רוסיה – מדינה-“מוגלה”: דנייפר, זפוריז’יה, ניקופול והאנרגיה של אוקראינה שוב הפכו למטרות של הקרמלין

בתי כלא סודיים בשטחים הכבושים: איך רוסיה הפכה את חטיפת האזרחים האוקראינים למערכת - 04.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה לומדת את הניסיון הישראלי בהערכת נזקים צבאיים: למה קייב צריכה מודל שעובד תחת טילים - 03.07.2026 - Новости Израиля

האם אתם בני 60+ בישראל וממשיכים לעבוד? ייתכן כי קרן הפנסיה כבר יכולה לשלם לכם כסף - 03.07.2026 - Новости Израиля
…

ב-29 ביוני 2026 רוסיה שוב הראתה שמלחמתה נגד אוקראינה אינה רק חזית, לא רק טילים על מטרות צבאיות ולא רק דיווח נוסף על פעולות לחימה.

זהו טרור שיטתי נגד אזרחים.

באותו יום הצבא הרוסי תקף את דניפרו, זפוריז’יה, ניקופול, תשתיות האנרגיה של סומשצ’ינה, אודשצ’ינה וצ’רניגובשצ’ינה. תחת התקפות היו גם חרסון וחארקובשצ’ינה.

וזה לא מקרה.

רוסיה מכה היכן שאנשים חיים, היכן שנוסע תחבורה ציבורית, היכן שעובדים מצילים, היכן שמתקיימת האנרגיה של ערים ואזורים. זו לא ‘מבצע צבאי’. זהו טרור שמטרתו לשבור את החיים, לזרוע פחד ולגרום למיליוני אוקראינים להתעורר כל יום עם השאלה: לאן יפגע היום?

דניפרו: תקיפת טילים על תשתיות ועשרות פצועים

בבוקר ה-29 ביוני רוסיה תקפה בטילים את דניפרו.

התקיפה פגעה בתשתיות. במקום החלה פעולה הצלה, כל השירותים הופעלו, אנשים קיבלו עזרה.

לפי הודעת נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, בדניפרו נהרגו חמישה אנשים. עוד עשרים ותשעה נפצעו.

מאחורי המספרים הללו — אין סטטיסטיקה.

אלו משפחות שעד הבוקר עוד יכלו לדבר זו עם זו. אלו אנשים שנסעו, עבדו, חיו יום רגיל. זהו עיר שנאלצת שוב לחלץ פצועים, לכבות שריפות, לפרק תוצאות ולקבור את ההרוגים.

רוסיה מכנה תקיפות כאלה ‘תשובות’, ‘מטרות’, ‘משימות צבאיות’. אבל כשטיל פוגע בתשתיות עירוניות, כשאזרחים נהרגים, כשעשרות אנשים מוצאים את עצמם בבתי חולים, יש לזה רק שם אחד — טרור.

זפוריז’יה: רחפן רוסי תקף מיניבוס

באותו יום תקיפה רוסית פגעה בזפוריז’יה.

המטרה הייתה מיניבוס רגיל.

לא מטה. לא מחסן נשק. לא בסיס צבאי.

מיניבוס רגיל שבו היו אנשים.

כתוצאה מהתקיפה ברחפן נהרגו שלושה. שישה נפצעו, ביניהם ילד.

זהו אחד הפרקים המייצגים ביותר של היום. רחפן רוסי תוקף תחבורה אזרחית — את מה שאנשים משתמשים בו כל יום כדי להגיע לעבודה, לרופא, הביתה, לקרובים.

כך נראית מלחמת רוסיה נגד ערים אוקראיניות: מיניבוס הופך למטרה, ילד הופך לפצוע, והקרמלין ממשיך לדבר בשפת השקר והציניות.

תקיפה כזו לא ניתן להסביר בטעות.

כאשר מדינה משתמשת באופן שיטתי בטילים, רחפנים, ארטילריה ופצצות נגד חיים אזרחיים, היא פועלת כמכונת טרור.

ניקופול: תקיפה חוזרת על מצילים

זלנסקי דיווח בנפרד על ניקופול.

שם הרוסים תקפו שוב את המצילים ואת רכב הכיבוי.

זו פרט חשוב במיוחד.

תקיפות חוזרות — אחת השיטות הציניות ביותר של הטרור הרוסי. תחילה תקיפה על מטרה או אזור, ואז — תקיפה חוזרת כאשר מגיעים למקום מצילים, רופאים, כבאים, משטרה, מתנדבים.

כלומר, המטרה הופכת להיות כבר אלו שהגיעו להציל אנשים.

רכב כיבוי עבור רוסיה — גם מטרה. מציל — גם מטרה. רופא — גם מטרה. אדם שמחלץ פצוע מתחת להריסות, עבור הצבא הרוסי הופך למטרה של התקיפה הבאה.

זה לא רק אכזריות.

זו טקטיקה מודעת להפחדה: כדי שיפחדו לעזור, כדי ששירותי ההצלה יעבדו תחת איום מתמיד, כדי שכל פעולה תהפוך לסיכון של תקיפה חדשה.

אנרגיה כמטרה: סומשצ’ינה, אודשצ’ינה, צ’רניגובשצ’ינה

באותו יום רוסיה תקפה את האנרגיה בסומשצ’ינה, אודשצ’ינה וצ’רניגובשצ’ינה.

זהו עוד אלמנט קבוע של המלחמה הרוסית.

תקיפות על תשתיות אנרגיה — זו ניסיון להשאיר אנשים ללא אור, מים, תקשורת, חימום, עבודה נורמלית של בתי חולים, בתי ספר, מפעלים ותחבורה. הקרמלין מבין היטב שהאנרגיה — זו לא אובייקטים מופשטים על המפה. זו החיים של ערים.

כאשר רוסיה תוקפת את האנרגיה, היא תוקפת אמהות עם ילדים, אנשים מבוגרים, בתי חולים, עסקים, את אלו שמנסים לחיות ולעבוד למרות המלחמה.

ושוב — זה לא מקרה.

רוסיה תוקפת באופן שיטתי את מה שמבטיח חיים אזרחיים. כך לא פועלת צבא שנלחם עם מטרות צבאיות. כך פועלת מדינה טרוריסטית.

חרסון וחארקובשצ’ינה: ערים שרוסיה ממשיכה להכות

תחת התקפות היו גם חרסון וחארקובשצ’ינה.

אזורים אלו הפכו מזמן לסמלים של הלחץ הרוסי היומיומי. חרסון לאחר השחרור כמעט תמיד נמצאת תחת הפגזות. חארקוב והאזור חיים שנים תחת איום של טילים, רחפנים, פצצות אוויר וארטילריה.

רוסיה לא הצליחה לשבור את הערים הללו פוליטית ובשחיטה צבאית, ולכן ממשיכה להכות בהן פיזית.

המטרה פשוטה: להפוך את החיים הנורמליים לבלתי אפשריים.

אבל דווקא כאן רוסיה שוב נתקלת במה שהיא לא יכולה להבין. ערים אוקראיניות לא נכנעות רק כי הקרמלין רוצה להפוך אותן להריסות.

למה זלנסקי מדבר על אנטי-בליסטיקה

לאחר התקיפות של היום זלנסקי הצהיר ישירות: אוקראינה זקוקה לאנטי-בליסטיקה.

וזה כבר לא רק שאלה אוקראינית.

טילים ורחפנים רוסיים הפכו לאיום לא רק על אוקראינה, אלא על כל אירופה. אם אירופה רוצה לחיות בביטחון, היא לא יכולה להעמיד פנים שהטרור הרוסי מוגבל לגבולות האוקראיניים.

היום טילים עפים על דניפרו. רחפנים תוקפים מיניבוס בזפוריז’יה. תקיפות מתבצעות על האנרגיה של סומשצ’ינה, אודשצ’ינה וצ’רניגובשצ’ינה. מחר אותה לוגיקה של שחיטה יכולה להיות מיושמת נגד כל מדינה שהקרמלין יראה בה חלשה, חסרת החלטיות או נוחה ללחץ.

הגנה אנטי-בליסטית — זו לא מותרות.

זו שאלה של הישרדות.

אוקראינה זקוקה למערכות שיכולות להפיל טילים בליסטיים. אירופה זקוקה לטילים משלה, למערכות משלה, למהירות קבלת החלטות משלה. כי כל עיכוב — זו לא הפסקה דיפלומטית. אלו הרוגים חדשים.

רוסיה צריכה להיקרא בשמה

לאחר תקיפות כאלה אי אפשר להמשיך לדבר בשפה סטרילית.

לא ‘תקרית’.

לא ‘החרפה’.

לא ‘צדדים לסכסוך’.

רוסיה — תוקפן. רוסיה — טרוריסט. רוסיה — מדינה שמשתמשת בטילים, רחפנים ותקיפות על תשתיות אזרחיות ככלי לחץ.

ב-29 ביוני 2026 זה שוב הפך לברור.

דניפרו — חמישה הרוגים ועשרים ותשעה פצועים.

זפוריז’יה — תקיפה על מיניבוס, שלושה הרוגים, ביניהם ילד פצוע.

ניקופול — תקיפה חוזרת על מצילים.

סומשצ’ינה, אודשצ’ינה, צ’רניגובשצ’ינה — תקיפות על האנרגיה.

חרסון וחארקובשצ’ינה — שוב תחת התקפות.

זה לא כאוס של מלחמה. זו מערכת.

וכאשר רוסיה לא תיעצר בכוח, בהגנה, בסנקציות, בבידוד בינלאומי ובאחריות אמיתית, תקיפות כאלה יחזרו על עצמן.

מה ישראל ואירופה צריכות להבין

עבור ישראל הסיפור הזה גם לא זר.

ישראל יודעת היטב מה זה טילים על ערים, תקיפות רחפנים, תקיפות על אזרחים, ניסיונות לשתק את חיי החברה בפחד. לכן הקהל הישראלי צריך להבין את המציאות האוקראינית לא כמלחמה רחוקה אי שם באירופה, אלא כמאבק של מדינה שמשתמשים נגדה בשיטות טרור.

אוקראינה היום מבקשת לא תמיכה מופשטת.

אוקראינה מבקשת הגנה על השמיים.

כאשר טיל רוסי עף על דניפרו, כאשר רחפן תוקף מיניבוס בזפוריז’יה, כאשר מצילים בניקופול הופכים למטרה של תקיפה חוזרת, זו שאלה לא רק של ביטחון אוקראיני. זו שאלה של תגובת העולם לטרור כמתודה של מדיניות מדינה.

שתיקה במקרים כאלה פועלת לטובת התוקפן.

ניסוחים זהירים פועלים לטובת התוקפן.

עיכוב במערכות הגנה אווירית והגנה אנטי-בליסטית פועלת לטובת התוקפן.

לכן התשובה צריכה להיות קשה: יותר הגנה לאוקראינה, יותר לחץ על רוסיה, יותר אחריות לאלו שמשגרים, מממנים, מצדיקים ומכסים את הטרור הזה.

סיכום

ב-29 ביוני 2026 רוסיה שוב תקפה את אוקראינה כפי שפועלת מדינה טרוריסטית: על תשתיות, על מיניבוס, על מצילים, על אנרגיה, על ערים ואזורים שבהם חיים אנשים רגילים.

אוקראינה שילמה על היום הזה בהרוגים ופצועים חדשים.

אבל השאלה המרכזית עכשיו היא לא רק מה עשתה רוסיה. זה כבר ברור מזמן.

השאלה המרכזית — מה יעשה העולם.

אם אירופה באמת רוצה ביטחון, היא זקוקה להגנה אנטי-בליסטית ולרצון פוליטי. אם בעלי ברית של אוקראינה באמת רוצים לעצור את הטרור, הם צריכים לתת לאוקראינה יותר מערכות, יותר טילים, יותר אפשרויות לסגור את השמיים.

כי הטרור הרוסי לא ייעצר מעצמו.

אפשר רק לעצור אותו.