צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

בערב ה-20 במרץ 2026, ליד בית הכנסת הכוראלי במוסקבה שבמרכז מוסקבה, התרחש אירוע שקשה לייחס אותו למריבה רחוב מקרית. ליד הבניין בסמטת ספאסוגלינישבסקי הגדולה, ליד תחנת המטרו ‘קיטאי-גורוד’, התלקחה קטטה בין קבוצת צעירים ליהודים שיצאו מבית הכנסת.

לדברי עדי ראייה, התוקפים צעקו משפטים כמו ‘רוסי אחד בכל קיטאי-גורוד’ ו’מה קורה עם העולם הרוסי?’. בפרסומים גם מובא עדות שאחד מהצעירים בכיפה אוים בסכין. לאחר קטטה קצרה, הקבוצה הלכה לכיוון המטרו. בעת התגובות הרשמיות הראשונות, לא התקבלו במשרד הפנים דיווחים על נפגעים.

כאן חשוב לא רק הקרב עצמו, אלא גם ההקשר. כאשר קונפליקט מתרחש ליד בית כנסת, והאובייקט של התוקפנות הם אנשים בכיפות, הסיפור אוטומטית יוצא מגבולות הכרוניקה היומיומית. עבור הקהל הישראלי, זה כבר לא רק אירוע מוסקבאי, אלא עוד פרק בשרשרת ארוכה של תקיפות והפחדות של יהודים מחוץ לישראל.

מה קרה ליד בית הכנסת הכוראלי במוסקבה

לפי הנתונים הזמינים, הקונפליקט התלקח בערב יום שישי, כאשר אנשים יצאו מבית הכנסת לאחר אירועים. בחלק מהדיווחים נאמר שקבוצה בעלת כוונות תוקפניות החלה לפרובוקציות מילוליות כלפי המאמינים, ולאחר מכן החלה קטטה. בתגובות אחרות, כולל מצד נציגי בית הכנסת עצמו, נשמעת גרסה זהירה יותר על קונפליקט יומיומי עם צעירים שתויים.

אבל גם בניסוח זהיר כזה נשארת פרט חשוב: עדי ראייה מקשרים ישירות את התקיפה למראה החיצוני של המתפללים ולזהותם הדתית. זה לא נראה כמו מריבה מקרית בין עוברי אורח זרים. אנשים ניגשו לבית הכנסת, צעקו סיסמאות לאומניות ופרובוקציות בדיוק כלפי אלה שיצאו משם בכיפות.

לכן השאלה היום היא לא רק מי דחף ראשון את היריב וכמה אנשים השתתפו בקטטה. השאלה היא אחרת: עד כמה מהר האגרסיה האנטישמית שוב הופכת לפומבית, רועשת וכמעט דמונסטרטיבית – במרכז הבירה הרוסית.

מה ידוע על פעולות המשטרה

משרד הפנים דיווח על סוג של ‘בדיקה ופעולות חקירה’. לפי הפרסומים, ‘מחפשים את החשודים לפי מצלמות מעקב ועדויות עדים‘. בעת הדיווחים הראשונים לא הייתה סיווג רשמי כפשע שנאה.

דווקא הזהירות בניסוחים כעת בולטת לעין. כאשר בתיק כבר מופיעים צעקות על ‘העולם הרוסי’, איומים בסכין ותקיפה על אנשים ליד בית כנסת, החברה מצפה לא רק לבדיקה פורמלית, אלא גם לתשובה כנה: האם מדובר בתקיפה לאומנית ואנטישמית או שהכל שוב ינסו להציג כ’חוליגניזם רגיל’.

למה הסיפור הזה חשוב לישראל

לאחר ה-7 באוקטובר 2023, נושא הביטחון של הקהילות היהודיות ברחבי העולם הפך לישראלים במיוחד חריף. כל אירוע ליד בית כנסת, בית ספר יהודי או מרכז קהילתי נתפס כעת לא כמקרה מבודד, אלא כחלק מתמונה רחבה יותר. חוקרי אנטישמיות תיעדו עלייה גלובלית חדה בתופעות כאלה לאחר התקפת חמאס, ואפילו במקומות שבהם הדינמיקה לאחר מכן הואטה, רמת האיום נשארה גבוהה יותר מהעבר.

גם בסיפור המוסקבאי נשמעת לוגיקה מוכרת. עד ראייה העלה את האפשרות שהאגרסיה עשויה להיות קשורה למלחמה סביב איראן. זו עדיין רק גרסה של עד, ולא מניע שהוכח. אבל המנגנון עצמו ידוע היטב: יהודי ברחוב, מתפלל ליד בית כנסת, אדם בכיפה הופך במהירות למטרה סימבולית עבור קהל תוקפני על אירועי פוליטיקה עולמית, שאין לו קשר אישי אליהם.

לכן NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים באירועים כאלה לא כחדשות פריפריאליות מהכרוניקה הרוסית, אלא כסימפטום מדאיג. כאשר רטוריקה אנטי-ישראלית, היסטריה לאומנית ואלימות רחוב מתחילים לפעול בכיוון אחד, ההשלכות מורגשות לא רק על ידי הקהילות המקומיות. זה משפיע על תחושת הביטחון הכללית של יהודים בעולם, כולל על תפיסת המתרחש בישראל עצמה.

למה הניסוח ‘קונפליקט יומיומי’ לא מסיר שאלות

גם אם חלק מהמשתתפים אכן היו שתויים, והקונפליקט התפתח באופן כאוטי, זה לא מבטל את המניע האנטישמי האפשרי. בסיפורים דומים לעיתים קרובות מנסים להפריד בין שתי מישורים: מצד אחד – חוליגניזם, מצד שני – שנאה. אבל בחיים האמיתיים הם לעיתים קרובות הולכים יחד. במיוחד אם האגרסיה מתחילה ליד בית כנסת ומכוונת לאנשים שמודגשים דווקא בכיפה ובמראה החיצוני.

לקורא הישראלי כאן חשוב עוד נקודה. מדובר לא באירוע שולי רחוק בפריפריה. זה מרכז מוסקבה, אחד האובייקטים הדתיים היהודיים המוכרים ביותר ברוסיה, ערב לאחר תפילה, אנשים יוצאים לרחוב – ומיד נתקלים בקבוצה תוקפנית שמרגישה חופשית מספיק כדי לצעוק, לאיים ולפרובוקציה.

מה מראה האירוע הזה כרגע

עדיין אין אישורים על פציעות חמורות, וזה חשוב. אבל סיפורים כאלה מסוכנים לא רק בכמות הפצועים. הם מסוכנים בכך שהם בהדרגה משנים את הנורמה. אם תקיפה על יהודים ליד בית כנסת תוסבר שוב ושוב רק באלכוהול, מקריות או ‘קטטה צעירה’, החברה מתרגלת במהירות לכך שדבר כזה מותר.

לישראל ולקהילות היהודיות מחוץ לגבולותיה זהו אות רע. הוא מציין שהאגרסיה הישנה לא נעלמה לשום מקום, אלא פשוט מחפשת תירוצים ומילים חדשות. היום אלה צעקות על ‘העולם הרוסי’ ליד בית כנסת במוסקבה. מחר זה יכול להיות עיר אחרת, מדינה אחרת ותירוץ אחר. המהות נשארת זהה.

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

סופר, מחבר רבי מכר, פילנתרופ ואיש עסקים אוקראיני פרובוקטיבי עולה לבמה עם סטנדאפ מקורי שקשה להכניס למסגרת הז’אנר. בסוף מאי 2026, גאריק קורוגודסקי יעלה לראשונה על הבמה בישראל עם תוכנית שהמארגנים מכנים ‘סטנדאפ לא קלאסי – קפיצה ממושכת’. בלוח הזמנים של הסיור מופיעים שלוש ערים: 28 במאי, יום חמישי, 20:00 — תל אביב, 29 במאי, יום שישי, 20:00 — אשדוד, 31 במאי, יום ראשון, 20:00 — חיפה.

זה לא סיור קלאסי של קומיקאי עם סט של בדיחות בטוחות, אלא ערב מקורי 18+, שבו מובטחים מראש גם צחוק וגם כנות קשה, ונושאים שבדרך כלל משתדלים לא להעלות על הבמה ללא סינון.

מה זה הקונצרט הזה ולמה המארגנים מזהירים מראש: זה לא סטנדאפ רגיל

הפוסטר עצמו בנוי כך שלצופה לא יהיו ציפיות שווא. בעמוד המופע נאמר במפורש: זה לא סטנדאפ קלאסי. יהיה שיח על סקס, כסף, קללות, אלוהים, פחדים, קומפלקסים ויחסים; ללא איסורים, ללא צנזורה וללא זיוף. המארגנים מדגישים במיוחד שמדובר לא רק בפרובוקציה לשם רעש, אלא ב’שיחה על אהבה’ – דרך אירוניה, דרך וידויים לא נוחים ודרך כנות מוחלטת.

נראה שזה בדיוק מה שמבנה את כל הדרמטורגיה של הערב. קורוגודסקי מוצג לא כקומיקאי סטנדאפ במובן המועדוני הרגיל, אלא כאדם שמעלה על הבמה את הביוגרפיה שלו, את סגנון הדיבור שלו ואת הניסיון שלו בעסקים גדולים. הפוסטר מבטיח שילוב של הומור, אירוניה עצמית, ניסיון חיים וסיפורים אישיים מאוד. מצוין במיוחד שצופי השורות הראשונות יזכו ל’הפתעה מיוחדת’, כלומר זה גם פורמט עם מינימום מרחק בין הקהל לבמה.

לציבור הישראלי זו פרט חשוב. לערבים כאלה בדרך כלל לא הולכים רק ‘על השם’, אלא גם על האינטונציה. במקרה זה המארגנים מוכרים בדיוק את האינטונציה: ישירה, לפעמים גסה, במקומות כואבת, אך ללא אריזה זהירה. לכן ההגבלה 18+ כאן נראית לא פורמלית, אלא אזהרה כנה: בתוכנית יש שפה לא נורמטיבית ובדיחות כנות, והמשך המופע יהיה 1 שעה 30 דקות.

מתי והיכן יתקיימו הסיורים בישראל

תל אביב

הערב הראשון של הסיור נקבע ל-28 במאי 2026 ב-תל אביב. הקונצרט יתחיל ב-20:00 ויתקיים ב-מרכז המוזיקה והאמנויות הבמה בכתובת רחוב שירית ישראל, 10, מול שער שמונה של אצטדיון בלומפילד.

אשדוד

למחרת, 29 במאי 2026, קורוגודסקי יופיע ב-אשדוד. ההתחלה גם ב-20:00, המקום — מתנ”ס דיונה-יוד, רחוב קרן קיימת לישראל, 90.

חיפה

הקונצרט הסופי של הסיור נקבע ל-31 במאי 2026 ב-חיפה. הערב יתקיים באולם ‘רפפורט’ ב-שדרות הנשיא, 138, ההתחלה ב-20:00.

18+ (כולל שפה לא נורמטיבית ובדיחות כנות)
משך: 1 שעה 30 דקות

מבחינה מעשית הפוסטר בנוי פשוט: שלוש ערים, זמן ערב, פורמט למבוגרים וטווח מחירים ברור. אבל במקרה זה הפוסטר עצמו נקרא רחב יותר מהודעה רגילה על סיור, כי קורוגודסקי הוא לא רק דמות בימתית, אלא גם דמות בולטת בחיים הציבוריים האוקראיניים.

הכרטיסים כבר זמינים למכירה

קישור לכרטיסים

מי הוא גאריק קורוגודסקי

https://www.youtube.com/@garikkorogodskyi

https://www.facebook.com/garik.korogodskiy/

https://www.instagram.com/garikkorogodski/

המדיה האוקראינית מתארת את קורוגודסקי כאיש עסקים, פילנתרופ, בלוגר ומייסד שותף של קרן הצדקה ‘ז’יזנלוב’. Focus כותב שלאחר עסקי הנפט הוא עבר לנדל”ן מסחרי, וגם מקשר את שמו עם קניון Dream Town בקייב. שם גם מודגש סגנונו הציבורי המוכר: התנהגות פרובוקטיבית, בגדים בולטים, משקפיים צבעוניים וסגנון דיבור מכוון לא נוח.

זה חשוב להבנת הסיורים שלו בישראל. על הבמה עולה לא אדם מתעשיית הקומדיה הסטנדרטית, אלא יזם ודמות מדיה שהפכה מזמן את החדות שלה לחלק מהז’אנר הציבורי. Focus גם מציין שכעת קורוגודסקי מופיע עם סידדאונים סולו בקייב, ובביו של האינסטגרם שלו מצורף גיוס למדרוטה, שכבר נתרמו אליו כמעט 200 אלף גריבנה. כלומר, דמות ‘איש העסקים הפרובוקטיבי’ אצלו הולכת מזמן לצד סדר יום התנדבותי ופילנתרופי.

אחרי 2022

לאחר תחילת המלחמה המלאה הקרן שלו לא נשארה בפורמט הקודם. Focus כותב שהקרן ‘ז’יזנלוב’, שהוקמה על ידי קורוגודסקי וטינה מיכאילובסקיה, שהייתה במקור מכוונת לעזרה לקשישים, הפכה במהלך המלחמה הגדולה לחשובה במיוחד דרך נקודות האכלה חמות ‘ארוחה ללא דאגות’. בנוסף, מרכז התמיכה למפונים ‘ז’יזנלוב דואג’ מאז מאי 2022 עזר ל-15 אלף אנשים עם מעמד פליט: בבגדים, כלים, מצעים, צעצועים לילדים, מזון לחיות מחמד, וכן תמיכה משפטית ופסיכולוגית; לפי Focus, יש שם אפילו אפשרות לקבל דיור.

שם גם נאמר שלאחר 24 בפברואר 2022 חלק מהשוכרים של מרכז הקניות שלו שוחררו זמנית מתשלום שכר דירה ודמי תחזוקה. קורוגודסקי הצהיר בפומבי: אם מישהו בכל זאת ירצה לשלם, כל הסכום יועבר לצבא. זה פרט חשוב, כי הוא מראה לא רק את עבודת הקרן, אלא גם איך הוא השתמש במשאבי העסק שלו בחודשים הראשונים של המלחמה.

בפברואר 2025 בראיון ל-24 קאנאלו קורוגודסקי הביא כבר מספרים יותר מדויקים על עבודת ‘ז’יזנלוב’. לדבריו, הקרן בשנת 2024 גייסה והעניקה סיוע בסך 132 מיליון 964 אלף גריבנה. באותו שיחה הוא סיפר על פרויקט ‘בית ליד’: הקרן קונה בתים, בעיקר באזור קייב, עורכת תחרות בין משפחות פליטים ומעבירה את הדיור לשימוש; בזמן הראיון, לדבריו, נקנו כ-10 בתים, ו-7 משפחות כבר גרות בהם. אלו בדיוק דבריו בראיון, ולא ביקורת חיצונית, וכך הכי נכון לתפוס אותם.

NV מוסיף לתמונה זו עוד פרט חשוב. בחומר על עבודת ההתנדבות של קורוגודסקי נאמר שהמתנדבים שלו חצו את הדנייפר כדי להביא אינסולין לשטחים הכבושים זמנית. שם גם נאמר שפרויקט ‘ארוחה ללא דאגות’ גדל בעשר שנים ל-11 נקודות בעיר, 1500 ארוחות ביום ו-2000 מתנדבים, ולאחר תחילת המלחמה הגדולה הקרן עצמה גדלה ב-פי שלושה עד ארבעה בזכות אמון התורמים ותמיכה בינלאומית.

יש גם פרקים מאומתים של עזרה ממוקדת. לאחר פיצוץ תחנת הכוח קחובסקה 8 ביוני 2023 כתב פורבס שקורוגודסקי, בתגובה לקריאה להתחבר לעזרה לנפגעים, התחייב לרכוש מוצרים נחוצים ב-1 מיליון גריבנה. בציטוט לפורבס הוא הבהיר שמיליון זה יושקע ‘בדיוק על סיוע הומניטרי באזור חרסון’.

למה הפוסטר הזה בישראל נראה רחב יותר מהודעת קונצרט רגילה

לכן הסיורים של קורוגודסקי בישראל הם לא רק עוד ערב של הומור. מצד אחד, הפוסטר מוכר פרובוקציה, כנות קשה ושיחה למבוגרים ללא צנזורה. מצד שני, על הבמה עולה אדם שהקהל האוקראיני מכיר כיזם, מחבר, פרובוקטור ציבורי ומייסד שותף של קרן שעבדה עם קשישים, מפונים ועזרה הומניטרית במהלך המלחמה.

בדיוק בגלל זה הסיור ב-תל אביב, אשדוד וחיפה מעניין לא רק בגלל שעל הפוסטר כתוב ‘לראשונה בישראל’. הוא מעניין כי היציאה הזו לבמה נושאת עמה ביוגרפיה שלמה: עסקים גדולים, פרובוקציה, פומביות רועשת, פילנתרופיה ומלחמה כרקע אישי וציבורי. לחלק מהצופים זה יהיה פשוט ערב נועז ללא צנזורה. לחלק אחר — מפגש עם אדם שקיים מזמן בצומת של מופע, כסף, שערורייה ועזרה אמיתית לאוקראינה.

הכרטיסים כבר במכירה

תל אביב

הערב הראשון של הסיור נקבע ל-28 במאי 2026 ב-תל אביב. הקונצרט יתחיל ב-20:00 ויתקיים ב-מרכז המוזיקה והאמנויות הבמה בכתובת רחוב שירית ישראל, 10, מול שער שמונה של אצטדיון בלומפילד.

אשדוד

למחרת, 29 במאי 2026, קורוגודסקי יופיע ב-אשדוד. ההתחלה גם ב-20:00, המקום — מתנ”ס דיונה-יוד, רחוב קרן קיימת לישראל, 90.

חיפה

הקונצרט הסופי של הסיור נקבע ל-31 במאי 2026 ב-חיפה. הערב יתקיים באולם ‘רפפורט’ ב-שדרות הנשיא, 138, ההתחלה ב-20:00.

מבחינה מעשית הפוסטר בנוי פשוט: שלוש ערים, זמן ערב, פורמט למבוגרים וטווח מחירים ברור. אבל במקרה זה הפוסטר עצמו נקרא רחב יותר מהודעה רגילה על סיור, כי קורוגודסקי הוא לא רק דמות בימתית, אלא גם דמות בולטת בחיים הציבוריים האוקראיניים.

הכרטיסים כבר זמינים למכירה

קישור לכרטיסים

…

…

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

יועצים צבאיים אוקראינים שנשלחו למזרח התיכון לפי בקשת CENTCOM נתקלו שם במה שכבר מזמן נראה לקייב כמותרות יקרות מדי. לפי נתוני The Times, קצינים אוקראינים נדהמו לראות כיצד במדינות המפרץ הפרסי משתמשים בטילים פטריוט: על מטרה אחת, כולל רחפנים זולים, הם יכולים לשגר עד שמונה טילים.

לקהל הישראלי זו לא סתם עוד סיפור על מלחמה במקום רחוק. זו שאלה על איך בעלי הברית של ארה”ב לומדים – או לא לומדים – מהניסיון האמיתי של המלחמה האינטנסיבית ביותר נגד טילים ורחפנים בעולם המודרני. ואם הניסיון הזה יוזנח שוב, ההשלכות יורגשו לא רק באוקראינה.

מדוע האוקראינים הופתעו מהטקטיקה של ההגנה האווירית במדינות המפרץ

תגובה יקרה מדי לאיום זול מדי

קצין בכיר לא מזוהה מחיל האוויר האוקראיני סיפר ל-The Times שבמדינות המפרץ הפרסי על מטרה אחת יכולים לשגר עד שמונה טילים פטריוט. מדובר אפילו ברחפנים זולים, שהעלות שלהם אינה משתווה לעלות של המיירטים עצמם.

כל טיל פטריוט שמדובר עליו עולה יותר מ-3 מיליון דולר. אם להשמדת רחפן זול מותנה נדרשת חבילה שלמה של טילים כאלה, זו כבר לא רק בעיה צבאית אלא גם כלכלית. במלחמה ממושכת, מתמטיקה כזו מתחילה לעבוד נגד המגן עצמו.

החישובים האוקראיניים של ההגנה האווירית, לפי דברי הקצין, פועלים אחרת. בדרך כלל משתמשים בטיל אחד או שניים – אפילו בעת יירוט מטרות בליסטיות רוסיות. כן, היעילות תלויה בתנאים, במסלול, ברוויה של ההתקפה ובטקטיקה של האויב. אבל העיקרון עצמו שונה: לא לירות בכל מה שיש על כל מטרה ללא הבחנה.

מה בדיוק מרגיז את הצבא האוקראיני

החלק הקשה ביותר בהערכה נשמע במילים של הקצין האוקראיני על כך שארה”ב ובעלי בריתה, כנראה, לא שילבו עד הסוף בפרקטיקה שלהם את הניסיון שאוקראינה צברה במשך שנים תחת מכות מתמשכות.

לדבריו, הנתונים של החישובים האוקראיניים של ההגנה האווירית מועברים לשותפים, אך הפרקטיקות המורכבות לא נלקחות בחשבון במלואן. ואז נשמע כמעט ללא דיפלומטיה: הוא לא מבין מה הם עשו כל ארבע השנים, בזמן שאוקראינה נלחמה.

כדוגמה, הקצין הביא את השימוש בטילים SM-6. אלו טילים נגד טילים ימיים חזקים שעולים כ-6 מיליון דולר ליחידה. לדבריו, השתמשו בהם להשמדת Shahed, שעולה כ-70 אלף דולר. עבור החזית זה נראה כמו הרגל רע של צבא עשיר גדול – להגיב לאיום זול ביותר יקר מהזמין.

מדוע הסיפור הזה נוגע לישראל לא פחות מאשר לאוקראינה

שיעור לאזור שבו רחפנים זולים הפכו מזמן לבעיה גדולה

ישראל חיה במציאות שבה שאלת עלות היירוט כבר מזמן הפסיקה להיות תיאורטית. התקפות רחפנים מסיביות, טילים שיוט ומטרות בליסטיות מכריחות לחשב לא רק את הפגיעות אלא גם את מחיר כל החלטה.

בדיוק בגלל זה הסיפור שמתארים הצבא האוקראיני צריך להישמע בירושלים, תל אביב ובמבנים של הביטחון האזורי במיוחד בקשב. אם מדינות המפרץ העשירות בתמיכת ארה”ב ממשיכות לשרוף טילים יקרים על מטרות יחסית זולות, זה אומר דבר אחד: במלחמה ממושכת המלאי יתחיל לא להספיק מהר יותר ממה שמודים בפומבי.

כאן מתעורר המשמעות החשובה לישראל. הבעיה כבר לא רק בכמה עולה טיל פטריוט אחד או SM-6 אחד. הבעיה היא שהאויב עם רחפנים זולים ושיגור מסיבי יכול לכפות על הצד המגן כלכלה לא משתלמת של מלחמה.

מדוע הניסיון של אוקראינה הופך לאסטרטגי ולא רק ‘מועיל’

על רקע זה במיוחד מראה, שלפי נתוני WSJ, הממשל האמריקאי מקדם עסקאות למכירת נשק למדינות המפרץ הפרסי בסכום של 23 מיליארד דולר. מדובר בחיזוק הפוטנציאל הצבאי שלהם, כולל חוזים שלא הוכרזו בפומבי לאספקת טילים פטריוט PAC-3 ומסוקי CH-47 Chinook לאיחוד האמירויות.

כלומר, וושינגטון רואה את האיום, מגבירה את האספקה ומרחיבה את מערכת ההרתעה האזורית. אבל השאלה המרכזית נשארת כפי שהייתה: האם מספיק פשוט למכור יותר נשק, אם הלוגיקה של השימוש בהם נשארת יקרה מדי ובמידה רבה לא מותאמת למלחמת התשה?

כאן מופיע השיח שחשוב במיוחד לקורא הישראלי ושאותו היום יותר ויותר מעלה NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency: ההגנה האווירית המודרנית היא כבר לא רק טכנולוגיות ותקציבים, אלא גם היכולת ללמוד במהירות ממי שנלחם באמת תחת טילים ורחפנים כל יום, ולא לומד את זה מהמצגות.

מה יקרה אם הניסיון האוקראיני ימשיך להיות מוערך בחסר

מחסור בטילים במלחמה ארוכה כמעט בלתי נמנע

לפי נתונים פתוחים, הייצור של טילים כאלה נשאר מוגבל. וזה אומר שבמקרה של צריכה גבוהה, שמציינים המומחים האוקראינים במזרח התיכון, בתרחיש של סכסוך ממושך המחסור הופך לא לשערה אלא לשאלה של זמן.

הבעיה היא שהאויב לא חייב לנצח את השמיים במובן הקלאסי. מספיק לו להכריח את מערכת ההגנה להוציא יותר מדי, מהר מדי ויקר מדי. אחרי זה כל גל הבא של מכות הופך למסוכן יותר פשוט כי למגן יש פחות מרחב לטעות.

מה צריך לשנות מיד

המסקנה שנובעת מהסיפור הזה די קשה. ארה”ב ובעלי בריתה צריכים בדחיפות לשלב את הניסיון האוקראיני, קודם כל בתחום ההגנה האווירית וההתמודדות עם רחפנים. לא ברמת החלפת תצפיות כלליות, אלא ברמת דוקטרינה, אלגוריתמים של שיגור, נורמות צריכה ופתרונות מעשיים בתנאי התקפה רוויה.

אחרת מדינות המפרץ הפרסי עלולות לקבל מערכת הגנה מצוידת היטב אך יקרה מדי, שבשלב הקצר נראית מרשימה, ובמלחמה ארוכה מתחילה להיסדק תחת עלותה.

לישראל המסקנה הזו רלוונטית במיוחד. האזור כבר מזמן נכנס לעידן שבו האיום לעיתים קרובות זול, טס בהמונים ובודק לא רק את איכות הנשק אלא גם את השכל הישר של מי שלוחץ על כפתור השיגור.

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

“זו הדרך שלי להגיד תודה לאלוקים שיש לנו אוכל ומחסה”, – אומר מרדכי.

סיפורו של מרדכי קרויזר הוא דוגמה נוצצת לסולידריות אנושית ולחוסר אנוכיות. אזרח ישראלי שהגיע לטרנסקרפטיה כדי להחיות את הקהילה היהודית הפך למושיע של אלפי מהגרים אוקראינים.

זו השנה השלישית שהוא מעניק להם ארוחות כשרות בחינם, ומביא אור בתקופות המלחמה הקשות.

דיווח על מרדכי קרוצר הראה ערוץ הטלוויזיה האוקראיני ICTV .

מרדכי קרויזר הגיע למוקצ'בו בשנת 2022 במטרה שאפתנית: לפתוח מסעדה כשרה ולהפיח חיים חדשים בקהילה היהודית. עם זאת, התוקפנות הרוסית שינתה את תוכניותיו.

עם תחילת המלחמה השתמש מרדכי בכספו להקמת קנטינות צדקה במוקצ'בו, איבנו-פרנקיבסק וצ'רניגוב.

בתחילת 2022 הגיעו לחדר האוכל בבית הכנסת מוקצ'בו כ-500 איש ארבע פעמים בשבוע, כיום – 250.

“זו הדרך שלי להגיד תודה לאלוקים שיש לנו מה לאכול ומקום לישון. באתי לכאן למטרה אחרת ומצאתי את עצמי בין מאות אלפי אנשים בורחים מהמלחמה והופכים לקורבנות שלה. אני מאכיל את הרעבים וזו הדרך שלי לעזור להם”. – אומר מרדכי.

---

עזרה במספרים

בשיאם, הקנטינות של קרויזר האכילו עד 500 איש מדי יום.

עִיר	מספר אנשים (2022)	מספר אנשים (2024)
מוקאצ'בו	500	250
איבנו-פרנקיבסק	~300	~150
צ'רניגוב	~200	~100

עם הזמן, מספר המבקרים ירד בגלל פחות מהגרים, אך הצורך בארוחות חמות נותר גבוה.

---

למה אוכל כשר?

מנות כשרות הן לא רק מסורת, אלא גם אות כבוד לכל אדם, ללא קשר לאמונתו.

מאפיינים של המטבח של מרדכי:

• מתאים לאנשים מכל הדתות.
• עומד בתקני כשרות מחמירים.
• הוא נערך בהשתתפות מתנדבים, כולל עקורים.

עבודה בהתנדבות

במזנון קרויזר עובדים ארבע נשים שהן בעצמן עקורות.

---

סיפורים שנוגעים ללב

אחת המבקרות בקנטינה הייתה נאדז'דה ממריופול, ששהתה 40 יום בכיבוש ללא מזון ומים. כתוצאה מכך היא איבדה את הראייה והשמיעה.

“האנשים האלה מבשלים בחום ובאדיבות. כאן הרגשתי שאני יכול לחיות שוב”, – מניות נאדז'דה.

---

בעיות ואתגרים

כיום נסגרו קנטינות צדקה באיוונו-פרנקיבסק ובצ'רניגוב בגלל מחסור בכספים. עם זאת, מרדכי ממשיך לחפש תמיכה.

“הייתה לי קריאה מהלב. אני לא יכול להישאר אדיש, ​​גם אם הכספים לא מספיקים”. – הוא אומר.

קרויזר פונה לבעלי הון בבקשה לפתוח את ליבם ולתמוך באלו שנמצאים בצרות.

---

תפקידה של היוזמה ליחסים בין ישראל לאוקראינה

פרויקט מרדכי הוא לא רק סיוע הומניטרי, אלא גם סמל חשוב לשיתוף פעולה בין העם היהודי לאוקראינה.

האתר שלנו NAnews – חדשות ישראל ממשיך לספר סיפורים שמאחדים את ישראל ואוקראינה.

---

מַסְקָנָה

היוזמה של מרדכי קרויזר מדגימה את כוחה של הרוח האנושית ואת הפוטנציאל לאיחוד עמים. הסיפור שלו הוא דוגמה לאופן שבו אתה יכול להתגבר על גבולות תוך תמיכה במי שהכי זקוק לו.

“המלחמה תעבור, אבל זיכרון המעשים הטובים יישאר” – מרדכי בטוח.

בואו נתמוך ביוזמות כאלה ביחד ונהפוך את העולם למקום טוב יותר.

…..

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

ההצגה הדוקומנטרית «הדרמה של מריופול / (מקור אוקראיני “Маріупольська драма”)» מגיעה לישראל בתחילת יוני 2026. זהו פרויקט תיאטרלי שנוצר על ידי שחקנים ששרדו את תיאטרון מריופול המופצץ — הצגה על אירועי פברואר–מרץ 2022, שבה, כפי שנאמר בתיאור, «אין השערות — רק מציאות אמיתית».

בטקסט המודעה מודגש: התקפת האוויר הרוסית על בניין התיאטרון במריופול הייתה אחת מפשעי המלחמה הטרגיים ביותר. אפילו שתי הכתובות הגדולות «ילדים» משני צידי הבניין, כפי שנאמר בהודעה, לא עצרו את המכה.

כרטיסים ל«הדרמה של מריופול» כבר זמינים —

https://nikk.kassa.co.il/announce/85455

על מה ההצגה ולמה היא מסודרת כ”עדות”

על הבמה עולים העדים עצמם לאירועים — שחקני מריופול, שמשחקים לא דמויות בדויות, אלא את עצמם. בימי המצור הם היו בבניין התיאטרון וביחד עם אלו שהסתתרו שם, חוו את המצור על העיר.

הפעולה מתחילה בכך שהגיבורים מציגים את עצמם לצופים, ולאחר מכן ההצגה מתפתחת כ”שרשרת של אירועים מתוחים ביותר”. לפי טקסט המודעה, גם הצופה עצמו הופך למשתתף במה שמתרחש — זהו חלק חשוב מההחלטה הבימאית.

בהצגה נעשה שימוש ב:

• חפצים אישיים של השחקנים, שהצליחו להוציא מהמקלט;

• חומרי וידאו ותמונות, שצולמו במהלך המצור.

וכאן חשוב ההסבר, למה בכלל אנחנו מפרסמים את המודעה הזו באתר: עבור הקהל הישראלי סיורים כאלה הם לא רק “אירוע תרבותי בלוח השנה”, אלא צורת זיכרון ושיחה על המלחמה, שגם בישראל מרגישים אותה מאוד קרוב, דרך אנשים, משפחות, עלייה, עזרה לאוקראינה וסיפורים אישיים. לכן НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מפרסמת את ההודעה הזו כעדות — כדי שבישראל ידעו שאפשר לבוא, לשמוע עדים חיים ולתמוך בשיחה על מה שקרה במריופול.

לאחר ההצגה מתוכננת פגישה יצירתית של הלהקה עם הצופים.

מחברים, להקה וצוות הפקה

את המחזה כתב הסופר והמחזאי האוקראיני אלכסנדר גברוש — על בסיס עדויות שנאספו.

את ההצגה ביים הבמאי יבגני טישצ’וק, שכפי שנאמר בתיאור, דרך פריזמת האמנות התיאטרלית החליט לספר לעולם את האמת על פשע המלחמה ולשמור על זיכרון הקורבנות של מריופול.

שחקנים:
ורה לבדינסקיה, אולנה בילה, איגור קיטריש, מתווי קיטריש.

צוות בימוי והפקה (לפי המודעה):

• מחזאי — אלכסנדר גברוש

• במאי — יבגני טישצ’וק

• מנהל מוזיקלי — גנאדי דיבובסקי

• כוריאוגרף — גנאדי דיבובסקי

• סאונד — אלכסנדר פרולוב

• תאורה — גנאדי דיבובסקי

• מהנדס וידאו — לידיה קרסנובסקיה

• תלבושות, איפור — השחקנים

תיאטרון אחרי מריופול

במודעה מצוין בנפרד: לאחר הריסת הבניין במריופול הלהקה עברה לאוז’גורוד (מערב אוקראינה), והתיאטרון נקרא «תיאטרון ללא גג».
במאי ראשי ומנהל אמנותי — גנאדי דיבובסקי.

שפה, משך, גיל

• ההצגה מתקיימת בשפה האוקראינית עם כתוביות ברוסית;

• משך — 1 שעה ו-20 דקות;

• 12+.

לוח זמנים של הסיורים בישראל (1–6 ביוני 2026)

---

כרטיסים

כרטיסים ל«הדרמה של מריופול / Маріупольська драма» כבר זמינים —

https://nikk.kassa.co.il/announce/85455

מה קרה במריופול: תאריכים ומספרים, כדי שיהיה ברור למה זה נקרא טרור

לאחר תחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 מריופול נכנסה במהירות למצור. העיר איבדה באופן שיטתי דברים בסיסיים: מים, חום, תקשורת, גישה לרפואה. אנשים ירדו למרתפים וחיפשו מקלט בבניינים גדולים — שם, לפחות היו קירות וסיכוי לשרוד את ההפגזות.

אחד המקלטים הללו היה התיאטרון האקדמי האזורי של דונצק במריופול. לשם הגיעו אזרחים — מאות אנשים, כולל ילדים. לפני הבניין נכתבו על הקרקע באותיות גדולות «ילדים» — משני הצדדים, כדי שזה יהיה נראה מהאוויר. זה היה סימון ישיר ביותר: בפנים אזרחים.

תאריך מפתח של המכה

סביב הטרגדיה הזו חשובה הקונקרטיות:

• ב-16 במרץ 2022 הונחתה מכה אווירית על בניין התיאטרון.

• כתוצאה מכך התיאטרון נהרס, והאנשים בפנים נלכדו תחת ההריסות.

כמה אנשים היו בתיאטרון

בגלל תנאי המצור לא ניתן לערוך רישום מדויק, אך בעדויות ובדיווחים נשמע כל הזמן דבר אחד: בבניין היו מאות אזרחים, ובחלק מההערכות — עד 1,000+ אנשים, כי התיאטרון הפך לאחד המקלטים הגדולים ביותר במרכז העיר.

כמה נהרגו

גם עם המספרים המדויקים יש טווח, אבל הוא עדיין מדבר על דבר אחד — זו מוות המוני:

• לעיתים קרובות נזכרת הערכה של כ-300 הרוגים (היא הושמעה על ידי מקורות אוקראיניים);

• חקירות נפרדות ושחזורים של האירועים נקבו במספר כ-600 ויותר;

• חלק מהארגונים הדגישו: המינימום המאושר נמוך יותר, אך המספר האמיתי, ככל הנראה, גבוה בהרבה, כי רבים נשארו תחת ההריסות ולא הייתה בדיקה מלאה מיד.

כלומר, לא מדובר על “עשרות”, אלא על מאות.

למה זה נקרא טרור נגד אזרחים

כי המכה נחתה על מקום שהיה:

1. היה מקלט אזרחי,

2. היה מסומן «ילדים» ולכן ברור שסימן נוכחות אזרחים,

3. נמצא בעיר שבה לאנשים כמעט לא היו אפשרויות הצלה.

כאשר משמידים מקלט עם הכיתוב «ילדים», זה נתפס לא כ”טעות”, אלא כהפגנת עיקרון: אין מקומות בטוחים. כך פועל טרור כשיטת מלחמה — הפחדה ושבירת אזרחים דרך מכה על הפגיעים ביותר, כדי שהפחד יהפוך לנשק.

כרטיסים ל«הדרמה של מריופול / Маріупольська драма» כבר זמינים —

https://nikk.kassa.co.il/announce/85455

…

…

…

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

בכורה גדולה בישראל! «…האירוע יימשך אם האזעקה נמשכת לא יותר משעה…» – במילים אלו מתחיל המופע הזה.

במאי 2026 יתקיימו בישראל הצגות של המופע «אזעקה באודסה או איך משפחה אחת התכנסה במקלט» בהשתתפות אמני העם של אוקראינה אולג פילימונוב ודיאנה מאלה. זהו סיבוב הופעות בשישה ערים — חיפה, אשדוד, ראשון לציון, באר שבע, פתח תקווה ונתניה.

פורמלית — קומדיה בשפה הרוסית עם «פרונונס» אודסאי.
במהות — שיחה בימתית על החיים בזמן מלחמה.

המופע מתחיל במשפט שכבר מזמן הפסיק להיות מוסכמה תיאטרלית: «האירוע יימשך אם האזעקה נמשכת לא יותר משעה…». משפט זה קובע את הטון לכל ההתרחשות. הצופה מבין מיד שמדובר לא באזעקה דמיונית, אלא בשגרה של השנים האחרונות.

משך — 1 שעה ו-40 דקות. הגבלת גיל — 12+. טווח המחירים בהתאם לעיר — בערך 186–256 שקלים.

גיאוגרפיית הסיור: ערים, תאריכים, קהל

ההצגות מפוזרות בכל הארץ — מצפון לדרום.

7 במאי — חיפה.
8 במאי — אשדוד.
9 במאי — ראשון לציון.
11 במאי — באר שבע.
12 במאי — פתח תקווה.
13 במאי — נתניה.

כרטיסים כבר זמינים –

https://nikk.kassa.co.il/announce/85289

דמויות:

בעל – אולג פילימונוב, שחקן תיאטרון וקולנוע אוקראיני, אמן העם של אוקראינה, חבר צוות ק.ו.ן «הג’נטלמנים של אודסה», מנחה תוכניות טלוויזיה «מופע הג’נטלמנים», «פילימונוב וחברה», «מצלמת הצחוק» ועוד.
אישה – דיאנה מאלה, שחקנית תיאטרון וקולנוע אוקראינית, אמנית העם של אוקראינה, משרתת בתיאטרון המוזיקלי-דרמטי האוקראיני ע”ש ו. וסילקו, השתתפה בסרטים «דז’ה וו», «חיסול», «האי של האנשים המיותרים» ועוד.

המארגנים מדגישים: ההפקה נוצרה כמחווה של סולידריות עם המציאות הישראלית, שבה אזעקות ומקלטים הם חלק מהחיים היומיומיים. לכן, סיבוב ההופעות בישראל נתפס לא כסיור סטנדרטי, אלא כהתאמה מדויקת להקשר.

לקהל דוברי הרוסית בישראל זה גם חזרה לקוד התרבותי האודסאי — הומור, אינטונציה, «משפחה» שבה במרחב הצפוף של המקלט מתגלים פתאום האופי.

צוות הפקה:

מחברי התסריט: אלכסנדר טאראסול, ויקטור יבניק, יבגני חייט
במאי: איגור סלבינסקי
עוזרת במאי: יקטרינה לבדבה
מעצב תפאורה: אמזארי קיקנבלידזה
עורך מוזיקלי: סרגיי דמיטרייב
כוריאוגרפיה: פאבל איבליושקין
שירה: מרגריטה צ’רניק
תאורה: ולדימיר דובובנקו
צילום: ארטם פלבאן
מפיקים: אלכסנדר טאראסול, ויקטור יבניק, יבגני חייט

על מה המופע ולמה הוא נוצר אחרי 2022

מלחמה כרקע יומיומי

אחרי 24 בפברואר 2022 אודסה הייתה באזור התקפות טילים קבועות. אזעקות אוויריות, הרס תשתיות, נזקים למרכז ההיסטורי — זה לא אבסטרקציה, אלא הרקע שבו ממשיכים לחיות ולעבוד האמנים.

אולג פילימונוב בראיון בשנת 2023 אמר במפורש: קומדיה בזמן מלחמה היא לא קלות דעת, אלא דרך להגנה פסיכולוגית. לדבריו, אם לא נותנים לאנשים אפשרות לצחוק, «אפשר להשתגע». עמדה זו הפכה לבסיס הדרמטורגי של ההפקה החדשה.

דיאנה מאלה באותה תקופה המשיכה לשרת בתיאטרון המוזיקלי-דרמטי האוקראיני האקדמי ע”ש ו. וסילקו באודסה. בשנת 2022 התיאטרון חידש את העבודה בפורמט «תיאטרון במקלט» — חזרות והצגות התקיימו במקומות מוגנים. זה היה צעד הכרחי אך עקרוני: החיים התרבותיים לא נעצרים.

«אזעקה באודסה» כתשובה בימתית

המופע אינו על החזית ואינו על פוליטיקה. הוא על שעה במקלט.

על משפחה שנאלצת להמתין לאזעקה יחד.
על גירוי, פחד, קונפליקטים יומיומיים.
ועל הצחוק שנוצר במקום שבו, לכאורה, אין לו מקום.

בשנת 2024 המופע הוצג באודסה ב-24 בפברואר — ביום השנה לפלישה המלאה. בשנת 2025 הוא כבר נקרא בגלוי «קומדיה על החיים בתנאי מלחמה». זה לא נוסחה פרסומית, אלא הגדרה מדויקת של הז’אנר.

זהו החומר שהאמנים כעת מביאים לישראל.

עזרה לאוקראינה אחרי 2022: הבמה כצורת עמידות

עמדה ציבורית וניסיון אישי

פילימונוב לא הסתיר שמשפחתו חוותה התקפות טילים באודסה. בשנת 2025 הופיעו בתקשורת דיווחים על כך שהוא התקין בשטח הבית מקלט בטון — אמצעי ביטחון אישי שמראה את מידת המציאות של האיום.

זה לא הצהרה, אלא שגרה.

עבודת התיאטרון בזמן מלחמה

התיאטרון האוקראיני באודסה, שבו משרתת דיאנה מאלה, לא הפסיק את פעילותו לאחר תחילת הפלישה. הוא עבר לפורמט עבודה במקלט, המשיך להוציא בכורות ולשמור על הרפרטואר.

שמירת הבמה בעיר תחת התקפות — זה גם תרומה.
לא בצורה של אוספים, אלא בצורה של עמידות הסביבה התרבותית.

סיורים בינלאומיים כהמשך השיחה

כאשר מופע על אזעקה ומקלט עולה על הבמה הישראלית, הוא מפסיק להיות סיפור מקומי של אודסה. הוא הופך לחוויה משותפת.

באמצע החומר נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בסיור הזה לא רק כרשימה, אלא גם כגשר תרבותי בין אוקראינה לישראל — שתי חברות שעבורן אזעקה ומקלט הפכו לחלק מהמציאות.

הסיורים ממלאים כמה תפקידים:
תומכים בנראות התרבותית האוקראינית בחו”ל,
יוצרים קשר רגשי עם הדיאספורה,
מעבירים את השיחה על המלחמה ממישור החדשות למישור החוויה האנושית.

למה הסיור הזה חשוב דווקא עכשיו

הקהל הישראלי מבין את הדרמטורגיה של האזעקה ללא הסברים.
האוקראיני — חווה אותה כל יום.

«אזעקה באודסה» לא מנסה להסביר את המלחמה. היא מתעדת את השכבה היומיומית שלה — שעה במקלט, שבה אנשים נשארים עצמם.

בתנאים שבהם החדשות על המלחמה הופכות לרקע, מופעים כאלה מזכירים: התרבות לא נעלמת בצל גם תחת אזעקות.

ואולי, בזה טמון התרומה העיקרית של האמנים אחרי 2022 — להמשיך לשחק, כשקל יותר היה לשתוק.

איך לקנות כרטיסים

ההצגות מפוזרות בכל הארץ — מצפון לדרום.

7 במאי — חיפה.
8 במאי — אשדוד.
9 במאי — ראשון לציון.
11 במאי — באר שבע.
12 במאי — פתח תקווה.
13 במאי — נתניה.

כרטיסים כבר זמינים –

https://nikk.kassa.co.il/announce/85289

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

התערוכה “זו (לא) המלחמה שלי”, שמסיימת השבוע את עבודתה בבת-ים, הפכה לא רק לאירוע תרבותי עבור יוצאי אוקראינה. היא הראתה דבר חשוב יותר: הקול האמנותי האוקראיני בישראל כבר לא קיים איפשהו בשולי סדר היום של המהגרים, אלא נכנס יותר ויותר לסביבה התרבותית המקצועית של המדינה – עם המדיה שלה, המוסדות, הביקורת והקהל הרחב.

על כך סיפרו ב-18 במרץ 2026 Israeli Friends of Ukraine.

מדובר בפרויקט שאיחד 15 אמנים ישראלים שנולדו באוקראינה. מאחורי זה עמדה יוזמה תרבותית חדשה “פלטפורמה 202“, שנוצרה לתמיכה ביוצרים אוקראינים בישראל, והאוצרים של הפרויקט היו ורה גייליס וסבטלנה מטוויינקו. כבר עצם השילוב של שמות ומשימות אלו קובע את ההקשר המדויק: זו לא פעולה חד פעמית “לכבוד”, אלא ניסיון לבנות נוכחות מתמשכת של אמנות אוקראינית בתוך המרחב התרבותי הישראלי.

על הפתיחה כבר סיפרנו –

תערוכה “זו (לא) המלחמה שלי”: אמנים אוקראינים בישראל מדברים על חוסר האפשרות לנייטרליות — מ-15 בינואר עד 26 בפברואר 2026, בת-ים.

מדוע התערוכה הזו בישראל התגלתה כיותר בולטת ממה שיכלה להיראות בתחילה

הפתיחה הפכה לאירוע חברתי גדול

התחלת התערוכה הייתה רועשת במובן הישיר והעקיף. לפתיחה הגיעו כ-300 אורחים – נציגי הסביבה האמנותית, עיתונאים, דיפלומטים, חברי אוקראינה והקהל הישראלי, שעבורו נושא המלחמה, הזיכרון והזהות כבר מזמן הפסיק להיות משהו חיצוני ורחוק.

לישראל זהו אות חשוב. כאשר לתערוכה על החוויה האוקראינית מגיעים לא רק “הקהילה שלהם”, אלא קהל מעורב מהסביבה התרבותית, החברתית והתקשורתית, זה אומר שהפרויקט פגע בעצב של המדינה. וזה בדיוק מה שמבדיל תערוכה חזקה מיוזמה נכונה בלבד: היא לא מבקשת חמלה, אלא מכריחה להסתכל, להתווכח, לחשוב ולהשוות עם החוויה האישית.

בת-ים התגלתה כנקודה לא מקרית על המפה

התערוכה התקיימה ב-Design Terminal בבת-ים – מרחב תרבותי מקצועי שמייצג את אנשי האמנות, העיצוב והתרבות המובילים של ישראל. זה לא אולם פריפריאלי ל”מעגל הפנימי”, אלא פלטפורמה רב-תחומית גדולה, שבה מתקיימים אירועים מדי יום לקהל מגוון מאוד – מנציגי סצנת האמנות ועד לעסקים ויוזמות חברתיות.

לכן המיקום עצמו כאן חשוב לא פחות מהתצוגה. כאשר פרויקט אמנות אוקראיני נמצא במקום כזה, הוא מקבל לא הכללה סמלית, אלא הכללה ממשית במחזור התרבותי הישראלי. רואים אותו לא רק אלו שבאו במכוון, אלא גם הקהל שמגיע ל-Design Terminal כאחד המרכזים החיים של חיי התרבות המודרניים של ישראל.

כיצד הנושא האוקראיני יצא מגבולות השיחה הקהילתית

המדיה הישראלית לא רק שמה לב לתערוכה, אלא שילבה אותה בסדר היום שלה

הפרויקט קיבל תמיכה מדיה רחבה, וזה אולי אחד התוצאות המובהקות ביותר. על התערוכה כתבו המובילים בעיתונות העברית של ישראל, כולל Time Out Tel Aviv, Portfolio ו-Erev Rav, ולא מדובר רק בהמלצות “לאן ללכת”, אלא בפרסומים אנליטיים מלאים.

זהו רגע עקרוני להבנת ההיקף. כאשר הנושא האוקראיני נכנס לעיתונות התרבותית של ישראל לא כאקזוטיקה ולא כתוספת פוליטית לחדשות על המלחמה, אלא כשיחה אמנותית תוכניתית, משתנה הסטטוס של הנושא הזה. הוא מפסיק להיות “כאב זר שצריך לכבד”, והופך לחלק מהדיון המקצועי המקומי – עם כל המשתמע מכך.

במובן זה, חדשות ישראל | Nikk.Agency לא פעם תיעדו שינוי חשוב: הנוכחות האוקראינית בישראל נקראת יותר ויותר לא כעקבות זמניים של מלחמה גדולה, אלא כתוספת תרבותית, חברתית ואינטלקטואלית מלאה למציאות הישראלית. התערוכה הזו בבת-ים היא בדיוק דוגמה כזו – שקטה בצורה, אבל חזקה מאוד במשמעות.

שידורי רדיו ושיחות חיות הגבירו את אפקט התערוכה

מלבד הפרסומים בעיתונות, האוצרים והאמנים נתנו ראיונות לתחנות הרדיו המובילות של ישראל Galgalatz ו-Kan Tarbut. תשומת לב מיוחדת ראויה לשידור של שעה ברדיו הממלכתי “רקה”, שבו ורה גייליס ומשתתפי התערוכה דיברו כבר ברוסית, מרחיבים את קהל השיחה והופכים אותו לנגיש לאלו שחיים בין כמה עולמות תרבותיים בו זמנית.

אבל לא רק המדיה היו חשובות. במסגרת התערוכה התקיימו סיורים לקהילה האוקראינית, וכן שיחות ביקורתיות ודיונים באוקראינית ובעברית. וכאן התגלתה העומק האמיתי של הפרויקט: הוא לא נסגר על הרושם הוויזואלי, אלא הפך למרחב דיון, שבו האמנות עובדת כעילה לשיחה על מלחמה, זיכרון, זהות ומקומו של החוויה האוקראינית בתוך החיים המודרניים של ישראל.

מה המשמעות של הפרויקט הזה עבור ישראל ומה יהיה הלאה

זו כבר לא פעולה חד פעמית, אלא התחלה של קו תרבותי חדש

“פלטפורמה 202” נוצרה בדיוק לתמיכה באמנים אוקראינים בישראל, ולפי תוצאות התערוכה הזו רואים שהדבר באמת מדובר על מרחק ארוך. יחד עם Israeli Friends of Ukraine הצוות כבר מכין תערוכות ופרויקטים חדשים, שבהם הקול האוקראיני יישמע עוד יותר חזק – לא כהערה מוזמנת, אלא כחלק טבעי מהסצנה האמנותית המקצועית של ישראל.

וזה, אולי, התוצאה העיקרית של כל הסיפור. פרויקטים כאלה חשובים לא רק לאמנים עצמם ולא רק לקהילה האוקראינית. הם חשובים לישראל עצמה, כי הם מרחיבים את האופק התרבותי המקומי, מכניסים לתוכו חוויה חדשה, זיכרון ויזואלי חדש ושפה חדשה לשיחה על מלחמה, פגיעות ושייכות.

תמיכת חברי אוקראינה והשגרירות הפכה ליסוד חשוב

התערוכה התקיימה בתמיכת Israeli Friends of Ukraine ושגרירות אוקראינה בישראל. תמיכה כזו חשובה לא רק ארגונית. היא מראה שבין סולידריות ציבורית, השתתפות דיפלומטית וסביבה תרבותית מקצועית יכול להיווצר איחוד עבודה, שמביא תוצאה לא ברמת ההצהרות, אלא ברמת הפרויקטים האמיתיים, הצופה האמיתי והנוכחות האמיתית בזירה הציבורית הישראלית.

לקהל בישראל זה חשוב במיוחד עכשיו, כאשר השאלה על מקומה של אוקראינה בתודעה הציבורית המקומית מתחרה כל הזמן עם סדר היום הישראלי העמוס במלחמה, ביטחון ומשברים פנימיים. כך בולטים יותר הפרויקטים שלא דורשים רחמים ולא עובדים על רגש ישיר, אלא פשוט תופסים את מקומם – בביטחון, מקצועיות ולזמן ארוך.

התערוכה “זו (לא) המלחמה שלי” בבת-ים מסיימת את עבודתה, אבל נראה שהסיפור עצמו רק מתחיל. ואם היוזמות החדשות של “פלטפורמה 202” ישמרו על אותה רמת הכללה בסביבה התרבותית הישראלית, לא ניתן יהיה לתפוס את האמנות האוקראינית בישראל כפרק זמני. היא הפכה לחלק מהשיחה הכללית. וזה, אולי, התוצאה המדויקת ביותר של כל התערוכה.

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

ב-15 במרץ 2026 ולדימיר זלנסקי חתם על צווים שהכניסו לתוקף החלטות חדשות של מועצת הביטחון הלאומית של אוקראינה על סנקציות נגד חברות ואזרחים רוסים ואיראנים הקשורים לתחזוקת מכונת המלחמה של רוסיה. לאותו חבילה נפרדת נכללו גם פרלימפיים רוסים שהשתתפו במלחמה נגד אוקראינה, הצדיקו את התוקפנות והשתמשו במעמד הציבורי להפצת תעמולה.

לקהל הישראלי זו לא סתם ידיעה אוקראינית ולא עוד רשימת שמות בירוקרטית.

למעשה מדובר בדבר חשוב בהרבה: קייב מתעדת רשמית שהמערכות הצבאיות הרוסיות והאיראניות פועלות זה מכבר כמערכת מקושרת. מה שהתחיל כאספקת רחפנים, רכיבים וטכנולוגיות, הפך לשרשרת יציבה של ייצור, הכשרה, הרחבה ושימוש קרבי. וזה כבר נוגע לא רק לאוקראינה.

מה בדיוק נכלל תחת הסנקציות

לחבילת הסנקציות הקשורה לתעשייה הצבאית הרוסית נכללו 130 אנשים פיזיים ו-48 ישויות משפטיות. תחת ההגבלות נפלו מבנים שמשרתים את ייצור הנשק המשמש למתקפות על ערים אוקראיניות, קהילות ואנרגיה.

ביניהם – חברות הקשורות לאספקת רכיבים לציוד ניווט לווייני מסדרת ‘קומטה’. זו לא פרט טכני קטן ולא חלק משעמם של המסמך שניתן לדלג עליו. מערכות כאלה משמשות ברחפנים רוסיים, טילים שיוטיים ובליסטיים, תחמושת מונחית, וכן באמצעי תקיפה אוויריים שרוסיה ממשיכה להכות בהם בשטח אוקראינה.

בנפרד, בחומרים מוזכרים גם מפעלים המעורבים בייצור מערכת הטילים ‘אורשניק’.

וכאן מתחיל הדבר המעניין ביותר. קייב מראה שהסנקציות מוטלות כבר לא ‘על פני השטח’, לא למען כותרת רועשת ולא למען מחווה פוליטית סמלית. אוקראינה מנסה להאיר את הצמתים הספציפיים של המלחמה: מי מספק, מי אוסף, מי עוזר לעקוף את ההגבלות, מי מספק הכוונה, מי מרחיב את הייצור. כלומר, מכים לא על השלט, אלא על המכניקה הפנימית.

למה ברשימה נמצאות חברות ואזרחים איראנים

עוד יותר חשוב לישראל חלק אחר של ההחלטה.

אוקראינה מצהירה במפורש שחברות ואזרחים איראנים המעורבים בייצור רחפנים וטילים איראניים, המשמשים לא רק נגד אוקראינה אלא גם במזרח התיכון – כולל נגד מדינות המפרץ, נכללו תחת הסנקציות. זו כבר נוסחה ברורה מאוד, ללא גוונים דיפלומטיים רגילים.

מדובר גם באותם ישויות משפטיות ופיזיות שעזרו לרוסיה להפעיל, לפרוס ולהרחיב את ייצור ה’שאהדים’ בשטח הרוסי. יתר על כן, סנקציות הוטלו גם נגד מדריכים איראנים שהכשירו מפעילים רוסים של רחפנים אלה. וזה כבר רמה לא רק של אספקה, אלא גם של העברת ניסיון קרבי, מיומנויות וטכנולוגיות שימוש.

לקורא הישראלי כאן אין צורך בתרגום ארוך מאוקראינית לשפת הביטחון האזורי. הכל נקרא בבירור: אם אותן שרשראות ייצור וצבאיות איראניות פועלות נגד אוקראינה ומשמשות במקביל בארכיטקטורת האיומים במזרח התיכון, זה אומר שזה מעגל סיכון אחד. לא שני משברים נפרדים. אחד.

וזו בדיוק הסיבה שחדשות כאלה לישראל יש להן משמעות רבה יותר מאשר רק ‘עוד צו של זלנסקי’. נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency לא פעם הפנו תשומת לב לכך שהשיתוף פעולה בין מוסקבה לטהראן מזמן יצא מגבולות החלפת נשק סיטואציונית. כעת קייב למעשה מעצבת זאת כבר בשפת מדיניות הסנקציות: עם שמות, מבנים, פונקציות והפניה ישירה לאיום בינלאומי.

מה אומרים בקייב על הקשר בין רוסיה לאיראן

יועץ – נציג הנשיא של אוקראינה לענייני מדיניות סנקציות ולדיסלב ולסוק ניסח את משמעות החבילה החדשה ללא עטיפה דיפלומטית מיותרת. לדבריו, התעשיות הצבאיות הרוסיות והאיראניות כבר מזמן מקושרות, והחבילה החדשה מראה את המשתתפים המרכזיים המעורבים בייצור אמצעי תקיפה המשמשים למתקפות רוסיה נגד אוקראינה ואיראן נגד מדינות רבות.

זו אמירה חשובה.

כי קייב כבר לא מתארת את הבעיה כמלחמה מקומית, סגורה בגבולות מזרח אירופה. אוקראינה מנסה להשיג סנכרון רחב יותר של סנקציות ומדברת ישירות על הצורך לנתק את שרשראות האספקה, כולל רכיבים קריטיים. במילים אחרות, מדובר לא רק בעונש על האשמים, אלא בניסיון לכבות את המנגנון עצמו שמייצר את האיום.

לישראל זה נשמע לא כמו רטוריקה בינלאומית מופשטת, אלא כמו עלילה מוכרת היטב. כאן מבינים היטב: האיום מופיע לא רק ברגע שיגור הטיל ולא רק בשנייה כשהרחפן כבר באוויר. הוא נולד קודם – במעבדה, במחסן, בתוכנית הלוגיסטית, בשרשרת האספקה האפורה, במרכז האימונים, שבו מישהו מלמד מישהו להרוג בצורה יעילה יותר.

למה הצעד הזה חשוב עכשיו, ולא ‘מתי שהוא אחר כך’

כי מדובר כבר לא באספקות חד פעמיות.

אם בעבר רבים ניסו לראות בעזרה האיראנית לרוסיה כמקור חיצוני – כאילו, טהראן שלחה משלוח, מוסקבה קיבלה משאב, בזה נגמר הכל, – כעת אפילו החלטות אוקראיניות רשמיות מראות תמונה אחרת. נוצרת שיתוף פעולה תעשייתי יציב, שבו הטכנולוגיות האיראניות והיכולות הייצור הרוסיות משלימות זו את זו.

וזה כבר מסוכן יותר.

הרבה יותר.

כי תכנית כזו יודעת לשכפל את עצמה. היום – ‘שאהדים’ על האנרגיה האוקראינית. מחר – פתרונות מותאמים לתיאטראות אחרים. ואם השחקנים הבינלאומיים לא מספיקים לסנכרן סנקציות על רכיבים, מהנדסים, מתווכים ומדריכים, אז צריך להגיב כבר לאיום מוכן, ולא למנוע אותו.

למה אוקראינה כללה בנפרד בסנקציות את הפרלימפיים

ההחלטה השנייה נוגעת ל-10 פרלימפיים רוסים. לפי הנתונים של הצד האוקראיני, כולם השתתפו במלחמת הכיבוש נגד אוקראינה, הפיצו תעמולה רוסית והשתמשו באירועי ספורט כפלטפורמה להלבנת פשעי רוסיה והכיבוש.

על רקע נושאים על תעשייה צבאית, טילים, רחפנים ומערכות ניווט, הסעיף הזה עשוי להיראות משני. אבל רק במבט ראשון.

הלוגיקה של קייב כאן מאוד נוקשה, וצריך להודות, עקבית: המלחמה לא משרתת רק מפעלים וקבלנים צבאיים. היא משרתת גם אנשים שהופכים את התוקפנות לרקע ציבורי מקובל. כשאדם קודם משתתף במלחמה או עוזר להצדיק אותה, ואז יוצא למרחב הספורט כאילו כלום לא קרה, הוא כבר עובד לא רק כספורטאי. הוא עובד כחלק מטכנולוגיה פוליטית.

לישראל זה גם נושא מובן. כאן יודעים היטב איך אלימות, טרור או תוקפנות מערכתית מנסים לכסות בתרבות, רטוריקה הומניטרית, פלטפורמות בינלאומיות וסיפורים על ‘מחוץ לפוליטיקה’. אבל במציאות ‘מחוץ לפוליטיקה’ שם בדרך כלל נגמר בדיוק ברגע שמדובר על הקורבנות.

ואוקראינה, כנראה, החליטה לא להעמיד פנים יותר שזה עולמות שונים.

באופן פורמלי, הבסיס להחלטות היו צווים של נשיא אוקראינה מס’ 243/2026 ומס’ 244/2026, שהכניסו לתוקף את החלטות מועצת הביטחון הלאומית מ-14 במרץ 2026 על יישום אמצעים כלכליים מיוחדים ואחרים. אבל המשמעות הפוליטית האמיתית רחבה יותר מהמסמכים עצמם.

קייב מראה שהמלחמה לא מתנהלת רק בקו החזית. היא מתנהלת בכל השרשרת – מיצרנים ומדריכים איראנים ועד מבנים הגנתיים רוסיים ודמויות מדיה שעוזרות למערכת הזו להיראות מקובלת. וזה אולי המסקנה החשובה ביותר לישראל מכל הסיפור: הסכנה היום לא רק במכות נפרדות, אלא בעומק שבו כבר התמזגו אלה שעושים מהמלחמה סחורה, טכנולוגיה ודגם ייצוא של איום.

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

13 במרץ 2026 ב-Havana Music Club בתל אביב יתקיים הקונצרט המצופה של להקת הרוק האוקראינית “בז אובמז’ן” – במסגרת סיבוב ההופעות העולמי “לבבות חזקים”!

מטרה גדולה: סיבוב ההופעות “לבבות חזקים” הוא צדקה. המטרה העיקרית היא איסוף כספים לרכבים ורחפנים לצבא האוקראיני.
התרומה שלכם: כל כרטיס שנרכש הוא לא רק כניסה לאולם, אלא עזרה ממשית למגיני אוקראינה.

בואו לחוות את האווירה של אחדות ומוזיקה אוקראינית כנה. מחכים לכם!

13 במרץ 2026
יום שישי, 20:00
תל אביב Havana Music Club, רחוב יגאל אלון 126.

זו תהיה הופעה עוצמתית של אחת הלהקות הפופולריות והכריזמטיות ביותר באוקראינה, שתביא לישראל צליל חי ורגשות כנים. הלהקה, הידועה במוזיקה הכנה והחזקה שלה, תשמח את מעריציה בישראל עם להיטים חדשים.

הקונצרט של הלהקה הוא לא רק מוזיקה, אלא סיפור של חירות, כוח רוח ואי-כיפוף, שהם מגלמים ביצירתם.

היסטוריית הלהקה והתרומה שלה לתרבות האוקראינית

“בז אובמז’ן” כבר מזמן כבשה את אהבת הקהל ברחבי העולם. מאז הקמתה, הלהקה הצליחה לאסוף אלפי מעריצים במדינות שונות, והשירים שלהם זכו למיליוני השמעות באינטרנט. זוכי פרסים מוזיקליים יוקרתיים רבים, כמו M1 Music Awards, “זולוטוי ז’אר-פיצי”, YUNA, הלהקה מזמן התבססה כסמל לתרבות אוקראינית עצמאית וכנה.

מאז תחילת המלחמה הכוללת באוקראינה, הלהקה לא רק המשיכה בפעילות היצירתית שלה, אלא גם תמכה באופן פעיל במדינתה. יותר מ-300 קונצרטים במהלך המלחמה, בהם אספו יותר מ-102 מיליון גריבנה לתמיכה בצבא האוקראיני. ההופעות הללו היו לא רק ביטוי למוזיקה שלהם, אלא גם תמיכה מדהימה לחיילים האוקראינים ולעם. כל הופעה היא לא רק הופעה, אלא מעשה אמיתי של סולידריות ואומץ.

תוכנית הקונצרט

הקונצרט יתחיל ב-20:00, ופתיחת הדלתות לקהל תהיה ב-19:00. המקום – Havana Music Club, תל אביב, רחוב יגאל אלון 126.

מחירי הכרטיסים:
כרטיס כניסה לאירוע ניתן לרכוש מראש, והמחיר יהיה תלוי במיקום. אל תפספסו את ההזדמנות להיות חלק מאירוע היסטורי – קונצרט של להקת רוק אוקראינית בישראל!

ציטוטים והצלחות הלהקה

הלהקה “בז אובמז’ן” במהלך שנות הקריירה שלה הפכה לסמל של סצנת המוזיקה האוקראינית. הם לא רק אוספים קהלים גדולים, אלא גם משתתפים בפרויקטים תרבותיים וחברתיים חשובים.

למי שלא יכול לחכות לקונצרט, ללהקה כבר יש כמה להיטים פופולריים שניתן להאזין להם באינטרנט.

ערוץ YouTube: בז אובמז’ן.

מה לצפות מהקונצרט

הקונצרט של “בז אובמז’ן” בתל אביב מבטיח להיות אירוע מוזיקלי אמיתי של השנה. הקהל ייהנה לא רק מלהיטים חדשים, אלא גם מאווירת רוק אמיתית, מלאה באנרגיה של חירות ומאבק. צליל חי, רגשות עוצמתיים ואווירה ייחודית יהפכו את הערב הזה לבלתי נשכח.

“הקונצרטים האלה הם אנרגיה של חירות, הם סמל לאי-כיפוף, שאנחנו מביאים לעולם דרך המוזיקה,” ציינו נציגי המארגנים.

הקונצרט הזה חשוב לא רק למעריצי המוזיקה, אלא גם לכל מי שמעריך חירות, עצמאות ותומך באוקראינה במאבקה.

הקונצרט של “בז אובמז’ן” בתל אביב הוא לא רק אירוע מוזיקלי, אלא הזדמנות לחוש את רוח אוקראינה, את כוחה ואומץ ליבה, שהלהקה האגדית הזו מביאה. הם ממשיכים להשריש השראה באנשים ברחבי העולם, והמוזיקה שלהם היא עדות חיה לעמידות העם האוקראיני.

באתר נאנווסטי אנחנו תמיד עוקבים אחרי אירועים שמאחדים את ישראל ואוקראינה, והקונצרט הזה הוא אחד הדוגמאות הבולטות לקרבה בין שני העמים. הצטרפו אלינו ותמכו במעשה המוזיקלי הגדול הזה.

איפה לקנות כרטיסים ומידע על הקונצרט

• תאריך: 13 במרץ 2026
• שעה: 20:00 (פתיחת דלתות – 19:00)
• מקום: Havana Music Club, רחוב יגאל אלון 126, תל אביב
• מחיר כרטיס: משתנה בהתאם למיקום
• ערוץ YouTube: בז אובמז’ן

כרטיסים כבר זמינים בקישור.

צלם ישראלי יוצר פרויקט המוקדש לנשים אוקראיניות בישראל. דוגמניות מצטלמות בתלבושות אוקראיניות מסורתיות על רקע ערי ישראל, ומאחדות את התרבות וההיסטוריה של שני העמים. - 30.05.2026 - Новости Израиля

באודסה נפגשו שלוש קווי ביטחון: אוקראינה, ישראל והאופוזיציה האיראנית - 30.05.2026 - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: 8 ילידי אוקראינה מתוארים על שטרות ישראלים - 30.05.2026 - Новости Израиля
…

הקהילה היהודית של קייב מעניקה סיוע משמעותי בהגנה על אוקראינה עם פרוץ מלחמה בקנה מידה מלא בשנת 2022. לוחמים יהודים לא רק מגנים על המדינה בחזית, אלא גם מספקים תמיכה טכנית, הומניטרית וחומרית לכוחות המזוינים של אוקראינה (ZSU).

שמעון ברימן באתר האינטרנט “זוסטריך יהודי-אוקראיני” (אוקראינית) מדברת על כך שנציגי הקהילה היהודית הפכו לחלק מכוחות ההתנגדות האוקראינית, מרגישים חלק מהעם האוקראיני ותופסים את המלחמה כמבחן אישי ואתגר עבור הקהילה. השתתפותה של הקהילה היהודית, בין אם בשדה הקרב ובין אם באמצעות תוכניות התנדבותיות, מלמדת על עוצמת הפטריוטיות והרצון להגן על עצמאותה של אוקראינה.

בואו ניתן סיפור חלקי. מקורי (אוקראינית) – “כוח ישראלי של אוקרמה” ב-ZSU: יהודי קייב נתונים לחסדי אוקראינה”

---

ביוגרפיות של לוחמים: כיצד מצטרפים יהודי קייב לשורות ה-ZSU

שני החברים, בוגרי בית ספר יהודי דתי מקייב, מגנים כל אחד על אוקראינה בדרכו, עוזרים לה להדוף את התוקפנות הרוסית, תוך שמירה על ישראל והרהורים בעתיד יחסי אוקראינה-יהודים לאחר המלחמה.

איגור (יעקב דוד) טיש (29) ועקיבא אלכסנדר גילגור (36) חברים מילדות. בגלל הפרש הגילאים, הם כמו אחים צעירים ומבוגרים יותר – הם מתייחסים זה לזה באותה צורה.

הם אוחדו על ידי הגימנסיה היהודית מס' 299 “אורח חיים” במחוז אובולונסקי בקייב – בית הספר הממלכתי הראשון לחקר השפה היהודית ומסורות היהדות, הפועל באוקראינה מאז 1990.

סיפורו של איגור טיש: “מכבדים את הפטריוטיות שלי כאן”

איגור טיש, יהודי במוצאו, ששירת בעבר בצבא הישראלי (צה”ל) 2.5 שנים עד 2017, הועלה לדרגת סמל בכיר בצה”ל. השתתף בפעולות סיכול טרור ביהודה באזור תקוע.

בשובו לאוקראינה, עם פרוץ מלחמה בקנה מידה מלא, הצטרף לשורות הכוחות המזוינים של אוקראינה. הוא מכיר בכך שהצבא האוקראיני מעריך את הניסיון והידע שלו שהובאו משירותו בישראל. בראיון שמעון ברימן הוא אמר:
האם החיילים האוקראינים שלצדו ידעו שהוא בא מישראל ובעל ניסיון קרבי בצה”ל?

“בהתחלה היו בדיחות – “תראה, הוא רודף צהל”, והסתכלו עליי כאילו אני קוריוז. אחר כך שאלו למי יש ניסיון קרבי – קראתי לעצמי, קיבלתי מפקד חוליה, אחר כך מפקד מחלקה. ידעתי שאני יכול לעזור עם הניסיון הישראלי שלי כאן. הוא מלמד את חייליו, נתן את הפקודות הנכונות וזכה באמון העם.

החבר'ה אפילו התבדחו: “המפקד שלנו הוא יהודי, ולמחלקה שלנו יש מדינה ישראלית נפרדת”..

איגור חולק את הניסיון שלו שהשירות בכוחות המזוינים של אוקראינה מבוסס על כבוד הדדי ותמיכה, ולאום לא משחק תפקיד. פטריוטיות, לדבריו, היא הרצון להגן על המדינה ולתמוך במי שנמצא בקרבת מקום בחזית.

“גילויי אנטישמיות? בכלל, לאף אחד לא היה אכפת שאני יהודי ושירתי בצבא הישראלי. הפכתי למפקד, הראיתי את עצמי כמפקד טוב ואנשים הלכו אחרי.

כשהחזקנו בחזית ליד גדוד אזוב, נודע לי שמפקד החוליה שלהם נלחם איתם – יהודי ששירת בצה”ל.

לחטיבת הסער השלישית, שהתפצלה מאזוב, יש מערכת יחסים חשובה מאוד עם יהודים ומיעוטים לאומיים אחרים; הם מענישים אנשים על אמירות רעות על לאומים מסוימים”.

איגור נפצע קשה בשנת 2024, יומיים לפני שהגדוד עזב עמדות ביער סרבריאנסקי. בספטמבר 2024, איגור טיש, מפקד מחלקה של הכוחות המזוינים של אוקראינה, נפצע קשה לאחר שגונן על שניים מחייליו מפני תקיפת מזל”ט רוסי. הוא איבד חצי מזרועו השמאלית.

“באתי לחבר'ה להחליף אותם בשמירה, שאלתי אם מערכת הלוחמה האלקטרונית (לוחמה אלקטרונית נגד מל”טים – ש”ב) עובדת. אומרים לי: “הסוללה מתה, הפיקוד יודע, אבל לא עושה כלום”, ואני מיד שומע שמזל”ט עף. כולם נשכבו. קפצתי לנסות להפעיל את ה-REB. וברגע הריבאונד, מזל”ט עם חומר נפץ עף אחורה. זה אומר שכיסיתי שני חיילים עם עצמי בקפיצה הזו, וחייל אחד שעמד מעבר לפינה מת מרסיסים”.

חבריו של סמל שני הצבאות הפצוע, איגור טיש, אספו במהירות כספים באוקראינה, בישראל ובארצות הברית עבור התותבות שלו. כעת מחליטים באיזו מדינה יתבצע שיקום רפואי נוסף של טיש, והאם יישלף השבר שעדיין נמצא בגופו.

קייב רבי יעקב דב בלייך נתן לאיגור תפילין חדשות שיונחו על ידו הימנית והבריאה.

עקיבא אלכסנדר גילגור ותרומתו ליצירת מל”טים לצבא

עקיבא אלכסנדר גילגור, מהנדס וראש הקהילה היהודית קרלין-סטולין בקייב, מעורב באופן פעיל בתמיכה בצבא האוקראיני. הוא מנהל מעבדה המפתחת טכנולוגיות חדשניות, כולל רחפנים ומערכות למלחמה ברחפנים של אויב. מטרתו היא לחזק את הצבא האוקראיני באמצעות פתרונות היי-טק המסייעים לחיילים לשרוד בשדה הקרב.

“התפקיד שלי הוא להגן על החייל האוקראיני”, אומר עקיבא. “אנחנו מפתחים טכנולוגיות שיעזרו לכוחות המזוינים האוקראינים להגן על עצמם, לא לתקוף”.

עקיבא גם מעורב באופן פעיל בסיוע הומניטרי, מספק לקהילה היהודית בפודול מזון, תרופות וחפצים נחוצים. הוא רואה משימה חשובה במעשיו – לעזור לאנשים לשרוד בתנאי מלחמה ולתמוך בצבא.

---

עזרה הדדית מחברים מישראל: תמיכה רפואית וטכנולוגיות מתקדמות

בנוסף להשתתפות ב-ZSU, לוחמים יהודים מקבלים עזרה מחברים בישראל בצורת ציוד רפואי כמו חוסמי עורקים וערכות הלבשה, שנשלחו לבקשת לוחמים יהודים אוקראינים.

“עדיין יש לי הרבה חברים ועמיתים בצה”ל בישראל. אנחנו שומרים על קשר במהלך המלחמה עם רוסיה. “

איגור טיש גם מציין כי מדריכים ישראלים מלמדים לוחמים אוקראינים טכניקות הישרדות ורפואה, מה שהופך אותם מוכנים יותר לתנאי לחימה.

“אנשים רבים מדברים על מדריכים ישראלים בחלקים מסוימים של הכוחות המזוינים של אוקראינה. אני שומע כל הזמן שהישראלים עוזרים. אף אחד מעולם לא דיבר רעה על ישראל. שאלו אותי למה עזבתי שם – ממדינה כל כך מפותחת”, מספר איגור.

כך, תמיכה מוסרית וחומרית מישראל מעוררת השראה בלוחמים אוקראינים ומחזקת את ביטחונם העצמי.

סכסוך זהות: יהודים בצד של אוקראינה ורוסיה

עם זאת, לצד השאיפות האצילות של עזרה, ישנם גם היבטים טרגיים הקשורים לעובדה שיהודים מצאו עצמם משני צידי הסכסוך. באותם ימים שבהם איגור טיש עבר טיפול לאחר שנפצע, נודע על מותו של לוחם יהודי ששימש כמפעיל מזל”ט בצד הרוסי. מקרה זה מזכיר את ההקבלות הטרגיות של מלחמת העולם הראשונה, כאשר יהודים ממדינות שונות הרגו זה את זה בזמן ששירתו בצבאות יריבים.

פילוסופיה יהודית ופטריוטיזם

עבור יהודים רבים, ההשתתפות בהגנה על אוקראינה הופכת לסמל לשינוי בהקשר ההיסטורי. גילגור מסביר שלמרות ההיסטוריה הקשה של יחסי אוקראינה-יהודים, כיום יש להם הזדמנות לעזור למדינה שנתנה מקלט, ולעשות זאת בכבוד.

“אם אנחנו מחשיבים את עצמנו כעם הנבחר, אז בואו נראה לאוקראינים דוגמה כיצד הם יכולים להיות אדיבים ולהגן על עצמאותם”, מסכם גילגור.

---

דוגמה לדורות הבאים: כיצד יהודי קייב מתאחדים במאבק

בנוסף להשתתפות בפעולות האיבה, הקהילה היהודית של קייב תומכת באופן פעיל בפרויקטים הומניטריים שמטרתם לסייע לאוכלוסייה. עקיבא אלכסנדר ושותפיו מארגנים חגים יהודיים ותומכים בעניים, עושים הכל כדי להקל על תנאי החיים של הקהילה בתקופות מלחמה קשות.

עבור עקיבא, מלחמה זו היא לא רק מאבק למען שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, אלא גם דרך לחזק את הקשרים בין העם היהודי והעם האוקראיני. הוא בטוח שהקשרים הללו יתחזקו לאחר המלחמה, ושהקהילה היהודית תישאר חלק חשוב מהחברה האוקראינית.

“אנחנו כאן כדי לעזור. הקהילה שלנו נמצאת כאן במשך מאות שנים, ואנחנו נתמוך באוקראינה כמולדתנו”.

---

כיצד התמיכה הישראלית מסייעת לכוחות המזוינים של אוקראינה: טבלת כיוונים עיקריים

סוג התמיכה	תֵאוּר
חומרים רפואיים	ישראל מספקת חוסמי עורקים, חבישות וערכות רפואיות הכרחיות לכוחות המזוינים של אוקראינה
טכנולוגיות	עקיבא גילגור מפתח רחפנים ומערכות להגנה על חיילים אוקראינים
מדריכים צבאיים	מומחים ישראלים מאמנים חיילים אוקראינים בטיפול רפואי ובטקטיקות
סיוע הומניטרי	תמיכה במשפחות מעוטות יכולת וחגיגות לקהילה

---

גורלות שזורים זה בזה: המאבק המשותף של אוקראינה וישראל

השתתפותה של הקהילה היהודית באוקראינה בסכסוך עם רוסיה אינה נוגעת רק לתחושת חובה לאומית, אלא גם בכבוד הדדי ותמיכה. יהודים אוקראינים רבים רואים בשירותם בכוחות המזוינים של אוקראינה חלק מהמאבק העולמי לעצמאות.

“חשוב לי שאני, כיהודי, אגן על אוקראינה. זו הארץ שנתנה לנו קורת גג, שבאדמתה קבורים רבים מצדיקינו. כן, יש לנו כמה חלקים רעים בהיסטוריה של האוקראינים והיהודים, אבל עכשיו יש לנו הזדמנות לתקן את זה”.

דבריו אלו של עקיבא אלכסנדר משקפים כבוד עמוק למדינה בה חיה הקהילה היהודית. היחסים בין ישראל לאוקראינה מתהדקים, למרות העבר ההיסטורי הקשה. גילגור בטוח שיהודים ואוקראינים צריכים לשאוף לתקן את טעויות העבר, ולהוות דוגמה לעזרה הדדית וחסד.

סיפוריהם של לוחמים מהקהילה היהודית של קייב, כמו איגור טיש ועקיבא אלכסנדר גילגור, מדגישים את הקשר הייחודי בין אוקראינה לישראל. בעתות מלחמה, יהודי אוקראינה לא רק נלחמים למען ארצם, אלא גם מסייעים בידע, בטכנולוגיה ובתמיכה ההומניטרית שלהם.

מקורי לחלוטין (אוקראינית) – “כוח ישראלי של אוקרמה” ב-ZSU: יהודי קייב נתונים לחסדי אוקראינה”

עַל חדשות אנו מאמינים שסיפורים כמו זה משמשים דוגמה לדורות הבאים לאופן שבו שתי תרבויות יכולות לתמוך זו בזו בזמנים קשים.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓