הרכב הג’אז הישראלי Yogev Shetrit Trio יופיע ב-Bouquet Kyiv Stage באוגוסט 2026 - 17.07.2026
- Новости Израиля
בצ’רנוביץ החלו ליצור את ‘מרחב השיקום’ הישראלי לילדים: פרויקט SASA Setton בתמיכת המרכז הרפואי ‘ברזילי’ באשקלון - 17.07.2026
- Новости Израиля
אוקראינה במכביה 2026: 50 ספורטאים, 13 ענפי ספורט ו-13 מדליות - 16.07.2026
- Новости Израиля
…
Visual Capitalist פרסם דירוג של 25 הכלכלות המיליטריסטיות ביותר בעולם לפי חלק ההוצאות הצבאיות בתמ”ג בשנת 2025. אוקראינה נמצאת בקטגוריה נפרדת בשל המלחמה המלאה נגד התוקפנות הרוסית, וישראל נכנסה לשלישייה הראשונה של המדינות עם העומס הביטחוני הגבוה ביותר.
אוקראינה בראש: 39.6% מהתמ”ג על ביטחון
אוקראינה הפכה לכלכלה המיליטריסטית ביותר בעולם לפי חלק ההוצאות הצבאיות בתמ”ג. לפי הדירוג של Visual Capitalist / Voronoi, שפורסם ב-5 ביוני 2026, בשנת 2025 ההוצאות הצבאיות של אוקראינה הגיעו ל-39.6% מהתמ”ג. במספרים מוחלטים זה 84 מיליארד דולר.
זה לא רק המקום הראשון בטבלה. זה פער עצום מכל שאר המדינות, וזה מה שהופך את הנתון האוקראיני לעובדה המרכזית של כל הדירוג.
במקום השני נמצא אלג’יריה עם 8.8% מהתמ”ג.
במקום השלישי — ישראל עם 7.8% מהתמ”ג.
רוסיה, שמנהלת מלחמה מלאה נגד אוקראינה, נמצאת במקום הרביעי עם 7.5% מהתמ”ג, למרות שבמספרים מוחלטים ההוצאות הצבאיות שלה גבוהות משמעותית מאלו של אוקראינה — 190 מיליארד דולר לעומת 84 מיליארד דולר.
המשמעות של הדירוג היא זו: הוא מראה לא מי מוציא יותר בדולרים, אלא איזו חלק מהכלכלה שלה המדינה נאלצת להקדיש לצרכים צבאיים.
לכן אוקראינה נמצאת ברשימה זו בנפרד. הנתון שלה של 39.6% מהתמ”ג — זהו רמה של מדינה שבה המלחמה הפכה לגורם המרכזי בתקציב, בכלכלה, בתעשייה, במדיניות המס, בעומס החברתי ובתלות הבינלאומית.
Visual Capitalist מקשר ישירות את התוצאה האוקראינית למחיר המאבק נגד הפלישה המלאה של רוסיה. בחומר גם מודגש כי רמת הוצאות כזו היה קשה לאוקראינה לשמור ללא סיוע צבאי ופיננסי מערבי.
למה הנתון האוקראיני הפך לאנומליה עולמית
אוקראינה מוציאה על ביטחון כמעט 40% מהכלכלה שלה. לשם השוואה: אלג’יריה, שנמצאת במקום השני, מוציאה 8.8% מהתמ”ג. ישראל — 7.8%. רוסיה — 7.5%. ערב הסעודית — 6.5%.
כלומר, הנתון האוקראיני גבוה בערך פי 4.5 מזה של המתחרה הקרובה ביותר.
זהו הבדל חשוב. אוקראינה לא רק הגדילה את תקציב הביטחון. היא למעשה חיה במצב של כלכלת זמן מלחמה, שבה חלק משמעותי מהמשאבים הממשלתיים מופנים להישרדות המדינה, להחזקת החזית, לאספקת הצבא, לרכישת נשק, לתשלומים לחיילים, לשיקום התשתיות ולשמירה על ניהול בסיסי של המדינה.
לקהל הישראלי זה מובן במיוחד. ישראל גם יודעת שביטחון עולה ביוקר. אבל הנתון האוקראיני מראה קנה מידה אחר: כאשר המלחמה מתנהלת בשטח המדינה, כאשר ערים נמצאות תחת מתקפות טילים, כאשר מיליוני אנשים תלויים בצבא, בתקציב ובסיוע חיצוני בו זמנית.
ישראל במקום השלישי: המחיר הגבוה של ביטחון מתמיד
ישראל תפסה את המקום השלישי בעולם בין הכלכלות המיליטריסטיות ביותר לפי חלק ההוצאות הצבאיות בתמ”ג. לפי נתוני Visual Capitalist, בשנת 2025 ההוצאות הצבאיות של ישראל היו 7.8% מהתמ”ג, או 48 מיליארד דולר.
זהו אחד מהנתונים הגבוהים ביותר בעולם.
לישראל מיקום כזה לא נראה מקרי. המדינה חיה באזור שבו הביטחון אינו נושא פוליטי מופשט. מאחורי הנתון הזה עומדות מלחמות, איומי טרור, מתקפות טילים, הצורך להחזיק צבא חזק, מערכת הגנה אווירית, מודיעין, מילואים, טכנולוגיות הגנה ומוכנות מתמדת למספר תרחישים בו זמנית.
אחרי ה-7 באוקטובר הביטחון הישראלי הפך לעוד יותר יקר. איום חמאס מעזה, חיזבאללה מצפון, המשטר האיראני, כוחות פרוקסי, רחפנים, טילים והסלמה אזורית משפיעים ישירות על ההוצאות הצבאיות.
אבל הדירוג של Visual Capitalist חשוב בכך שהוא מציב את ישראל לצד אוקראינה לא רגשית, אלא כלכלית. שתי המדינות נמצאות בחלק העליון של הרשימה, כי הן נאלצות לחיות בתנאי איום. ההבדל הוא שאוקראינה היום נושאת בעומס קיצוני של מדינה שמגינה על פלישה מלאה, וישראל — בעומס של מדינה שבונה כלכלה של ביטחון מתמיד במשך עשורים.
אוקראינה וישראל: שתי מודלים שונים של עומס צבאי
אוקראינה — זו כלכלה של מלחמה מלאה.
ישראל — כלכלה של ביטחון מתמיד.
שתי הנוסחאות הללו עוזרות להבין את הדירוג טוב יותר מאשר רק טבלת אחוזים. אוקראינה נמצאת ראשונה לא כי בחרה במיליטריזציה כאידיאולוגיה פוליטית. היא נאלצת להוציא חלק עצום מהתמ”ג על ביטחון, כי היא מגינה על קיום המדינה מפני התוקפנות הרוסית.
ישראל נמצאת במקום השלישי כי הביטחון שלה תמיד דורש רמה גבוהה של גיוס, טכנולוגיות, צבא, מודיעין ומוכנות. אבל גם בכך הנתון הישראלי — 7.8% מהתמ”ג — נמוך פי חמישה מזה של אוקראינה.
כאן הדירוג הופך לחשוב במיוחד לקורא בישראל. NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת נתונים כאלה דרך הקשר של הניסיון האוקראיני והישראלי: שתי המדינות יודעות את מחיר האיום, אבל אוקראינה היום מראה מודל קיצוני של כלכלה, שבה הביטחון הפך לאחד מהצירים המרכזיים של חיי המדינה.
יש עוד ניגוד חשוב. ארה”ב תופסת רק את המקום ה-23 לפי חלק ההוצאות הצבאיות בתמ”ג — 3.1%, אבל במספרים מוחלטים זה 954 מיליארד דולר. זו הסכום הגדול ביותר בדירוג. כלומר, כלכלה עשירה וענקית יכולה להוציא כמעט טריליון דולר, אבל לא לחוש את אותו חלק של מתח פנימי כמו אוקראינה עם 84 מיליארד דולר ו-39.6% מהתמ”ג.
לרוסיה תמונה אחרת: 190 מיליארד דולר ו-7.5% מהתמ”ג. היא מוציאה יותר מאוקראינה בדולרים, אבל פחות בחלק מהכלכלה. עם זאת, התוקפנות הרוסית היא זו שהפכה את העומס הביטחוני הקיצוני של אוקראינה ודחפה מדינות רבות באירופה להגדיל את ההוצאות הצבאיות לאחר 2022.
הדירוג המלא של 25 הכלכלות המיליטריסטיות ביותר בעולם
הדירוג של Visual Capitalist / Voronoi נערך לפי נתוני SIPRI Military Expenditure Database. מחבר החומר — Niccolo Conte, עורך — Bruno Venditti, עיצוב — Cynthia Tran Vo. תאריך הפרסום — 5 ביוני 2026.
השיטה פשוטה: המדינות מדורגות לפי ההוצאות הצבאיות כחלק מהתמ”ג בשנת 2025. זה לא דירוג של הצבאות הגדולים ביותר ולא רשימה של התקציבים הצבאיים הגדולים ביותר בדולרים. זהו מדד לחלק מהכלכלה שהמדינה מקדישה לצרכים צבאיים.
| מקום | מדינה | הוצאות צבאיות כחלק מהתמ”ג | הוצאות צבאיות בשנת 2025 |
|---|---|---|---|
| 1 | אוקראינה | 39,6% | 84 מיליארד דולר |
| 2 | אלג’יריה | 8,8% | 25 מיליארד דולר |
| 3 | ישראל | 7,8% | 48 מיליארד דולר |
| 4 | רוסיה | 7,5% | 190 מיליארד דולר |
| 5 | ערב הסעודית | 6,5% | 83 מיליארד דולר |
| 6 | אזרבייג’ן | 6,5% | 4.9 מיליארד דולר |
| 7 | ארמניה | 6,1% | 1.7 מיליארד דולר |
| 8 | עומאן | 5,7% | 6 מיליארד דולר |
| 9 | כווית | 4,7% | 8.1 מיליארד דולר |
| 10 | ירדן | 4,6% | 2.6 מיליארד דולר |
| 11 | פולין | 4,5% | 47 מיליארד דולר |
| 12 | מאלי | 3,9% | 0.9 מיליארד דולר |
| 13 | לטביה | 3,6% | 1.7 מיליארד דולר |
| 14 | מרוקו | 3,5% | 6.3 מיליארד דולר |
| 15 | דרום סודן | 3,4% | 0.2 מיליארד דולר |
| 16 | אסטוניה | 3,4% | 1.6 מיליארד דולר |
| 17 | בורקינה פאסו | 3,3% | 0.9 מיליארד דולר |
| 18 | נורווגיה | 3,3% | 17 מיליארד דולר |
| 19 | דנמרק | 3,3% | 15 מיליארד דולר |
| 20 | בורונדי | 3,2% | 0.2 מיליארד דולר |
| 21 | קולומביה | 3,2% | 14 מיליארד דולר |
| 22 | צ’אד | 3,2% | 0.7 מיליארד דולר |
| 23 | ארה”ב | 3,1% | 954 מיליארד דולר |
| 24 | בחריין | 3,1% | 1.5 מיליארד דולר |
| 25 | בוצואנה | 3,1% | 0.6 מיליארד דולר |
מה רואים מהטבלה
- ראשון: אוקראינה נמצאת בקטגוריה נפרדת. אף מדינה אחרת בדירוג לא מתקרבת לרמת העומס הביטחוני שלה.
- שני: ישראל נכנסת לשלישייה הראשונה של המדינות בעולם עם החלק הגבוה ביותר של הוצאות צבאיות בתמ”ג. זה מאשר שהביטחון הישראלי נשאר אחד מהיקרים ביותר בעולם ביחס לגודל הכלכלה.
- שלישי: ארה”ב נשארת הענק הצבאי העולמי הראשי לפי הוצאות מוחלטות — 954 מיליארד דולר. אבל לפי חלק התמ”ג ארה”ב נמצאת רק במקום ה-23, כי הכלכלה שלה גדולה בהרבה.
- רביעי: המלחמה הרוסית נגד אוקראינה שינתה את סדרי העדיפויות הביטחוניים של אירופה. בדירוג נמצאות גבוה פולין, לטביה, אסטוניה, נורווגיה ודנמרק.
- חמישי: בין המובילות יש הרבה מדינות מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. זה מראה שהסכסוכים האזוריים, הכנסות הנפט, איום חוסר היציבות והסיכונים הביטחוניים המתמידים משפיעים ישירות על התקציבים הצבאיים.
המזרח התיכון וצפון אפריקה: נפט, איומים ותקציבים צבאיים
Visual Capitalist מדגיש במיוחד את תפקיד המזרח התיכון וצפון אפריקה. לטופ-25 נכנסו אלג’יריה, ישראל, ערב הסעודית, עומאן, כווית, ירדן, מרוקו ובחריין.
אלג’יריה תופסת את המקום השני עם 8.8% מהתמ”ג ו-25 מיליארד דולר הוצאות צבאיות. עבור צפון אפריקה זהו מדד לחשיבות שהמדינה מייחסת לכוח הצבאי ולאיזון האזורי.
ערב הסעודית מוציאה 83 מיליארד דולר, או 6.5% מהתמ”ג. זה כמעט כמו אוקראינה במספרים מוחלטים, אבל עם בסיס כלכלי שונה לחלוטין ואופי איומים שונה. הכנסות הנפט מאפשרות למדינות כאלה לשמור על תקציבים צבאיים גדולים בלי אותו חלק של מתח פנימי שאוקראינה חווה.
עומאן תופסת את המקום ה-8 — 5.7% מהתמ”ג ו-6 מיליארד דולר.
כווית — מקום 9, 4.7% מהתמ”ג ו-8.1 מיליארד דולר.
ירדן — מקום 10, 4.6% מהתמ”ג ו-2.6 מיליארד דולר.
בחריין — מקום 24, 3.1% מהתמ”ג ו-1.5 מיליארד דולר.
ישראל בין המדינות הללו מתבלטת בסוג מיוחד של עומס ביטחוני. זו לא כלכלה נפטית שמממנת את הביטחון מהכנסות יתר של חומרי גלם. זו כלכלה טכנולוגית, גיוסית וצבאית, שבה הביטחון קשור ישירות להישרדות המדינה, להגנת האוכלוסייה, לצבא המילואים, להגנה האווירית ולמוכנות מתמדת למלחמה בכמה כיוונים.
אירופה אחרי 2022: התוקפנות הרוסית שינתה את החישובים
הדירוג מראה שהפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה שינתה לא רק את הכלכלה האוקראינית. היא שינתה את החשיבה הביטחונית של אירופה.
פולין תופסת את המקום ה-11: 4.5% מהתמ”ג ו-47 מיליארד דולר. עבור מדינה בנאט”ו זהו אחד המדדים הגבוהים ביותר. פולין נמצאת ליד אזור האיום הרוסי, גובלת באוקראינה ובלארוס, מחזקת את הצבא והופכת את ההגנה לאחת הנושאים המרכזיים במדיניות הלאומית.
לטביה תופסת את המקום ה-13: 3.6% מהתמ”ג ו-1.7 מיליארד דולר.
אסטוניה — מקום 16: 3.4% מהתמ”ג ו-1.6 מיליארד דולר.
המספרים הללו משקפים את הפחד של מדינות הבלטיות מהאיום הרוסי. עבור לטביה ואסטוניה המלחמה נגד אוקראינה אינה סכסוך רחוק, אלא אזהרה שהאגרסיה הרוסית יכולה לשנות גבולות וכללי ביטחון באירופה.
נורבגיה ודנמרק גם נכנסו לדירוג עם חלק שווה של 3.3% מהתמ”ג. נורבגיה מוציאה 17 מיליארד דולר, דנמרק — 15 מיליארד דולר. זה מראה שגם צפון אירופה משנה את סדרי העדיפויות הביטחוניים לאחר 2022.
לחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency החלק הזה של הדירוג חשוב לא פחות מהאוקראיני והישראלי. האגרסיה הרוסית נגד אוקראינה מזמן הפסיקה להיות רק טרגדיה אוקראינית. היא הפכה לגורם שמשנה תקציבים, בריתות, תכנון צבאי ופחדים אסטרטגיים של יבשת שלמה.
הקווקז, אפריקה ומשתתפים אחרים בדירוג
בחלק העליון של הדירוג נמצאים אזרבייג’ן וארמניה.
אזרבייג’ן תופסת את המקום ה-6: 6.5% מהתמ”ג ו-4.9 מיליארד דולר. ארמניה — מקום 7: 6.1% מהתמ”ג ו-1.7 מיליארד דולר. המדדים הללו משקפים את המתח בדרום הקווקז ואת חשיבות הגורם הצבאי לשתי המדינות לאחר כמה שנים של סכסוכים, משברים ושינויים במאזן הכוחות.
באפריקה, מלבד אלג’יריה ומרוקו, נכנסו לדירוג מאלי, דרום סודן, בורקינה פאסו, בורונדי וצ’אד.
- מאלי — מקום 12: 3.9% מהתמ”ג ו-0.9 מיליארד דולר.
- דרום סודן — מקום 15: 3.4% מהתמ”ג ו-0.2 מיליארד דולר.
- בורקינה פאסו — מקום 17: 3.3% מהתמ”ג ו-0.9 מיליארד דולר.
- בורונדי — מקום 20: 3.2% מהתמ”ג ו-0.2 מיליארד דולר.
- צ’אד — מקום 22: 3.2% מהתמ”ג ו-0.7 מיליארד דולר.
המדינות הללו אינן מחזיקות בתקציבי ביטחון ענקיים בדולרים, אך מקומן בדירוג מוסבר דווקא בחלקן בתמ”ג. עבור כלכלות קטנות ופגיעות אפילו סכומים יחסית קטנים הופכים לעומס כבד אם הם תופסים חלק משמעותי מהמוצר הלאומי.
מרוקו תופסת את המקום ה-14 — 3.5% מהתמ”ג ו-6.3 מיליארד דולר. קולומביה — מקום 21, 3.2% מהתמ”ג ו-14 מיליארד דולר. בוטסואנה סוגרת את הרשימה במקום ה-25 עם 3.1% מהתמ”ג ו-0.6 מיליארד דולר.
למה סכומים מוחלטים יכולים להטעות
הדירוג של Visual Capitalist חשוב גם כי הוא שובר את התפיסה הרגילה של תקציבי הביטחון.
בדרך כלל תשומת הלב מופנית לסכומים מוחלטים. ארה”ב — 954 מיליארד דולר. רוסיה — 190 מיליארד דולר. ערב הסעודית — 83 מיליארד דולר. אוקראינה — 84 מיליארד דולר. ישראל — 48 מיליארד דולר.
אבל אם מסתכלים רק על דולרים, נעלמת השאלה המרכזית: עד כמה זה כבד לכלכלה עצמה?
עבור ארה”ב 954 מיליארד דולר — סכום עצום, אבל זה 3.1% מהתמ”ג. עבור אוקראינה 84 מיליארד דולר — פחות במונחים מוחלטים, אבל זה 39.6% מהתמ”ג. ההבדל עצום.
לכן אוקראינה נמצאת במקום הראשון, וארה”ב — רק במקום ה-23. לכן ישראל עם 48 מיליארד דולר נמצאת במקום השלישי, וערב הסעודית עם 83 מיליארד דולר — במקום החמישי.
אחוז התמ”ג מראה לא את גודל המכונה הצבאית, אלא את עומק המוביליזציה הכלכלית. הוא מראה כמה המדינה נותנת להגנה ביחס ליכולותיה.
- עבור אוקראינה זהו מדד למלחמה על הישרדות.
- עבור ישראל — מדד למחיר הקבוע של הביטחון.
- עבור פולין, לטביה, אסטוניה, נורבגיה ודנמרק — מדד לכך שהאיום הרוסי לאחר 2022 גרם לאירופה לבחון מחדש את האשליות הקודמות.
מה הדירוג הזה אומר לישראל
עבור הקורא הישראלי הדירוג הזה לא נראה כסטטיסטיקה זרה. ישראל עצמה נמצאת במקום השלישי בעולם. זה אומר שהמדינה נושאת באחד מעומסי הביטחון הגבוהים ביותר על פני כדור הארץ.
אבל המדד האוקראיני צריך להיתפס בנפרד.
39.6% מהתמ”ג — זה לא רק תקציב הצבא. זה סימן לכך שהמלחמה הפכה למרכז כל המערכת הכלכלית. אוקראינה נאלצת לממן את ההגנה, לשמור על מוסדות המדינה, לשקם הריסות, לשלם על המחיר האנושי של המלחמה ובו זמנית להיות תלויה בתמיכה בינלאומית.
הניסיון הישראלי עוזר להבין מדוע אי אפשר למדוד ביטחון רק בכסף. אבל הניסיון האוקראיני מראה שמלחמה מלאה יכולה לבלוע חלק כזה מהמשאבים הלאומיים, שנראה כמעט בלתי אפשרי לרוב המדינות בעולם.
זהו המסקנה המרכזית של הדירוג: המיליטריזציה ב-2025 הפכה לא לשאלה של סיסמה פוליטית, אלא לתגובה של מדינות לאיומים. איפשהו זו האגרסיה הרוסית. איפשהו חוסר יציבות אזורית. איפשהו פחד משכנים. איפשהו איומים טרוריסטיים והגורם האיראני.
אבל בכל מקרה מדובר במחיר הביטחון.
מסקנה סופית
הדירוג של 25 הכלכלות המיליטריזיות ביותר בעולם מראה עד כמה מדינות שונות משלמות על ההגנה.
אוקראינה — ראשונה עם פער עצום: 39.6% מהתמ”ג ו-84 מיליארד דולר. זו כלכלה של מלחמה מלאה, שנאלצת להגן על עצמה מפני האגרסיה הרוסית.
ישראל — שלישית: 7.8% מהתמ”ג ו-48 מיליארד דולר. זו כלכלה של ביטחון קבוע, שחיה תחת לחץ של איומים אזוריים, טרור, מלחמות טילים והצורך לשמור על יתרון צבאי.
ארה”ב — מקום 23 לפי חלק התמ”ג, אבל ראשונה בהוצאות מוחלטות: 954 מיליארד דולר. רוסיה — רביעית לפי חלק התמ”ג ושנייה בין הדמויות המרכזיות בהקשר זה לפי עומס צבאי מוחלט: 190 מיליארד דולר.
המספרים הללו מראים לא רק תקציבים. הם מראים את מפת הפחד, האיומים וההחלטות הכפויות.
אוקראינה וישראל נמצאות בחלק העליון של הדירוג מסיבות שונות, אבל שתי ההיסטוריות מדברות על דבר אחד: בעולם שבו תוקפנים, משטרי טרור ואזורי חוסר יציבות בודקים את גבולות הכוח, ההגנה הופכת לא לבחירה, אלא לתנאי קיום המדינה.
מהו הדירוג של Visual Capitalist / Voronoi והאם אפשר לסמוך עליו
Visual Capitalist / Voronoi — זה לא משרד צבאי ולא מכון מחקר. זו מדיה ופלטפורמת ויזואליזציה של נתונים, שלוקחת נתונים ממקורות פתוחים, מעצבת אותם בגרפים, טבלאות ודירוגים, ואז מסבירה בקצרה את המשמעות המרכזית של המספרים.
בדירוגים כאלה חשוב להסתכל לא רק על הכותרת, אלא גם על המתודולוגיה. במקרה זה משווים לא את כוח הצבא, לא את כמות הנשק ולא את יכולת הלחימה של המדינה, אלא את חלק ההוצאות הצבאיות בכלכלה.
לכן הדירוג מראה דווקא את העומס הביטחוני על התמ”ג. הוא עוזר להבין איזו חלק מהכלכלה הלאומית הולך לצרכים צבאיים, אבל לא עונה על השאלה למי יש צבא חזק או יעיל יותר.
אפשר לסמוך על דירוג כזה כהסבר חזותי של נתונים ממקור סמכותי. אבל אי אפשר לקרוא אותו רחב יותר ממה שהמתודולוגיה מאפשרת. תקציבי הביטחון במדינות שונות נחשבים בצורה שונה, ובמשטרים סגורים חלק מההוצאות עשוי להיות מוסתר או מועבר לסעיפים אחרים.
המסקנה הנכונה היא: הדירוג של Visual Capitalist / Voronoi מועיל להשוואת העומס הביטחוני על הכלכלה, אבל אינו דירוג של כוח צבאי, אגרסיביות או יכולת אמיתית של המדינה לנהל מלחמה.
