פורסם ב- כתיבת תגובה

יהודים מאוקראינה: יורה ליפשיץ. כיצד תושב קייב עצר רכבת בדרכה לאושוויץ בעזרת אקדח אחד בלבד והציל יותר ממאה אסירים


Мקום הולדת החסידות: סודות העיירה טולסטה, מחוז טרנופול, אוקראינה - 23.03.2026 - Новости Израиля

אוסף “איי הזיכרון” באוקראינית, אנגלית ועברית: איך בוצ’אץ’ מאחדת את אוקראינה, ישראל וספרות עגנון - 23.03.2026 - Новости Израиля

“לא יושבים, לא יושבים באינטרנט שלכם”: הילדים שרו את השיר, המדינה הביעה את המשמעות – איך הטלוויזיה הרוסית “מלמדת לחיות” בלי אינטרנט ולמה זה סימן מדאיג עבור ישראל - 22.03.2026 - Новости Израиля

במדור שלנו «יהודים מאוקראינה» נ raccontar את המעשה הגיבור של יורי ליפשיץ, קייבי שהפסיק את “רכבת המוות” שנסעה לאושוויץ, והציל יותר מ-100 יהודים. סיפורו הוא דוגמה לגבורה ואומץ, שממשיך להוות מקור השראה למאבק באי-צדק.

ב-19 באפריל 1943, בברית המועצות הבלגית, התרחשה אירוע שהפך לגיבוריזם אמיתי ולסמל של התנגדות למשטר הנאצי.

זה היה היום בו יורי ליפשיץ יחד עם שני חברים – רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון – פתחו במתקפה על רכבת שהובילה יותר מ-1600 יהודים ממחנה המעבר מהלין לאושוויץ. בעזרת משאבים מינימליים – אקדח אחד וכלים לפריצה – הם הצליחו להפסיק את הרכבת ולשחרר את העצירים. פעולה זו הפכה להיות הראשונה והיחידה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה שבוצעה בריחה המונית מ”רכבת המוות”.


פרטי הפעולה: “התקפה על הקונווי ה-20”

ב-19 באפריל 1943 יורי ליפשיץ, חמוש באקדח בלבד, ארגן את ההתקפה על הקונווי ה-20 שהוביל את העצירים לאושוויץ. ליפשיץ עם שני חברים — רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון — הצליחו להפסיק את הרכבת בעזרת הכלים והאקדח. למרות חוסר נשק והיתרון הכמותי של האויב, הם פעלו בנחישות.

“הקונווי ה-20”, הידועה גם כ“רכבת מספר XX” (בעברית: Vingtième convoi), הייתה רכבת שהובילה את המגורשים מבלגיה, הכבושה בידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.

הסיבה לפעולה הייתה עדות של וויליאם הרסקוביץ, עצור מאושוויץ, שהצליח להימלט מהמחנה, ומאז התקשר עם ההתנגדות הבלגית לאחר שהגיע לאנטוורפן. העדות של הרסקוביץ נחשבת לאחת העדויות המוקדמות ביותר על זוועות אושוויץ.


ב-19 באפריל 1943 הקונווי ה-20 עזב את מחנה המעבר מהלין, כשהוא מוביל 1631 יהודי, בהם גברים, נשים וילדים. לצורך ההובלה השתמשו לא ברכבות נוסעים רגילות, אלא ברכבות מטען עם חלונות שהיו מכוסים בחוט תיל. בנוסף, הייתה רכבת מיוחדת (Sonderwagen), בה היו 19 אנשים – 18 גברים ואישה אחת. אנשים אלו היו חברי ההתנגדות ונסוגים מההובלות הקודמות. כדי להשמידם מיד עם הגעתם לאושוויץ, בגדיהם סומנו בצלב אדום. אך שלושה מהם הצליחו להימלט, ורביעי נורה במקום.

באותה תקופה, קבוצת צעירים מההתנגדות הבלגית, בהם יורי ליפשיץ, רופא יהודי מקייב, וחבריו — רוברט מסטרייו וז’אן פרנקלמון — חמושים באקדח אחד ופנס אדום מאולתר, הצליחו להפסיק את הרכבת בין רשויות בורטמרבק והאכט בנתיב מלהלין – לווון. למרות השמירה של קצין אחד וחמישה עשר חיילים מSicherheitspolizei (SiPo-SD), הם הצליחו לפתוח אחד מהקרונות ולשחרר 17 אנשים.

כמה אסירים נוספים ברחו מבלי לעזרת ההתנגדות. נהג הרכבת, אלבר דומון, עזר לבריחה בכך שנע בכבישים באופן איטי ככל האפשר בין טינן וטונגרן, נעצר כל הזמן, ככל שניתן, והעניק לאנשים הזדמנות לקפוץ מהרכבת ולהימנע מהתוצאות הקטלניות.

בתוצאה מכך, ברחו 233 אנשים מהרכבת. אבל 89 נתפסו ונשלחו על רכבות מאוחרות, 26 נורו או נהרגו כשנפלו מהרכבת. רק 118 שרדו, מסתתרים בתוך משפחות בבלגיה עד סוף המלחמה. הצעיר ביותר היה בן 11 בלבד — סימון גרונובסקי. גם ביניהם הייתה רגינה כרוכמל, אחות התנגדות בת 18, שחיתוך את הסטנדרים של העץ לפני הוונטה באוויר קפצה מרכבת.

ב-22 באפריל 1943, הרכבת הגיעה לאושוויץ וכולה נבחרה, מתוך 521 איש שהורשו לעבוד, רק 150 שרדו עד סיום המלחמה. שאר 874 נתפסו באחד חדרי מגרף העלותן.

הפעולה וההסתגלות לזוועות המלחמה נותן יורי ליפשיץ וניסיונו עוזר לאנשים רבים להימנע מכל מיני תוצאות מסוכנות.


יורי ליפשיץ: הגיבור של ההתנגדות, שהציל מאות חיים

יורי סולומונוביץ’ ליפשיץ (30 בספטמבר 1917, קייב, אוקראינה — 17 בפברואר 1944, שארבק, בלגיה) היה רופא יהודי, לוחם בהתנגדות הבלגית, שהפך למפורסם בזכות מעשה הגבורה שלו שהציל את חייהם של יותר מ-100 יהודים, והפך לדמות היסטורית במאבק נגד המשטר הנאצי.

יורי ליפשיץ נולד בקייב במשפחה יהודית. אביו היה רופא צבאי ששירת בצבא הרוסי, ואמו באה ממשפחת יהודים עשירים מקישינב. היא קיבלה חינוך בסורבון ועבדה כמורה. משפחת ליפשיץ עברה הרבה, מה שנתן ליורי הזדמנות להכיר תרבויות ושפות שונות. בשנת 1928 משפחת ליפשיץ עברה למינכן, ולאחר מכן לקייב.

כאשר יורי היה בן 11, הוריו התגרשו, ואמו עם שני בניהם עברה לבלגיה, לעיר שארלרואה. יורי המשיך את לימודיו בבלגיה, והצטרף לאוניברסיטה לרפואה של בריסל, שם הוא למד לפסיכולוגיה רפואית.

יורי ליפשיץ המשיך את לימודיו בבריסל, שם הוא סיים את לימודיו בהצלחה בפסיכולוגיה. בסוף שנת 1940, לאחר שהבלגים הפסידו למשטר הגרמני, השתמשו בשני סוגים עבור עשו המסייעים האנשים להזדוף עולם.

לאחר הכיבוש, יורי ליפשיץ התחיל לעבוד בבית החולים סן-פייר בבריסל, שם הציל אנשים רבים למרות האיום במעצר. באותה שנה, יורי הצטרף להתנגדות הבלגית, כשהוא מבין שהנאצים מכינים את “הפתרון הסופי לשאלה היהודית”.

ב-1942, כשכבר החלה דיפורטציה המונית של יהודים למחנות הריכוז, יורי ליפשיץ הבין שעליו לפעול באופן נחוש כדי להציל את היהודים בבלגיה. הוא הצטרף לקבוצת ההתנגדות האנטי-פאשיסטית, כשהוא מתכנן פעולות הצלה ליהודים. יורי ידע שזמן אוזל, וכל פעולה שלו עשויה להיות החלטית לגורל רבים.

הידע הרפואי שלו, האומץ והנחישות הובילו אותו להשתתף באחת מהפעולות המפורסמות ביותר של ההתנגדות הבלגית.

מעצרו והוצאותו להורג של יורי ליפשיץ

לאחר הפעולה המוצלחת, יורי ליפשיץ נעצר על ידי הגסטפו ב-14 במאי 1943, אך הצליח לברוח בעזרת תחכום. אך לאחר חודשיים, ב-26 ביוני 1943, הוא נתפס שוב. יורי עבר עינויים קשים, ולמרות הכל סירב לשים רטייה על עיניו לפני הוצאתו להורג.

ב-17 בפברואר 1944 יורי ליפשיץ נורה למוות בשארבק, לא רחוק מבריסל.


האנדרטה לזכרו של יורי ליפשיץ

הזיכרון למעשי הגבורה של יורי ליפשיץ ושותפיו הונצח בבלגיה. ב-1993 הוקמה אנדרטה בבריסל, המוקדשת למעשי הגבורה שלו ולזכר כל קורבנות השואה. ב-2023 נפתחה בבריסל גם אנדרמת השואה, בה נחרתו שמות גיבורי ההתנגדות, כולל יורי ליפשיץ.


למה המעשה של יורי ליפשיץ כל כך חשוב?

המעשה של יורי ליפשיץ הפך לדוגמה לגבורה ולהתנגדות לנאציזם. מעשיו הצילו יותר מ116 חיים, ודוגמתו מעוררת השראה במאבק באי-צדק. המעשה שלו מזכיר לנו שגם קבוצה קטנה של אנשים, שפועלת בזמן קריטי, יכולה לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהציל חיים רבים. חשוב לזכור פעולות גבורה כאלה, כדי שלא יישכחו לעולם.


יורי ליפשיץ ותפקידו בהיסטוריה של אוקראינה וישראל

המעשה של יורי ליפשיץ היה משמעותי לא רק לבלגיה ולהקהילה היהודית, אלא גם לאוקראינה ולישראל. הקייבי הזה הפך לסמל של מאבק לחירות ולצדק, ומעשיו הפכו לחלק חשוב בזיכרון ההיסטורי של שני העמים – האוקראיני והיהודי.

על פלטפורמת НАновости – חדשות ישראל ואוקראינה, אנחנו ממשיכים להאיר את האירועים החשובים האלה ומזכירים את הגבורה של האנשים שנאבקו למען עתיד טוב יותר, למרות האיומים העצומים.

<pבמדור שלנו «יהודים מאוקראינה» אנחנו זוכרים לא רק את מעשה הגבורה של יורי ליפשיץ, אלא גם את תפקידו החשוב בהיסטוריה, הממחיש לנו את המשמעות של כל מעשה התנגדות במאבק בנאציזם. הגבורות שלו יישארו בזיכרון של אלה שנלחמו למען חיים וחירות, למרות כל המכשולים.

פורסם ב- כתיבת תגובה

4 שנים לעמידתה האיתנה של אוקראינה: אירועי זיכרון וסולידריות 22,23,24 בפברואר 2026 בישראל


Мקום הולדת החסידות: סודות העיירה טולסטה, מחוז טרנופול, אוקראינה - 23.03.2026 - Новости Израиля

אוסף “איי הזיכרון” באוקראינית, אנגלית ועברית: איך בוצ’אץ’ מאחדת את אוקראינה, ישראל וספרות עגנון - 23.03.2026 - Новости Израиля

“לא יושבים, לא יושבים באינטרנט שלכם”: הילדים שרו את השיר, המדינה הביעה את המשמעות – איך הטלוויזיה הרוסית “מלמדת לחיות” בלי אינטרנט ולמה זה סימן מדאיג עבור ישראל - 22.03.2026 - Новости Израиля

בישראל הכריזו על תוכנית אירועים ב-22–24 בפברואר, לציון יום השנה הרביעי לפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה.

זה לא סדרה של “פרוטוקולים רשמיים” ולא ניסיון לדבר בשם אוקראינה במקום האוקראינים.

להפך: מציעים לאנשים פשוט לבוא ולעמוד יחד, כדי שהזיכרון לא יהפוך לחוויה בודדת שכל אחד חווה בשקט בביתו.

הפורמטים שונים: תפילה בכותל המערבי, ערב זיכרון ועדויות, ולאחר מכן טקס גדול במרכז תל אביב.

איפה ומתי יתקיימו האירועים ב-22–24 בפברואר בישראל

22 בפברואר, 11:00 — תפילה למען אוקראינה בכותל המערבי

מקום המפגש — ירושלים, הכותל המערבי.

הפורמט מוגדר כפתוח: ללא רשימות סגורות, ללא “רק למקורבים”. תפילה ציבורית בנקודה כזו בדרך כלל אוספת אנשים עם דעות וביוגרפיות שונות מאוד, אך בתאריכים אלה המשמעות מתכנסת לקו אחד: נוכחות, זיכרון, תמיכה.

מישהו מגיע לעשר דקות.

מישהו נשאר יותר זמן, כי בפנים לא משחרר.

23 בפברואר, 18:30 — “מילה על המלחמה” ב-Terminal Bat Yam

למחרת, בערב ה-23 בפברואר, האירוע עובר לבת ים, ל-Terminal Bat Yam ב-Derech Ben Gurion 130.

מוכרז ערב זיכרון ואמת “מילה על המלחמה”. המארגנים מדגישים במיוחד את החלק המעשי: כניסה בכרטיס 50 שקלים, והכספים שנאספים יופנו לרכישת גנרטורים לאוקראינה.

זו פרט חשוב, כי המלחמה באוקראינה מזמן הפכה למלחמה לא רק על שטחים, אלא גם על אנרגיה, חום, אור, האפשרות לשרוד את הלילה בחורף, כאשר פגיעה בתשתית משאירה שכונות שלמות ללא חשמל.

אורח מיוחד של הערב — שבוי מלחמה אוקראיני משוחרר אולקסי אנוליה, שיציג את ספרו “Jingle Bells”. מבטיחים גם תוכנית מפורטת, אך גם בלעדיה ברור העיקר: זה יהיה שיח לא “על גיאופוליטיקה”, אלא על חוויה אנושית, שרבים היו מעדיפים לא לקבל.

24 בפברואר, 18:30 — טקס זיכרון בכיכר הבימה בתל אביב

4 שנים של עמידות אוקראינה: אירועי זיכרון וסולידריות 22,23,24 בפברואר 2026 בישראל 4 שנים של עמידות אוקראינה: אירועי זיכרון וסולידריות 22,23,24 בפברואר 2026 בישראל

הקולמינציה — 24 בפברואר ב-18:30 בכיכר הבימה בתל אביב.

המארגנים, Israeli Friends of Ukraine, מתארים את הטקס כערב של אחדות שקטה וזיכרון משותף. מילים כאן באמת יכולות להיות מיותרות: לפעמים מספיק נר, שקט ואנשים ליד, כדי שהמשמעות תישמע חזק יותר מכל במה.

24 בפברואר — תאריך שבאוקראינה אינו “בלוח השנה”, אלא בגוף.

זה ערב של אחדות שקטה וזיכרון משותף.

נתאסף יחד כדי לזכור את כל מי שחייהם נלקחו על ידי המלחמה, לכבד את הנופלים ולתמוך באלה שממשיכים להיאבק.

24 בפברואר – זהו יום ששינה לנצח את אוקראינה וכל אחד מאיתנו. בזמן הזה חשוב במיוחד להיות יחד, להרגיש את כתף אחד של השני ולהראות שהזיכרון חי.

הטקס יהפוך למרחב של כבוד, אור וסולידריות. מקום שבו מילים לפעמים מיותרות, והנוכחות מדברת יותר.

האירוע מאורגן על ידי “חברים ישראלים של אוקראינה” בתמיכת שגרירות אוקראינה בישראל.

אנחנו מאוד רוצים לראות אתכם בערב הזה“, כותבים המארגנים (תרגום מאוקראינית).

ובהקשר הישראלי זה נקרא במיוחד בחדות: המדינה גם חיה עם חוויות של אובדן, טראומה והתחושה שהביטחון שלך יכול להישבר ביום אחד.

פרטים מהמארגנים – https://www.facebook.com/events/2574024116328282/.

למה המפגשים האלה חשובים במיוחד לישראל

בישראל חיים כיום עשרות אלפי אוקראינים, שנמצאים כאן בגלל המלחמה.

מישהו הגיע בשבועות הראשונים ועדיין לא יכול לבטא את המילה “בית” בלי הפסקה.

מישהו בנה חיים, עבודה, בית ספר לילדים, אבל כל בוקר מתחיל עם הסמארטפון: מה קרה בלילה, לאן הגיע, מי חי, מי לא עונה.

יש גם ישראלים, שבשנים האחרונות ראו מחדש את המילה “סולידריות”. אחרי ה-7 באוקטובר רבים מבינים כמה מהר העולם “מתעייף” מכאב של אחרים, כמה קל לעבור לחדשות אחרות, וכמה חשובה התמיכה, כשנדמה שאתה נשאר לבד מול האיום.

במובן הזה האירועים ב-22–24 בפברואר — לא רק “על אוקראינה איפשהו רחוק”. זה על עצב משותף, שבישראל היום מרגישים כמעט פיזית.

ולכן אנחנו מתעדים אותם לא כמודעה, אלא כחלק מהמציאות שבה חיים אנשים לידנו.

במרכז התוכנית הזו עומדת מחשבה פשוטה: הזיכרון לא צריך להיות פרטי, מוסתר בחדר. НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה במפגשים האלה דבר נדיר — רגע שבו מילים לא מחליפות פעולה, והתמיכה נמדדת בצעד שעשית והגעת.

בקצרה. בלי פאתוס. אבל באמת.

איך להצטרף ומה כדאי להבין מראש

אם אתם הולכים ל-22 בפברואר בירושלים, אל תצפו ל”קונצרט” או מופע.

זו נקודה שבה אנשים לרוב שותקים.

וזה בסדר.

אם אתם בוחרים את ה-23 בפברואר בבת ים, זכרו את הכרטיס ואת זה שהכסף לא הולך ל”עזרה מופשטת”, אלא לצורך מאוד קונקרטי של אוקראינה: גנרטורים, שמשמעותם אור וחום במקום שבו פוגעים במערכת האנרגיה באופן קבוע.

אם אתם מגיעים ל-24 בפברואר להבימה, היו מוכנים למרחב אנושי גדול ולכך שהרגשות יכולים להציף באופן בלתי צפוי. בתאריכים כאלה אפילו אצל האנשים הכי “מאורגנים” השליטה הפנימית לפעמים נסדקת.

ובכנות, בזה גם יש משמעות: הזיכרון צריך לכאוב, אחרת הוא הופך לפורמליות.

המארגנים גם קוראים למי שמוכן לעזור בארגון או להיות שותף, ליצור קשר איתם דרך עמוד הפייסבוק שלהם ולהשאיר פרטים.

זה בדיוק המקרה שבו “לעזור” אפשר לא רק בתרומה, אלא גם בידיים: לוגיסטיקה, סאונד, נרות, תרגום, תיאום אנשים, כל משימה פשוטה, שממנה נבנית קהילה אמיתית.

שלושת הימים האלה לא מבטלים את המלחמה.

לא מחזירים את הנופלים.

אבל נותנים דבר חשוב: תחושה שאוקראינה לא לבד, ושבישראל יש אנשים שמוכנים להיות ליד לא רק בחדשות, אלא גם במרחב האמיתי של העיר.

פורסם ב- כתיבת תגובה

יהודים מאוקראינה: ולדימיר זאב ז'בוטינסקי (המשך)


Мקום הולדת החסידות: סודות העיירה טולסטה, מחוז טרנופול, אוקראינה - 23.03.2026 - Новости Израиля

אוסף “איי הזיכרון” באוקראינית, אנגלית ועברית: איך בוצ’אץ’ מאחדת את אוקראינה, ישראל וספרות עגנון - 23.03.2026 - Новости Израиля

“לא יושבים, לא יושבים באינטרנט שלכם”: הילדים שרו את השיר, המדינה הביעה את המשמעות – איך הטלוויזיה הרוסית “מלמדת לחיות” בלי אינטרנט ולמה זה סימן מדאיג עבור ישראל - 22.03.2026 - Новости Израиля

כפי שהובטח, אנו ממשיכים בדיון על יהודי מאוקראינה – זאב ז'בוטינסקי. #יהודית סוקריינה

📝 הביוגרפיה של ולדימיר זאב באמת מלאה בעובדות מעניינות, אז היום אנחנו מפרסמים את הפוסט השני מבין שניים עליו. — ראה ראשונה – יהודים מאוקראינה: ולדימיר זאב ז'בוטינסקי.

👦🏻 ילדות ונוער: ולדימיר ז'בוטינסקי נולד למשפחה יהודית באודסה. הודות ליכולותיו הספרותיות וידע השפות, כבר בגיל 18 הפך לכתב חוץ בעיתונים “אודסקי ליסטוק” ו”אודססקי נובוסטי”, ועבד תחילה בברן (שוויץ 🇨🇭) ולאחר מכן ברומא (איטליה 🇮 🇹).

📚 מורשת ספרותית: בנוסף לפעילותו הפוליטית, ז'בוטינסקי היה סופר, מתרגם ופובליציסט מפורסם. הוא יצר רומנים, יצירות אוטוביוגרפיות, תרגם לעברית את שירתו של אדגר אלן פו, ערך את השבועון “סוויטנוק”, וכן כתב רומן אוטוביוגרפי “חמש”, המתאר את חייה של משפחה יהודית באודסה.

💡 עובדה מעניינת: ז'בוטינסקי הפריך זיופים רוסיים בנוגע לאנטישמיות האוקראינית לפני מאה שנים. לדוגמה, על סיימון פטליורה הוא אמר:
“גדלתי איתם, יחד איתם נלחמתי נגד אנטישמים ורוסים – יהודים ואוקראינים. לא אני ולא ציונים חושבים אחרים יכולים להשתכנע שאנשים כאלה יכולים להיחשב אנטישמים”.

📌 זֵכֶר: 55 רחובות בישראל נקראים על שם ולדימיר זאב ז'בוטינסקי. תושבי ומבקרי מרכז הארץ מכירים היטב אחד מהם – רחוב ז'בוטינסקי, שהוא נתיב תחבורה חשוב המחבר בין תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה.

🇮🇱 בישראל מתקיימים גם מכון ז'בוטינסקי, פרס ז'בוטינסקי להישגים בספרות וכן יום ז'בוטינסקי הנחגג מדי שנה בכ”ט תמוז לפי הלוח היהודי.

🇺🇦 מאז 2022, רחוב ז'בוטינסקי הופיע בקייב, לא רחוק מתחנת המטרו ניבקי. ציור קיר המוקדש לז'בוטינסקי נוצר גם באודסה.

חומרי צילום:

  1. דיוקן ז'בוטינסקי
  2. רחוב ז'בוטינסקי בישראל
  3. ציור קיר באודסה
  4. רחוב בקייב




מאמר זה הוכן במיוחד עבור האתר חדשותשם תמצאו עוד סיפורים מעניינים על יהודים בולטים באוקראינה, כמו ולדימיר ז'בוטינסקי.

מדור הוודה @davidkrutonog – יהודי מאוקראינה ומייסד סוכנות שיווק tlv.agency

השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל

פורסם ב- כתיבת תגובה

גיבור על “כמו מ’פאודה'” במלחמה נגד רוסיה: ותיק ישראלי על גדות הדנייפר


Мקום הולדת החסידות: סודות העיירה טולסטה, מחוז טרנופול, אוקראינה - 23.03.2026 - Новости Израиля

אוסף “איי הזיכרון” באוקראינית, אנגלית ועברית: איך בוצ’אץ’ מאחדת את אוקראינה, ישראל וספרות עגנון - 23.03.2026 - Новости Израиля

“לא יושבים, לא יושבים באינטרנט שלכם”: הילדים שרו את השיר, המדינה הביעה את המשמעות – איך הטלוויזיה הרוסית “מלמדת לחיות” בלי אינטרנט ולמה זה סימן מדאיג עבור ישראל - 22.03.2026 - Новости Израиля

מחבר המקור: עיתונאי ישראלי שמעון ברימן. אנחנו ב-NANews / חדשות ישראל מסכמים בזהירות את העיקר וממליצים לקרוא את החומר במלואו אצל המחבר.

מהמחבר 12 בספטמבר 2025:

“כיצד לוחם קומנדו ישראלי🇮🇱 מ’פאודה’ נלחם עבור אוקראינה🇺🇦, מבצע מעשי גבורה בקנה מידה כזה שניתן לצלם סרט פעולה הוליוודי. הייתי ספקן, עד שקיבלתי מכתב מקציני ה-SBU עם תיאור הישגיו.

אחד ההישגים הפנטסטיים אך האמיתיים ביותר של אייל הוא השמדת 49 מסוקי קרב רוסיים בשווי מיליארד דולר ביום אחד. אחד החומרים החשובים והמרתקים ביותר שלי בשנים האחרונות”.

בקצרה: על מה הסיפור

  • ותיק ישראלי, המכונה באוקראינה “כמו מ’פאודה'”, נלחם בצד של אוקראינה.
  • שנים רבות חי בחרסון; מאז 2022 — מחתרת, מודיעין, עבודה בחזית.
  • המשמעות העיקרית: גשר אמיתי ישראל—אוקראינה נבנה על ידי אנשים והחלטותיהם, ולא רק על ידי משרדים.
  • אנו נותנים סיכום לקוראים בישראל ושולחים למקורות של שמעון ברימן.

מי הוא

גיבור על 'כמו מ'פאודה'' במלחמה נגד רוסיה: ותיק ישראלי על גדות הדנייפר
גיבור על ‘כמו מ’פאודה” במלחמה נגד רוסיה: ותיק ישראלי על גדות הדנייפר

במרכז המאמר — אייל ישראלי, ישראלי בן 52, שחי שנים רבות בחרסון ובעל הכשרה מיוחדת; לאחר 24.02.2022 הוא נשאר בעיר, הצטרף להגנה הטריטוריאלית, ולאחר מכן תחת חסות ה-SBU הקים קבוצה קטנה של מודיעין-חבלה בחרסון הכבושה.

הפרקים המתוארים כוללים איסוף והעברת קואורדינטות של כוחות רוסיים, תיקון מכות, התנגדות לשתפי פעולה, סיוע למשפחות חיילים ובתי חולים, וביום שחרור חרסון הדגל האוקראיני הראשון הונף על המקרר שלו.

בהמשך הגיבור פועל בשיתוף פעולה עם מודיעין חיל הים של אוקראינה וה-SBU, עוסק בהפעלת ותיקון רחפני מודיעין; לאחר פיצוץ תחנת הכוח קחובקה מסייע בפינוי אנשים בסירה תחת אש.

בטקסט מודגשת זהותו הישראלית הפתוחה (תוויות IDF/FAUDA, דגל ישראל, עברית), וכן מוזכרים קשיים בירוקרטיים (סירובים לעזרה כ”לא אזרח”, ניסיונות לקבלת אזרחות) ואיומים שהתקבלו לאחר פרסומים.

וכן — במאמר מתואר בנפרד פרק עם שדה התעופה תחת צ’ורנובייבקה בתחילת מרץ 2022: הגיבור צילם מהגג של בניין רב קומות את ציוד האויב, העביר קואורדינטות לצד האוקראיני, ולאחר מכן פעלו על המטרה באש.

‘פאודה’, אבל בלי כפילים

בסדרה יש כפיל שני ופסקול. על הקרקע — אין.
המצלמה לא מחכה, מתי נוח. ולפעמים הטקטיקה הטובה ביותר היא לא לצאת לרחוב בכלל.

למה זה חשוב לישראלים

כדי לראות לא מלחמה “רחוקה”, אלא אנשים שפועלים לפי ערכים המוכרים לנו. אחריות, איפוק, עזרה לזולת — זה נקלט מיד.

מה מרגישה הדיאספורה

יש מי שעוזר הומניטרית, יש מי שעוזר במילים ובקשרים, יש מי שעוזר במעשים.
ורבים רואים בו לא אגדה, אלא דוגמה.

איפה מקומם של המדיה

אנחנו שומרים על פוקוס על הקשר ישראל—אוקראינה ללא יצירת מיתוסים. עובדות, הקשר, כבוד לביטחון ולפרטים.

ביורוקרטיה ומציאות

תורים ופורמליות לא נעלמים גם עבור מי שעשה הרבה.
זה לא נעים, אבל כך בנוי הזמן של מלחמה. העבודה נמשכת — ללא תרועות.

מה מלמד הסיפור הזה

לא לחכות למחיאות כפיים. לשמור על הקצב. לזכור למען מה הכל התחיל — למען החיים והכבוד.


קראו את המקור של שמעון ברימן (שלוש שפות)

אנחנו במכוון לא מסכמים מילה במילה. עברו למחבר — שם פרטים חיים וקול המקור.

אוקראינית (LB.ua):
https://lb.ua/society/2025/09/12/695803_supergeroy_z_faudi_viyni_proti.html

רוסית (NEWSru.co.il):
https://www.newsru.co.il/press/12sep2025/eyal_briman.html

אנגלית (The Jerusalem Post):
https://www.jpost.com/international/internationalrussia-ukraine-war/article-867213

מסקנת NANews

זה לא עלילה על סדרה. זה על בית ספר, משמעת ובחירה של ישראלי אחד שהפך לחלק מההגנה האוקראינית.

הגשר ישראל—אוקראינה נבנה מאנשים כאלה, ולא רק מפרוטוקולים.

עבור נא-חדשות — חדשות ישראל זה סימן חשוב: לסולידריות יש פנים, קול ומעשים קונקרטיים. אנחנו ממליצים לקרוא את המקורות של שמעון ברימן במלואם — שם נשמע אותו “טון חי” שעדיף לראות בעיניים.