ישראל עפה תחת רקטות — אבל האם אוקראינה תוכל לחזור על החוויה הזו?

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

שאלת חידוש התעופה האזרחית באוקראינה חזרה שוב לדיון הציבורי. על רקע המלחמה המלאה, שיחות כאלה נשמעות בזהירות, אך לא נעלמות: מערכת התעופה האוקראינית מתכוננת לעתיד, והמומחים משווים יותר ויותר את התרחיש האוקראיני האפשרי עם הניסיון של ישראל.

במבט ראשון, הדוגמה של ישראל נראית משכנעת באמת. המדינה חיה במשך עשרות שנים תחת איום של התקפות טילים, מתמודדת מדי פעם עם הסלמות, אך שדה התעופה הבינלאומי בן-גוריון ממשיך להיות שערי האוויר החשובים ביותר של המדינה.

עם זאת, השוואה ישירה בין ישראל לאוקראינה בנושא התעופה האזרחית בזמן מלחמה היא הרבה יותר מורכבת ממה שנראה. המקרה האוקראיני קשור לא רק לאיום הטילים, אלא גם למלחמה מלאה נגד מדינה שמשתמשת בטילים שיוט, בליסטיקה, רחפנים, תעופה ואמצעי פגיעה ארוכי טווח.

מדוע הדוגמה של ישראל חשובה, אך לא מועתקת אוטומטית

מומחה לתעופה אזרחית, היזם האוקראיני-אמריקאי מיכאיל קורצ’נקו מסביר ב-27 במאי 2026: עצם העובדה שישראל ממשיכה לבצע טיסות בינלאומיות במהלך משברים צבאיים, לא אומרת שמודל כזה יכול פשוט להיות מועבר לאוקראינה.

לדבריו, ישראל מראה שתעופה אזרחית יכולה לפעול גם תחת איומים מתמידים. אבל זה אפשרי רק בנוכחות מספר תנאים בו זמנית: הגנה אווירית רב-שכבתית, תגובה מהירה לאיומים, תיאום ברור בין מבנים צבאיים ואזרחיים, וכן אמון של חברות תעופה בינלאומיות במערכת הביטחון.

לישראל זה לא תיאוריה, אלא פרקטיקה של שנים רבות. שדה התעופה בן-גוריון פועל במדינה שבה ביטחון התעופה הפך מזמן לחלק מהתשתית הלאומית, ולא אמצעי חירום נפרד במקרה של הסלמה.

מה מראה הניסיון של בן-גוריון

גם לאחר התקפות מסיביות של חמאס בשנת 2023 והתקפות מצד החות’ים בתימן בשנים 2024–2025 ישראל לא ויתרה על התעופה הבינלאומית לחלוטין. הטיסות צומצמו, חברות תעופה מסוימות ביטלו זמנית טיסות, היו הפסקות לאחר תקריות מסוכנות, אך המערכת המשיכה לחזור לפעולה.

במאי 2025, התקפה ליד שטח שדה התעופה בן-גוריון הובילה לעצירה קצרה של טיסות וביטול חלק מהטיסות הבינלאומיות. עם זאת, פעילות שדה התעופה שוחזרה במהירות.

בדיוק את הפרק הזה מביאים תומכי פתיחה הדרגתית של השמיים האוקראיניים. הם רואים בישראל דוגמה למדינה שלא מאפשרת למלחמה לשתק לחלוטין את התעופה האזרחית.

אבל כאן יש הבדל עקרוני. ישראל חיה בתנאי סיכון גבוהים, אך השמיים האוקראיניים סגורים בגלל מלחמה בקנה מידה שונה לחלוטין. אוקראינה מתמודדת לא רק עם איום של התקפות טילים בודדות, אלא עם התקפות סדירות בכל רחבי המדינה, כולל תשתיות, אנרגיה, לוגיסטיקה וערים.

המחסום העיקרי לאוקראינה — לא רק שדות תעופה, אלא גם ביטוח

קורצ’נקו מדגיש: גם אם אוקראינה תכין מבחינה טכנית שדות תעופה מסוימים לקבלת נוסעים, זה לא יהיה מספיק. החשיבות המכרעת תהיה לא רק בבטיחות המסלולים, הטרמינלים והמסלולים, אלא גם בנכונות שוק הביטוח לקחת על עצמו סיכונים.

המטוס יכול להיות תקין. שדה התעופה יכול לעבור את כל הליכי ההכנה. שירותי הבקרה יכולים להיות מוכנים לעבודה.

אבל אם חברות הביטוח הבינלאומיות לא יסכימו לכסות טיסות כאלה, התעופה הסדירה לא תתחיל. עבור חברת תעופה, טיסה לאזור סיכון צבאי גבוה היא לא רק שאלה של מסלול, אלא גם שאלה של אחריות משפטית, פיננסית ותדמיתית.

בדיוק בגלל זה במקרה האוקראיני הביטחון והביטוח הופכים למעשה לקשר אחד. אי אפשר לפתוח את השמיים רק בהחלטה פוליטית, אם חברות התעופה והמבוטחים לא רואים מודל ברור של הגנה.

מדוע אוקראינה שונה מישראל בעיני שוק התעופה

עבור חברות תעופה בינלאומיות ומבוטחים חשוב לא רק נוכחות הגנה אווירית, אלא גם אופי האיום. לישראל יש מערכת הגנה ייחודית, נהלים מתורגלים וניסיון רב שנים בעבודה בתנאי הסלמות תקופתיות.

אוקראינה נמצאת במצב של מלחמה מלאה עם רוסיה. זה אומר רמה אחרת של אי ודאות: טווח ההתקפות, היקף ההתקפות, עוצמת השימוש ברחפנים וטילים, הסיכון לשינוי פתאומי במצב.

עבור הקהל הישראלי, ניואנס זה מובן במיוחד. הישראלים יודעים היטב שגם מערכת ביטחון חזקה לא מסירה את הסיכון לחלוטין. היא רק הופכת אותו לניהול — אם המדינה, הצבא, שדות התעופה, חברות התעופה והשותפים הבינלאומיים פועלים באותה לוגיקה.

לאוקראינה יש להוכיח בדיוק את זה: שפרוזדור אווירי מסוים או שדה תעופה ספציפי יכולים להיות מוגנים לא במילים, אלא במודל תפעולי אמיתי.

אוקראינה מכינה את עתיד התעופה כבר עכשיו

למרות השמיים הסגורים, מערכת התעופה האוקראינית לא עומדת בהפסקה. אחד הסימנים החשובים להכנה לחידוש הטיסות בעתיד הוא השתתפות “אוקרארורוח” בפרויקט האירופי Flight Centric ATC במסגרת תוכנית SESAR, הקשורה לקונספט “שמיים אירופיים מאוחדים”.

מהות הגישה היא להתרחק מהמודל הקלאסי, שבו המרחב האווירי מחולק למגזרים קשיחים. במקום זאת, הבקר מלווה טיסה מסוימת ללא קשר לגבולות הגיאוגרפיים של המגזר.

מערכת כזו עוזרת לחלק את העומס בין הבקרים בצורה יעילה יותר, לבנות מסלולים בצורה גמישה יותר ולהפחית את צריכת הדלק. עבור אוקראינה זה לא אומר פתיחה מיידית של המרחב האווירי, אך יוצר בסיס לאינטגרציה מהירה יותר במערכת התעופה האירופית לאחר סיום השלב הפעיל של המלחמה.

בהקשר זה, חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בניסיון הישראלי לא כהוראה מוכנה לקייב, אלא ככיוון חשוב: תעופה בזמן איומים אפשרית רק במקום שבו הביטחון הופך למערכת, מובנת לא רק למדינה, אלא גם לשותפים חיצוניים.

איזה תרחיש נראה הכי ריאלי

רוב המומחים מעריכים בזהירות את הסיכויים לחידוש מהיר של הטיסות באוקראינה. התרחיש המדובר ביותר נשאר השקת מספר מוגבל של טיסות בינלאומיות מאזורי המערב של המדינה.

אפשרות כזו נראית תיאורטית יותר ריאלית, מכיוון שמערב אוקראינה נמצא רחוק יותר מקו החזית וקרוב יותר לתשתית התחבורה האירופית. אבל גם במקרה זה יידרש שילוב של מספר גורמים: ערבויות צבאיות, מוכנות טכנית של שדות התעופה, תיאום עם רגולטורים בינלאומיים, תמיכת חברות תעופה וכיסוי ביטוחי.

ללא זה, פתיחת השמיים עשויה להישאר הצהרה פוליטית ולא מודל עבודה.

עם זאת, ההכנה עצמה כבר יש לה משמעות. ככל שאוקראינה תשתלב יותר לעומק בסטנדרטים האירופיים של ניהול תעבורה אווירית עכשיו, כך תוכל לשחזר את התעופה המלאה מהר יותר לאחר הופעת תנאים בטוחים.

מה ישראל יכולה לתת לאוקראינה כדוגמה

הניסיון הישראלי מראה את העיקר: תעופה אזרחית בתנאי מלחמה אפשרית, אך רק אם המדינה מסוגלת לשכנע את השוק שהסיכון נשלט. עבור הנוסע זה נראה כמו כרטיס, עלייה למטוס, טיסה ונחיתה. עבור המערכת — זה הגנה אווירית, מודיעין, בקרי טיסה, פרוטוקולים למשברים, מבטחים, חברות תעופה ואמון בכל חוליה.

אוקראינה יכולה להשתמש בניסיון הזה, אך לא להעתיק אותו באופן מכני. קני מידה שונים של שטח, סוגי איומים שונים, עוצמת מלחמה שונה וגיאוגרפיה שונה של המרחב האווירי הופכים את המשימה האוקראינית להרבה יותר מורכבת.

עם זאת, עצם העובדה שקייב ממשיכה להתכונן לעתיד תעופתי היא חשובה. זה אומר שאוקראינה חושבת לא רק על הישרדות במלחמה, אלא גם על חזרה לכלכלה נורמלית, ניידות בינלאומית וקשר עם העולם.

עבור ישראל, הנושא הזה גם לא מופשט. יש בו עניין ישיר: השמיים האוקראיניים, ביטחון הטיסות הבינלאומיות, קשרים בין ישראל לאוקראינה, נסיעות של עולים, עסקים, מסלולים הומניטריים, משפחות משני צידי הגבול.

בדיוק בגלל זה השאלה נשמעת לא כפרט טכני תעופתי, אלא כחלק מתמונה רחבה יותר: האם אוקראינה, הנלחמת עם רוסיה, תוכל ליצור מערכת אמון כזו, שבה טיסות בינלאומיות יהפכו שוב לאפשריות.