פורסם ב- כתיבת תגובה

יבגני צ’פורניאק, אמן העם של אוקראינה, בירושלים: “נשארתי… ז’ניצ’קה” — ערב שבו ק.ו.נ. ד.ג.ו, אוקראינה וישראל נפגשים על במה אחת – 29 ביוני 2026


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

ב-29 ביוני 2026 תתקיים בירושלים תוכנית תיאטרלית-מוזיקלית של יבגני צ’פורניאק “נשארתי… ז’ניצ’קה”. האירוע מתוכנן במסגרת פסטיבל ירושלים הבינלאומי ADAMfest, וצ’פורניאק עצמו מוצג כאמן העם של אוקראינה, הבמאי הראשי והפרונטמן של תיאטרון ק.ו.ן. ד.ג.ו מדניפרו.

לקהל הישראלי זה לא סתם עוד ערב בלוח המודעות.

זו פגישה עם אמן שמאחוריו עומדת תקופה תרבותית שלמה: ק.ו.ן. ד.ג.ו האגדי, הבמה הדניפרית, התיאטרון האוקראיני, הטלוויזיה, השירים, הקולנוע, הקברט “הפסץ השמח” והאינטונציה המיוחדת שבה ההומור מעולם לא ביטל את הרוך.

יבגני צ'פורניאק, אמן העם של אוקראינה, בירושלים: 'נשארתי... ז'ניצ'קה' — ערב שבו ק.ו.ן. ד.ג.ו, אוקראינה וישראל נפגשים על במה אחת - 29 ביוני 2026
יבגני צ’פורניאק, אמן העם של אוקראינה, בירושלים: ‘נשארתי… ז’ניצ’קה’ — ערב שבו ק.ו.ן. ד.ג.ו, אוקראינה וישראל נפגשים על במה אחת – 29 ביוני 2026

מי הוא יבגני צ’פורניאק — לא רק “ז’ניצ’קה”, אלא גם אמן העם של אוקראינה

יבגני סמואילוביץ’ צ’פורניאק נולד ב-4 במאי 1959 בדניפרופטרובסק — כיום דניפרו. בביוגרפיה שלו יש כמה שכבות: תיאטרון סטודנטים, השכלה מקצועית במשחק, הפילהרמוניה, הבמה, ק.ו.ן, קולנוע וסגנון ייחודי משלו שלא ניתן לצמצם לז’אנר אחד.

בשנים 1976–1981 הוא למד במכון הכימיה והטכנולוגיה של דניפרופטרובסק וכבר אז השתתף בעבודת תיאטרון הסטודנטים. לאחר מכן, בשנים 1983–1988, קיבל השכלה תיאטרלית בבית הספר לתיאטרון ירוסלב ליד תיאטרון פ. ג. וולקוב.

לפני ק.ו.ן. ד.ג.ו היו הפילהרמוניה של דניפרופטרובסק ותיאטרון “קסקדר” במוסקבה. ומאז 1988 התחילה אותה פרק שבו הכירו אותו מיליוני צופים: יבגני צ’פורניאק הפך לשחקן ובמאי בתיאטרון העירוני של דניפרו “ק.ו.ן. ד.ג.ו”.

שם הופיע אותו “ז’ניצ’קה” — מצחיק, מרגש, מקסים, רך, אך עם זאת מדויק לחלוטין מבחינה בימתית.

צ’פורניאק — אמן העם של אוקראינה ואמן העם של אוקראינה. תארים אלו חשובים לא כפורמליות, אלא כהכרה בתרומתו לבמה האוקראינית. בשנת 2009 הוא הוכר בתואר “אמן העם של אוקראינה“, ובשנת 2019 — בתואר “אמן העם של אוקראינה” לפי צווי נשיא אוקראינה.

ק.ו.ן. ד.ג.ו כזיכרון שעדיין נשמע

עבור צופים רבים, השם יבגני צ’פורניאק מחזיר מיד לזיכרון את אותה קבוצה של ק.ו.ן. ד.ג.ו, שאהב כמעט כל האיחוד לשעבר. זה לא היה רק אוסף של קטעים מוצלחים, בדיחות ורפריזות. זו הייתה בית ספר תיאטרלי נפרד, שבו ההומור נשען על מוזיקליות, הפסקה, אנסמבל שחקנים וחום אנושי.

הקבוצה יכלה לגרום לאולם להתגלגל מצחוק, ולאחר דקה — לקפוא מרוך.

בזה הייתה הכוח של ק.ו.ן. דניפרו. הוא לא היה רק תחרות של אנשים שמחים. ברגעים הטובים ביותר שלו הוא הפך למופע קטן, שבו הצופה צחק לא על האדם, אלא יחד איתו. שבו האירוניה לא הרגה את החמלה. שבו אפילו המקצוענים הקפדניים ביותר בחבר השופטים לפעמים איבדו את המרחק והגיבו לא כשופטים, אלא כצופים שנפלו לקסם תיאטרלי חי.

יבגני צ’פורניאק הפך לאחת הדמויות המוכרות של הזיכרון הזה.

אבל לא נכון להשאיר אותו רק בתוך הנוסטלגיה. הביוגרפיה היצירתית שלו רחבה בהרבה: סרטים, תוכניות טלוויזיה, מופעים, קונצרטים בפורמטים שונים, קברט “הפסץ השמח”, שירים ביוטיוב שצוברים אלפי צפיות ולייקים.

מהבמה לקולנוע

בפילמוגרפיה של צ’פורניאק יש “המופע של המורים הבודדים”, “אודסה. סיפור בסיפורים”, “סטארפר: משימת הצדק”, “הקבצ’וק של פאן פינטי”, “ילדים יקרים”. בשנת 2018 הוא הופיע בסרט של סרגיי לוזניצה “דונבאס”, שם שיחק את הרופא הראשי.

זו פרט חשוב: צ’פורניאק לא נשאר אמן של דמות אחת. הוא עבר מז’אנר הומוריסטי לתיאטרלי, מפורמט טלוויזיוני — לקולנוע, מהבמה — לבמה קאמרית.

ובכל מקום שמר על העיקר: האינטונציה של אדם שיודע להיות מצחיק בלי גסות ולירי בלי זיוף.

למה הערב הזה חשוב במיוחד דווקא בישראל

מאז 2022 יבגני צ’פורניאק מתגורר בישראל.

לכן התוכנית שלו בירושלים — זה לא סתם סיור של אמן אוקראיני. זה הופעה של אדם שביוגרפיה היצירתית שלו לאחר תחילת המלחמה הגדולה כבר קשורה גם למרחב הישראלי.

לקהל דוברי הרוסית, האוקראינית והעולים בישראל זה קרוב במיוחד.

צופים רבים כאן חיים בעצמם בין כמה ביוגרפיות תרבותיות. אצל חלקם מאחוריהם קייב, דניפרו, אודסה, חרקוב או זפורוז’יה. אצל אחרים — זיכרון טלוויזיוני סובייטי, יומיום ישראלי וכאב אוקראיני חדש לאחר 2022. אצל שלישיים — פשוט אהבה לבמה, שבה האמן יוצא לא “לעבוד על מספר”, אלא לדבר עם האולם.

לכן ערבים כאלה הופכים ליותר מאשר לוח מודעות.

עבור חדשות ישראל — Nikk.Agency אירועים כאלה חשובים כחלק מסיפור גדול על איך התרבות האוקראינית, זיכרון העולים והבמה הישראלית לאחר 2022 נפגשים יותר ויותר במרחב אחד. לא ברמת סיסמאות, אלא דרך פרצופים, קולות, שירים, זיכרונות ומגע חי עם הצופה.

“נשארתי… ז’ניצ’קה” — תוכנית על אדם, זמן וזיכרון בימתי

בעמוד האירוע התוכנית “נשארתי… ז’ניצ’קה” מוגדרת כתיאטרלית-מוזיקלית. משכה — 1 שעה ו-20 דקות. בתיאור מצוין שזו תוכנית של יבגני צ’פורניאק — אמן העם של אוקראינה, הבמאי הראשי והפרונטמן של תיאטרון ק.ו.ן. ד.ג.ו בעיר דניפרו. נשיא הפסטיבל — מארק גאלסניק.

פורמט כזה מסביר הרבה בעצמו.

זה לא קונצרט סטנדרטי ולא ערב זיכרונות רגיל. יותר נכון, מדובר באוטופורטרט בימתי, שבו האינטונציה האישית של האמן מתחברת עם מוזיקה, הומור, זיכרון של זמן ואותו דמות “ז’ניצ’קה”, שהצופים זוכרים לא כמסכה, אלא כאדם חי.

יבגני. ז’ניה. ז’ניצ’קה.

אמן מוכשר, רך, מצחיק, מרגש, אינסופית מקסים, שיודע לעלות על הבמה כאילו מדבר לא עם האולם בכלל, אלא עם כל אחד בנפרד.

איפה ומתי יתקיים הערב

התוכנית תתקיים בירושלים ב-יום שני, 29 ביוני 2026, בשעה 19:30.

מקום האירוע — מרכז התרבות ירושלים, אולם “הרמוניה”. בעמוד מכירת הכרטיסים מצוין המחיר 66 שקלים ומשכה 1 שעה ו-20 דקות.

ירושלים כאן נראית לא כנקודה מקרית על המפה.

זהו עיר שבה הזיכרון האישי כמעט תמיד הופך לחלק מהסיפור הכללי. עבור חלק מהצופים הערב הזה יהיה חזרה לק.ו.ן. ד.ג.ו האגדי. עבור אחרים — היכרות עם אמן אוקראיני, שאולי הכירו קודם רק מתפקידים, שירים או קטעים בימתיים.

ולעבור רבים — פשוט הזדמנות נדירה לראות על הבמה הישראלית אדם שיודע לחבר צחוק ורוך בלי הצהרות רמות.

כרטיסים:

https://nikk.kassa.co.il/announce/86199

פורסם ב- כתיבת תגובה

זלנסקי נתן ללוקשנקו שבוע: אוקראינה דורשת להסיר את המשדרים עבור רחפנים רוסיים


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

ב-19 ביוני 2026 בקייב נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עשה הצהרה שהפכה למעשה לאזהרה ישירה לאלכסנדר לוקשנקו. במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא הונדורס נסרי אספורה זלנסקי הצהיר כי בשטח בלארוס לאורך הגבול עם אוקראינה פועלת ציוד שעוזר לטרוריסטים רוסים לתקן מכות על ערים אוקראיניות ואוכלוסייה אזרחית.

העניין אינו רק ב”טכניקה בגבול”, כפי שכבר החלו להעביר בקצרה, אלא במשדרים וציוד על מגדלים, שלדברי נשיא אוקראינה, משמשים לתמיכה בהתקפות רחפנים רוסיות.

זלנסקי הצהיר כי לוקשנקו מקבל שבוע להסיר את האמצעים הללו. אם מינסק לא תעשה זאת, אוקראינה, לדברי זלנסקי, תעשה זאת בעצמה.

מה בדיוק דרש זלנסקי

המשמעות של הצהרת זלנסקי הייתה מאוד ספציפית: בלארוס צריכה להפסיק את הסיוע הטכני למלחמה הרוסית נגד אוקראינה. לדברי נשיא אוקראינה, לאורך שתי מחוזות אוקראיניות הגובלות בבלארוס, נמצא ציוד שעוזר לתקן את האש על האוכלוסייה האוקראינית. בהודעות פתוחות לא נקראו המחוזות הללו, ולכן נכון יותר לדבר על שתי מחוזות אוקראיניות הגובלות בבלארוס, מבלי להחליף עובדות בניחושים.

זלנסקי הדגיש שללוקשנקו יש שבוע אחד. זהו פרט חשוב: קייב לא רק קבעה את הבעיה, אלא ציינה מועד שלאחריו אוקראינה שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד האובייקטים הללו. למלחמת רחפנים, שבה הקשר, השידור וההכוונה חשובים לעיתים לא פחות מהרחפן עצמו, ציוד כזה יכול להיות בעל משמעות צבאית ישירה.

לקהל הישראלי בהצהרה זו יש מקבילה מובנת. כאשר מבנה טרוריסטי או עוין משתמש בתשתית של שטח שכנה למכות, השאלה מפסיקה להיות רק דיפלומטית. זה כבר שאלה של זכות המדינה להגן על אזרחיה מפני התקפות, גם אם באופן פורמלי הצד השכן מנסה לומר: “אנחנו לא משתתפים”.

לכן נאחדות — חדשות ישראל שמים לב לא רק למשפט עצמו של זלנסקי, אלא גם להקשר שלו. אוקראינה למעשה אומרת למינסק: אי אפשר להצהיר על אי-השתתפות במלחמה ולשמור על שטחך אלמנטים טכניים שעוזרים לצבא הרוסי להכות.

מדוע ההצהרה נשמעה דווקא עכשיו

הצהרת זלנסקי נשמעה כמה ימים לאחר שלוקשנקו נתן ראיון לערוץ הטלוויזיה אל ערביה, שבו הצהיר כי בלארוס לכאורה לא מתכוונת להיכנס למלחמה נגד אוקראינה, והתנצל בפני זלנסקי על מילים קודמות חריפות. בהצהרות אלו לוקשנקו ניסה להציג את עצמו כצד שאינו רוצה בהרחבת המלחמה ואינו מתכנן פעולות צבאיות נגד אוקראינה.

אבל קייב רואה את המצב אחרת. זלנסקי השיב כי ניתן לסלוח על מילים אישיות, אך אי אפשר לשכוח את השתתפות בלארוס בתוקפנות הרוסית. הוא הזכיר כי משטח בלארוס מהימים הראשונים של הפלישה המלאה עפו טילים רוסיים על אוקראינה. לוקשנקו אז גם הסביר כי לכאורה “לא שלט” במה שקורה, אך עבור אוקראינה זה לא מסיר את האחריות מהמשטר הבלארוסי.

וכאן חשובה הכרונולוגיה. ב-24 בפברואר 2022 הפלישה המלאה הרוסית החלה לא רק משטח רוסיה ושטחים כבושים של אוקראינה, אלא גם בשימוש בכיוון הבלארוסי. בלארוס הפכה לפלטפורמה להתקפה של כוחות רוסיים על מחוז קייב ולהתקפות טילים על ערים אוקראיניות. לכן כל הודעה חדשה על תשתית צבאית בגבול נתפסת בקייב לא כאפיזודה נפרדת, אלא כהמשך של אותה קו השתתפות של מינסק במלחמה.

יום לפני הצהרת זלנסקי לוקשנקו אמר שהגבול הדרומי של בלארוס עם אוקראינה “בוער כמו שלא היה מעולם”, והדגיש את הצורך במשטר שמירה מוגבר בכיוון זה. הוא גם ציין את אורך הגבול הדרומי בכ-1,500 קילומטרים.

משדרים, רחפנים והלוגיקה החדשה של המלחמה

המלחמה המודרנית פחות ופחות דומה רק להתנגשות טנקים וארטילריה. רחפנים, מערכות קשר, אנטנות, משדרים, תחנות תצפית ואלמנטים של תשתית רדיו-אלקטרונית הופכים לחלק מהמעגל הקרבי. אם רחפן רוסי מקבל אפשרות לשמור על קשר טוב יותר, לתקן מסלול או להעביר נתונים דרך ציוד בשטח בלארוס, תשתית כזו מפסיקה להיות ניטרלית.

לכן הניסוח של זלנסקי נשמע קשה. הוא לא רק מדבר על אחריות פוליטית של לוקשנקו. הוא מדבר על טכניקה ספציפית שלדעת אוקראינה משתתפת בהתקפות על אובייקטים אזרחיים ואנשים.

עבור אוקראינה זה רגיש במיוחד, כי התקפות רחפנים וטילים רוסיות על אנרגיה, בתים מגורים, בתי חולים, מחסנים, נמלים ואזורי עיר הפכו מזמן לחלק שיטתי של המלחמה. במצב כזה כל עזרה חיצונית להתקפות הרוסיות נחשבת כהשתתפות בתוקפנות, גם אם היא מוצגת לא כהכנסת כוחות ישירה, אלא כסיוע טכני.

זלנסקי גם הזכיר את נושא מוצרי הנפט הבלארוסיים. לדבריו, לוקשנקו יכול לעצור את אספקת הדלק שמשמש את הצבא הרוסי במלחמה נגד אוקראינה. זהו עוד אלמנט חשוב: קייב מצביעה לא רק על המשדרים בגבול, אלא גם על ערוצים כלכליים שדרכם משטר לוקשנקו יכול לעזור למכונת המלחמה הרוסית.

מה זה אומר עבור אוקראינה, בלארוס והאזור

עבור אוקראינה הצהרה זו מסמנת מעבר לקו ציבורי קשה יותר בכיוון הבלארוסי. קייב מראה שהיא כבר לא מוכנה להסתפק באזהרות דיפלומטיות, אם משטח בלארוס ממשיך הסיוע הטכני להתקפות הרוסיות.

עבור לוקשנקו זו סיטואציה לא נעימה. מצד אחד, הוא מנסה להראות שבלארוס לא נכנסת למלחמה ישירות. מצד שני — אוקראינה מזכירה שהשתתפות במלחמה לא חייבת להיות רק דרך שליחת חיילים. שטח, תשתית, דלק, קשר, משדרים ולוגיסטיקה יכולים גם הם להיות חלק מהתוקפנות.

עבור האזור זהו איתות על עליית הסיכון בגבול הבלארוסי-אוקראיני. כרגע מדובר לא על התקפה קרקעית חדשה, אלא על תשתית טכנית, אך הרטוריקה עצמה הופכת להיות קשה יותר. אם לוקשנקו לא יסיר את הציוד, ואוקראינה אכן תחליט לפעול, זה יכול לפתוח סבב חדש של מתיחות בין קייב למינסק.

עבור ישראל הסיפור הזה לא צריך להיראות רחוק. ישראל מבינה היטב מה זה אומר לחיות ליד שטחים שמהם משגרים טילים, רחפנים או עוזרים להתקפות דרך תשתית של כוחות שלישיים. לכן הלוגיקה האוקראינית כאן מובנת: למדינה יש זכות לדרוש ששטח שכנה לא ישמש למכות על אזרחיה.

נאחדות — חדשות ישראל יעקבו אחרי מה שיקרה לאחר תום המועד השבועי שציין זלנסקי. השאלה המרכזית עכשיו אינה אם לוקשנקו התנצל על מילים. השאלה המרכזית היא אחרת: האם בלארוס תפסיק את הסיוע המעשי למלחמה הרוסית נגד אוקראינה.

שאלות נפוצות

זלנסקי דרש להוציא את כוחות בלארוס מהגבול?

לא. בהודעות מאומתות מדובר לא על הוצאת כוחות ככאלה, אלא על פירוק או ניתוק משדרים וציוד על מגדלים, שלדברי זלנסקי, עוזרים להתקפות רחפנים רוסיות על אוקראינה.

היכן בדיוק נמצא הציוד הזה?

זלנסקי דיבר על שטח בלארוס לאורך שתי מחוזות אוקראיניות הגובלות בבלארוס. בהודעות שפורסמו לא מצוינים שמות המחוזות הללו.

כמה זמן זלנסקי נתן ללוקשנקו?

שבוע אחד. אם הציוד לא יוסר, זלנסקי הצהיר שאוקראינה תעשה זאת בעצמה.

מדוע אוקראינה מקשרת את בלארוס להתקפות הרוסיות?

כי מהימים הראשונים של הפלישה המלאה שטח בלארוס שימש את רוסיה כפלטפורמה נגד אוקראינה. קייב גם טוענת שכעת בשטח בלארוס נשאר ציוד שעוזר להתקפות הרוסיות.

לוקשנקו הכיר בהשתתפות בלארוס במלחמה?

לוקשנקו מצהיר שבלארוס לא מתכוונת להיכנס למלחמה ושמינסק לא צפויה לבצע פעולות צבאיות נגד אוקראינה. עם זאת, אוקראינה סבורה שהסיוע הטכני והתשתיתי לרוסיה כבר מהווה חלק מהשתתפות בתוקפנות.

מסקנות

הצהרת זלנסקי ב-19 ביוני 2026 לא הייתה רק תגובה רגשית למילים של לוקשנקו. זה היה אולטימטום ספציפי על תשתית שלדברי קייב עוזרת לטרוריסטים רוסים לתקוף את אוקראינה.

בלארוס שוב נמצאת במרכז השאלה שנמשכת מהימים הראשונים של המלחמה המלאה: האם אפשר לדבר על “אי-השתתפות” אם שטחך, טכניקה, דלק או קשר משמשים את הצבא הרוסי?

התשובה של אוקראינה הופכת להיות קשה יותר. אם הציוד בגבול אכן עוזר לרחפנים הרוסיים, קייב מתכוונת לראות בו לא כתשתית פנימית בלארוסית, אלא כאלמנט של איום צבאי על אזרחי אוקראינה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

PRP (ПРП) – טיפול בחיפה, קריות וצפון ישראל לבריאות השיער ( טיפול פרפ )


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

#promotion

מרכז בריאות השיער בחיפה “אברמסקי”

שדרות ההסתדרות 44, חיפה, 3296034

האתר שלנו – “אברמסקי” – מרכז בריאות השיער בחיפה

טלפון למידע:

055-939-7729 

– PRP (פלאזמה עשירה בטסיות) – טיפול בחיפה ובקריות לבריאות השיער ( טיפול פרפ )

שימו לב: ייעוץ בנושאי נשירת שיער וקביעת טיפול יכול להיעשות רק על ידי רופא דרמטולוג-טריכולוג. הוא יכול להתאים את מהלך הטיפולים בהתאם לדינמיקת הטיפול. במקרים פרטניים הרופא יכול לשלב טיפולי PRP עם מזותרפיה או הורמונותרפיה.

טיפול PRP — הליך חדשני בטריכולוגיה.

מהות השיטה היא בהזרקת תכשיר מיוחד המבוסס על פלזמת דם של המטופל, מועשרת בטסיות, לקרקפת. פלזמותרפיה מכילה יותר ממיליון תאים למיקרוליטר.

טיפול PRP בטוח ויש לו מינימום התוויות נגד.

מהות השיטה

פלזמותרפיה כטכניקת הזרקה מחודשת ומשקמת אין לה מקבילים. לפני ההזרקה לעור האזור הבעייתי, הפלזמה המתקבלת מדם המטופל עוברת הכנה מיוחדת והעשרה בטסיות. הטסיות מעוררות התחדשות תאים פגועים, ייצור תאי גזע ומפעילות תהליכים מטבוליים.

הליך פלזמוליפטינג לקרקפת PRP מגביר את משאבי כלי הדם המזינים את הזקיקים, משפר את זרימת הדם בקרקפת, מעשיר את שורשי השיער בוויטמינים, מינרלים, אנזימים והורמונים, מפעיל צמיחה, משפר את איכות השיער ומנרמל את ההפרשה השומנית, מפעיל את החסינות המקומית. חוות דעת על פלזמוליפטינג שיער של מטופלים וטריכולוגים מאשרות לחלוטין את יעילות השיטה.

התוויות לטיפול

לפלזמותרפיה יש רשימה שלמה של התוויות בתחום הטריכולוגיה:

  • דלילות שיער דיפוזית;
  • אלופציה מוקדית;
  • שבירות שיער;
  • צמיחת שיער איטית;
  • יובש בקרקפת;
  • סבוריאה שומנית;
  • נקבוביות שיער;
  • צבע שיער עמום.

תוצאות

מרכז בריאות השיער בחיפה “אברמסקי”

שדרות ההסתדרות 44, חיפה, 3296034

האתר שלנו – “אברמסקי” – מרכז בריאות השיער בחיפה

טלפון למידע:

055-939-7729 

התוויות נגד

לא מומלץ לבצע פלזמותרפיה למטופלים ב:

  • הריון ובתקופת ההנקה;
  • מחלות אונקולוגיות;
  • אפילפסיה;
  • מחלות אוטואימוניות;
  • מחלות דם;
  • סוכרת לא מאוזנת;
  • תהליכים דלקתיים וזיהומיים בגוף;
  • הרפס בשלב פעיל;
  • נטילת אנטיביוטיקה.

רוצים לדעת יותר?

קבעו היום אבחון שיער ב”מרכז אברמסקי” בחינם וללא כל התחייבות:

שדרות ההסתדרות 44, חיפה, 3296034

האתר שלנו – “אברמסקי” – מרכז בריאות השיער בחיפה

טלפון למידע:

055-939-7729 

PRP (פלאזמה עשירה בטסיות) - טיפול בחיפה ובקריות לבריאות השיער ( טיפול פרפ )
PRP (פלאזמה עשירה בטסיות) – טיפול בחיפה ובקריות לבריאות השיער ( טיפול פרפ )

 

פורסם ב- כתיבת תגובה

וידאו: “דע את שלנו” – קיריל קארטניק – מאוקראינה, שעבר לישראל בשנת 2009, שירת בצבא, עבד והפך לפוליטיקאי


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

הפרק השלישי של הפרויקט “דע את שלנו” על אוקראינים בישראל.
“הסרטון הזה צולם עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023. אבל המלחמה בישראל עצרה את הפעילות שלנו.”

קיריל קארטניק – אוקראיני שעבר לישראל בשנת 2009, שירת בצבא, עבד והפך לפוליטיקאי. חשוב לציין שהראיון אינו עוסק בתחום הפוליטי של קיריל ואינו נושא אופי תעמולתי. המטרה היא לחשוף את האישיות מחוץ לחיים הפוליטיים ולספר עוד סיפור של אוקראיני משפיע בישראל.

המנחה – קטרינה טרושיק.
צילום, עריכה, סאונד – אולנה ואלכס גינזבורג.
חיפה, ישראל.

קטרינה טרושיק:

“המלחמה בישראל הרסה את התוכניות של אנשים רבים.

אנחנו עם אולנה גינזבורג ואלכס סאונדמן גינזבורג תכננו לפתח את הפרויקט שלנו על אוקראינים בישראל וישראלים שעוזרים לקרב את הניצחון של אוקראינה.
היה לנו רשימת גיבורים וגיבורות שאיתם תכננו להקליט ראיונות מעניינים.

ה-7 באוקטובר 2023 שינה את התוכניות שלנו.

אנחנו מקווים בכל זאת לממש אותם ולחשוף ולפתוח גיבורים אמיתיים רבים שעושים הרבה חשוב גם לאוקראינה וגם לישראל.

הסרטון שייצא היום הוקלט עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023.

זהו הפרק השלישי של הפרויקט “דע את שלנו”.

גיבור הראיון – קיריל קארטניק (קיריל קארטניק) – אוקראיני שעבר לישראל בשנת 2009, שירת בצבא, עבד והפך לפוליטיקאי.
חשוב לציין שהראיון שלנו אינו עוסק בתחום הפוליטי של קיריל ואינו נושא אופי תעמולתי.

המטרה שלנו היא לחשוף את האישיות מחוץ לחיים הפוליטיים ולספר עוד סיפור של אוקראיני משפיע בישראל”.

השאר תגובה

חדשות ישראל והעולם קראו בערוצים ניקק
Nikk.Agency ב

בטלגרם ,

 פייסבוק

ו  Google News

פורסם ב- כתיבת תגובה

“אהבה אוקראינית” בבאר שבע: שירים אוקראיניים יבוצעו על ידי הסימפונייטה הישראלית – 25 ביוני 2026


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

ב-25 ביוני 2026 יתקיים בבאר שבע קונצרט “אהבה אוקראינית“: שירים עממיים אוקראיניים בביצוע סימפוני יבוצעו על ידי הסימפונייטה הישראלית באר שבע.

“אהבה אוקראינית” בבאר שבע: שירים אוקראיניים יבוצעו בביצוע סימפוני

ב-25 ביוני 2026 יתקיים בבאר שבע קונצרט “אהבה אוקראינית” — ערב של מוזיקה אוקראינית בביצוע סולנים ותזמורת הסימפונייטה הישראלית באר שבע. הקונצרט יתקיים ב-מרכז לאמנויות הבמה באר שבע, תחילת האירוע — 19:30. בלוח השנה הרשמי של הסימפונייטה הישראלית האירוע מצוין כ-Ukrainian Love, מקום האירוע — 41 Reger St., Performing Arts Center Beer Sheva.

כרטיסים: https://isb7.smarticket.co.il/הקול_על_הבמה_מס__4_-_אהבה_אוקראינית

«Украинская любовь» в Беэр-Шеве: украинские песни прозвучат в исполнении Израильской Симфониетты - 25 июня 2026
“אהבה אוקראינית” בבאר שבע: שירים אוקראיניים יבוצעו בביצוע הסימפונייטה הישראלית – 25 ביוני 2026

שם הקונצרט בעברית — אהבה אוקראינית, כלומר “אהבה אוקראינית”. זו תוכנית שבה השיר העממי האוקראיני עולה על הבמה הישראלית הגדולה בביצוע תזמורתי — עם סולנים, מנצח ותזמורת סימפונית קאמרית מקצועית.

כך מספרים המארגנים על הקונצרט

כך מספרים המארגנים על הקונצרט:

“ממרכז אוקראינה — ערב של מוזיקה שבה נשמעת נשמת העם. אהבה ופרידה, עצב בהיר ותקווה, רוך והומור — כל עושר המסורת השירית האוקראינית יתעורר לחיים בביצוע סולנים ותזמורת הסימפונייטה הישראלית באר שבע תחת ניהולו של המאסטרו קונסטנטין אורבליאן”.

בתיאור הקונצרט השיר העממי האוקראיני מוצג כסיפור חי, שמועבר בזהירות מדור לדור. במנגינות אלו נשמעת יופייה של אדמת אוקראינה, חום הבית, כוח הרוח האנושית והאמונה בעתיד. שירים פשוטים וכנים אלו הפכו מזמן לחלק מהמורשת התרבותית העולמית וממשיכים למצוא הדהוד בלבבות המאזינים הרחק מעבר לגבולות אוקראינה.

באותו ערב יישמעו שירים אוקראיניים אהובים בביצוע סימפוני. פורמט כזה מחבר את המסורת העממית עם יופייה של המוזיקה התזמורתית: מנגינות מוכרות מקבלות נשימה בימתית חדשה, אך שומרות על חומן, זיכרונן ואינטונציה אנושית.

מהי הסימפונייטה הישראלית באר שבע

הסימפונייטה הישראלית באר שבע היא תזמורת סימפונית קאמרית מקצועית מבאר שבע. המילה “סימפונייטה” בדרך כלל מתייחסת לתזמורת בהרכב קטן יותר מאשר פילהרמוניה גדולה, אך עם צליל מקצועי מלא.

לקונצרט “אהבה אוקראינית” זה חשוב: השירים האוקראיניים יישמעו לא כתוכנית ביתית קאמרית ולא כערב פולקלור במובן הצר, אלא כאירוע בימתי מלא — עם תזמורת, סולנים קוליים ומנצח.

בעונת 2025/26 המנהל המוזיקלי של הסימפונייטה הישראלית באר שבע הפך למאסטרו קונסטנטין אורבליאן. בהודעה על מינויו צוין כי הוא מחליף את המאסטרו רני קלדרון לאחר סיום העונה באוגוסט 2025.

מי מופיע

בקונצרט “אהבה אוקראינית” משתתפים מנצח, שני סולנים קוליים ותזמורת הסימפונייטה הישראלית באר שבע.

קונסטנטין אורבליאן — מנצח

קונסטנטין אורבליאן — מנצח ופסנתרן ברמה בינלאומית. בפרסום על מינויו למנהל המוזיקלי של הסימפונייטה הישראלית באר שבע הוא מוצג כמנצח מועמד ארבע פעמים לפרס גראמי, אחד המוזיקאים הבולטים בזירה הבינלאומית. שם גם מצוין שאורבליאן הוא המנהל הכללי והאמנותי של New York City Opera, וכן המנצח הראשי של Kaunas City Symphony Orchestra בליטא.

בביוגרפיה האמנותית שלו — עבודה עם אמנים גדולים בזירה העולמית, ביניהם רנה פלמינג, דמיטרי חבורוסטובסקי, אלינה גאראנצ’ה, יונאס קאופמן ואמנים נוספים. כמו כן, מצוין שדיסקוגרפיה שלו כוללת מעל 80 תקליטורים בלייבל DELOS, ולפני כן הוא היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית של מוסקבה ומנהל תיאטרון האופרה והבלט של ירוואן.

לקונצרט המוזיקה האוקראינית השתתפותו קובעת רמה מקצועית גבוהה: זה לא רק מנצח מוזמן, אלא מנהל מוזיקלי חדש של התזמורת, הפותח לסימפונייטה שלב חדש.

ורוניקה ברוק — סופרן

ורוניקה ברוק — סופרן, זמרת אופרה, קשורה לבמה המוזיקלית הישראלית והאוקראינית. לפי נתוני האופרה הישראלית, היא נולדה באסטוניה, חיה ולמדה באוקראינה, ולאחר מכן עלתה לישראל. היא סיימה את האקדמיה הלאומית לתרבות ואמנויות של לוגנסק והייתה חברה בלהקת התיאטרון האקדמי הלאומי לאופרה ובלט של דניפרופטרובסק באוקראינה.

ברפרטואר האופרה שלה — ג’ילדה ב”ריגולטו”, ויולטה ב”לה טראוויאטה”, מלכת הלילה ב”חליל הקסם”, אולימפיה ב”סיפורי הופמן” ותפקידים נוספים. האופרה הישראלית גם מציינת שוורוניקה ברוק הייתה משתתפת בתוכנית Meitar Opera Studio, וכן מופיעה בקונצרטים של האופרה הישראלית ועם תזמורות ישראליות.

בהקשר של קונצרט “אהבה אוקראינית” השתתפותה טבעית במיוחד: זו זמרת שבביוגרפיה שלה מתחברים בית הספר המוזיקלי האוקראיני, הבמה הישראלית והמסורת האופראית.

קונסטנטין ריטל-קוביליאנסקי — בריטון

קונסטנטין ריטל-קוביליאנסקי — בריטון אוקראיני, נולד בקייב. לפי פרופיל האמן CODA, בשנת 2000 הוא סיים את האקדמיה למוזיקה של אודסה, ובשנת 2003 השלים הכשרה סולנית נוספת באקדמיה למוזיקה של פרייבורג בהצטיינות.

בקריירה שלו — הופעות בבמות אירופאיות ובינלאומיות שונות. בפרופיל מצוינים ערים ובמות, ביניהן שטרסבורג, פריז, אמסטרדם, רוטרדם, מרסיי, מוסקבה, קייב, סנט פטרסבורג, שיקגו, סנטה ברברה, סן פרנסיסקו, ירושלים, תל אביב, האופרה הלאומית של לבוב ועוד.

ריטל-קוביליאנסקי ידוע גם כמבצע קונצרטים: מלבד תפקידי אופרה ומוזיקה קלאסית, ברפרטואר שלו יש שירים אירופאיים ואמריקאיים ידועים. לערב המוזיקה האוקראינית השתתפותו מוסיפה לתוכנית גוון קול גברי עמוק וקשר לבית הספר האופראי האוקראיני.

הסימפונייטה הישראלית באר שבע — תזמורת

הסימפונייטה הישראלית באר שבע תבצע שירים אוקראיניים בביצוע תזמורתי. עבור המאזין זה אומר שמוטיבים מוכרים יוצגו לא רק כמסורת שירית, אלא גם כתוכנית קונצרט עם דרמטורגיה סימפונית: עם פתיחות, צבעים תזמורתיים, תפקידים קוליים ונשימה בימתית גדולה.

דווקא התזמורת הופכת את הערב הזה לא רק לקונצרט ווקאלי, אלא לאירוע תרבותי מלא של באר שבע ודרום ישראל.

למה הקונצרט הזה חשוב

“אהבה אוקראינית” — זו לא רק תוכנית מוזיקלית. עבור רבים מתושבי ישראל השיר האוקראיני קשור לזיכרון משפחתי, ילדות, ערים אהובות, שפת הבית, קולות ההורים והסבתות, לשכבה התרבותית שאנשים מביאים איתם ושומרים כבר בארץ החדשה.

עבור הבמה הישראלית קונצרט כזה הוא הזדמנות לשמוע את אוקראינה לא דרך חדשות, לא דרך כותרות פוליטיות ולא דרך כאב המלחמה, אלא דרך המוזיקה: דרך אהבה, פרידה, הומור, רוך ותקווה. כך המסורת השירית האוקראינית הופכת למובנת וקרובה גם לאלו שאינם מכירים את השפה.

בבאר שבע, עיר עם היסטוריה רבת עלייה וחיים תרבותיים מיוחדים בדרום ישראל, ערב כזה יכול להפוך למפגש של דורות שונים וקהל שונה. יש שיבואו עבור השיר האוקראיני, אחרים עבור הצליל הקלאסי של הסימפונייטה, שלישיים עבור שמות המבצעים. אבל במרכז תישאר המוזיקה.

למי הערב הזה

קונצרט “אהבה אוקראינית” עשוי לעניין את מי שאוהב מוזיקה אוקראינית, שירה אופראית וצליל סימפוני. האירוע הזה מתאים גם למשפחות יוצאי אוקראינה, מאזינים מבאר שבע ודרום ישראל, חובבי קונצרטים קלאסיים, וגם למי שרוצה להכיר את התרבות האוקראינית דרך הבמה, הקול והתזמורת.

זו לא תוכנית אתנית צרה ולא רק ערב נוסטלגיה. זה קונצרט על איך השיר העממי הופך לחלק מהבמה הגדולה — תוך שמירה על פשטות, כנות וכוח רגשי.

מידע על הקונצרט

קונצרט: “אהבה אוקראינית”
שם מקורי: Ukrainian Love / אהבה אוקראינית
תאריך: 25 ביוני 2026, יום חמישי
שעה: 19:30
מקום: מרכז לאמנויות הבמה באר שבע, אולם 1
כתובת: 41 Reger St., Performing Arts Center Beer Sheva
תזמורת: הסימפונייטה הישראלית באר שבע
מנצח: קונסטנטין אורבליאן
סולנים: ורוניקה ברוק, סופרן; קונסטנטין ריטל-קוביליאנסקי, בריטון

“השיר העממי האוקראיני — זהו סיפור חי, שמועבר בזהירות מדור לדור.

במנגינותיו נשמעת יופייה של האדמה, חום הבית, כוח הרוח האנושית והאמונה בעתיד. פשוטים וכנים, שירים אלו הפכו מזמן לחלק מהמורשת התרבותית העולמית וממשיכים למצוא הדהוד בלבבות המאזינים ברחבי העולם.

באותו ערב יישמעו על הבמה שירים אוקראיניים אהובים בביצוע סימפוני,
המאחד את המסורת העממית עם יופייה של המוזיקה התזמורתית.”

כרטיסים: https://isb7.smarticket.co.il/הקול_על_הבמה_מס__4_-_אהבה_אוקראינית

“אהבה אוקראינית” — זהו ערב שבו השיר האוקראיני יישמע על הבמה הישראלית בשפה שמובנת ללא תרגום: דרך המנגינה, הקול, הזיכרון, הרוך והתקווה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

“קיץ בהיר” בתל אביב: מחנה קיץ אוקראיני לילדים בגילאי 7–12 יתקיים ביולי 2026


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

בקיץ הקרוב ייפתח בתל אביב מרחב אוקראיני חדש לילדים. Українські Здибанки в Ізраїлі משיקים לראשונה מחנה קיץ לילדים «Яскраве Літо» – סדרה של שלושה מפגשים נושאיים לילדים בגילאי 7–12.

המחנה יתקיים בימי שישי – 10, 17 ו-24 ביולי 2026 – במרכז התרבות האוקראיני בתל אביב, בכתובת Yirmeyahu / ירמיהו 22, Tel Aviv-Yafo. כל מפגש יימשך מ11:00 עד 14:00.

עבור משפחות אוקראיניות בישראל זה לא רק עוד פעילות קיץ לילדים. זו הזדמנות לבלות חלק מהחופשה בסביבה חמה, שבה ילדים יכולים להכיר, לשחק, ליצור, לתקשר ולהרגיש קשר עם שני עולמות חשובים – אוקראינה וישראל.

מה זה «Яскраве Літо»

«Яскраве Літо» בתל אביב: מחנה קיץ אוקראיני לילדים בגילאי 7–12 יתקיים ביולי 2026
«Яскраве Літо» בתל אביב: מחנה קיץ אוקראיני לילדים בגילאי 7–12 יתקיים ביולי 2026

המארגנים מתארים את המחנה כסדרה של מפגשים נושאיים במהלך חופשת הקיץ. רעיון הפרויקט הוא ליצור לילדים מרחב בטוח, ידידותי וחי, שבו ניתן למצוא חברים חדשים מהקהילה, לנסות את עצמם ביצירה, להשתתף במשחקי צוות ופשוט לבלות זמן טוב בין בני גילם.

המשתתפים ייהנו מסדנאות יצירה, משחקים פעילים וצוותיים, פעילויות להיכרות ואינטראקציה, כיבוד קל ואווירה שבה הילד מרגיש בנוח להיות עצמו.

חשוב לציין שהמארגנים במודע יוצרים קבוצה קטנה – כ12–15 ילדים. פורמט כזה מאפשר להקדיש תשומת לב לכל ילד, מבלי להפוך את המחנה למקום המוני ורועש שבו מישהו עלול ללכת לאיבוד או להישאר בצד.

עבור ההורים זה חשוב במיוחד: בקיץ בישראל משפחות רבות מחפשות לא רק “לאן לקחת את הילד לכמה שעות”, אלא מקום שיהיה חם, שקט, מובן בערכים וקרוב לסביבה התרבותית.

מתי והיכן יתקיים המחנה

מחנה הקיץ האוקראיני «Яскраве Літо» יתקיים בתל אביב בשלושה ימי שישי ביולי:

10 ביולי 2026
17 ביולי 2026
24 ביולי 2026

שעות כל מפגש: 11:00–14:00.

מקום האירוע – מרכז התרבות האוקראיני בתל אביב, ירמיהו 22 / Yirmeyahu 22, Tel Aviv-Yafo.

מארגן האירוע – Українські Здибанки в Ізраїлі, קהילה שכבר זמן רב יוצרת מרחב למשפחות אוקראיניות בישראל. כעת מוקדשת תשומת לב מיוחדת לילדים – אלה שזקוקים במיוחד לתקשורת, תנועה, יצירה ותחושת שייכות במהלך חופשת הקיץ.

למה זה חשוב למשפחות אוקראיניות בישראל

לאחר המעבר, המלחמה, ההסתגלות והחיים בין שפות, לילדים לעיתים קרובות חסר מעגל מובן משלהם. ישראל מספקת ביטחון והזדמנויות חדשות, אך לילדים חשוב לשמור על החלק האוקראיני של זהותם – לא דרך שיחות כבדות, אלא דרך חברות, משחקים, יצירה, שירים, זיכרונות משותפים ומפגשי קיץ פשוטים.

לכן פורמט «Яскравого Літа» נראה במיוחד רלוונטי. זה לא שיעור בית ספר ולא אירוע רשמי. זו תוכנית קיץ קלה, שבה הילד יכול לתקשר, להכיר ילדים אחרים, להשתתף בפעילויות ולהרגיש שהקהילה האוקראינית בישראל היא לא רק מפגשים של מבוגרים, חדשות ועזרה, אלא גם שמחת ילדים.

עבור НАновости — Новости Израиля אירועים כאלה חשובים גם כי הם מראים את הצד החי של הקהילה האוקראינית-ישראלית. מאחורי הנושאים הגדולים – המלחמה, הפוליטיקה, העלייה, הביטחון – יש חיים רגילים של משפחות, ילדים, הורים ויוזמות מקומיות.

מחנה הקיץ בתל אביב הוא בדיוק סיפור כזה: קטן בקנה מידה, אבל מאוד אנושי במשמעותו.

מה יהיה בתוכנית

המארגנים מבטיחים למשתתפים:

  • סדנאות יצירה;
  • משחקים פעילים וצוותיים;
  • פעילויות להיכרות ואינטראקציה;
  • כיבוד קל;
  • אווירה בטוחה וידידותית;
  • מרחב לתקשורת לילדים בגילאי 7–12.

באתר המחנה מפורסמים פרטים על תוכנית כל מפגש, לוח הזמנים של היום, הצוות, תנאי ההשתתפות, שאלות נפוצות וטופס הרשמה. הורים יכולים לצפות במידע ולהרשם את הילד בעמוד הפרויקט: https://sites.google.com/view/bright-summer-camp

מספר המקומות מוגבל, שכן הקבוצה קטנה. המארגנים ממליצים לא לדחות את ההרשמה אם המשפחה מתכננת להשתתף.

פוסטר האירוע

אירוע: מחנה קיץ אוקראיני לילדים «Яскраве Літо»

עיר: תל אביב

תאריכים: 10, 17 ו-24 ביולי 2026

שעות: 11:00–14:00

מקום: מרכז התרבות האוקראיני בתל אביב

כתובת: Yirmeyahu / ירמיהו 22, Tel Aviv-Yafo

גיל: ילדים בגילאי 7–12

קבוצה: עד 12–15 ילדים

מארגן: Українські Здибанки в Ізраїлі

הרשמה ופרטים: https://sites.google.com/view/bright-summer-camp

הקיץ עבור ילדים צריך להיות לא רק זמן ללא בית ספר, אלא גם זמן של היכרויות חדשות, תגליות, תנועה ושמחה. ביולי 2026 תהיה למשפחות אוקראיניות בישראל עוד הזדמנות להעניק לילדים קיץ כזה – בהיר, חם, ידידותי וקשור לאוקראינה.

עבור קוראי НАновости — Новости Израиля ניתן לראות את האירוע הזה כחלק מתמונה רחבה יותר: הקהילה האוקראינית בישראל לא רק שומרת על זיכרון ומגיבה לאירועי המלחמה, אלא גם בונה חיים יומיומיים שבהם לילדים יש מקום משלהם, מעגל משלהם וסיפורי קיץ משלהם.

פורסם ב- כתיבת תגובה

וושינגטון הזכירה בחדות לישראל את המחיר של הברית עם ארה”ב — וזה כבר לא רק ויכוח על העסקה עם איראן


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

18 ביוני 2026 בוושינגטון, תחילה בראיון ל-The New York Times, ולאחר מכן בתדרוך ב-בית הלבן, סגן נשיא ארה”ב ג’יי די ואנס הבהיר פעמיים להנהגה הישראלית: התקפות פומביות על דונלד טראמפ בשל ההסכם עם איראן עשויות לעלות לישראל ביוקר. זה כבר לא עניין של מבוכה דיפלומטית, אלא על טון חדש של וושינגטון כלפי ירושלים.

הסיבה לכך היו הצהרות חריפות של פוליטיקאים ישראלים, כולל בצלאל סמוטריץ’, איתמר בן גביר ונציגים אחרים של המחנה הימני. הם ביקרו את ההסכם האמריקאי עם טהראן, בטענה שהוא מסוכן לביטחון ישראל. אך תגובת ואנס הראתה: בממשל טראמפ תופסים ביקורת כזו לא כוויכוח פנימי ישראלי, אלא כהתקפה על נשיא ארה”ב ברגע שבו אמריקה רואה את עצמה כמגן הצבאי והפוליטי הראשי של ישראל.

בתדרוך ב-בית הלבן נשאל ואנס גם על דיווחי Axios, לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מאוד מרוגז מהעסקה עם איראן. סגן נשיא ארה”ב השיב בזהירות: לדבריו, בשיחות פרטיות נתניהו דיבר על ההסכם בצורה חיובית יותר. אך לאחר מכן ואנס הדגיש בעיה אחרת – חברי הקבינט של נתניהו, שיצאו בפומבי נגד העסקה ולדבריו תקפו אישית את טראמפ.

לישראל הזכירו את מחיר ההגנה האמריקאית

החלק הקשה ביותר בהצהרה נשמע כאשר ואנס עבר מהפוליטיקה לאריתמטיקה צבאית. הוא הזכיר כי בשלושת החודשים האחרונים חלק ניכר מהנשק ההגנתי שהגן על ישראל נוצר בידיים אמריקאיות ומומן על ידי משלמי המסים האמריקאים. ואנס דיבר על שני שלישים מהנשק ההגנתי הזה.

עבור הקהל הישראלי זהו רגע חשוב.

ירושלים, תל אביב, ערי הצפון בגבול עם לבנון, הדרום ליד עזה, אזורי העורף החיים תחת איום של פרוקסי איראניים – כולם תלויים לא רק בכוח צה”ל, אלא גם במערכת התמיכה האמריקאית. ואנס למעשה אמר: אם ישראל נהנית מהגנה אמריקאית, היא לא צריכה להתנהג כאילו הבעיה העיקרית של המדינה היא נשיא ארה”ב.

בדיוק המשפט הזה הפך למכה פוליטית.

ואנס הצהיר שכל מי בישראל שחושב שהבעיה העיקרית של מדינתו היא דונלד טראמפ, צריך “להתעורר” ולהבין את המציאות שבה נמצאת ישראל. זה לא מחמאה דיפלומטית ולא נחמה של בעל ברית. זה אזהרה פומבית מוושינגטון.

העסקה האיראנית, פברואר 2025 והלקח האוקראיני לישראל

שכבה משמעותית נוספת הוסיפה פרסום ב-18 ביוני 2026 של הפרשן הצבאי אבי אשכנזי מ’מעריב’. הוא השווה את המצב הנוכחי של ישראל למה שקרה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב-פברואר 2025 במהלך ביקורו ב-בית הלבן. אז, כפי שמזכיר המחבר, הפגישה ב-חדר הסגלגל הפכה לעימות פומבי בהשתתפות דונלד טראמפ ו-ג’יי די ואנס.

ההשוואה כואבת, אך לא מקרית. אוקראינה וישראל נמצאות במלחמות שונות, יש להן חזיתות שונות, איומים שונים ויחסים שונים עם ארה”ב. אך הלקח הכללי אחד: כאשר וושינגטון מחליטה שבעל ברית מפריע לקו של נשיא ארה”ב, הטון יכול להשתנות מהר מאוד. התמיכה לא נעלמת מיד, אך מסירים ממנה את התנאים הקודמים.

נשמע הטיעון שישראל ראתה את הסצנה עם זלנסקי ב-חדר הסגלגל, אך לא הבינה שהגיון דומה של לחץ עשוי להיות מיושם עליה יום אחד. שם נאמר שעכשיו הכי קל לבקר את טראמפ, אך לישראל כדאי להסתכל גם על טעויותיה שלה – בראש ובראשונה על ההימור המופרז על פתרונות כוחניים ללא עבודה פוליטית מספקת באזור.

לבנון, סוריה, איראן: היכן וושינגטון וירושלים נפרדות

לפי הערכת אשכנזי, הבעיה לא מוגבלת לאיראן. הוא שואל מדוע ישראל לא מנסה לעבוד בצורה פעילה יותר עם ממשלת לבנון, כדי להוציא משם את חיזבאללה, איראן וטורקיה באמצעות כלים פוליטיים או צבאיים, וגם מדוע ב-סוריה ישראל פועלת בעיקר דרך פריזמה צבאית, מבלי לבנות צעדים דיפלומטיים עם קבוצות ומנהיגים מקומיים.

עבור ישראל זהו ויכוח לא נעים.

לאחר ה-7 באוקטובר המדינה חיה בלוגיקה של איום מתמיד, והחברה באופן טבעי דורשת כוח, הרתעה, מכות על תשתיות האויב והגנה על הגבולות. אך בוושינגטון, לפי דברי ואנס, מקדמים כעת מסגרת אחרת: ארה”ב רוצה לסגור סכסוכים אזוריים דרך עסקאות, גם אם בישראל עסקאות כאלה נתפסות כהתפייסות מסוכנת.

בדיוק כאן עבור הקהל הישראלי חשוב ההקשר שעוקב נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency: מדובר כבר לא רק בוויכוח סביב הסכם אחד עם טהראן. זו בדיקה של כל מודל היחסים בין ישראל לארה”ב ב-2026, כאשר הסיוע האמריקאי נשמר, אך וושינגטון דורשת יותר ויותר מירושלים משמעת פוליטית, זהירות בהצהרות פומביות והתחשבות באסטרטגיה האמריקאית.

מה זה אומר עבור נתניהו, צה”ל והקואליציה הישראלית

עבור בנימין נתניהו המצב במיוחד מורכב. ב-ירושלים הוא צריך להראות שישראל לא תסכים ל”עסקה חלשה” עם איראן ולא תאפשר לטהראן להתחזק על חשבון הדיפלומטיה האמריקאית. אך ב-וושינגטון מצפים ממנו לוגיקה אחרת: לא לחץ פומבי על טראמפ, אלא תיאום עם הבית הלבן.

ואנס למעשה הפריד בין נתניהו לשריו.

ראש הממשלה, לדברי סגן נשיא ארה”ב, נשמע זהיר יותר בשיחות סגורות, וההתקפה הפומבית על טראמפ הובלה על ידי חברי ממשלה אחרים. עבור הבית הלבן זו קונסטרוקציה נוחה: משאירים לנתניהו אפשרות לתמרון, אך האגף הימני שלו מקבל אזהרה ישירה.

במערכת הביטחון הישראלית מקשיבים בקפידה להצהרות טראמפ ו-ואנס. שם מבינים שמדובר במשבר אמיתי, וגם מקווים שהדרג הפוליטי בראשות נתניהו יוכל למנוע נסיגה בלתי רצויה של כוחות צה”ל מ-לבנון ולשמור על אזור הביטחון בגבול. בחומר מדובר על אזור של עשרה קילומטרים מהגבול עד ל”קו הצהוב”, אך המחבר סבור שהאמריקאים רוצים לסגור את הנושא הזה מהר יותר וקושרים זאת עם התפייסות הכיוון האיראני.

המסקנה העיקרית: הברית נשארת, אך הטון כבר שונה

הצהרת ג’יי די ואנס ב-18 ביוני 2026 הפכה לאחד מהסימנים הפומביים הקשים ביותר לישראל מצד הממשל הנוכחי של ארה”ב. בה שולבו שלוש נושאים בבת אחת: העסקה עם איראן, הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל והאי שביעות רצון של הבית הלבן מהאופן שבו פוליטיקאים ישראלים מדברים על דונלד טראמפ.

עבור ישראל זה לא אומר שהברית עם ארה”ב מתפרקת. אך זה אומר שהברית הופכת ליותר מחושבת. וושינגטון מזכירה: אמריקה עוזרת לישראל בנשק, בכסף, במשקל דיפלומטי ובכיסוי אזורי, אך בתמורה מצפה שירושלים לא תהרוס בפומבי את הקו של הבית הלבן.

הדוגמה האוקראינית מ-פברואר 2025 חשובה לא משום שישראל נמצאת באותה סיטואציה, כמו אוקראינה. היא חשובה משום שהיא מראה את הסגנון של וושינגטון הנוכחית: בעל ברית עשוי לקבל תמיכה, אך אם הוא מפריע לאסטרטגיה הנשיאותית, עשויים להעמיד אותו במקום בחדות – אפילו מול המצלמות, אפילו ב-בית הלבן, אפילו אם מאחוריו עומדת היסטוריה של שותפות רבת שנים.

עבור ישראל, שמביטה בו זמנית על איראן, לבנון, סוריה, עזה, הגבול הצפוני והיחסים עם ארה”ב, זהו רגע מדאיג. כוח צה”ל נשאר מפתח, אך כעת כוח בלבד כבר לא מספיק. ב-2026 ישראל תצטרך לחשב לא רק טילים, מערכות הגנה אווירית ועומק המכות, אלא גם כל מילה פוליטית שנאמרת כלפי וושינגטון.

פורסם ב- כתיבת תגובה

מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

NAnews מציגה סקירה חדשותית על סיפורו של צבי הירש (גריגורי), לוחם בן 32 מחטיבת ההגנה החופית ה-34 של צבא אוקראינה, אשר נפל בקרב בהגנה על אוקראינה בחזית חרסון.

מותו אינו רק טרגדיה אישית — אלא סמל לאחדות בין העם היהודי לעם האוקראיני במאבק מול תוקפנותו של פוטין.

אדם של אור, כוח וניגודים

צבי הירש נולד באודסה, למד בבית הספר היהודי ״אור אבנר – חב״ד״ וגדל באווירה של מסורת וחיי קהילה. הוא התחיל לעבוד בגיל 15, תיעב עצלנות וחלם לפתוח מסעדה עם כוכב מישלן — אך הגורל הוביל אותו לחזית.

״הוא לא דיבר הרבה על רגשות, אך הראה אהבה במעשים — בדאגה, בנוכחות, בנאמנות״, נזכרים בו חבריו.

משפחה וילדים

גריגורי הלך לעולמו מוקדם מדי. אך הותיר אחריו זיכרון של אדם עוצמתי ומלא אור, עם רצון חיים עז. הוא היה אב לשני ילדים — לב (בן 5) ואליסה (בת 4) — חלקים ממנו שלעולם לא יימחקו.

הוא חלם להיות עמוד תווך עבורם, לבנות איתם עתיד. אך במקום זאת, הוא הפך לגיבור שהקריב את חייו למען ביטחונם.

גיבור בלי פאתוס

לדברי רבה של אודסה ודרום אוקראינה, הרב אברהם וולף, הירש היה חלק בלתי נפרד מהקהילה:

״צבי הירש מסר את נפשו במסירות נפש אמיתית — כלוחם אוקראיני וכיהודי גאה. הוא היה איתנו מאז ילדותו, ועזב אותנו כגיבור״.

הבשורה הקשה נמסרה ב-6 ביוני 2025 על ידי הקפלאן ר׳ יעקב סיניאקוב, אשר גם דאג להחזרת גופתו של הירש לאודסה ללא נתיחה, בהתאם להלכה. ההלוויה תתקיים לפי דין תורה.

את ההלוויה מארגנים הרב אברהם וולף יחד עם הקהילה היהודית המקומית באודסה.

פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה משתתפת בצערה של המשפחה, החברים והלוחמים. אנו שותפים לאבל הכבד הזה.

כיצד ישראל ואוקראינה מחוברות דרך גורלות

סיפורו של צבי הירש הוא אחד מני רבים הממחישים את הקשר ההדוק בין ישראל לאוקראינה. באתר NAnews – חדשות ישראל אנו מפרסמים בקביעות כתבות על יהודים הנלחמים למען אוקראינה ועל התמיכה הישראלית במדינה.

אנחנו מספרים לא רק על עובדות, אלא על אנשים — כאלה שמגלמים התנגדות, אמונה ואהבה. צבי הירש היה אחד מהם.

תגובת הקהילה

פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה הייתה הראשונה לדווח על האסון והביעה צער עמוק:

״ברוך דיין האמת״.

הקהילה היהודית באודסה כבר מתכוננת להלוויה. דברי תנחומים נשלחים מכל רחבי העולם — ובמיוחד מישראל, שם חיים אלפים עם שורשים אוקראיניים.

NAnews — מה שמאחד אותנו

מערכת NAnews – חדשות ישראל שולחת תנחומים למשפחתו של גרישה, לילדיו, לחבריו ולחבריו לנשק.

הסיפור שלו הוא תזכורת: המלחמה אינה פוליטיקה מופשטת — היא חיי אדם ממשיים. ובחיים האלה אנו מוצאים כאב משותף ועתיד משותף — ליהודים, לאוקראינים ולכל מי שמסרב לקבל את החושך.

פורסם ב- כתיבת תגובה

איראן ורוסיה משלימות את שילוב מערכות התשלומים ‘שетаб’ ו’Мир’: מסדרון פיננסי עוקף המערב


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

איראן ורוסיה עושות עוד צעד ליצירת תשתית פיננסית משלהן, פחות תלויה במערכות תשלום מערביות. בטהראן ב-17 ביוני 2026 סוכנות אירנא דיווחה כי השלב השלישי של אינטגרציית מערכת הבנקאות האיראנית “שתאב” ומערכת התשלומים הרוסית “מיר” אמור להיות מושלם במהלך החודשיים הקרובים. כך, לפי נתוני הסוכנות הממשלתית האיראנית, הצהיר ראש הבנק המרכזי של איראן.

פורמלית זה נשמע כמו חדשות בנקאיות טכניות: כרטיסים, מסופים, חישובים הדדיים, נוחות לאזרחים ולעסקים. אבל במציאות מדובר בתמונה רחבה הרבה יותר. מוסקבה וטהראן בונות באופן עקבי מסדרון פיננסי שאמור להקל על מסחר, חישובים והעברת כספים בין שתי המדינות הנמצאות תחת לחץ סנקציות חמור.

לקהל הישראלי החדשות הללו חשובות במיוחד.

איראן היא היריבה האסטרטגית הראשית של ישראל במזרח התיכון. רוסיה לאחר תחילת המלחמה המלאה נגד אוקראינה נכנסת יותר ויותר לקשר עם טהראן, כולל שיתוף פעולה צבאי, טכנולוגי, דיפלומטי וכלכלי. כעת נוסף לקשר זה גם תשתית תשלומים.

מה בדיוק קורה עם מערכות “שתאב” ו”מיר”

“שתאב” היא מערכת תשלומים בין-בנקאית איראנית, דרכה פועלים כרטיסים, כספומטים ופעולות פיננסיות פנימיות באיראן. “מיר” היא מערכת תשלומים רוסית, שנוצרה כאלטרנטיבה ל-Visa ו-Mastercard לאחר הגברת לחץ הסנקציות על רוסיה.

לפי נתוני אירנא, כעת מסתיים השלב השלישי של האינטגרציה שלהם.

הוא אמור לאפשר לצדדים להרחיב את השימוש ההדדי בכרטיסים ובכלי תשלום בשתי המדינות. בהודעה נאמר כי האינטגרציה המלאה אמורה לחזק את שיתוף הפעולה המסחרי-כלכלי הדו-צדדי ולהקל על חישובים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן והפדרציה הרוסית במסגרת הסכם מטבע-בנקאי.

מקורות עסקיים רוסיים מדווחים גם כי ראש הבנק המרכזי של איראן הגיע למוסקבה לשיחות על פיתוח קשרים בין-בנקאיים ומנגנוני שיתוף פעולה כלכליים חדשים. לפי נתונים אלה, מדובר בשלב הסופי של חיבור מערכות התשלומים הלאומיות Shetab ו“מיר”.

זה לא הצעד הראשון.

במאי 2025 איראן ורוסיה השיקו את השלב השני של האינטגרציה, לאחריו קיבלו אזרחי רוסיה אפשרות להשתמש בכרטיסי “מיר” לתשלומים באיראן דרך אפליקציית המובייל Mir Pay. אז כתבו מקורות איראניים במפורש כי השלב הבא אמור להוביל להתאמה הדדית מלאה של שתי רשתות הכרטיסים.

במילים אחרות, הצדדים לא רק חותמים על הצהרות. הם בהדרגה מתרגמים את הברית הפוליטית לתשתית טכנית: כספומטים, מסופים, תשלומים ניידים, מטבעות לאומיים, ערוצים בין-בנקאיים.

למה זה חשוב לא רק לבנקים

כששתי מדינות תחת סנקציות מחברות מערכות תשלומים, זה לא אומר רק נוחות לתיירים או אנשי עסקים. זה אומר יצירת מנגנון שיכול לשמש למסחר, לוגיסטיקה, חישובים בין חברות, שירות ייבוא מקביל וחיזוק קשרים כלכליים מחוץ לשליטה מערבית.

לרוסיה זו דרך להפחית את ההשלכות של ניתוק מערוצי פיננסים רגילים. לאיראן זו הזדמנות להרחיב את המרחב הכלכלי ולקבל עוד ערוץ אינטראקציה עם שותף גדול, שמעוניין בעצמו בדרכים עוקפות.

לשתי המדינות זו חלק מהלוגיקה הכללית: אם מערכות מערביות הופכות לבלתי זמינות, צריך לבנות משלהן. אם חישובי דולר ויורו מוגבלים, צריך להרחיב חישובים במטבעות לאומיים. אם כרטיסים בינלאומיים לא עובדים, צריך לחבר רשתות תשלומים לאומיות.

נאחדשות — חדשות ישראל שמים לב: בדיוק פתרונות “טכניים” כאלה לעיתים קרובות הופכים ליסוד של בלוקים פוליטיים. קודם מופיעים הסכמים על חישובים, אחר כך — מסלולי מסחר, אחר כך — ערוצי אספקה יציבים, ואז — תלות אסטרטגית עמוקה יותר.

איראן ורוסיה: החלק הפיננסי של הציר הכללי

שיתוף הפעולה של איראן ורוסיה מזמן יצא מגבולות הדיפלומטיה. מוסקבה זקוקה לשותפים שמוכנים לעבוד איתה לאחר הפלישה לאוקראינה והבידוד הסנקציוני. טהראן, מצידה, מחפשת דרכים לחזק את כלכלתה ולהרחיב את השפעתה על רקע לחץ ארה”ב, אירופה וישראל.

האינטגרציה הפיננסית “שתאב” — “מיר” משתלבת בתמונה זו. זה לא פרק נפרד, אלא חלק מקו רחב יותר: רוסיה ואיראן מחזקות קשרים באנרגיה, הגנה, בנקאות, לוגיסטיקה ופוליטיקה בינלאומית. לישראל זה חשוב כי חיזוק איראן לעיתים רחוקות נשאר רק שאלה כלכלית.

כשטהראן מקבלת יותר אפשרויות למסחר וחישובים, היא מקבלת יותר מרחב למימון הפרויקטים האזוריים שלה. זה נוגע לא רק לכלכלה, אלא גם להשפעת איראן בסוריה, לבנון, עיראק, תימן וסביב ישראל.

כמובן, האינטגרציה של כרטיסי “שתאב” ו“מיר” לא אומרת אוטומטית עלייה באיום כבר מחר בבוקר. אבל היא מראה את כיוון התנועה. איראן ורוסיה רוצות להקטין את התלות במוסדות מערביים וליצור מעגל יציב שבו הסנקציות יעבדו פחות טוב.

לאוקראינה החדשות הללו גם יש משמעות. רוסיה, המנהלת מלחמה נגד אוקראינה, מקבלת ערוצי פיננסים ומסחר נוספים. לישראל הפקטור האוקראיני גם לא משני: ההתקרבות הרוסית-איראנית מחברת כמה כיוונים בבת אחת — המלחמה באירופה, ביטחון המזרח התיכון והעימות הגלובלי סביב סנקציות.

מה זה יכול לשנות בפועל

ברמה היומיומית האינטגרציה יכולה לתת לאזרחי שתי המדינות יותר אפשרויות להשתמש בכרטיסים בחו”ל: למשוך מזומנים, לשלם בחנויות, להשתמש באפליקציות ניידות ומסופים. אבל ברמה הממשלתית המשמעות רחבה הרבה יותר.

ראשית, זה מפשט חישובים בין חברות רוסיות ואיראניות. ככל שיש פחות מתווכים, כך קל יותר לבצע עסקאות.

שנית, זה מעלה את תפקיד המטבעות הלאומיים. רוסיה ואיראן מדברות מזמן על הפחתת התלות בדולר וביורו במסחר דו-צדדי.

שלישית, זה יכול להיות דוגמה למדינות אחרות שרוצות לעבוד עם מוסקבה וטהראן, אך חוששות מהגבלות פיננסיות מערביות. אם תשתית כזו תעבוד בצורה יציבה, ייתכן שינסו להרחיב אותה ולחבר אותה למנגנונים אזוריים אחרים.

רביעית, זה מחזק את האפקט הסימבולי. מוסקבה וטהראן מראות שהן לא מחכות לחזרה למערכת הפיננסית הקודמת, אלא בונות אלטרנטיבה משלהן.

בדיוק בגלל זה החדשות מטהראן אי אפשר לקרוא כהודעה יבשה מהסקטור הבנקאי. זו חלק מהמציאות החדשה, שבה משטרים אוטוריטריים וסנקציוניים מנסים לחבר את המערכות הפנימיות שלהם לתשתית מקבילה.

למה לישראל צריך לעקוב אחרי חדשות כאלה

לישראל הבעיה העיקרית היא לא אם תייר רוסי יוכל לשלם על קנייה באיראן, ואזרח איראני — למשוך רובלים ברוסיה. הבעיה העיקרית היא שבין מוסקבה וטהראן מופיעים יותר ויותר מנגנונים עובדים, שהופכים את שיתוף הפעולה שלהם ליציב.

סנקציות יעילות רק כאשר הן מקשות לא על פעולה בודדת, אלא על כל מערכת האינטראקציה. אם רוסיה ואיראן יוצרות ערוצי תשלומים, חישובים ושירותי מסחר משלהן, הלחץ הופך לפחות חמור.

זה לא מבטל את הסנקציות המערביות ולא הופך את הכלכלה הרוסית-איראנית לבלתי פגיעה. אבל זה עוזר לשני המשטרים להסתגל. והסתגלות — זה בדיוק מה שמאפשר להם לעמוד בלחץ חיצוני לאורך זמן.

נאחדשות — חדשות ישראל סבורים שישראל צריכה להסתכל על תהליכים כאלה בצורה כוללת. האיום האיראני — זה לא רק טילים, רחפנים וקבוצות פרוקסי. זה גם כסף, בנקים, מערכות תשלומים, ערוצי מסחר, טכנולוגיות ושותפויות שנותנים לטהראן יותר מרחב תמרון.

בסיפור הזה יש גם ממד אוקראיני. רוסיה מחפשת דרכים להמשיך במלחמה, תוך עקיפת מגבלות. איראן מחפשת דרכים לחזק את עצמה, תוך שהיא נשארת תחת סנקציות. ההתקרבות הפיננסית שלהם נוגעת לא רק למוסקבה ולטהראן, אלא גם לקייב, ירושלים, וושינגטון, בריסל ולכל אזור המזרח התיכון.

האינטגרציה הסופית של “שתאב” ו“מיר”, אם היא אכן תושלם במהלך החודשיים הקרובים, תהפוך לעוד אלמנט בציר הזה. על המפה זה נראה כמו גשר בנקאי בין רוסיה ואיראן. במובן הפוליטי — כחלק מתשתית ההתנגדות ללחץ המערבי וחיזוק הברית, שישראל לא יכולה לזלזל בה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

ישראל היום כתב על התמיכה בקהילה היהודית באודסה לאחר המתקפה הרוסית על בית הספר ובית הילדים


הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026 - Новости Израиля

בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026 - Новости Израиля

אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026 - Новости Израиля

העיתון הישראלי ישראל היום ב-17 ביוני 2026 פרסם חומר על גל התמיכה הבינלאומית בקהילה היהודית באודסה לאחר המכה הרוסית על מתקני החינוך והחברה היהודיים.

מדובר במתחם “אור אבנר חב”ד” ובית הילדים “משפחה אוקראינה”, שבו חיים ולומדים ילדים, כולל יתומים וילדים שעברו פינוי, מלחמה ואובדן חיים רגילים.

פרט חשוב: המתקפה עצמה לא התרחשה ב-17 ביוני. המכה הרוסית על אודסה, שגרמה לנזק חמור למתחם בית הספר היהודי ולפגיעה בתשתיות בית הילדים, התרחשה בלילה שבין 30 באפריל 2026.

לפי דיווחים ממקורות יהודיים וישראליים, בזמן האזעקה הצליחו העובדים והמחנכים להוריד את הילדים למקלט. בחומרים מדובר על 124 ילדים שהצליחו להוציא למקום בטוח ברגעים ספורים לפני הפיצוץ החזק. זה בדיוק מה שאיפשר להימנע מטרגדיה בקרב החניכים והצוות.

לאחר המכה, בניין בית הספר נמצא פגוע קשות. תהליך הלמידה נאלץ לעבור למקומות אחרים, וחלק מהשיעורים אורגנו בתנאים שקשה לקרוא להם נורמליים: במסדרונות, בכיתות שהותאמו זמנית ובמרחבים מוגנים. אך הקהילה המשיכה בעבודתה.

בסוף מאי הפכה אודסה לנקודת ביקור של מספר ביקורים בינלאומיים.

ב-31 במאי 2026 ביקר בקהילה היהודית באודסה שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי. ביקורו היה קשור לסיום המסורתי של שנת הלימודים בליציאום “אור אבנר” — חגיגה שבאוקראינה נקראת “הצלצול האחרון”.

בזמן רגיל, טקס כזה מתקיים בחצר בית הספר. אך לאחר המכה הרוסית ועל רקע איומי הביטחון, האירוע הועבר למרחב מוגן. עבור הילדים זה לא היה רק חג בית ספרי, אלא רגע של חזרה לחיים נורמליים לאחר לילה שבו המקלט הציל להם את החיים.

ביום הקודם, ב-30 במאי 2026, ביקר בקהילה שגריר גרמניה באוקראינה הייקו תומס. הוא נפגש עם רב אודסה ודרום אוקראינה אברהם וולף, נציגי הקהילה וילדים מ-“משפחה אוקראינה”. במרכז השיחה הייתה עזרה לילדים, ביטחון ושיקום התשתיות הפגועות.

באותם ימים, במהלך פורום הביטחון של הים השחור, שהתקיים באודסה ב-29–31 במאי 2026, ביקר בקהילה היהודית הלורד הבריטי הנרי ביירון דייוויס, הברון דייוויס מגאוור. הוא הגיע לבית הכנסת ההיסטורי המרכזי של חב”ד, נפגש עם הרב אברהם וולף ודיבר על מצב הקהילה, שאלות אנטישמיות וביטחון המוסדות היהודיים בתנאי מלחמה.

במאמר ישראל היום סיפור זה מוצג כדוגמה לסולידריות בינלאומית יוצאת דופן: ישראל, גרמניה ובריטניה גילו עניין בקהילה היהודית באוקראינה לא ברמת הצהרות כלליות, אלא דרך ביקורים קונקרטיים, פגישות והבטחות לעזרה.

לישראל נושא זה יש משמעות נפרדת. אודסה היא לא רק עיר אוקראינית על הים השחור. זהו אחד מהמרכזים ההיסטוריים של החיים היהודיים במזרח אירופה, עיר הקשורה לתרבות יהודית, מסורת דתית, תנועת הציונות, ספרות וגורלות של משפחות רבות שצאצאיהן חיים היום בישראל.

לכן המכה על בית הספר היהודי ובית הילדים באודסה היא לא רק חדשות אוקראיניות. זהו סיפור על ילדים, קהילה, זיכרון, ביטחון והקשר בין ישראל ליהודי אוקראינה.

חשוב במיוחד שהדבר נוגע לא לעבר, אלא להווה. באודסה ממשיכים לפעול בתי ספר יהודיים, בתי ילדים, בתי כנסת, פרויקטים הומניטריים ומבנים קהילתיים. הם עושים זאת בתנאי אזעקות מתמידות, מתקפות רוסיות והרס, אך לא מפסיקים את העבודה החינוכית והחברתית.

בדיוק בגלל זה הפרסום בישראל היום חשוב לקהל הישראלי. הוא מראה שהמלחמה של רוסיה נגד אוקראינה נוגעת לא רק לחזית, לדיפלומטיה ולפוליטיקה הגדולה. היא נוגעת למשפחות יהודיות קונקרטיות, ילדים, מורים, רבנים, מחנכים וקהילות שמנסים לשמור על חיים, חינוך ומסורת במקום שבו כל יום יכול להתחיל עם אזעקה.

סיפור אודסה לאחר המכה ב-30 באפריל 2026 הוא סיפור על איך 124 ילדים הצליחו לרדת למקלט, איך בית הספר המשיך לפעול למרות ההרס ואיך התמיכה הבינלאומית הפכה עבור הקהילה לא לסמל, אלא לתמיכה מוסרית אמיתית.

לישראל כאן השאלה המרכזית פשוטה: האם אנו רואים את יהודי אוקראינה רק כחלק מתפוצה רחוקה — או כקהילה שמקשרת אותנו עם היסטוריה, אחריות וסולידריות אנושית.