“הכל רעד”: הקהילה היהודית בקייב עברה לילה קשה תחת מתקפה רוסית

בתי כלא סודיים בשטחים הכבושים: איך רוסיה הפכה את חטיפת האזרחים האוקראינים למערכת - 04.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה לומדת את הניסיון הישראלי בהערכת נזקים צבאיים: למה קייב צריכה מודל שעובד תחת טילים - 03.07.2026 - Новости Израиля

האם אתם בני 60+ בישראל וממשיכים לעבוד? ייתכן כי קרן הפנסיה כבר יכולה לשלם לכם כסף - 03.07.2026 - Новости Израиля
…

העיתון הישראלי ישראל היום ב-2 ביולי 2026 סיפר על הדרמה הלילית של הקהילה היהודית בקייב במהלך אחת ההתקפות הרוסיות הקשות ביותר בחודשים האחרונים.

לפי העיתון, קייב חוותה 12 שעות רצופות תחת מתקפות טילים ומל”טים — בערך מ-19:00 בערב עד 07:00 בבוקר.

העיר רעדה מפיצוצים, אנשים ירדו למטרו ולמקלטים, והרשויות סגרו מראש תחנות דלק כדי למנוע אסונות נוספים במקרה של פגיעות ישירות.

בכתבה ניתן דגש מיוחד על הקהילה היהודית “שמחה” בקייב והמשפחות הקשורות לחב”ד.

עבורם הלילה הזה היה קשה במיוחד: עשרות משפחות רק חזרו יום קודם לכן מ-מחנה נופש בן תשעה ימים בקרפטים, שם יכלו הילדים וההורים לפחות לזמן קצר לצאת מהמתח המתמיד של המלחמה.

אבל החזרה לקייב התבררה כחזרה ישירה למציאות התוקפנות הרוסית.

הרב שמחה לוונהרץ, אחד משליחי חב”ד בקייב, תיאר את הלילה הזה במילים שקשה לתפוס כציטוט חדשותי רגיל.

לדבריו, “כל העיר רעדה חזק, הפיצוצים לא פסקו, אי אפשר היה לעצום עין”.

המילים הללו מראות לא רק את הסטטיסטיקה הצבאית, אלא את מצבם האנושי של העיר, שבה ילדים, קשישים, משפחות, רבנים, מתנדבים ומתפללים נאלצים שוב לחיות בין תפילה, מקלט וסירנות.

לפי חיל האוויר האוקראיני, בלילה של 2 ביולי 2026 רוסיה השתמשה נגד אוקראינה ב-570 אמצעי תקיפה אוויריים: 496 מל”טים ו-74 טילים מסוגים שונים.

ההגנה האווירית האוקראינית השמידה את רוב המטרות, אך המתקפות עדיין גרמו להרס ולנפגעים.

המתקפה הרוסית כוונה בעיקר לקייב והייתה אחת מהמתקפות המשולבות הגדולות ביותר בזמן האחרון.

עבור הקהילה היהודית הלילה הזה היה תזכורת נוספת: המלחמה באוקראינה אינה נושא פוליטי רחוק ואינה כרוניקה אירופית מופשטת.

זו מציאות יומיומית של משפחות יהודיות שחיות בקייב, מתפללות בבתי הכנסת של קייב, מגדלות ילדים, עוזרות לקשישים ונשארות קרובות לקהילה שלהן גם כאשר העיר נמצאת תחת אש כל הלילה.

ישראל היום כותב כי, למרות הלילה ללא שינה ותחושת חוסר האונים, כבר בבוקר בתי הכנסת של קייב היו מלאים.

מאות יהודים הגיעו לתפילת הבוקר ביום הצום.

זו פרט חשוב: לאחר לילה של פיצוצים אנשים לא רק ניסו לחזור לחיים רגילים — הם הגיעו למקום שבו הקהילה שומרת על עמוד השדרה הפנימי שלה.

במקביל הופעלה עזרה הומניטרית של JRNU.

אוכל חם חולק במרכזים הקהילתיים, ומתנדבים הביאו אותו לקשישים, חולים ואנשים עם מוגבלות תנועה שלא יכלו לצאת מבתיהם תחת איום של מתקפות נוספות.

עבור ישראל הסיפור הזה צריך להישמע קרוב במיוחד.

החברה הישראלית מכירה היטב מהן אזעקות לילה, מקלטים, פחד על הילדים והכוננות המתמדת למתקפה.

אבל דווקא בגלל זה חשוב לראות גם את המציאות האוקראינית ללא מרחק ואדישות.

הקהילות היהודיות באוקראינה נשארות חלק מהעולם היהודי הגדול, והכאב שלהן לא צריך להיעלם מאחורי ניסוחים יבשים של מדיניות בינלאומית.

נאנובוסטי — חדשות ישראל רואה חשיבות בהפניית תשומת הלב דווקא לסיפורים כאלה.

כי מאחורי כל מתקפה עומדים לא רק טילים, מל”טים ודיווחים צבאיים, אלא גם אנשים ספציפיים: ילד שחזר אתמול מהמחנה; קשיש שמתנדב מביא לו אוכל; רב שפוגש אנשים בבית הכנסת בבוקר לאחר לילה ללא שינה.

הטרוריסטים הרוסים מנסים להרוס ערים, לשבור את החיים האזרחיים ולהפוך את הפחד לשגרה.

אבל בקייב, כמו בערים רבות אחרות באוקראינה, הקהילות ממשיכות לחיות, לעזור זו לזו ולשמור על כבודן.

הסיפור הזה מקייב הוא עדות נוספת לכך שהמלחמה באוקראינה נשארת מלחמה נגד אזרחים, נגד משפחות, נגד קהילות, נגד עצם האפשרות לחיים נורמליים.

וכאשר עיתון ישראלי כותב על הקהילה היהודית בקייב, זו לא רק ידיעה מחו”ל.

זו תזכורת לקשר, לאחריות ולזיכרון.

נאנובוסטי — חדשות ישראל ימשיך לעקוב אחר איך הקהילות היהודיות באוקראינה עוברות את המלחמה, עוזרות לאנשים ושומרות על החיים שם, היכן שרוסיה מנסה להביא הרס מדי יום.