תנינים לשמירה על מחבלים נוחבה: בן-גביר וסילמן מקדמים פרויקט יוצא דופן לכלא קציאות

הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля
…

הרעיון של שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר להציב תנינים סביב היקף הכלא למחבלים חדל להיות רק הצהרה פוליטית. שרת הגנת הסביבה אידית סילמן שינתה את המעמד המשפטי של התנינים, ופתחה את הדרך לשירות בתי הסוהר של ישראל לבדוק את הפרויקט באופן מעשי – 16 ביולי 2026.

שר הביטחון הלאומי של ישראל איתמר בן גביר, המייצג את מפלגת ‘עוצמה יהודית’, ושרת הגנת הסביבה אידית סילמן מ’הליכוד’ קידמו תוכנית לשימוש בתנינים לשמירה על מתקן כליאה שבו עשויים להחזיק מחבלים מיחידת ‘נוחבה’ של חמאס.

לפי ‘חדשות 13’, סילמן סיווגה את התנין הנילוסי כ«חיית בר מטופחת» — חיית בר מטופחת. החלטה זו אמורה לאפשר לגוף הביטחוני להחזיק חיות כאלה במתקן שבשליטתו ולמעשה פותחת את האפשרות להצבתן במתחם הכלא קציעות בנגב.

עיתונאים כינו את המתרחש «תפיסת התנינים», שכן רשות הטבע והגנים של ישראל התנגדה לפרויקט המקורי. לאחר מכן ניצלה סילמן את סמכויות משרדה ושינתה את המעמד המשפטי של החיות.

עם זאת, התנינים עדיין לא הובאו לקציעות, החפיר סביב הכלא לא נחפר, והפרויקט הסופי לשמירה לא אושר.

איך הרעיון של בן גביר הפך לפרויקט מדיני

לראשונה נודע על ההצעה ב-20 בדצמבר 2025.

בן גביר הציג אותה במהלך ישיבת עבודה עם נציב שירות בתי הסוהר של ישראל – שב”ס – רב-גונדר קובי יעקובי. השר הציע לבנות מתקן מיוחד למחבלים, מוקף בשטח עם תנינים, שאמורים לשמש כמכשול נוסף לבריחה.

חלק מהקצינים הבכירים בשב”ס קיבלו את ההצעה בלעג. עם זאת, הנהלת שירות בתי הסוהר קיבלה הוראה לבדוק את היתכנותה הטכנית, הכלכלית והמשפטית. בתחילה נשקל בניית מתקן חדש ליד חמת גדר – מתחם תיירותי מדרום לכנרת, שבו פועל כבר למעלה מ-40 שנה חוות התנינים הגדולה ביותר בישראל.

ב-1 בינואר 2026 הגיעה קבוצת קצינים משב”ס לחמת גדר.

עובדי שירות בתי הסוהר חקרו את התנהגות התנינים, דרכי ההאכלה, כללי ההחזקה, עומק ורוחב הבריכות הנדרשים, גובה הגדרות, סיכונים לצוות ועלות הפרויקט האפשרית.

זה לא היה ביקור תיירותי. נציגי שב”ס תיעדו דרישות טכניות ואספו מידע להכנת חוות דעת מקצועית.

לפי פרסום מאוחר יותר של ‘חדשות 13’, הקונספט השתנה: במקום לבנות מתקן נפרד ליד חמת גדר, כעת נשקלת העברת התנינים למתחם הקיים קציעות, שכיום נקרא רשמית כלא ‘לוי’.

קציעות ממוקמת בצפון-מערב הנגב, סמוך לגבול עם מצרים. המתחם משתרע על כ400 אלף מטרים רבועים ומשמש בעיקר להחזקת אסירים הקשורים לפעילות טרור. לאחר תחילת המלחמה הובאו לשם גם לוחמים עצורים, כולל חברי יחידת ‘נוחבה’.

למה בן גביר היה צריך תנינים

תומכי הפרויקט מציגים שני טיעונים עיקריים.

הראשון – מניעת בריחות.

בן גביר סבור שנוכחות טורפים מסוכנים ליד היקף החיצוני של הכלא תהיה לא רק מכשול פיזי אלא גם פסיכולוגי. לדבריו, עצם האפשרות להימצא באזור עם תנינים אמורה להפחית את המוטיבציה של האסירים לתכנן בריחה.

הטיעון השני – חיסכון כלכלי משוער.

במשרד הביטחון הלאומי סבורים שיצירת מחסום טבעי עשויה להפחית את ההוצאות על שמירה, כוח אדם ואמצעי תצפית טכניים. נציגי הפרויקט טענו שרכישת החיות תעלה פחות מבניית ותחזוקת מתקני הגנה נוספים לאורך שנים.

עם זאת, חישוב כלכלי פתוח, המשווה את עלות היקף התנינים למערכות אבטחה רגילות, עדיין לא פורסם.

תוכנן לרכוש כ60 תנינים.

חיה צעירה הוערכה בכ8,000 דולר, בוגרת – עד 20,000 דולר. במשרד נשקלה רכישת תנינים צעירים אך כבר מסוכנים פוטנציאלית, שימשיכו לגדול ישירות בשטח המתחם.

אם ירכשו 60 תנינים צעירים במחיר המינימלי שנקבע, רק רכישת החיות עשויה לעלות כ480,000 דולר. סכום זה אינו כולל בניית בריכות, גדרות, מערכת טיהור מים, משאבות, חשמל, האכלה, טיפול וטרינרי ומשכורות מומחים.

נאנווסטי — חדשות ישראל מציין: ההצהרות על חיסכון מבוססות כרגע על הערכות מוקדמות של תומכי הפרויקט, ולא על תקציב מדינה שפורסם.

תנין – לא מערכת אזעקה

מנכ”ל חמת גדר יוסי מוסנגד הזהיר שהחזקת תנינים מורכבת בהרבה ממה שנראה.

לדבריו, תנין אינו חיה שניתן פשוט לשחרר בחפיר מלא מים. הוא זקוק לבריכות ברוחב, עומק ורמת מים מסוימים, גדרות מיוחדות, האכלה סדירה ובקרת טמפרטורה.

פעילות החיות תלויה בעונת השנה. בחורף התנינים הופכים לפחות ניידים, מה שעשוי להפחית את יעילותם כאמצעי הרתעה משוער.

החזקת 60 חיות, לפי הערכת הנהלת חמת גדר, תדרוש כמה אלפי שקלים בשבוע רק להוצאות שוטפות. בנוסף יידרשו מטפל מקצועי, שמירה, משאבות, טיפול במים ואספקת אנרגיה קבועה.

«להחזיק תנין בשבי זה לא פשוט. זה לא פודל», הסביר מוסנגד.

הוא גם הדגיש שלא ניתן לחזות במדויק את תגובת הטורף לאדם. ההתנהגות תלויה בטמפרטורה, בעונה, במצב החיה, בזמן ההאכלה האחרון והאם התנין תופס את האדם כפלישה לשטחו.

עולות גם שאלות נוספות, שעליהן עדיין אין תשובות פומביות:

• מה יקרה במקרה של ירי רקטות ונזק לגדר;
• איך לפנות את החיות במקרה של שריפה;
• מי יהיה אחראי על בטיחות צוות הכלא;
• איך לבצע תיקון בריכות וטיהור מים;
• מה לעשות עם התנינים במקרה של הפסקת חשמל או משאבות;
• האם החיות יוכלו לשרוד את תנאי האקלים של מדבר הנגב;
• איך למנוע את בריחתם מחוץ למתחם הכלא.

מה בדיוק שינתה אידית סילמן

לפני התערבותה של סילמן, התנינים נחשבו כחיות בר מוגנות. החזקתם, העברתם והובלתם דרשו אישורים מיוחדים.

חוק הגנת חיות הבר של ישראל קובע קטגוריה נפרדת של «חיות בר מטופחות». ניתן לכלול בה מינים שמגודלים בשבי ומוכרים רשמית על ידי השר ככאלה.

בעבר נכללו בקטגוריה זו בישראל תנינים ויענים. מצב זה אפשר לגדלם למטרות חקלאיות. מאוחר יותר, במהלך כהונתו של גלעד ארדן כשר הגנת הסביבה, הוצאו התנינים והיענים מהרשימה, והקטגוריה נותרה למעשה ריקה.

כעת סילמן כללה מחדש את התנין הנילוסי במבנה המשפטי הזה, תוך שהיא מאפשרת את החזקתו על ידי גוף ביטחוני.

לכן, הטענה שהכנסת קיבלה חוק מיוחד «חוק התנינים» תהיה לא מדויקת. לפי הנתונים שפורסמו, מדובר בהחלטה מנהלית של השר במסגרת החוק הקיים, ולא בחוק חדש שעבר שלוש קריאות בפרלמנט.

עם זאת, שינוי מעמד החיה אינו מבטל את דרישות חוק הגנת החיות. המדינה עדיין מחויבת להבטיח תנאי החזקה התואמים את הצרכים הביולוגיים וההתנהגותיים של התנינים.

התשובה הישראלית ל’אליגטור אלקטרז’

בן גביר לא הסתיר שהוא קיבל השראה מהפרויקט האמריקאי Alligator Alcatraz — «אליגטור אלקטרז».

מרכז ההגירה הזה נפתח בפלורידה ביולי 2025 בשטח שדה תעופה לשעבר באזור ביצות האוורגליידס. תומכי המתקן הדגישו שהביצות הסובבות, התנינים והפיתונים יוצרים מחסום טבעי לבריחות.

אבל המודל האמריקאי היה שונה באופן עקרוני מהרעיון הישראלי.

בפלורידה לא רכשו חיות במיוחד ולא הציבו אותן בחפיר סביב כל קיר. המרכז פשוט היה ממוקם באזור שבו תנינים וחיות מסוכנות אחרות חיים בסביבה טבעית.

הפרויקט לווה בתביעות סביבתיות וזכויות אדם. המתנגדים טענו שהמתקן נבנה ללא בדיקה סביבתית נדרשת ואיים על המערכת האקולוגית הרגישה של האוורגליידס.

מעניין לציין שב-25 ביוני 2026, פחות מחודש לפני החלטתה החדשה של סילמן, הודיעו הרשויות בפלורידה על סגירת ‘אליגטור אלקטרז’. האסירים הועברו למתקנים אחרים. הרשויות הצהירו רשמית שהמתקן הזמני מילא את תפקידו, ושימושו הנוסף הפך ללא בטוח עם תחילת עונת ההוריקנים.

מתברר שישראל ממשיכה לבחון מודל שממנו הרשויות האמריקאיות כבר נסוגו לאחר שנה של מחלוקות משפטיות, סביבתיות וארגוניות.

מה הוחלט ומה קיים כרגע רק על הנייר

ב16 ביולי 2026 ניתן לדבר על כמה צעדים ממשיים.

בן גביר הורה רשמית לשב”ס לבדוק את היתכנות הפרויקט.

קציני שירות בתי הסוהר ביקרו בחמת גדר וחקרו את תנאי החזקת התנינים.

התקבלו הערכות מוקדמות של עלות רכישת כ-60 חיות.

אידית סילמן שינתה את הסיווג המשפטי של התנינים הנילוסיים, והסירה אחד המכשולים להעברתן לגוף ביטחוני.

כעת מצוין מתחם הכלא קציעות כמקום אפשרי למימוש הפרויקט.

אבל עדיין לא פורסמו:

• תוכנית הנדסית סופית;
• תקציב מדינה מאושר;
• אישור לבניית בריכות;
• חוזה לרכישת חיות;
• תוכנית וטרינרית;
• בדיקה סביבתית;
• הערכת בטיחות עצמאית;
• מועדי תחילת הפרויקט הפיילוט;
• החלטה על איזה חלק מקציעות אמורים להקיף התנינים.

לא ברור אפילו אם מדובר בהיקף החיצוני המלא, במגזר נפרד לאסירים המסוכנים ביותר או במקטע הדגמה קטן.

נאנווסטי — חדשות ישראל מדגיש: לקרוא לפרויקט כבר כ’כלא עם תנינים’ זה מוקדם מדי. עם זאת, זו כבר לא אמירה מקרית של בן גביר. הרעיון עבר דרך מהצעה שגרמה לצחוק בקרב הקצינים לבדיקה שירותית, ביקור מומחי שב”ס ושינוי המעמד המשפטי של החיות.

כעת השאלה המרכזית היא לא אם יאפשרו לגופי הביטחון הישראליים להחזיק תנינים, אלא אם המדינה תחליט להפוך יוזמה פוליטית יוצאת דופן זו לאלמנט ממשי, יקר ומסוכן פוטנציאלית בתשתית בתי הכלא.