ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלח לאוקראינה בקשה לקיים שיחות עם הנשיא ולדימיר זלנסקי – רחפנים?

Мקום הולדת החסידות: סודות העיירה טולסטה, מחוז טרנופול, אוקראינה - 23.03.2026 - Новости Израиля

אוסף “איי הזיכרון” באוקראינית, אנגלית ועברית: איך בוצ’אץ’ מאחדת את אוקראינה, ישראל וספרות עגנון - 23.03.2026 - Новости Израиля

“לא יושבים, לא יושבים באינטרנט שלכם”: הילדים שרו את השיר, המדינה הביעה את המשמעות – איך הטלוויזיה הרוסית “מלמדת לחיות” בלי אינטרנט ולמה זה סימן מדאיג עבור ישראל - 22.03.2026 - Новости Израиля
…

ב-14 במרץ 2026 נודע כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלח לאוקראינה בקשה לשיחות עם הנשיא ולדימיר זלנסקי. לפי Ynet, מדובר לא בקשר סמלי, אלא בנושא מעשי לחלוטין: שיתוף פעולה בתחום ההתמודדות עם מל”טים איראניים, שכבר שנים רבות משנים את אופי המלחמה גם במזרח התיכון וגם במזרח אירופה.

לקהל הישראלי בסיפור הזה חשובים כמה רמות בבת אחת. הראשונה – צבאית טהורה: אוקראינה צברה ניסיון ממשי, קשה ויקר בהדיפת התקפות Shahed-136 והמודיפיקציות שלהן, שרוסיה משתמשת בהן נגד ערים ותשתיות אוקראיניות. השנייה – אסטרטגית: איראן מחברת יותר ויותר בין שתי המלחמות למעגל איום אחד. השלישית – דיפלומטית: שיחה אפשרית בין נתניהו לזלנסקי עשויה לסמן מעבר לתיאום צפוף ופתוח יותר בין ירושלים לקייב.

אוקראינה הפכה את שטחה ל”מטרה חוקית של איראן” בשל הסיוע במל”טים במזרח התיכון, הצהיר ראש ועדת הביטחון הלאומי והמדיניות החוץ של הפרלמנט האיראני, אבראהים עזיזי.

“בתמיכה במשטר הישראלי באמצעות מל”טים, אוקראינה הכושלת למעשה נכנסה למלחמה ולפי סעיף 51 של אמנת האומות המאוחדות, הפכה את כל שטחה למטרה חוקית עבור איראן”, – כתב ב-14 במרץ ברשת החברתית ח.

“המשטר האיראני הלא לגיטימי סיפק שוב ושוב לרוסים ‘שאהדים’ להרוג אוקראינים. לאחר מכן כל נציג של המשטר האיראני הוא מטרה חוקית”, – השיב לו על כך יועץ שר ההגנה של אוקראינה סרגיי סטרננקו.

מדוע ישראל פנתה לאוקראינה דווקא עכשיו

לפי מידע של Ynet, הצד הישראלי ביקש שיחה על רקע הניסיון הרב של אוקראינה ביירוט מל”טים איראניים. זה לא נראה כמו מקרה. אוקראינה כבר לא שנה ראשונה חיה תחת מכות מל”טים שפותחו על בסיס הפלטפורמה האיראנית Shahed, ונאלצה לחפש לא רק פתרונות צבאיים אלא גם כלכליים יציבים.

זה בדיוק מה שחשוב במיוחד עכשיו גם לישראל. כאשר האיום הוא המוני, השאלה נוגעת לא רק לטכנולוגיה אלא גם לעלות. ניתן ליירט מל”טים זולים באמצעות יירוטים יקרים, אך מודל כזה הופך במהירות לבעיה תקציבית ולוגיסטית. הפרקטיקה האוקראינית בהקשר זה הפכה לא לתיאוריה, אלא למערכת פתרונות שנבדקו בתנאי לחץ מתמיד.

שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק אישר כי הבקשה לשיחה הועברה. לדבריו, השיחות עדיין לא התקיימו בשל לוחות זמנים צפופים של המנהיגים, אך מצופה שהן עשויות להתקיים בתחילת השבוע. עצם הניסוח הזה מראה: הקשר לא הוסר מהסדר היום, אלא להיפך, מתוכנן כתוכן משמעותי.

מדובר לא רק בפוליטיקה, אלא גם במודל צבאי מעשי

הצד האוקראיני, כפי שעולה מההצהרות שהובאו, רואה אינטראקציה כזו בלוגיקה של התמודדות משותפת עם האיום האיראני. קורניצ’וק אמר במפורש כי איראן העבירה לרוסיה טכנולוגיות מל”טים כבר בתחילת המלחמה, והדגיש: אוקראינה מוכנה לתמוך בשותפים, כולל ישראל.

זהו ניואנס חשוב. בשדה המידע הישראלי במשך זמן רב הדיון על אוקראינה התנהל לעיתים קרובות דרך פריזמה של זהירות דיפלומטית. אבל עכשיו קשה יותר להתעלם מהעובדה שאותו ייצוא טכנולוגי וצבאי-פוליטי איראני פועל בבת אחת בכמה חזיתות.

מה בדיוק אוקראינה יכולה לתת לישראל

הערך העיקרי של הניסיון האוקראיני – לא רק במודיעין, אם כי חילופי המידע, לדברי השגריר, כבר מתבצעים בין מבנים אוקראיניים וישראליים. העיקר – זהו ידע מעשי כיצד להתמודד עם התקפות מל”טים המוניות מבלי לעבור אוטומטית לאמצעים היקרים ביותר.

האוקראינים, כפי שמודגש בפרסום, פיתחו לא מעט שיטות זולות ויעילות ליירוט מל”טים. זה חשוב במיוחד על רקע מלחמת ההתשה, שבה מחיר של אמצעי הגנה מוצלח אחד לפעמים חשוב לא פחות מהמורכבות הטכנית שלו. מדובר בטקטיקות שאינן דורשות שימוש מתמיד בטילים יקרים ליירוט.

בין הפתרונות הללו מוזכרים מל”טים ליירוט ושיטות לוחמה אלקטרונית. בחודשים האחרונים גישה זו נדונה יותר ויותר בסביבה הצבאית הבינלאומית כגמישה וניתנת להרחבה. אוקראינה כאן לא רק כמדינה ש”חוותה הרבה”, אלא כמעבדה להגנה מודרנית נגד מל”טים – הגדרה קשה, אך למעשה מדויקת.

בהקשר כזה הנושא יוצא מגבולות הדיפלומטיה הדו-צדדית. נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר לא פעם שמו לב לכך שהחזית האוקראינית הפכה למקום שבו נבדקות טכנולוגיות, שמשפיעות מאוחר יותר גם על ביטחון ישראל. עכשיו זה נראה במיוחד ברור: הידע שנרכש תחת מכות Shahed יכול להיות מועיל במקום שבו האיום האיראני הופך ישיר ומיידי.

המודיעין כבר משתף פעולה — וזה, אולי, חשוב יותר מהצהרות פומביות

הצהרתו של קורניצ’וק על כך שבין המודיעין האוקראיני והישראלי “לא לרגע אחד לא נפסק שיתוף הפעולה” ראויה לתשומת לב מיוחדת. גם אם הדיפלומט מציין שאינו חייב לדעת את כל הפרטים, עצם הניסוח נשמע כאישור: התיאום כבר קיים ואינו אפיזודי.

זה אומר ששיחה אפשרית בין נתניהו לזלנסקי נחוצה לא להתחיל מאפס, אלא לעיצוב פוליטי ואולי להרחבת ערוץ שיתוף הפעולה שכבר פועל. בסיפורים כאלה שיחה פומבית של מנהיגים היא בדרך כלל רק קצה הקרחון, ולא הבסיס שלו.

איראן, הגורם הרוסי והמעגל החדש של סיכון לאזור

החלק המדאיג ביותר בכל הסיפור קשור לתגובת טהראן. בפרסום מובאת הצהרה קשה של ראש ועדת הביטחון הלאומי של הפרלמנט האיראני, אבראהים עזיזי, שהאשים למעשה את אוקראינה בסיוע לישראל ואיים לראות בכל שטח אוקראינה כמטרה חוקית עבור איראן.

זה כבר לא רק חדות תעמולתית. זו ניסיון לשלב רשמית את אוקראינה בסכסוך המזרח תיכוני כצד עוין. עבור ישראל כאן חשוב לא רק הטון של האיומים עצמם, אלא גם הלוגיקה שלהם: איראן מראה שהיא תופסת כל צורה של שיתוף פעולה טכנולוגי, מודיעיני או צבאי נגד המל”טים שלה כאלמנט של מלחמה כוללת.

אוקראינה, מצידה, יש לה חשבון כבד משלה עם טהראן. קורניצ’וק הזכיר גם את האסון של מטוס הנוסעים האוקראיני שהופל על ידי איראן ב-2020, שלאחריו, כפי שנשמע, לא הייתה לא פיצוי מלא ולא הכרה מלאה באחריות בצורה שציפתה לה הצד האוקראיני. עבור קייב זה לא ויכוח מופשט על גיאופוליטיקה, אלא סיפור עם זיכרון קונקרטי וקורבנות קונקרטיים.

במקביל, בחומר עולה עוד שכבה – הרוסית. לפי מידע של Ynet, מוסקבה פנתה לישראל במחאה על התקפות שלטענת הצד הרוסי בוצעו בסמוך לאזורים ליד מתקן גרעיני בבושאר, שבו נמצאים מומחים רוסים. זה מראה עד כמה האינטרסים של רוסיה ואיראן שזורים זה בזה גם כאשר מדובר לכאורה בתיאטראות מתח שונים.

מדוע זה חשוב דווקא לישראל

עבור ישראל, שיתוף פעולה עם אוקראינה בתחום המאבק במל”טים איראניים – זה לא מחווה של סולידריות למען נוסחה יפה. זה סיפור על הישרדות, התאמה טכנולוגית והפחתת עלות ההגנה בתנאי איום מתמשך.

אם השיטות האוקראיניות אכן מאפשרות ליירט מל”טים בצורה יעילה יותר מבלי להעמיס יתר על המידה על מערכות יקרות, אזי נפתח בפני ישראל חלון לשותפות פרגמטית מאוד. לא אידיאולוגית. לא הצהרתית. אלא מעשית, שבה הערך נמדד במספר המטרות המיורטות, במהירות חילופי המידע וביציבות ההגנה.

תוספת נוספת – הודעתו האחרונה של ולדימיר זלנסקי על כך שאוקראינה שלחה לירדן מל”טים ליירוט וצוות מומחים לסיוע בהגנה על בסיסים צבאיים אמריקאיים. זה מראה שקייב כבר לא רק מגנה על עצמה, אלא גם מתחילה לייצא את ניסיונה לאזור ביטחון שנוגע ישירות לישראל.

לכן השיחה הקרובה בין נתניהו לזלנסקי, אם תתקיים בימים הקרובים, תהיה חשובה לא כטקס דיפלומטי, אלא כאינדיקטור לשלב חדש. אוקראינה וישראל כבר זמן רב קשורות בנושא האיראני המשותף. עכשיו השאלה היא האם הבנה זו תהפוך לברית מעוצבת יותר בטכנולוגיות, מודיעין וטקטיקה נגד איום המל”טים.