקה בפוסטר האוקראיני נשמעת במיוחד מדויקת.

היא לא אומרת: «תראו מה היה פעם». היא אומרת אחרת: «תראו איך זה ממשיך לחיות».

לקהל הישראלי הפרויקט הזה מעניין במיוחד. בישראל הנושא היהודי האוקראיני נתפס לעיתים קרובות דרך סיפורי משפחה, עלייה, זיכרון עיירות, טרגדיית השואה, דמויות רבנים, סופרים, אמנים, פוליטיקאים ואנשי ציבור הקשורים לקייב, אודסה, לבוב, דרוהוביץ’, צ’רנוביץ’, אומן וערים אחרות.

אבל אוקראינה של היום מראה שכבה נוספת: המורשת היהודית לא רק נזכרת. היא נכללת בשיחה התרבותית המודרנית.

בדיוק בגלל זה נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בתערוכה כזו לא ככרזה קייבית רגילה, אלא כחלק מדיאלוג אוקראיני-ישראלי גדול על זיכרון, זהות ומקומה של התרבות היהודית באוקראינה המודרנית.

קייב כעיר של חיבורים

קייב תמיד הייתה עיר של תרבויות רבות. קווים אוקראיניים, יהודיים, פולניים, רוסיים, סובייטיים, אירופיים, דתיים וחילוניים נפגשו כאן כל הזמן — לפעמים בשלום, לפעמים בכאב, לפעמים בטרגדיה.

לכן התערוכה במרכז קייב, במרחב הקהילה היהודית, בזמן מלחמה, בהשתתפות סטודנטים ואוצרים הקשורים לאמנות אוקראינית ולנושא הציבורי האוקראיני-ישראלי, נראית כמו מחווה חשובה.

זו לא ניסיון לעשות תפאורה יפה סביב סיפור מורכב.

להפך: זו ניסיון להכיר בכך שסיפור מורכב דורש שפה חדשה. והפוסטר המודרני יכול להפוך לשפה כזו — ישירה, רגשית, ויזואלית, מובנת אפילו בלי הרצאות ארוכות.

האוצרים והמעצבים הצעירים: מי עומד מאחורי הפרויקט

האוצרים של התערוכה הם אלברט-לייזר פלדמן ואנדריי בודניק. זה שילוב חשוב, כי כל אחד מהם מוסיף לפרויקט את הפרספקטיבה שלו.

אלברט-לייזר פלדמן — אמן אוקראיני-ישראלי, איש ציבור, דוקטור לפסיכולוגיה, אדם שביוגרפיה שלו קשורה לאוקראינה, ישראל, זיכרון יהודי ויוזמות אזרחיות. השתתפותו בפרויקט הופכת את התערוכה לחלק משיחה רחבה יותר: לא רק על עיצוב גרפי, אלא גם על איך התרבות עוזרת לחברה לשמור על קשר עם העבר.

אנדריי בודניק — אמן אוקראיני, גרפיקאי, פוסטריסט, מעצב ומורה, הקשור לבית הספר האוקראיני לפוסטר והכשרת יוצרים צעירים. תפקידו במיוחד הגיוני: התערוכה נבנית סביב הפוסטר כצורת אמירה אמנותית וציבורית.

כתוצאה מכך הפרויקט מחבר בין שני קווים.

הראשון — המורשת היהודית של אוקראינה, זיכרון, היסטוריה קהילתית, הקשר של קייב עם התרבות היהודית. השני — הפוסטר האוקראיני כז’אנר, שקיבל בזמן המלחמה כוח חדש: מכרזות תרבותיות להתנגדות ויזואלית לתוקפנות הרוסית.

למה דווקא סטודנטים

הדבר המעניין ביותר בתערוכה הזו — לא רק הנושא, אלא גם היוצרים. עיצוב גרפי סטודנטיאלי כאן הופך לדרך לבדוק איך הדור החדש רואה את היודאיקה.

זה עקרוני.

כשעל המורשת מדברים רק המבוגרים, היא לעיתים קרובות הופכת לחובה. כשאליה מגיעים אמנים צעירים, היא יכולה שוב להפוך לחיה. הם בוחרים צבעים אחרים, קומפוזיציות אחרות, אסוציאציות ויזואליות אחרות. הם יכולים לטעות, להתווכח, לחפש, אבל בדיוק בחיפוש הזה מופיעה אנרגיה תרבותית חדשה.

לאוקראינה זה חשוב במיוחד. מדינה שמגנה על עצמה מפני אויב חיצוני, ממשיכה לבנות את הזהות המורכבת שלה. לא פשוטה, לא חד-ממדית, לא סגורה, אלא כזו שיש בה מקום לקווים אוקראיניים, יהודיים, קרים-טטריים, פולניים, ארמניים, יווניים, בולגריים וקווים אחרים של זיכרון.

הנושא היהודי בהקשר כזה מפסיק להיות «סיפור זר». הוא חוזר למקום שבו תמיד היה: לתוך מרקם העיר האוקראינית, התרבות האוקראינית והזיכרון האוקראיני.

התערוכה כסימן לישראל

לקורא הישראלי הסיפור הזה חשוב גם כי הוא מראה את אוקראינה לא רק דרך חדשות החזית, טילים, דיפלומטיה ובקשות לעזרה.

כאן נראית אוקראינה אחרת — מדינה שגם בזמן מלחמה ממשיכה לדבר על תרבות, על מורשת יהודית, על יוצרים צעירים, על זיכרון ועל עתיד.

זה לא מבטל את הכאב ולא עושה את המציאות קלה יותר. אבל בדיוק אירועים כאלה מראים שהחברה חיה לא רק בהישרדות. היא ממשיכה ליצור משמעויות.

התערוכה «יודאיקה בפוסטר האוקראיני» מזכירה דבר פשוט אך חשוב: אי אפשר לשמור על זיכרון רק בצו, בתאריך זיכרון או בנאום רשמי. צריך לתרגם אותו כל הזמן לשפת הזמן.

היום השפה הזו הופכת לפוסטר.

בהיר, חד, מודרני, לפעמים מינימליסטי, לפעמים רגשי, אבל תמיד פונה ישירות לצופה.

ואם מעצבים צעירים אוקראינים עוסקים בנושא היודאיקה, זה אומר שהזיכרון הזה לא נעלם. הוא ממשיך להישמע — כבר בקווים אחרים, גופנים, צבעים ודימויים.

מידע על התערוכה

תערוכה: «יודאיקה בפוסטר האוקראיני»

פתיחה: 28 במאי, 18:00

תאריכי התערוכה: 28.05 — 23.06

כניסה: חופשית

שעות פתיחה: ראשון–חמישי, 12:00–19:00

כתובת: קייב, רחוב שוטה רוסטבלי, 13

כניסה: מרחוב אספלנדנה

אוצרים: אלברט-לייזר פלדמן, אנדריי בודניק

פרטים נוספים – https://www.facebook.com/share/p/1CeTAndh8F/