אוקראינה קוראת לישראל לדיאלוג מקצועי ובלתי משוחד של היסטוריונים, וכן לחקר הארכיונים במסגרת ועדה היסטורית אוקראינית-ישראלית משותפת

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

אוקראינה הגיבה על הביקורת של ישראל בשל קבורתו מחדש של אנדריי מלניק והציעה להעביר את הוויכוח הציבורי החריף לפורמט מקצועי – באמצעות דיאלוג אוקראיני-ישראלי משותף של היסטוריונים, ארכיונים ועבודת ועדת מומחים.

העניין אינו רק בטקס באוקראינה. עבור ישראל, נושא ה-OUN, מלחמת העולם השנייה, השואה וזיכרון הקורבנות של הנאציזם נותר רגיש ביותר. עבור אוקראינה, שמאז 2022 נלחמת נגד התוקפנות הרוסית, שאלת הפנתיאון הלאומי והחזרת דמויות היסטוריות הפכה גם היא לחלק ממדיניות זיכרון רחבה יותר.

דווקא בצומת זה של שני סיפורים טראומטיים נוצר עצב דיפלומטי חדש.

מה גרם לוויכוח בין אוקראינה לישראל

הסיבה הייתה תגובת הצד הישראלי לקבורתו מחדש של ראש ה-OUN אנדריי מלניק ואשתו סופיה פדאק-מלניק באוקראינה.

משרד החוץ של ישראל הביע צער על הטקס הממלכתי הרשמי של קבורתו מחדש של מלניק, וציין כי “אי אפשר להתעלם מהאמת ההיסטורית ומזיכרון הקורבנות שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם”. גם מרכז ההנצחה “יד ושם” הביע ביקורת, והביע “דאגה מההערצה הממלכתית” של דמות כזו.

הצד האוקראיני עונה כעת לא בהכחשה פשוטה של הטענות, אלא בניסיון להעלות את השאלה בצורה רחבה יותר: אם מדובר בהיסטוריה מורכבת, עליה להיבחן לא על ידי סיסמאות פוליטיות ולא על ידי קלישאות סובייטיות-רוסיות, אלא על ידי היסטוריונים, ארכיונים ובחינה משותפת.

זהו רגע חשוב עבור הקהל הישראלי. בישראל, זיכרון השואה אינו נושא מופשט מהעבר, אלא חלק מהזהות הלאומית, ההיסטוריה המשפחתית והביטחון הציבורי. לכן כל הצהרה אוקראינית בנושא זה בירושלים נתפסת במיוחד בתשומת לב.

חברי הפרלמנט האוקראינים קראו לוועדה היסטורית משותפת

יושבי הראש המשותפים של קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית אוקראינה–ישראל אולגה וסילבסקה-סמגליוק וויקטוריה קינזבורסקה פרסמו ב-29 במאי 2026 הצהרה משותפת בנוגע לקבורתו מחדש של קולונל אנדריי מלניק.

בהם הם הדגישו כי אוקראינה מכבדת עמוקות את זיכרון קורבנות השואה, מגנה בתוקף את הנאציזם ומעריכה מאוד את תמיכת ישראל במאבק נגד התוקפנות הרוסית.

אבל בהמשך המסמך נשמע גם דגש אחר: קייב רואה בהערכות קטגוריות של דמויות התנועה לשחרור אוקראינה ללא התחשבות בכל ההקשר ההיסטורי כבלתי הולמות. לדעת מחברי ההצהרה, דמויות אלו פעלו בעידן שבו עמי מזרח אירופה מצאו עצמם בין הטוטליטריזם הנאצי והסובייטי, והמאבק לעצמאות לווה לעיתים קרובות בדילמות מוסריות ופוליטיות קשות.

מדוע קייב מדברת על ארכיונים

חברי הפרלמנט האוקראינים קראו לדיאלוג מקצועי ובלתי משוחד של היסטוריונים, וכן לחקר הארכיונים האוקראיניים במסגרת ועדה היסטורית אוקראינית-ישראלית משותפת.

בנפרד בהצהרה נשמע הטיעון על הסיכון בשימוש רק במקורות סובייטיים ורוסיים. לדעת הצד האוקראיני, פרספקטיבה כזו מובילה לעיתים קרובות לעיוות התמונה ההיסטורית ולמניפולציות תעמולתיות.

עבור ישראל, טיעון זה גם אינו נראה משני. לאחר ה-7 באוקטובר, החברה הישראלית מבינה היטב כיצד ההיסטוריה, הזיכרון והקטגוריות המוסריות הופכים במהירות לכלי לחץ פוליטי. אוקראינה, מצידה, רואה כיצד רוסיה משתמשת במשך שנים בנושא מלחמת העולם השנייה כדי לפגוע במדינתיות האוקראינית ובתנועה הלאומית.

לכן השאלה כבר אינה רק במלניק.

השאלה היא האם אוקראינה וישראל יוכלו לדבר על הדפים הכואבים ביותר של העבר כך שלא יישארו שדה לתעמולה הרוסית.

קורניצ’וק הזכיר את היוזמה הקודמת של קייב

שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק סיפר בעבר כי עוד לפני הפלישה הרוסית המלאה הצד הדיפלומטי האוקראיני הציע לשותפים הישראלים להקים ועדת מומחים משותפת בנושאי מורשת היסטורית.

לדברי הדיפלומט, אז היוזמה לא זכתה לעניין מצד השותפים. כעת, סבורה קייב, חזרה לרעיון כזה עשויה להיות צעד חשוב לדיאלוג קונסטרוקטיבי ומקצועי.

במקום זה הסכסוך יוצא מגבולות טקס אחד. נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בסיפור זה דוגמה לאופן שבו היחסים האוקראיניים-ישראליים מתמודדים לא רק עם המלחמה הנוכחית, הדיפלומטיה והביטחון, אלא גם עם שכבות זיכרון כבדות, שבהן כל מילה חדה יכולה להיתפס כאות פוליטי.

הקבלה עם מנחם בגין

בהצהרת חברי הפרלמנט האוקראינים מוזכר בנפרד מנחם בגין. המחברים עורכים הקבלה: בגין עמד בראש ארגון המחתרת “אצ”ל”, ניהל מאבק נגד המנדט הבריטי, ומאוחר יותר הפך לראש ממשלת ישראל וזוכה פרס נובל לשלום על הסדר השלום בין ישראל למצרים.

זה לא אומר שקייב מציעה לישראל לקבל באופן מכני את הגרסה האוקראינית של ההיסטוריה. במקום זאת, הצד האוקראיני מנסה להראות: הביוגרפיות של מנהיגי התנועות הלאומיות לעיתים קרובות אינן מתאימות לנוסחה פשוטה של “גיבור” או “פושע”, במיוחד כשמדובר במחתרת, מלחמה, אימפריות ומאבק על מדינתיות.

אבל עבור ישראל, טיעון כזה נותר בלתי נמנע כואב.

זיכרון השואה אינו מאפשר אנלוגיות קלות. לכן כל טיעון היסטורי אוקראיני צריך להישמע בזהירות מרבית, ללא ניסיון להמעיט בערך החוויה היהודית וללא רטוריקה שיכולה להיראות כהצדקה לשיתוף פעולה עם הנאצים.

מאולנה טליגה ועד וולף לאצקי

חברי הפרלמנט האוקראינים גם הזכירו כי במהלך הכיבוש הנאצי של קייב הוצאו להורג עשרות חברי מחתרת ה-OUN של מלניק. ביניהם – המשוררת האוקראינית אולנה טליגה.

טיעון סמלי נוסף בהצהרה הוא וולף לאצקי, שנקבר בישראל. הוא היה אחד משרי העניינים היהודיים של הרפובליקה העממית האוקראינית. המחברים הזכירו כי בשנים 1917–1920 אוקראינה הייתה אחת המדינות האירופיות הראשונות שבהן היה משרד נפרד לתמיכה בקהילה היהודית.

כך קייב מנסה להחזיר את השיחה ממישור ההאשמות ההדדיות למישור ההיסטוריה המשותפת.

לא למחוק את הוויכוח.

לא לסגור שאלות כואבות.

אלא להראות שההיסטוריה האוקראינית-יהודית אינה מסתכמת רק בטרגדיות, שיתוף פעולה, פוגרומים וקונפליקטים פוליטיים. בה היו גם תקופות של שיתוף פעולה, ניסיונות להגנה מוסדית על החיים היהודיים ודפים משותפים שיכולים כיום להיות בסיס לשיחה בוגרת יותר.

מדוע הוויכוח הזה חשוב דווקא עכשיו

קבורתו מחדש של אנדריי מלניק התרחשה ברגע שבו אוקראינה יוצרת את הפנתיאון הלאומי שלה, ורוסיה במקביל מנסה להשתמש בכל דיון על מלחמת העולם השנייה נגד קייב. מוסקבה כבר גינתה בפומבי את הקבורה מחדש וזימנה את שגריר לוקסמבורג בשל העברת שרידי מלניק לאוקראינה.

עבור ישראל המצב מורכב יותר.

מצד אחד, ירושלים אינה יכולה לשתוק כאשר מדובר בדמויות שהזיכרון ההיסטורי הישראלי “קושר” לתקופה הנאצית ולאיום על היהודים. מצד שני, ישראל מעוניינת לשמור על יחסים עם אוקראינה – מדינה שמתמודדת כיום עם התוקפנות הרוסית ושבה נותרה היסטוריה יהודית משמעותית, קהילות יהודיות וזיכרון השואה על אדמת אוקראינה.

לכן ההצעה לוועדה משותפת עשויה להתברר לא כפורמליות דיפלומטית, אלא כפתרון מעשי למשבר.

אם היסטוריונים משתי המדינות יקבלו הזדמנות לעבוד עם ארכיונים, להשוות מסמכים ולדון בדמויות שנויות במחלוקת ללא לחץ תעמולתי, זה לא יסיר את כל הסתירות. אבל פורמט כזה לפחות יאפשר לא להפוך כל תאריך זיכרון חדש לפיצוץ פוליטי.

הצד האוקראיני בהצהרתו מודה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל על תמיכתה באוקראינה במאבק הקיומי נגד התוקפנות הרוסית.

כעת השאלה היא האם יהיו לצדדים מספיק רצון פוליטי לעבור מהאשמות פומביות לשיחה קשה אך הכרחית.

כי הזיכרון בין אוקראינה לישראל – זה לא נושא ארכיוני.

זה חלק מהדיפלומטיה, הביטחון והמאבק של היום על מי יסביר את העבר: היסטוריונים משתי המדינות או התעמולה הרוסית.

מי עשה את ההצהרה: קבוצת אוקראינה–ישראל ברדא העליונה

ההצהרה המשותפת על קבורתו מחדש של אנדריי מלניק נחתמה על ידי אולגה וסילבסקה-סמגליוק וויקטוריה קינזבורסקה – יושבי הראש המשותפים של קבוצת חברי הפרלמנט של הרדא העליונה של אוקראינה לקשרים בין-פרלמנטריים עם מדינת ישראל.

זו קבוצה פרלמנטרית שאחראית על קשרים עם הכנסת: פגישות חברי פרלמנט, דיאלוג פוליטי, שאלות תמיכה באוקראינה, ביטחון, זיכרון היסטורי וקשרים בין החברה האוקראינית והיהודית.

הקבוצה פועלת בכנסת הנוכחית של הרדא העליונה מאז 2019. הפגישה הראשונה בקו אוקראינה–ישראל התקיימה ב-12 בנובמבר 2019.

בעמוד הרשמי של הרדא העליונה בקבוצה מצוינים 63 חברי פרלמנט. יושבי הראש המשותפים הם אולגה וסילבסקה-סמגליוק וויקטוריה קינזבורסקה. בין סגני יושבי הראש מצוינים ולדימיר איוונוב, יורי קמלצ’וק, ולדימיר קריידנקו, אלכסנדרה אוסטינובה וסביאטוסלב יוראש.

ביקור אחרון בישראל

פרט חשוב: נציגי הקבוצה הזו היו לאחרונה בישראל.

משלחת חברי הפרלמנט האוקראינים בראשות אולגה וסילבסקה-סמגליוק שהתה בישראל בין ה-7 ל-13 ביוני 2025. בכנסת הוצג הביקור כנסיעת משלחת פרלמנטרית אוקראינית בראשות ראש קבוצת הידידות עם ישראל.

לפי דיווח הכנסת, חברי הפרלמנט האוקראינים נפגשו עם יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, יושב ראש משותף של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–אוקראינה זאב אלקין, וכן עם חברי הכנסת בועז ביסמוט וולדימיר בליאק.

הנושאים המרכזיים של הפגישות היו המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, דיאלוג פרלמנטרי, ביטחון, לחץ סנקציות, שאלות הומניטריות ושיתוף פעולה אוקראיני-ישראלי.

בתום הביקור הסכימו הצדדים להרחיב את הדיאלוג הבין-פרלמנטרי, לשמור על קשר קבוע בין קבוצות הידידות של הרדא העליונה והכנסת, וכן לעבוד על תקשורת סדירה יותר בין חברי הפרלמנט של שתי המדינות. כך דיווח גם שגרירות אוקראינה בישראל.

מדוע זה חשוב ב”וויכוח” על מלניק

לכן ההצהרה הנוכחית אינה תגובה מקרית של פוליטיקאים בודדים.

היא נעשתה על ידי חברי פרלמנט שמנהלים את הערוץ הפרלמנטרי אוקראינה–ישראל וכבר היו מעורבים בקשר ישיר עם הכנסת. הצעתם לחזור לרעיון של ועדה היסטורית אוקראינית-ישראלית משותפת נראית כניסיון להעביר את הוויכוח על מלניק מהתנצחות ציבורית לפורמט של עבודה עם ארכיונים והיסטוריונים.