«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יצא בחריפות נגד הרעיון להעניק לאוקראינה מעמד מיוחד של “חבר משויך” באיחוד האירופי. הצעה זו הועלתה בעבר על ידי קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שהציג אותה כפורמט ביניים בין מעמד המדינה המועמדת הנוכחי לבין הצטרפות מלאה לאיחוד האירופי. זלנסקי כינה את המבנה הזה “לא הוגן”, מכיוון שהוא היה משאיר את קייב בתוך המערכת האירופית, אך ללא זכות הצבעה מלאה.

עבור אוקראינה זה לא ויכוח טכני על נהלים. קייב רואה את שאלת החברות באיחוד האירופי כחלק מהביטחון שלה, מהסובייקטיביות הפוליטית שלה ומהעתיד שלה לאחר המלחמה עם רוסיה. לכן הנוסחה “להשתתף, אך לא להחליט” בלוגיקה האוקראינית נראית לא כוויתור מצד אירופה, אלא כצעד מסוכן.

מה הציע מרץ ולמה קייב הגיבה בחריפות

פרידריך מרץ הציע ליצור עבור אוקראינה פורמט השתתפות מיוחד באיחוד האירופי עד להצטרפות מלאה. לפי רעיונו, קייב תוכל להיות נוכחת בפגישות האיחוד האירופי ולהשתתף בעבודת כמה ממוסדות אירופה, אך ללא זכות הצבעה. כמו כן, נדונו נציגי אוקראינה בנציבות האירופית ובפרלמנט האירופי ללא מנדט מלא, גישה הדרגתית לתקציב האיחוד האירופי והבטחות פוליטיות לביטחון, כולל קישור לסעיף 42(7) של אמנת האיחוד האירופי על עזרה הדדית.

בברלין מציגים גישה זו כניסיון להאיץ את האינטגרציה האירופית של אוקראינה, ולא כתחליף לחברות מלאה. ההיגיון של גרמניה מובן: הדרך המלאה לאיחוד האירופי עשויה לקחת שנים, דורשת ביצוע רפורמות מורכבות, הסכמה של כל המדינות החברות ואשרור בכל אחת מהן.

אבל עבור זלנסקי הבעיה היא אחרת.

אם אוקראינה תקבל מקום ליד השולחן האירופי, אך לא תקבל זכות להשתתף בקבלת החלטות, זה ייצור תקדים פוליטי משפיל. מדינה שכבר כמה שנים נלחמת נגד התוקפנות הרוסית ומגנה למעשה על הגבול המזרחי של אירופה, תמצא את עצמה בתוך הארכיטקטורה של האיחוד האירופי ללא השפעה ממשית.

הנוסחה “ללא זכות הצבעה” הפכה לקו אדום

במכתב למנהיגים האירופיים הדגיש זלנסקי כי נוכחות אוקראינה באיחוד האירופי ללא קול תהיה לא הוגנת. הוא הצהיר כי הגיע הזמן להתקדם לחברות מלאה ומשמעותית, ולא ליצור מבנים ביניים שיכולים לקבע את אוקראינה במצב לא ברור לאורך זמן.

עמדה זו מכוונת לא רק לבריסל. היא מופנית גם לחברה האוקראינית, שעבורה ההצטרפות לאיחוד האירופי הפכה לאחת המטרות המרכזיות לאחר 2014 ובמיוחד לאחר הפלישה המלאה של רוסיה ב-2022.

זלנסקי למעשה אומר לאירופה: אוקראינה לא מבקשת מעבר סמלי למועדון. קייב דורשת הכרה בתפקידה בביטחון האירופי ונכונות לעבור את הדרך לחברות לא בפורמט דקורטיבי, אלא בפורמט מלא.

למה באיחוד האירופי מחפשים פורמטים עוקפים

עצם הרעיון של “חברות משויכת” מראה עד כמה נותרה שאלת ההרחבה של האיחוד האירופי מורכבת.

בהסכמים הנוכחיים של האיחוד האירופי אין קטגוריה כזו, וחלק מהדיפלומטים האירופיים כבר מטילים ספק אם ניתן ליצור מנגנון כזה ללא שינוי המסמכים המייסדים.

באופן פורמלי אוקראינה כבר יש לה מעמד מועמד והיא מתקדמת במסלול המשא ומתן. אבל המציאות של הבירוקרטיה האירופית קשה: כל החלטה גדולה דורשת הסכמה בין 27 מדינות. כל בירה יכולה לעכב את התהליך, ואשרור החברות המלאה יכול להפוך למרוץ פוליטי ארוך.

מרץ, לפי הצעתו, מנסה למצוא מנגנון ביניים מהיר. מצד אחד, הוא מכיר בכך שאוקראינה לא יכולה לחכות שנים רק להבטחות סמליות. מצד שני, גרמניה ומדינות אחרות באיחוד האירופי מבינות שהצטרפות מלאה של אוקראינה בשנים הקרובות עשויה להיתקל במכשולים תקציביים, פוליטיים ומשפטיים.

אוקראינה חוששת ממלכודת המעמד הזמני

עבור קייב הסיכון העיקרי הוא שהמעמד הזמני עשוי להפוך לקבוע. ההיסטוריה של הפוליטיקה הבינלאומית מכירה לא מעט מקרים שבהם “פתרונות מעבר” התקבעו לשנים ולעשורים.

לכן התגובה האוקראינית כל כך חריפה.

זלנסקי לא רוצה שאוקראינה תקבל שלט יפה של אינטגרציה אירופית, אך תישאר ללא הכלי המרכזי – הזכות להשתתף בהצבעות ולהשפיע על החלטות שמשפיעות ישירות על ביטחונה, כלכלתה ושיקומה לאחר המלחמה.

במחלוקת זו יש עוד שכבה חשובה. זלנסקי מודה לאירופה על התמיכה, אך בו זמנית מזכיר: אוקראינה מבצעת רפורמות בתנאי מלחמה. כלומר, קייב מנסה להוכיח שהיא לא מבקשת חריגות מהכללים, אלא דורשת לא להוריד את הרף של ההבטחה הפוליטית שכבר ניתנה לאוקראינים.

הזווית הישראלית: למה המחלוקת הזו חשובה לא רק לאירופה

עבור הקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב מכמה סיבות. ראשית, הוא מראה כיצד משתנה מאזן הכוחות באירופה על רקע המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. שנית, הוא מדגים שהביטחון היום נדון יותר ויותר לא רק דרך נשק, אלא גם דרך חברות בבריתות, מוסדות ומערכות של אחריות קולקטיבית.

ישראל עוקבת בקפידה אחר האופן שבו המערב בונה הבטחות ארוכות טווח לאוקראינה. זו לא דיפלומטיה מופשטת. עבור המזרח התיכון, שבו איראן והפרוקסי שלה בודקים כל הזמן את גבולות המותר, שאלת הנחישות המערבית יש לה משמעות ישירה.

אם אירופה תוכל להפוך את התמיכה באוקראינה לאסטרטגיה יציבה, זה יהיה איתות לא רק למוסקבה. זה יהיה איתות גם לטהראן ולמשטרים אחרים שמסתמכים על עייפות הדמוקרטיות, מחלוקות פנימיות ופחד מהתחייבויות ארוכות.

בהקשר זה, חדשות ישראל Nikk.Agency רואה במחלוקת סביב “חברות משויכת” לא כבירוקרטיה אירופית צרה, אלא כחלק מדיון גדול על מה בדיוק המערב מוכן להבטיח לבעלי ברית שנמצאים תחת לחץ מתמיד של משטרים תוקפניים.

אוקראינה דורשת לא סמלים, אלא מעמד

זלנסקי פנה במקביל לבריסל בקריאה לפתוח במשא ומתן על כל ששת הבלוקים הנושאיים הנדרשים להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי. הוא הצהיר כי נוכחות אוקראינה באיחוד האירופי צריכה להיות מלאה ובעלת זכויות מלאות, ובלי אוקראינה לא יכול להיות פרויקט אירופי מלא.

נוסחה זו חשובה. קייב מנסה לקבע לעצמה לא תפקיד של מבקשת, אלא תפקיד של מדינה שבלעדיה הביטחון האירופי לאחר 2022 כבר לא יכול להיות מתואר בכנות.

עבור אירופה זה רגע לא נוח. מצד אחד, אוקראינה אכן הפכה לאחד הגורמים המרכזיים בהגנה האירופית. מצד שני, הרחבת האיחוד האירופי תמיד קשורה לכסף, לאיזונים פנימיים, להשפעת חברים ישנים וחדשים, לחקלאות, לשוק העבודה, לתקציב ולזכות הווטו.

בדיוק כאן הקונפליקט בין הכרת התודה הפוליטית לזהירות המוסדית הופך להיות בולט במיוחד.

מה יהיה הלאה

כרגע ההצעה של מרץ לא יכולה להיחשב כהחלטה מוכנה. יותר נכון זה בלון ניסוי פוליטי שהראה עד כמה נותרה נושא החברות של אוקראינה באיחוד האירופי רגישה. ברלין יכולה להתעקש שמדובר בהאצת האינטגרציה, אך קייב כבר הבהירה: פורמט ללא זכות הצבעה לא צריך להפוך לתחליף לחברות אמיתית.

עבור אוקראינה המשימה הקרובה היא להשיג פתיחת אשכולות המשא ומתן ולשמור על הקצב הפוליטי. עבור האיחוד האירופי – למצוא דרך לתמוך באוקראינה לא רק בחבילות צבאיות ופיננסיות, אלא גם במפת דרכים ברורה של אינטגרציה.

השאלה היא האם אירופה תוכל לשלב את הזהירות של הנהלים שלה עם גודל הרגע ההיסטורי. לאחר המלחמה שרוסיה פתחה נגד אוקראינה, הלוגיקה הקודמת של “מתי שהוא אחר כך” כבר לא עובדת כל כך משכנעת.

זלנסקי בסירובו למעשה מציב את האיחוד האירופי בפני בחירה: או שאוקראינה נעה לעבר חברות מלאה כמשתתפת עתידית בהחלטות, או שאירופה מסתכנת ביצירת אזור אפור חדש – לא על מפת הביטחון, אלא בתוך הרעיון עצמו של הפרויקט האירופי.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

בANU — מוזיאון העם היהודי בתל אביב הופיע מוצג נדיר שקשה לתפוס אותו פשוט כספר ישן. זהו סידור כתוב יד עם כוונות האר”י, שנוצר בשנת 1749 בסאטאנוב — עיר שנמצאת כיום בשטח אוקראינה. הסידור נכתב ביד על ידי הסופר ישראל בן רפאל סגל וכעת מוצג כחלק מהתצוגה הקבועה של המוזיאון.

לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב במיוחד. הוא מחבר כמה שכבות של זיכרון יהודי: צפת ותורת האר”י, קהילות יהודיות בפודוליה, מסורת כתיבת היד של מזרח אירופה, מסלול של חפץ משפחתי דרך ארצות הברית והחזרת הספר הזה למרחב הציבורי היהודי כבר בתל אביב.

לא סידור רגיל: מהו סידור עם כוונות האר”י

לפני מבקרי המוזיאון — לא סידור סטנדרטי לקריאה יומיומית. זהו סידור עם כוונות, כלומר עם כוונות מיסטיות מיוחדות שצריכות ללוות את התפילה. במסורת כזו התפילה מובנת לא רק כהגיית טקסט, אלא גם כעבודה רוחנית: כל מילה, כל שילוב של שמות, כל כוונה פנימית יש לה משמעות.

הסידור קשור לתורת רבי יצחק לוריא, הידוע כאר”י.

הוא חי במאה ה-16, היה אחת הדמויות המרכזיות במיסטיקה היהודית והשפיע רבות על המסורת הקבלית. חשוב, עם זאת, להדגיש: האר”י עצמו לא חיבר את הסידור הזה. תורתו נכתבה והועברה על ידי תלמידיו, בראש ובראשונה רבי חיים ויטאל.

בכתבי יד כאלה טקסט התפילה מלווה לעיתים קרובות בתרשימים, טבלאות, הדגשות ושילובים של שמות אלוהיים. The Times of Israel מציין שהסידור המוצג ב-ANU כולל הוראות מפורטות לכוונות מדיטטיביות, וכן אלמנטים חזותיים — דיאגרמות וטבלאות. לכן ניתן לראות בספר הזה לא רק טקסט דתי, אלא גם מערכת רוחנית-גרפית מורכבת.

לפי The Jerusalem Post, התפילות בסידור זה מובנות בהתאם לתפיסה הקבלית של העולמות — אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. זה הופך את כתב היד לחלק ממסורת מיוחדת, שבה סדר התפילה מתייחס למבנה המציאות הרוחנית.

מדוע כתבו אותו ביד

במבט ראשון זה עשוי להיראות מוזר שבשנת 1749, כאשר תרבות הדפוס כבר הייתה קיימת זמן רב, טקסט כזה עדיין נכתב ביד. אבל בחוגים קבליים זה לא היה סימן לפיגור טכנולוגי, אלא חלק ממשמעת פנימית.

סידורים כאלה לא הופצו זמן רב בצורה מודפסת, כדי להגביל את הגישה לידע אזוטרי. הפורמט הכתוב ביד עזר לשמור על הטקסט בתוך מעגל מצומצם של אנשים, שלפי תפיסת הסביבה ההיא, היו מוכנים להבנתו ושימושו.

הצד החומרי של הספר גם הוא מעיד על חשיבותו. הסידור נכתב בדיו על נייר ונכרך בכריכת עור, מעוטרת בהוספות עור צבעוניות ובזהב טהור. זה לא היה מחברת מקרית להערות אישיות, אלא חפץ שבו התחברו תפילה, ידע, מלאכה ומעמד.

סאטאנוב: גיאוגרפיה אוקראינית של מיסטיקה יהודית

מקור הסידור מסאטאנוב — אחת הפרטים החזקים ביותר בסיפור הזה.

סאטאנוב, או סאטאניב באוקראינית, נמצא כיום במחוז חמלניצקי באוקראינה. עד 1793 הוא היה שייך לפולין והיה חלק מהיסטוריית פודוליה. העיר הייתה ממוקמת על הגדה השמאלית של נהר זבוץ’ — נהר שהפריד בין פודוליה לגליציה.

להיסטוריה היהודית המקום הזה אינו פריפריאלי כלל. במאה ה-18 סאטאנוב הייתה קהילה יהודית מובילה בפודוליה. בית הכנסת שלה נבנה כמבצר — לא רק כבית תפילה, אלא גם כאמצעי הגנה מפני התקפות טטרים וקוזקים.

הפרט הזה משנה את תפיסת המוצג. מדובר לא רק בסידור ישן שנמצא אי שם במזרח אירופה. לפנינו עקבות של חיים אינטלקטואליים ורוחניים יהודיים בשטח אוקראינה המודרנית — אותה אוקראינה שבה התקיימו במשך מאות שנים קהילות, ישיבות, חצרות חסידיות, בתי קברות, בתי כנסת ומסורות כתיבת יד.

לחדשות ישראל — חדשות ישראל הנושא הזה חשוב גם כי הוא עוזר לראות את אוקראינה לא רק דרך הפריזמה של מלחמה ופוליטיקה עכשווית, אלא גם כמרחב של זיכרון יהודי עמוק. סאטאנוב, פודוליה, צפת, תל אביב — אלה לא נקודות מבודדות, אלא חלקים ממפה היסטורית אחת.

מצפת האר”י לפודוליה

האר”י קשור בראש ובראשונה לצפת — אחד המרכזים המרכזיים של המיסטיקה היהודית.

Britannica מציינת שרבי יצחק לוריא נולד בירושלים, חלק מחייו בילה במצרים, ובשנת 1570 הגיע לצפת, שם תורתו קיבלה פיתוח מיוחד.

דרך תלמידים, כתבי יד וחוגים קבליים המסורת הזו התפשטה הרחק מעבר לארץ ישראל. במאה ה-18 עקבותיה כבר נראים במזרח אירופה, כולל בפודוליה. לכן הסידור מסאטאנוב מראה לא רק היסטוריה מקומית, אלא גם את תנועת המחשבה היהודית בין ארץ ישראל לתפוצות.

The Jerusalem Post גם מציין שסידורים עם כוונות האר”י השפיעו על מסורות מאוחרות יותר, כולל סידור הרש”ש — רבי שלום שרעבי — ועל פרקטיקות תפילה של תנועת החסידות במזרח אירופה. זה חשוב במיוחד להבנת מדוע כתב יד כזה יקר לא רק כמוצג מוזיאוני נדיר, אלא גם כעדות להמשכיות רוחנית.

מסלול הספר: מתפילה אישית לזיכרון מוזיאוני

עותק זה נכתב לשימוש אישי של ישראל בן רפאל סגל — סופר כתבי יד קבליים. על דפי הסידור נשמרו רישומים רבים, הערות וסימני בעלות. הם מעידים על כך שהספר לא שכב ללא תנועה בארון, אלא שימש, עבר מיד ליד, חי בתוך סביבה דתית.

בין עקבות הבעלות מוזכרת חותמת רבי לוי יצחק מונזון, צאצא לשושלת חסידית מרוז’ין. זה מוסיף לסיפור עוד שכבה: הסידור מתברר כקשור לא רק לקבלה הלוריאנית, אלא גם לעולם השושלות החסידיות של מזרח אירופה.

מאוחר יותר הספר הגיע לארצות הברית.

רכש אותו אביו של רנה שרייבר, ולאחר מכן העביר אותו לבנו. לפני מותו רנה שרייבר ציווה להעביר את הסידור כמתנה למוזיאון. כך הפכה הרליקה המשפחתית לחלק מהתצוגה הציבורית של ANU — מוזיאון העם היהודי בתל אביב.

המסלול הזה עצמו מזכיר ביוגרפיה של חפצים יהודיים רבים: יצירה במזרח אירופה, שמירה במשפחה, הגירה, חיים באמריקה וחזרה לזיכרון הלאומי כבר בישראל. חפץ ששימש פעם אדם אחד בתפילה, כעת מספר את סיפורו של עם שלם.

מדוע הציגו את המוצג לפני ל”ג בעומר

הופעת הסידור בתצוגה לפני ל”ג בעומר אינה מקרית.

יום זה קשור באופן מסורתי לרבי שמעון בר יוחאי ולעולם המיסטיקה היהודית. בשנת 2026 ל”ג בעומר התחיל בערב 4 במאי, ובדיוק בתקופה זו הציג המוזיאון את הסידור הקבלי הנדיר לקהל הרחב.

בחירה כזו של זמן מחזקת את הסמליות. ל”ג בעומר בתרבות הישראלית נתפס לעיתים קרובות דרך מדורות, טיולים משפחתיים ומסורות בית ספריות, אך לחג יש גם שכבה מיסטית עמוקה. הסידור עם כוונות האר”י מחזיר את תשומת הלב דווקא לצד הזה — לעבודה הפנימית של התפילה, למחשבה הקבלית ולכך כיצד המסורת היהודית הועברה מדור לדור.

למבקרי המוזיאון זו לא רק הזדמנות לראות ספר עתיק ויפה. זו פגישה עם עולם שבו התפילה הייתה בו זמנית טקסט, מפה, משמעת וסוד.

מדוע הסיפור הזה חשוב היום

הסידור משנת 1749 מסאטאנוב רלוונטי במיוחד עכשיו, כאשר השיח על המורשת היהודית של אוקראינה נשמע שוב בישראל.

על רקע מלחמה, הגירה, טראומה והבנה מחדש של זיכרון היסטורי, מוצגים כאלה עוזרים לראות קו ארוך יותר: החיים היהודיים על אדמות אוקראינה לא היו פרק חולף, אלא אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה של העם.

הספר הזה מזכיר שהשטח של אוקראינה המודרנית לא היה רק מקום של פוגרומים, קטסטרופות ואובדן. הוא היה גם מרחב של למידה, מסחר, מלאכה, תפילה, קבלה, חסידות והמשכיות משפחתית. בלי החלק הזה אי אפשר לספר בכנות את סיפורו של המזרח היהודי של אירופה.

לישראל כתב יד כזה ב-ANU — זה גם החזרת הזיכרון למרכז הסיפור הלאומי. לא בצורת חתימה מוזיאונית מופשטת, אלא דרך חפץ קונקרטי: נייר, דיו, עור, זהב, הערות, חותמות, שמות בעלים ועיר על מפת אוקראינה המודרנית.

חדשות ישראל רואה בסיפור הזה לא רק חדשות תרבותיות, אלא גם גשר חשוב בין העבר להווה. הסידור מסאטאנוב מראה כיצד המסורת היהודית חוצה גבולות, אימפריות, מלחמות, הגירות והחלפת שפות.

היא יכולה להיכתב ביד בפודוליה, להישמר על ידי משפחה באמריקה וכמעט שלוש מאות שנה לאחר מכן להפוך לחלק מהתצוגה בתל אביב.

לכן יש לראות במוצג הזה לא כמוצג מוזיאוני נדיר למומחים, אלא כעדות חיה. הוא מדבר על כך שהזיכרון היהודי לא נשמר רק בתאריכים פוליטיים גדולים. לפעמים הוא מוסתר בשולי כתב יד ישן, בחותמת של בעל קודם, בכריכת עור ובתפילה שנקראה פעם בכוונה מיוחדת.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

“יהודים ואוקראינים. העמים שלנו לא חיו זה לצד זה כבר עשר, או מאה, או אפילו אלף שנים”.

כך מתחיל הסיפור על היחסים המורכבים והעמוקים בין העם היהודי והאוקראיני בערוץ “היסטוריה של אוקראינה על שם ט.ג. שבצ'נקו”.

ערוץ “תולדות אוקראינה ע”ש T.G. שבצ'נקו” – צלילה אל העבר

ערוץ יוטיוב “היסטוריה של אוקראינה בשם ט.ג. שבצ'נקו” – https://www.youtube.com/@imtgsh – משאב ייחודי לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של אוקראינה.

מחברי הערוץ, האחים קפראנוב, סופרים וחוקרים אוקראינים מפורסמים, יוצרים תוכן היסטורי איכותי החושף דפי עבר מורכבים ונשכחים לרוב.

האחים קפרנוב הם דמיטרי ויטליביץ' קפראנוב (24 ביולי 1967 – 16 באפריל 2024) וויטלי ויטליביץ' קפראנוב (נולד ב-24 ביולי 1967). הם ידועים כסופרים, מוציאים לאור, פובליציסטים, אנשי ציבור ובלוגרים אוקראינים.

ב-4 בספטמבר 2019, הם השיקו את ערוץ היוטיוב שלהם בשם “שמו של טי ג'י שבצ'נקו”המוקדש להיסטוריה של אוקראינה. הערוץ הפך לפופולרי במהירות הודות לגישה המעניינת שלו להצגת חומר היסטורי.

מאז תחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, האחים קפרנוב נטלו נשק והגנו על אזור קייב כחלק מגדוד אזוב. לאחר שסיימו את שירותם, הם חזרו לחיים האזרחיים והתמקדו בפיתוח ערוץ היוטיוב שלהם, והמשיכו לדבר על רגעים חשובים בהיסטוריה של אוקראינה.

תכונות הערוץ:

1. ניתוח היסטורי מעמיק

   כל סרטון הוא מחקר המבוסס על עובדות, חומרי ארכיון וחוות דעת מומחים. בפרט, נושאים כמו אינטראקציה בין יהודים ואוקראינים מכוסים באופן אובייקטיבי ומקיף.

2. אספקת חומרים זמינה

   הערוץ משתמש בשפה פשוטה ומובנת כדי להפוך אירועים היסטוריים מורכבים למובנים למגוון רחב של צופים. הסרטונים מלווים באיורים, ציטוטים וויזואליים שהופכים את התוכן למעניין עוד יותר.

3. רלוונטיות

   הסרטונים בערוץ לא רק מכסים אירועים היסטוריים, אלא גם עוזרים להבין את השפעתם על הזמן המודרני. זה חשוב במיוחד למי שרוצה להבין את היחסים המורכבים בין עמים, כמו במקרה של יהודים ואוקראינים.

---

סרטונים מומלצים

• “יהודים ואוקראינים: היסטוריה של אלף שנים של שכונה”

  סרטון זה בוחן בפירוט את השפעתן של קהילות יהודיות על התפתחות אדמות אוקראינה, מההתנחלויות הראשונות באזור הים השחור ועד לאזור חמלניצקי. נדונים גם מיתוסים כמו “האנטישמיות הטבעית” של האוקראינים.

• “עלילת דם ומקורותיה”

  ניתוח היסטורי של המיתוס על “דם התינוקות הנוצרים”, שהופיע באירופה של ימי הביניים, אך לא היה לו בסיס בארצות אוקראינה.

• “מכתב קייב: העדות העתיקה ביותר לחיים יהודיים ברוסיה”

  סרטון מרתק על מסמך מהמאה ה-10 שנכתב על ידי הקהילה היהודית של קייב. זהו אחד הטקסטים העתיקים ביותר המזכירים את קייב.

---

למה כדאי לעשות מנוי?

עָרוּץ “היסטוריה של אוקראינה בשם ט.ג. שבצ'נקו” ייחודי באובייקטיביות, בעומק הניתוח ובכבוד לנקודות מבט שונות. זהו מקום אידיאלי ללמוד היסטוריה דרך הפריזמה של האינטראקציה בין עמים, תרבויות ודתות. כל צופה ימצא כאן משהו מעניין וחשוב.

הירשמו לערוץ, השאירו תגובות ותמכו בכותבים כדי שתוכן היסטורי איכותי ימשיך להתפתח!

הסיפור הזה עוסק לא רק בדו קיום, אלא גם בהשפעה ההדדית של תרבויות, שפות, דתות ומערכות חברתיות-כלכליות.

---

עקבות עתיקים של יהודים על אדמות אוקראינה

העקבות הראשונים של נוכחות יהודים בשטחה של אוקראינה המודרנית מתוארכים לתקופות טרום-נוצריות. באזור הים השחור ובממלכת הבוספורה התגלו חפצים עם כתובות יהודיות ודימויים של חנוכייה, המעידים על קיומן של קהילות יהודיות באזורים אלו כבר באלף הראשון לפני הספירה.

מעניין שהקהילה היהודית התפתחה במקביל לציוויליזציות אחרות כמו סקיתיה וסרמציה, מה שמעיד על קשרים הדוקים בין העמים. בפרט תרם פיתוח נתיבי מסחר דרך הקווקז וקרים להופעת סוחרים יהודים שמילאו תפקיד חשוב בחיי הכלכלה של האזור.

---

ח'גנת הכוזרית ותפקידם של היהודים

ח'גנאט הכוזר, שהתקיים בשטחה של אוקראינה המודרנית במאות ה-7-10, הפך לדוגמא ייחודית שבה האליטה השלטת אימצה את היהדות כדת המדינה. זה היה מקרה נדיר, שכן המסורת היהודית אינה מרמזת על מיסיונריות או המרת עמים אחרים לאמונתם.

אף על פי כן, הותיר הקגנאט מורשת חשובה: הקהילה היהודית הפכה לחלק מהאליטה המקומית, והזהות הדתית והתרבותית של היהודים התחזקה.

---

שפה יהודית-סלבית: פרק נשכח בהיסטוריה

כשהם חיו בארצות אוקראינה, החלו יהודים לדבר דיאלקטים סלאביים מקומיים. שפה זו, המכונה יהודית-סלבית, הייתה נפוצה בחיי היום-יום, אך טקסטים, טקסים וטקסים דתיים נשמרו אך ורק בשפה העברית. עם הזמן, בהשפעת הגירות ושינויים חברתיים, הוחלפה השפה היהודית-סלאבית ביידיש.

---

מכתב קייב: עדות לקשרים עתיקים

אחד המסמכים הכתובים הראשונים המאשרים את נוכחותם של יהודים על אדמות אוקראינה הוא מכתב קייב. מסמך זה מהמאה ה-10 נוצר על ידי הקהילה היהודית של קייב והוא בקשה לעזרה מבן ארצי בסילוק חוב. מעניין, זהו אחד הטקסטים העתיקים ביותר המזכירים את קייב, והוא שמור בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.

---

אירופה של ימי הביניים ובריחה של יהודים למזרח

בעוד שהיהודים באירופה היו נתונים לרדיפות, פוגרומים והשמצות עקובות מדם, קייב רוס נותרה סובלנית יחסית. זה משך קהילות יהודיות שחיפשו תנאי חיים בטוחים יותר.

מספרים:

• עד תחילת המאה ה-17 הגיע מספר היהודים בארצות אוקראינה ל-50 אלף איש.
• בפולין ובארצות אוקראינה שילמו יהודים מסים בקהילות (קגלים), מה שהקנה להם אוטונומיה יחסית.

---

אזור חמלניצקי: נקודת מפנה ביחסי יהודים-אוקראינה

תקופת מרד בוהדן חמלניצקי (1648–1657) הפכה למבחן עבור קהילות יהודיות. על אף העובדה שהגורמים העיקריים למרד היו קשורים באצולה הפולנית ובמדיניותם, מצאו עצמם יהודים שתפסו את עמדות הדיירים והמנהלים במוקד הכעס העממי.

תוצאות המרד:

• כ-10-20 אלף יהודים מתו כתוצאה מפוגרומים.
• יהודים רבים נאלצו לעזוב את אדמות אוקראינה או להתנצר.
• אירועים אלו באו לידי ביטוי ביצירתו של הרב נתן הנובר, “בוץ עמוק”, המתאר את סבלן של קהילות יהודיות.

---

האימפריה הרוסית וחיוורון ההתיישבות

לאחר סיפוח אדמות אוקראינה לאימפריה הרוסית, מצאו עצמן קהילות יהודיות באזור של אפליה חמורה. חיוור ההתיישבות, הפוגרומים והחוקים האנטישמיים הפכו למציאות החדשה עבור היהודים החיים באזור זה.

עם זאת, האוקראינים, כמו יהודים, סבלו בעצמם ממדיניות הדיכוי של האימפריה הרוסית. חוויה משותפת זו של דיכוי הפכה מאוחר יותר לבסיס להבנה הדדית בין שני העמים.

---

מודרניות: דיאלוג של תרבויות

כיום, האינטראקציה בין אוקראינים ליהודים נותרה רלוונטית. ישראל הפכה לביתם של אנשים רבים מאוקראינה שהביאו לארץ אלמנטים מהתרבות והמסורת שלהם.

האתר שלנו NAnews – חדשות ישראל עוזר להפיץ מידע על אירועים משמעותיים הקשורים לאוקראינה ולעם היהודי. אנו מאמינים שלימוד היסטוריה משותפת עוזר לנו להבין טוב יותר את ההווה ולבנות גשרים בין עמים.

---

מַסְקָנָה

ההיסטוריה של היהודים והאוקראינים היא דרך בת אלף שנים של שיתוף פעולה, השפעה הדדית ולמרבה הצער, דפים טרגיים. עם זאת, שימור זיכרונות וכיבוד שורשים משותפים יכולים להיות הבסיס להבנה הדדית עמוקה יותר בעתיד.

מאמר זה הוכן באמצעות חומרים מהערוץ “היסטוריה של אוקראינה בשם T.G. שבצ'נקו”. אנו מודים לכותבים על המחקר המפורט שלהם, שעוזר להאיר היבטים חשובים של ההיסטוריה המשותפת.

אם אתה רוצה לדעת יותר, עקוב אחר הפרסומים שלנו על NAnews – חדשות ישראל.

ערוץ יוטיוב “היסטוריה של אוקראינה בשם ט.ג. שבצ'נקו” – https://www.youtube.com/@imtgsh – משאב ייחודי לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של אוקראינה.

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

 

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

החלוץ האוקראיני סטניסלב בילנקי סיים את שלב הקריירה שלו בישראל ועבר לליטא. וילנה ז’לגיריס הודיעה רשמית על הסכם עם החלוץ בן ה-27, ששיחק בעונות האחרונות בליגת העל הישראלית וכעת אמור לחזק את ההתקפה של אחד המועדונים המפורסמים ביותר בכדורגל הליטאי. לפי הודעת ז’לגיריס, השחקן כבר הגיע לוילנה, עבר בדיקה רפואית וחתם על חוזה; ניתן יהיה לרשום אותו למועדון החדש החל מה-15 ביוני.

על כך כתבו התקשורת הספורטיבית האוקראינית ב-23 במאי 2026.

לציבור הישראלי החדשות הללו מעניינות לא רק כהעברה רגילה. בילנקי עבר בישראל שלב חשוב בקריירה שלו: שיחק במכבי נתניה ובאיירוני טבריה, הסתגל לליגה המקומית, קיבל פרקטיקה יציבה ועבר לליטא לא כזר מזדמן, אלא כשחקן עם ניסיון בליגת העל הישראלית.

מישראל לוילנה: מה קרה

ז’לגיריס הודיעה כי סטניסלב בילנקי הפך לחיזוק לקו ההתקפה של המועדון. במועדון החדש הוא בחר את המספר 19. המנהל הספורטיבי של ז’לגיריס, גדריוס קלווינסקאס, ציין במיוחד שהאוקראיני מגיע מליגה חזקה בישראל, שם בעונה שעברה היה שחקן מרכזי.

לפי נתוני המועדון הליטאי, בעונת 2025/26 עבור איירוני טבריה בילנקי שיחק 28 משחקים, כבש 6 שערים ובישל 1. עבור החלוץ זו לא סטטיסטיקה שיא, אבל עבודה: הוא לא נפל מההרכב, היה מועיל בתנועה ונשאר חלק מהמבנה ההתקפי של הקבוצה.

קלווינסקאס תיאר את בילנקי כחלוץ אוניברסלי, המסוגל לשחק בעמדות שונות בהתקפה. במועדון מדגישים את המהירות שלו, הטכניקה והבנת המשחק. עבור ז’לגיריס חשוב גם שהאוקראיני כבר התרגל לשנות מדינות וסביבות כדורגל, ולכן ההסתגלות בוילנה לא אמורה להיות עבורו בעיה רצינית.

למה זה לא רק שינוי מועדון

המעבר של בילנקי מראה כיצד הליגה הישראלית ממשיכה לפעול כתחנת מעבר לשחקנים מאוקראינה וממזרח אירופה. ישראל מספקת לספורטאים זרים סביבה תחרותית, לוח זמנים צפוף, רמת רגשות גבוהה במשחקים והזדמנות להישאר לעיני מועדונים אירופיים.

עבור השחקן עצמו, ליטא עשויה להפוך לחלון קריירה חדש. ז’לגיריס הוא מועדון עם שאיפות אירופיות, ועבור חלוץ שכבר שיחק באוקראינה, סלובקיה, פולין, בלארוס, גאורגיה וישראל, שלב בינלאומי נוסף נראה כהמשך הגיוני של הדרך.

מי הוא סטניסלב בילנקי: הדרך מדונצק דרך אירופה

סטניסלב בילנקי נולד ב-22 באוגוסט 1998 בדונצק. הבסיס הכדורגלני שלו קשור לבתי הספר בדונצק: הוא עבר הכשרה באקדמיות של שחטאר ואולימפיק. מאוחר יותר, אולימפיק הפכה למועדון המקצועי הראשון שלו.

בכדורגל האוקראיני, בילנקי זכה להכרה מוקדמת כחלוץ ברמת הנוער. בעונת 2016/17 הוא הפך למלך השערים של אליפות הנוער של אוקראינה, וכבר במאי 2017 ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל האוקראינית עבור אולימפיק במשחק נגד זוריה לוגנסק.

פרט מיוחד בביוגרפיה שלו הוא שער באירופה עבור אולימפיק במוקדמות ליגת אירופה נגד פאוק היוונית. עבור החלוץ הצעיר זה היה רגע חשוב: הוא לא רק עלה לרמה הבינלאומית, אלא גם הצטיין בפעולה תוצאתית במשחק שבו הלחץ היה גבוה יותר מהליגה הרגילה.

לאחר ההתחלה האוקראינית, בילנקי החל לשחק באופן פעיל בחו”ל. בקריירה שלו היו DAC דונייסקה-סטרדה בסלובקיה, זגלמביה סוסנוביץ’ בפולין, רוך לבוב, דינמו ברסט, דינמו טביליסי, ולאחר מכן ישראל. גיאוגרפיה כזו מראה שחקן שלא בנה קריירה בקו ישר, אלא חיפש באופן קבוע פרקטיקה משחקית והזדמנויות חדשות.

תואר גאורגי ונבחרת אוקראינה U-21

לפני ישראל, אחד השלבים הזרים המוצלחים ביותר עבור בילנקי היה בגאורגיה. בשנת 2022 הוא שיחק עבור דינמו טביליסי, הפך לאלוף גאורגיה וכבש 10 שערים באליפות הלאומית. עבור החלוץ זו הייתה עונה חזקה: תואר, תפקיד יציב ותוצאתיות בליגה חדשה.

בילנקי גם שיחק עבור נבחרות הנוער של אוקראינה. לפי נתוני ז’לגיריס, עבור נבחרת אוקראינה U-21 הוא שיחק 7 משחקים וכבש 2 שערים. זו חלק חשוב מהפרופיל שלו: מדובר לא רק בלגיונר מועדוני, אלא בשחקן שעבר דרך מערכת הנבחרות האוקראיניות.

עבור חדשות ישראל — Nikk.Agency בסיפור הזה חשוב ההקשר הזה: שחקני כדורגל אוקראינים לאחר 2022 הופכים יותר ויותר לחלק ממסלולים בינלאומיים, כאשר ישראל הופכת לא לשוליים, אלא לשלב מלא בקריירה. בילנקי הוא אחד מהדוגמאות הללו.

איך בילנקי הגיע לישראל וכיצד שיחק כאן

בישראל בילנקי הופיע בשנת 2023, כאשר החל לשחק בליגה העליונה המקומית. תחילה הוא שיחק במכבי נתניה, ולאחר מכן עבר לאיירוני טבריה. לפי מידע של ז’לגיריס, בליגת העל הישראלית עבור שני המועדונים הללו הוא שיחק בסך הכל 99 משחקים וכבש 16 שערים.

השלב הזה לא היה עבורו הכי רועש מבחינת תקשורת, אבל די תוכני. בנתניה הוא נכנס לכדורגל הישראלי, התרגל לקצב הליגה, לסגנון המגנים ולדרישות המועדונים המקומיים. לאחר מכן באיירוני טבריה קיבל תפקיד ברור יותר ובעונה האחרונה נשאר שחקן שהצוות המקצועי סומך עליו באופן קבוע.

כדורגל ישראלי עבור החלוץ הוא סביבה לא פשוטה. יש כאן הרבה מאבקים, מעברים מהירים מהגנה להתקפה, אצטדיונים רגשיים והבדל מאוד בולט בין סגנונות הקבוצות. החלוץ צריך לא רק לכבוש, אלא גם להיפתח בין הקווים, להיאבק על כדורים, לעזור בלחץ ולשמור על מגע פיזי.

מה הוא נתן לאיירוני טבריה

באיירוני טבריה בילנקי לא היה כוכב על של הליגה, אבל הפך לשחקן התקפי מועיל. הסטטיסטיקה שלו לעונה — 28 משחקים, 6 שערים ו-1 בישול — מעידה על כך שהוא השתתף באופן קבוע במשחק הקבוצה ושמר על תוצאתיות ברמה עבודה.

חשוב יותר: המועדון הליטאי לוקח אותו דווקא לאחר עונה בישראל, והמנהל הספורטיבי של ז’לגיריס מכנה את הליגה הישראלית חזקה. זה אומר שהניסיון של בילנקי בישראל נתפס בוילנה כפלוס, ולא כשלב מעבר.

עבור איירוני טבריה עזיבתו היא חלק מתהליך העברות רגיל. עבור השחקן האוקראיני — הזדמנות להפעיל מחדש את הקריירה באירופה. עבור הכדורגל הישראלי — עוד אישור שהליגה המקומית נשארת בולטת במפת השוק הבינלאומי של השחקנים.

למה ז’לגיריס יכול היה לבחור דווקא בו

בילנקי מתאים לפרופיל של חלוץ שיכול לכסות מספר משימות. הוא חלוץ מרכזי, אבל לא מוגבל רק לאזור הרחבה. הוא רגיל לליגות שונות, סביבות לשוניות שונות ודרישות שונות של מאמנים.

לז’לגיריס יש היגיון ברור: לקחת שחקן עם ניסיון אירופי וישראלי, שכבר עבר הסתגלות בחו”ל ולא דורש הסבר ארוך מהי תחרות על מקום בהרכב. בנוסף, הרישום מה-15 ביוני נותן למועדון זמן לשלב את החדש בתהליך האימונים לפני שימוש מלא במשחקים.

עבור בילנקי עצמו זה גם רגע של בחירה. לאחר ישראל הוא יכול היה לחפש אפשרות בליגה דומה, אבל ליטא מציעה מסלול אחר: מועדון עם שם, חלון אירופי, מדינה חדשה והזדמנות להפוך שוב ליותר בולט בשוק.

מה המשמעות של ההעברה הזו עבור האוקראינים בישראל

הסיפור של בילנקי מעניין את הקהילה האוקראינית בישראל בכך שהוא מראה קשר חי בין הספורט האוקראיני לסביבה הכדורגל הישראלית. זה לא פוליטיקה ולא דיפלומטיה, אלא רמת קשרים יומיומית יותר: מועדונים, חוזים, הסתגלות, אצטדיונים, אוהדים, החלטות קריירה.

עבור האוקראינים שמתגוררים בישראל באופן קבוע ועבור אלה שהגיעו לכאן לאחר הפלישה הרוסית ב-2022, סיפורים ספורטיביים כאלה לעיתים קרובות הופכים לנקודת זיהוי נוספת. שחקן אוקראיני שיחק בליגה הישראלית, עבר כאן שלב חשוב ועכשיו עזב הלאה — כבר עם ניסיון שנרכש דווקא בישראל.

במובן הזה, עזיבתו של בילנקי לז’לגיריס היא לא ניתוק, אלא המשך המסלול. ישראל נשארת בביוגרפיה המקצועית שלו כמדינה שבה הוא שיחק כמעט מאה משחקים בליגה העליונה, כבש, התחרה וקיבל הזדמנות אירופית חדשה.

עכשיו השאלה המרכזית היא כמה מהר הוא ישתלב בכדורגל של ז’לגיריס. אם האוקראיני יאשר בליטא את האיכויות עליהן מדבר המנהל הספורטיבי של המועדון, השלב הישראלי ייזכר כשלב חשוב, ולא כעצירה בין נקודות קריירה בולטות יותר.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

דיפלומטים זרים באוקראינה הצטרפו לחגיגות יום הוישיוונקה וסיפרו מה מסמל זה אומר עבורם. בפרויקט של סוכנות המידע ‘אינטרפקס-אוקראינה’ ב-22 במאי 2026, שגרירים ממדינות שונות – מישראל ועד סין, איטליה, ארגנטינה, סלובניה, סרביה, מקסיקו, אינדונזיה ומדינות אחרות – כינו את הוישיוונקה כסמל לזהות לאומית, המשכיות תרבותית, חירות, כבוד ואחדות.

לישראל הנושא הזה קרוב במיוחד. במסורת היהודית, זיכרון, לבוש, סמלים, טקסים ושפת הקהילה לעיתים קרובות הופכים לדרך לשמור על קשר בין הדורות, גם כאשר העם עובר מלחמות, גירושים וניסיונות למחוק את ההיסטוריה שלו. לכן דברי שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, על הוישיוונקה נשמעו לא כהצהרה דיפלומטית, אלא כמחווה של כבוד לתרבות האוקראינית.

שגריר ישראל חגג את יום הוישיוונקה בצ’רנוביץ

מיכאל ברודסקי חגג השנה את יום הוישיוונקה בצ’רנוביץ – העיר שבה בשנת 2006 נולדה המסורת שהפכה מאוחר יותר לחג בינלאומי של זהות אוקראינית.

הוא הדגיש שהוישיוונקה עליו אינה רק חולצה, אלא ביטוי של כבוד עמוק לתרבות המדברת בשפת חוטים, צבעים ודוגמאות. לדבריו, בישראל מבינים היטב את ערך המסורות הללו, ולכן הוא היה ביום הזה יחד עם אוקראינה – בוישיוונקה.

המשפט הזה חשוב לא רק לקורא האוקראיני. עבור הקהל הישראלי יש בו משמעות ברורה: התרבות הלאומית חיה לא בתצוגה מוזיאלית, אלא בבחירה היומיומית של אנשים, במחוות של סולידריות ובכבוד לזיכרון.

מדוע לצ’רנוביץ יש משמעות מיוחדת

צ’רנוביץ אינה נקודה מקרית במפה של הסיפור הזה. שם התחיל יום הוישיוונקה כיוזמה סטודנטיאלית, ובמהלך הזמן הפך לחג שמאחד אוקראינים במדינות שונות בעולם.

העיר גם נושאת הקשר רב-לאומי עמוק. ההיסטוריה שלה קשורה למסורות תרבותיות אוקראיניות, יהודיות, רומניות, אוסטריות ואחרות. לכן נוכחות שגריר ישראל דווקא בצ’רנוביץ מוסיפה לסיפור הזה משמעות נוספת: הוישיוונקה הופכת לא רק לסמל אוקראיני, אלא גם לשפה של כבוד בין-תרבותי.

מאיטליה ועד ארגנטינה: דיפלומטים ראו בוישיוונקה יותר מבגד

שגרירת ארגנטינה באוקראינה, אולנה לטיסיה תרזה מיקוסינסקי, סיפרה שההבנה האישית שלה את הוישיוונקה התגבשה כבר במהלך עבודתה באוקראינה. עבורה זה לא רק פריט לבוש, אלא סמל לזהות, המשכיות תרבותית ותחושת שייכות.

העניין במסורת האוקראינית, לדבריה, התחזק לאחר שראתה שרבים מחברי הצוות שלה מגיעים לעבודה בוישיוונקות. מאוחר יותר, ביקור באוסף דוגמאות היסטוריות ומוצרים אותנטיים במתחם המוזיאון-טירה ‘טירת רדומיסל’ עזר לה להרגיש עמוק יותר את העושר האזורי וההיסטורי של הרקמה האוקראינית.

שגריר איטליה, קרלו פורמוזה, גם קישר את ההיכרות האישית הראשונה שלו עם התרבות האוקראינית דווקא לוישיוונקה. כשהוא מונה לשגריר בקייב, הוא נפגש עם שגריר אוקראינה ברומא, וזה הגיע בחולצה רקומה. פרט זה הפך לתחילת שיחה על ההיסטוריה, העומק והייחודיות של הזהות האוקראינית.

וישיוונקה כקוד דיפלומטי

כאשר דיפלומטים לובשים וישיוונקה, זה כבר לא רק השתתפות בחג יפה. זה סימן פומבי: אוקראינה נתפסת לא רק כמדינה שמתנגדת לתוקפנות הרוסית, אלא גם כתרבות עם שפה, זיכרון וכבוד משלה.

נציגי שגרירות ספרד כינו את הוישיוונקה כסמל לשמחה, תקווה וכוח רוחני. בדבריהם נשמעה נוסחה שהפכה מזמן לחלק מהתפיסה האוקראינית של הדימוי הזה: הוישיוונקה היא ‘שריון’, חוט אדום דק המחבר את האדם עם אבותיו, קוד האומה וסימן לגאווה.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בסיפור הזה דוגמה חשובה לדיפלומטיה תרבותית בזמן מלחמה. עבור תושבי ישראל, שבה הזיכרון הלאומי גם משחק תפקיד עצום בחיים הציבוריים, הוישיוונקה האוקראינית יכולה להיות מובנת כסמל לא רק למסורת, אלא גם להתנגדות לניסיון למחוק את הזהות.

המסורת האוקראינית הפכה לסמל בינלאומי של עמידות

לדיפלומטים זרים אחרים הצטרפו לחגיגות. שגריר סין, מא שנקון, ציין שכל תפר ברקמה האוקראינית מספר סיפור של תרבות והיסטוריה לאומית. הוא איחל שהיופי של המסורת הזו יישמר ויועבר לדורות הבאים.

שגריר סרביה, אנדון סאפונדג’י, הדגיש שיום הוישיוונקה הפך היום לא רק לחג של מסורת, אלא גם לסמל של עמידות, אחדות ורוח בלתי ניתנת לשבירה של העם האוקראיני. הוא גם ערך השוואה עם החולצות הרקומות הסרביות, אך ציין שבקונטקסט האוקראיני הוישיוונקה קיבלה משמעות מדינית ומאחדת מיוחדת.

שגריר אינדונזיה, אריף מוחמד בסלאמה, השווה את הוישיוונקה האוקראינית לבטיק האינדונזי – סמל מסורתי שאנשיו לובשים בגאווה גם באירועים רשמיים וגם באירועים לא פורמליים. השוואה כזו מראה: תרבויות שונות יכולות לזהות את עצמן זו בזו דרך בד, דוגמה, עבודה ידנית וזיכרון.

מדוע יום הוישיוונקה חשוב בזמן מלחמה

לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, הוישיוונקה הפכה לסמל חזק עוד יותר. היא מראה שהזהות האוקראינית אינה מסתכמת בסיסמה פוליטית. זו תרבות חיה שאנשים ממשיכים ללבוש, להעביר ולהגן עליה גם בתנאי מלחמה.

עבור אוקראינים המתגוררים בישראל, עבור עולים מאוקראינה ועבור הקהילה האוקראינית בישראל, החג הזה נושא משמעות כפולה. הוא מחבר אותם עם הבית, עם זיכרון המשפחה, עם הערים והכפרים מהם הגיעו, וגם עם המציאות הישראלית החדשה, שבה שאלת שמירת הזהות מובנת היטב ברמת החוויה האישית.

יום הוישיוונקה התחיל בצ’רנוביץ בשנת 2006 כיוזמה סטודנטיאלית. במהלך השנים הוא גדל לתנועה בינלאומית, שאליה מצטרפים אוקראינים ושותפים זרים בעשרות מדינות.

היום הוישיוונקה כבר לא נתפסת רק כחולצה חגיגית. זהו מחווה דיפלומטית, סיסמה תרבותית והצהרה שקטה על כך שעם שזוכר את דוגמאותיו, שפתו ומסורותיו, אי אפשר למחוק מהמפה.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

כמעט 4 שנים עברו מאז תחילת התוקפנות המלאה של פוטין נגד אוקראינה, לישראל מקייב הגיע נער בן 13 בשם מארק גולנקוב. עולה חדש. שוער. בחור שהתאמן בסביבה הכדורגל האוקראינית וחי חיים רגילים של ילד, שבו האימון הוא האירוע המרכזי של היום.

ואז עברו ארבע שנים – ופתאום שם המשפחה גולנקוב התחיל להישמע כמו שמות של אנשים שעושים את ה”בלתי אפשרי” ברגע אחד. לא בסרט. לא בסיפור. במשחק פלייאוף אמיתי, שבו יש לך ניסיון אחד – וזהו.

איך “מכבי” מחיפה הדיחה את “ברצלונה”

המשחק התקיים ב-4 בפברואר 2026 באצטדיון “דיירמוט” בעיר דייר, הונגריה – “מכבי” הייתה המארחת הנומינלית של המגרש.

הזמן הרגיל הסתיים ב-2:2. אבל אם מסתכלים על הדינמיקה, זה היה משחק שבו הרגשות והלחץ עלו בגלים.

בהתחלה “ברצלונה” הובילה 1:0 – אחרי שער עצמי של גייסט ארד. נראה היה שהכל הולך לפי התסריט הרגיל, בית הספר הקטלאני, שליטה, קצב.

אבל במחצית השנייה “מכבי” הפכה את המשחק. בדקה ה-70 כבש ליאם לוסקה, ובדקה ה-81 – ליאם קרגולה. 2:1 – וכבר הייתה תחושה שההפתעה באמת קרובה, ממש במרחק של כמה דקות.

ובכל זאת “ברצלונה” השוותה בסוף: בדקה ה-90+1 פנדל הובקע על ידי גייה פרננדס. 2:2 – והמשחק עבר לסדרת בעיטות 11 מטר.

סדרת הפנדלים שבה אדם אחד הפך לסיפור

פנדלים – זה תמיד על עצבים, אבל בכדורגל נוער זה גם על פסיכולוגיה טהורה: מי רעד, מי עמד, מי פתאום התגלה כמבוגר מגילו.

הסדרה הסתיימה ב-3:1 לטובת “מכבי”. והעובדה המרכזית של הלילה הזה נשמעת כך: השוער מארק גולנקוב עצר שלוש בעיטות 11 מטר רצופות.

שלוש ברציפות. במשחק נגד “ברצלונה”. בפלייאוף של טורניר אירופי.

אחרי אפיזודה כזו כל קבוצה הופכת לסיפור, וכל שוער – לשם שזוכרים. כי שערים – כן, מובקעים כל שבוע. אבל שלושה פנדלים רצופים שנעצרו ברגע מכריע – זו נדירות שבספורט הופכת מיד לאגדה.

מי הוא מארק גולנקוב

בסיפור הזה חשוב לא רק “מה הוא עשה”, אלא גם “מאיפה הוא בא”.

שם בעברית: מרק גולנקוב
תאריך לידה: 2 ביולי 2008.
מקום לידה: קייב, אוקראינה
אזרחות: ישראל ואוקראינה
עמדה: שוער
קבוצה: מכבי חיפה U19

בישראל המסלול הצעיר שלו נשמע כך:

• הפועל באר שבע (2022–2023)
• מכבי חיפה (מ-2023)

פרט נוסף שמסביר הרבה: מגיל 15 הוא גר לבד בפנימיית הספורט של “מכבי” חיפה. זה אומר – משמעת וסדר לא “לפי רצון”, אלא כדרך היחידה לשרוד בתחרות.

עוד עובדה: הוא חתם על הארכת חוזה לשלוש שנים עם המועדון ומסומן כשחקן הנוער של “מכבי” ונבחרת הנוער של ישראל. עבור שוער בן 17 זה לא סתם “סימון”, אלא איתות: המועדון רואה בו פרויקט שמוכנים להשקיע בו.

למה דווקא שוער הופך לסמל של הפתעות כאלה

במשחקים נגד מועדונים ברמת “ברצלונה” אפשר לשחק משחק מצוין, אפשר אפילו להבקיע שניים, אפשר לשמור על התוצאה – אבל בסוף הכל לעיתים קרובות מתנקז לרגע אחד. והרגע הזה כמעט תמיד קשור למי שעומד אחרון.

פנדלים – זה דו-קרב אישי: הבועט נגד השוער. בלי עזרה מחברים. בלי טקטיקה. בלי “כיסו את האגף”. הבחירה שלך והבעיטה שלו.

ולכן הסיפור של גולנקוב התפשט כל כך מהר בתקשורת: הוא פשוט, כמו משל ספורטיבי. “בחור מחיפה עצר אימפריה”. אנשים אוהבים ניסוחים כאלה לא כי הם פומפוזיים, אלא כי הם מדויקים בתחושה.

העקבות האוקראיניות, שכעת נשמעות אחרת

עוד אתמול אפשר היה לומר: “כן, הוא מקייב, כן, עבר”. והיום החלק האוקראיני של הביוגרפיה נראה לא כרקע, אלא כבסיס.

בענף הזה יש שני פרקים אוקראיניים – ושניהם חשובים.

שנות הילדות ב-FC “זירקה” (קייב)

מארק גולנקוב התחיל לשחק כדורגל בקייב, בבית הספר לילדים ונוער של מועדון “זירקה” (קייב). כבר בגיל צעיר הוא התגלה כשוער מוכשר. באוקטובר 2015 השתתף גולנקוב בן השבע ב-טורניר הבינלאומי השני בכדורגל אולמות “חלומות ילדים” בזקרפטיה, שם ייצג את קבוצת “זירקה” (קייב). בסיום התחרות מארק הוכר כ-“השוער הטוב ביותר” (7 שנים) של הטורניר, וקבוצתו זכתה במדליות ארד.

בשנים הבאות המשיך השוער הצעיר לשחק עבור “זירקה” בטורנירים שונים לילדים.

אחד ההישגים המשמעותיים ביותר היה גביע ברשוב אינדור 2017 – טורניר בינלאומי גדול בכדורגל אולמות לנוער. קבוצת “זירקה” (קייב) זכתה בטורניר זה, ומארק גולנקוב שוב קיבל פרס אישי כ-השוער הטוב ביותר (9 שנים) של התחרות (דווח על כך בדוחות המארגנים ברשתות החברתיות). הצלחות אלו בשלב מוקדם של הקריירה אישרו את המוניטין של גולנקוב כאחד השוערים הצעירים המבטיחים ביותר בגילו.

מעבר לאקדמיה של “דינמו” (קייב)

ההופעות המוצלחות עבור “זירקה” משכו את תשומת הלב של האקדמיות המובילות. בגיל ההתבגרות הצטרף מארק גולנקוב למערכת ההכשרה של FC “דינמו” (קייב).

עד סתיו 2021 הוא כבר שיחק עבור קבוצת “דינמו” U-14 בליגת העל לנוער של אוקראינה (דיוול). במיוחד, ב-6 בנובמבר 2021 גולנקוב עלה בהרכב הפותח במשחק “דינמו” (U14) – OK ע”ש א. פידובני (U14), שיחק ללא ספיגה ועזר לקבוצת קייב לנצח 2:0. תוצאה זו אפשרה לדינמו U14 לעלות לשלב הבא בליגת העל מהמקום הראשון בקבוצה. גולנקוב הופיע באופן קבוע בשערי קבוצתו, כולל במשחקים עקרוניים – למשל, נגד בני גילו מאקדמיית “שחטאר”.

בזמן ששיחק באקדמיית “דינמו”, מארק המשיך להתקדם. למרות שבדיוול פרסים אישיים לשוערים מוענקים לעיתים רחוקות, משחקו האמין צוין לא פעם על ידי המאמנים. האתר הרשמי של “דינמו” פרסם דוחות משחקים עם אזכור של גולנקוב בהרכב, מה שמאשר את תפקידו כשוער הראשי של הקבוצה U14.

קצת יותר רחב: למה זה סיפור לא רק על ספורט

לקהל הישראלי הניצחון הזה נוגע גם כי זו ביוגרפיה מוכרת למאות אלפי אנשים.

יהודים מאוקראינה עברו בשנים האחרונות דרך שקשה לתאר במשפט אחד: אריזות מודאגות, מעבר, בית ספר חדש, שפה חדשה, מעגל חברים חדש, תחושת בית חדשה. וכמעט תמיד – ניסיון לא לאבד את עצמך בדרך.

ספורט בסיפורים כאלה לעיתים קרובות הופך לא ל”תחביב”, אלא לחבל הצלה. הוא נותן מבנה, לוח זמנים, חוקים ברורים: הנה המאמן, הנה הקבוצה, הנה התפקיד שלך. אתה יכול להיות מבולבל בחיים, אבל על המגרש אתה שוב מבין מי אתה.

לכן הסיפור של גולנקוב – זה לא רק “שוער מוכשר”. זה דוגמה איך נער מאוקראינה, שגדל בתרבות הכדורגל של קייב, מצא בישראל דרך חדשה ולא נעלם במעבר. להפך – הגיע לרמה שבה שמו נשמע מחוץ למדינה.

וכאן יש עוד פרט חשוב, מאוד “ישראלי”: חיפה – עיר שבה העלייה תמיד הייתה חלק מהאוויר. כאן רגילים שאדם יכול להגיע מעולם אחר ובתוך כמה שנים להפוך לשלו. לא לפי דרכון – לפי מעשים.

למה המשחק הזה חשוב ל”מכבי” ולכל בית הספר הישראלי

כן, זו ליגת הנוער. אבל משחקים כאלה – הם חלון ראווה להרכבים העתידיים.

כשקבוצה ישראלית מדיחה את “ברצלונה” דווקא בפורמט של “עצבים, בעיטות, שוער”, זה אומר שני דברים:

ראשית: ל”מכבי” יש דור שלא מפחד משמות גדולים.
שנית: לישראל גדל שוער שיודע לעמוד בלחץ – לא בתיאוריה, אלא בפורמט הפלייאוף הקשה ביותר.

וזה כבר לא “אפיזודה יפה”. זו הצהרה. משחקים כאלה משנים את איך שמסתכלים עליך. סקאוטים, מאמנים, יריבים. אפילו שלך – מתחילים לצפות לחזרה.

מה הלאה: הקושי העיקרי מתחיל אחרי ההפתעה

המשחק עם “ברצלונה” הפך את גולנקוב לכותרת. אבל החיים בכדורגל קשים: ערב אחד יכול להעלות אותך לרמת ציפיות שצריך לאשר במשך שנים.

לשוער זה כואב במיוחד. טעות של שוער נראית לכולם, אי אפשר “להסתיר” אותה תחת מסירות מוצלחות. ואחרי שלושה פנדלים שנעצרו יצפו ממך שתמיד תהיה “אותו אחד”.

ובכל זאת בסיפור הזה יש משהו שמשרה רוגע: שרשרת העובדות מהענף מראה שלגולנקוב האופי נבנה מזמן. טורנירים לילדים. בית הספר האוקראיני. משחקים ברמת “דינמו” U14. מעבר. חיים בפנימייה. תחרות בישראל. ועכשיו – ערב שבו לא רעדת נגד “ברצלונה”.

זה לא נראה כמו מקרה. זה נראה כמו תוצאה.

נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency יעקבו אחרי איך הסיפור הזה מתפתח הלאה. כי כשבחיפה מופיע בחור שלוקח שלושה פנדלים רצופים מ”ברצלונה”, – זה כבר לא רק על כדורגל. זה על ישראל, על עלייה, על העקבות האוקראיניות ועל איך נער יכול להפוך לסמל של לילה שלם.

ונראה שזה רק ההתחלה.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

עתלית ים נמצאת בעומק של 10 מטרים מתחת למים לחופי העיר עתלית ליד חיפה. שרידים אלו של יישוב חופי עצום מתקופת הנאולית מספרים את סיפורו של קהילה שפרחה בעבר, שהתקיימה כמעט לפני 9000 שנה.

נחשב כי בתחילת ההולוקן התיישבה קהילת עתלית ים במקום זה לפני יותר מ-8000 שנה. למרות שכיום הוא מוצף לחלוטין, בזמן ההתיישבות המקום היה גבוה בהרבה מרמת הים הנוכחית ויכול היה להתפאר באדמות פוריות מאוד, שיועדו לחקלאות.

האתר התגלה על ידי הארכיאולוג הימי ד”ר אהוד גלילי בשנת 1984, ומאז נחפר כדי להציץ לחיי האנשים שחיו שם פעם.

בשטח גדול של 40,000 מטרים רבועים ארכיאולוגים ימיים מצאו בתים, בארות ואפילו קברים. נחשב כי לצד עצמות כבשים, חזירים וכלבים מבויתים, מבנים מלבניים גדולים מאבן, שעדיין עומדים מתחת לגלים, שימשו כמתחמים לבעלי חיים או כגדרות להפרדת שדות מעובדים.

באזור ובסביבתו נמצאו 65 שלדים אנושיים, רובם בקברים בודדים, וחלקם נותרו יחסית ללא פגע. כמו כן, באתר נמצאו שרידי אם וילד, שחשפו את המקרים המוקדמים ביותר הידועים של שחפת. שברי עצמות אנושיות, כמו גם שרידי בעלי חיים וכלי אבן, נמצאו בתחתית באר בעומק 5.5 מטרים, שנחפרה על ידי תושבי הכפר.

במרכז היישוב עומדים שבעה מונוליתים גדולים מאבן, המקיפים מקור מים מתוקים. נחשב כי מבנה זה שימש כמקום לעריכת טקסי מים.

מי צריך את אטלנטיס אם יש לכם את עתלית ים?

באזור נחפרו חודי חץ, מגלים, חודי חניתות וסכינים, וכן ריכוזים גדולים של צור. נמצא כי אוסף צור אחד מורכב מ-8755 חפצי צור. מעניין, כי החומר הספציפי שנמצא באתר זה, ככל הנראה, התגלה במרחק של יותר מ-10 קילומטרים מהר הכרמל.

נראה כי הוא היה מאוכלס לזמן קצר, אך היו השערות מדוע האזור ננטש. יש המציעים כי עליית מפלס הים עשויה הייתה להוביל לנטישת הכפר, בעוד תיאוריות אחרות מצביעות על השלכות של צונאמי.

תיאוריית הצונאמי נתמכת בכך שנראה כי מדובר בשרידים נטושים של ערימות דגים גדולות באתר זה. סחורות יקרות ערך אלו לא ננטשו בכוונה, ולכן קיומן מרמז כי הכפר עשוי היה לחוות גורל קשה בהרבה.

באזור המקיף את חוף הכרמל נמצאים 17 אתרים פרהיסטוריים מוצפים, החל מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית של עתלית ים ועד לאתרים נאוליתיים קרמיים, המתוארכים בין 8000 ל-6500 שנה לפני זמננו. חפירות באזור זה על ידי ארכיאולוגים ימיים החלו בשנת 1960, ומאז המורשת העשירה של האדמה מתחת למים ממשיכה להעשיר את הידע שלנו על חיי היישובים הנאוליתיים.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

איום חדש בגבול הצפוני: רחפן זול מול הגנה יקרה

מכת רחפן-מתאבד על סוללת ‘כיפת ברזל’ הישראלית הפכה לאחד מאותם רגעים שהופכים מיד לסמל. בסרטון שהופץ על ידי ‘חיזבאללה’, מכשיר קטן פוגע במרכיב של מערכת ההגנה האווירית, שבה ישראל השקיעה מיליארדי שקלים ושנים של פיתוח טכנולוגי.

האותנטיות של הסרטון עדיין לא אושרה סופית, אך מומחים צבאיים רואים בו אמין. וגם אם יש שאלות סביב האירוע הספציפי, הבעיה עצמה כבר אינה תיאורטית: ‘חיזבאללה’ הפרו-איראנית מעתיקה יותר ויותר את הטקטיקה שרוסיה משתמשת בה נגד אוקראינה.

לישראל זהו אות כואב. המדינה רגילה להסתמך על מערכות מדויקות, מודיעין חזק, תעופה, הגנה אווירית ועליונות טכנולוגית. אך מלחמת הרחפנים משנה את ההיגיון של שדה הקרב: מכשיר בעלות של כמה מאות דולרים יכול ליצור איום על מטרה שהגנתה עולה הרבה יותר.

‘חיזבאללה’, שהוכרה כארגון טרור בארה”ב, גרמניה ובמספר מדינות ערביות סוניות, הציגה את הסרטון שפורסם כהצלחה תעמולתית. עבור הצבא הישראלי זה נראה אחרת: מדובר ברמת פגיעות חדשה בכיוון הצפוני, שבו לבנון, איראן ומבנים פרוקסי פועלים זה מכבר נגד ביטחון ישראל.

רחפנים על סיבים אופטיים: מה בדיוק הועבר מהחזית האוקראינית

מאז מרץ ‘חיזבאללה’ משתמשת יותר ויותר ברחפני FPV – מכשירים שמעבירים למפעיל תמונה של המטרה בזמן אמת. רחפנים כאלה כבר גרמו למותם של חיילים ישראלים ולפציעות בקרב לוחמים אחרים.

אך האתגר העיקרי אינו רק בפורמט FPV. דאגה גוברת נגרמת על ידי רחפנים המנוהלים לא דרך ערוץ רדיו, אלא באמצעות כבל סיבים אופטיים דק. הוא נפרס מהסליל במהלך הטיסה, והאות מועבר למפעיל דרך קו תקשורת פיזי.

זה מסבך מאוד את המאבק נגד מכשירים כאלה. אמצעי לוחמה אלקטרונית קלאסיים פועלים בצורה גרועה נגד רחפן שאינו תלוי באות רדיו רגיל. קשה יותר לגלות אותו, קשה יותר לשבש אותו, והזמן לתגובה של היחידות הולך ופוחת.

בחזית באוקראינה רחפנים על סיבים אופטיים משמשים בהמוניהם מאז 2024 – הן על ידי הצבא האוקראיני והן על ידי הכוחות הרוסיים. שם כבר הבינו מזמן: אין פתרון אוניברסלי לאיום כזה. משתמשים ברשתות, מחסומים מכניים, רובים, ניסיונות לחתוך את הכבל, תצפית חזותית ואימפרוביזציה מתמדת ברמת היחידות.

מדוע הניסיון האוקראיני חשוב לישראל

זו הסיבה שהשאלה של הניסיון האוקראיני הופכת לרגישה במיוחד. שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק כבר הביע פליאה על כך שההנהגה הישראלית, לדבריו, אינה מגלה עניין מספיק בפיתוחים האוקראיניים בתחום זה.

לישראל זו אינה דיון מופשט על מלחמה זרה. אוקראינה חיה כבר כמה שנים בתנאי מלחמת רחפנים יומית נגד רוסיה, שהיא בעלת ברית של איראן ומשתמשת בטכנולוגיות איראניות, כולל ‘שאהדים’. הניסיון הזה קשור ישירות לאיומים שישראל מתמודדת איתם – מלבנון ועד תימן והכיוון האיראני.

בצבא הישראלי השיבו לבקשת DW שהם לומדים בקפידה את האתגרים בזירות לחימה שונות ונמצאים ‘בחזית’ פיתוח אמצעים נגד האיום הזה. אבל המציאות בשטח מראה: האויב לומד מהר, וההתאמה של צבאות גדולים לעיתים קרובות איטית יותר מהשינויים בשדה הקרב.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר זה חשוב להדגיש: עבור הקהל הישראלי הניסיון האוקראיני הוא כבר לא שאלה של סימפתיה דיפלומטית. זהו משאב בטחוני מעשי, כי נגד ישראל פועלות מבנים שמשתמשות יותר ויותר בטכנולוגיות ובגישות שנבדקו במלחמת רוסיה נגד אוקראינה.

נתניהו דורש פרויקט נגד רחפנים, אך הזמן כמעט נגמר

הנושא כבר לוחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו. התקשורת הישראלית דיווחה שהוא הורה להקים פרויקט מיוחד למאבק באיום הרחפנים. עם זאת, נתניהו עצמו הזהיר: אין לצפות לניסים מהירים, פיתוח פתרונות ידרוש זמן.

אבל הבעיה היא שלצבא ולקהילות בגבול יש מעט זמן. צפון ישראל חי תחת איום מתמיד של התקפות מלבנון, ו’חיזבאללה’ לא רק משגרת רחפנים – היא לומדת, מתקנת טקטיקות ומחפשת נקודות תורפה בהגנה הישראלית.

הפתרונות הנדונים שונים: גילוי חזותי מוקדם, חיישנים אקוסטיים, מערכות תרמיות, נשק מיקרוגל, לייזרים, שימוש בבינה מלאכותית לניתוח נתונים ממצלמות. כל זה יכול להיות חלק מההגנה העתידית. אבל לצבא יש משימה פשוטה וקשה יותר: למצוא אמצעים שניתן ליישם כבר עכשיו.

איומים זולים דורשים תשובות זולות

המומחה הישראלי לרחפנים נרי זין, מנהל סטארט-אפ ההגנה Axon Vision, מדבר בדיוק על זה: צבאות לא יכולים לחכות שנים עד שיפותחו מערכות מושלמות. יש צורך בפתרונות פשוטים, מהירים וזולים ליחידות קטנות, טכנאים ועמדות קדמיות.

החברה שלו עובדת על מערכות שמשתמשות במצלמות חזותיות ותרמיות. הנתונים מנותחים מיד באמצעות בינה מלאכותית, ולאחר מכן המידע על המטרה יכול להיות מועבר למערכות נשק. עם זאת, לדברי זין, האדם נשאר מעורב בקבלת ההחלטות, אם כי בסביבה מסוכנת במיוחד ייתכנו תרחישים אוטונומיים מוגדרים מראש.

השיעור העיקרי כאן הוא כלכלי. אי אפשר להפיל רחפנים זולים ללא סוף עם טילים יקרים. אם מכשיר עולה 400 דולר, והתשובה אליו עולה מיליונים, האויב כבר כופה מודל מלחמה רווחי עבורו.

זין הביא דוגמה מובהקת: גנרל מאיחוד האמירויות דיבר על הוצאות על הדיפת התקפות איראניות, כאשר נגד ‘שאהדים’ שימשו טילים יקרים בעלות של כ-8 מיליון דולר ליחידה. עבור ישראל, שמתמודדת עם איומים מכמה כיוונים בבת אחת, אריתמטיקה כזו מסוכנת במיוחד.

מה זה משנה לישראל

רחפנים על סיבים אופטיים מראים שגם צבא חזק טכנולוגית יכול לעמוד בפני איום שלא מתאים לתוכניות ההגנה הרגילות. ‘כיפת ברזל’, תעופה ולוחמה אלקטרונית קלאסית נשארים חשובים, אבל הם לא מכסים את כל התמונה של המלחמה המודרנית.

אוקראינה עברה את הדרך הזו קודם לא כי רצתה להיות מעבדה למלחמת רחפנים, אלא כי רוסיה כפתה עליה מציאות כזו. עכשיו חלק מהמציאות הזו מגיעה לישראל דרך ‘חיזבאללה’, איראן ומבנים עוינים אחרים.

השאלה כבר אינה האם ישראל תלמד מהחזית האוקראינית. השאלה היא כמה מהר היא תוכל לעשות זאת – והאם תספיק להתאים את הניסיון לפני שרחפנים זולים על סיבים אופטיים יהפכו לאיום המוני על הגבול הצפוני, בסיסים, שריון ומערכות הגנה אווירית.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

אנו זוכרים את המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי — אוקראיני מפורסם, שהוכר כמציל יהודים הן בקהילה היהודית של אוקראינה והן בישראל. עם זאת, עד כה הוא לא קיבל את תואר חסיד אומות העולם.

הסיפור על המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי אנו מספרים בקטגוריה שלנו ” !! היסטוריה ועובדות “, משום שחייו ופעולתו חשובים להבנת הקשרים בין האוקראינים ליהודים, וכן כדי להבין את תפקידו בהצלת יהודים במהלך השואה. סיפור זה עוזר לחשוף דפים חשובים בהיסטוריה המשותפת שלנו, שעשויים לחזק את הכבוד ההדדי והתמיכה בין העמים, וכן תומך בשאיפה להציג את העבר בצורה אובייקטיבית וכנה, ללא עיוותים ופרופגנדה.

המקור – ב- “Ukrainian Jewish Encounter” (UJE).

אנדרי שפטיצקי — אחד מהסמלים הרוחניים של האומה האוקראינית. גרף במוצאו, אחד מהאנשים האמידים בגליציה, הקדיש את עצמו לשירות האדון והגיע לרמת מטרופוליטן. אתגר אמיתי היה שלטון הרוחני בזמן שבו ניסו שלטונות טוטליטריים — גרמניה הנאצית והברית הסובייטית — לכפות שליטה על גליציה. לשפטיצקי היה את ההשפעה הרוחנית הגדולה ביותר כראש הכנסייה היוונית-קתולית באזור בתקופת השואה.

באופן רשמי, כמו שאר הכנסיות הנוצריות באירופה (למעט אחת), הוא בירך את השלטון הגרמני החדש, אך במקביל שפטיצקי היה מעורב באופן פעיל בהצלת יהודים.

בסביבתו הקרובה — לפחות שבעה חסידי אומות העולם, וישראל אינה מכחישה את תפקידו של המטרופוליטן בהצלת יהודים.

עשרות מועמדויות לחסיד אומות העולם

לרשות “הפגישה היהודית-אוקראינית” (UJE) יש תגובה ממורשת השואה “יד ושם” (ירושלים) בנושא הענקת תואר חסיד אומות העולם למטרופוליטן אנדרי שפטיצקי.

הנושא הזה הוא נושא שנוי במחלוקת בשיח היהודי-אוקראיני כבר שנים רבות, והחל משנת 1964, כאשר הרב דוד קגנה, שהציל אותו שפטיצקי, שלח ל”יד ושם” בקשה להעניק לו את התואר הגבוה. את זה סיפר לנו ד”ר יוריאן סקרה עבור UJE, חוקר בכיר במכון לחקר אוקראינה באוניברסיטת הקתולים האוקראינית.

לאחר קבלת עצמאות אוקראינה בשנת 1991, קהילת היהודים האוקראינית שחזרה את עצמה שלחה פעמים רבות בקשות ל”יד ושם” להכיר בשפטיצקי כחסיד אומות העולם.

רעיון זה הוזם ותמך על ידי נציגים ומובילים של הארגונים היהודיים באוקראינה, לפי דבריו של יו”ר ויאד אוקראינה יוסי זיסלס. בפרט נשלחו מכתבים קבוצתיים ל”יד ושם”. גם ידוע כי “החברה היהודית-אוקראינית” בישראל, שנוהלה על ידי אלכסנדר פלדמן ויעקב סוסלנסקי, שלחה בעבר, בשנות ה-1980, בקשה ל”יד ושם” להעניק למטרופוליטן שפטיצקי את התואר “חסיד אומות העולם” לאחר מותו.

מה אומרים ב”יד ושם”

נזכיר כי, לפי חוקי מדינת ישראל, התואר חסיד אומות העולם מוענק לא-יהודים שהצילו יהודים במהלך השואה, לא קיבלו תועלת כלכלית מהמעשה וידעו בעת המעשה שהם מצילים יהודים, מודעים לתוצאות הקשות שיכולות להיות להם עצמם. ההחלטה להעניק את התואר מתקבלת בוועדת “יד ושם”, המורכבת משורדים, חוקרי היסטוריה, רבנים ועוד. ההחלטה מאושרת על ידי בית המשפט העליון של ישראל.

“עד כה לא נמצא אף מסמך אשר יכיל פקודות ישירות מראש הכנסייה היוונית-קתולית להעניק סיוע ליהודים או להסתירם. הדבר מוסבר בסיכון שבו מצויים היו בתקופה זו ובתוצאות עבור האנשים אם דברים אלו היו נופלים לידי המשטר הגרמני. לפי העדויות, המטרופוליטן נתן פקודות בעל פה למשמרים להסתיר את היהודים.”

למרות זאת, כפי שציינה “יד ושם” ל-UJE,

“בשנת 2012 הוקדש פגישה של ועדת ‘יד ושם’ להענקת תואר חסיד אומות העולם לעיון במעמדו של המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי, כאשר נשקלו כל העדויות והמסמכים. הוועדה קיבלה את ההחלטה כי שפטיצקי הציע מקלט ליהודים בזמן השואה.”

כפי שכתב במאמרו “המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי: מבחן לאירופה” ההוגה דעות מיירוסלב מארינוביץ’,

“המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי יחד עם כנסיית היוונית הקתולית שבראשה עמד, ובייחוד עם אחיו קלימנט שפטיצקי, אב המנזר בסטודיו, הקימו רשת הצלה של יהודים שהיו בתהליך השמדת חיים. הערכה היא של כ-200 יהודים ניצלו בזכותם.”

ולמרות זאת, “יד ושם” טוענים כי ישנם מכשולים בהכרתו כחסיד אומות העולם.

כפי שזכור מד”ר יורי סקרה, בשעת סקירת תיקו ב”יד ושם” בשנות ה-1960 הקשו את התהליך בכך שבמידה והכנסייה של כל דת תיוכר כחסיד, אז בעצם היא נחשבת כמעורבת בהצלת יהודים.

עם זאת, לא ניתן לומר זאת לגבי כל דת נוצרית אחרת. רק האחוות של עדי יהוה סירבו לתת שבועה להיטלר בצורה כוללת בשואה. לשם כך, הם הוסרו בהגדרה כ”אויבים” והושמו בקלגרים, שם נמשו איתם אזיקים בלאום מוביל

אנו זוכרים את המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי — אוקראיני מפורסם, שהוכר כמציל יהודים הן בקהילה היהודית של אוקראינה והן בישראל. עם זאת, עד כה הוא לא קיבל את תואר חסיד אומות העולם.

הסיפור על המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי אנו מספרים בקטגוריה שלנו ” !! היסטוריה ועובדות “, משום שחייו ופעולתו חשובים להבנת הקשרים בין האוקראינים ליהודים, וכן כדי להבין את תפקידו בהצלת יהודים במהלך השואה. סיפור זה עוזר לחשוף דפים חשובים בהיסטוריה המשותפת שלנו, שעשויים לחזק את הכבוד ההדדי והתמיכה בין העמים, וכן תומך בשאיפה להציג את העבר בצורה אובייקטיבית וכנה, ללא עיוותים ופרופגנדה.

המקור – ב- “Ukrainian Jewish Encounter” (UJE).

אנדרי שפטיצקי — אחד מהסמלים הרוחניים של האומה האוקראינית. גרף במוצאו, אחד מהאנשים האמידים בגליציה, הקדיש את עצמו לשירות האדון והגיע לרמת מטרופוליטן. אתגר אמיתי היה שלטון הרוחני בזמן שבו ניסו שלטונות טוטליטריים — גרמניה הנאצית והברית הסובייטית — לכפות שליטה על גליציה. לשפטיצקי היה את ההשפעה הרוחנית הגדולה ביותר כראש הכנסייה היוונית-קתולית באזור בתקופת השואה.

באופן רשמי, כמו שאר הכנסיות הנוצריות באירופה (למעט אחת), הוא בירך את השלטון הגרמני החדש, אך במקביל שפטיצקי היה מעורב באופן פעיל בהצלת יהודים.

בסביבתו הקרובה — לפחות שבעה חסידי אומות העולם, וישראל אינה מכחישה את תפקידו של המטרופוליטן בהצלת יהודים.

עשרות מועמדויות לחסיד אומות העולם

לרשות “הפגישה היהודית-אוקראינית” (UJE) יש תגובה ממורשת השואה “יד ושם” (ירושלים) בנושא הענקת תואר חסיד אומות העולם למטרופוליטן אנדרי שפטיצקי.

הנושא הזה הוא נושא שנוי במחלוקת בשיח היהודי-אוקראיני כבר שנים רבות, והחל משנת 1964, כאשר הרב דוד קגנה, שהציל אותו שפטיצקי, שלח ל”יד ושם” בקשה להעניק לו את התואר הגבוה. את זה סיפר לנו ד”ר יוריאן סקרה עבור UJE, חוקר בכיר במכון לחקר אוקראינה באוניברסיטת הקתולים האוקראינית.

לאחר קבלת עצמאות אוקראינה בשנת 1991, קהילת היהודים האוקראינית שחזרה את עצמה שלחה פעמים רבות בקשות ל”יד ושם” להכיר בשפטיצקי כחסיד אומות העולם.

רעיון זה הוזם ותמך על ידי נציגים ומובילים של הארגונים היהודיים באוקראינה, לפי דבריו של יו”ר ויאד אוקראינה יוסי זיסלס. בפרט נשלחו מכתבים קבוצתיים ל”יד ושם”. גם ידוע כי “החברה היהודית-אוקראינית” בישראל, שנוהלה על ידי אלכסנדר פלדמן ויעקב סוסלנסקי, שלחה בעבר, בשנות ה-1980, בקשה ל”יד ושם” להעניק למטרופוליטן שפטיצקי את התואר “חסיד אומות העולם” לאחר מותו.

מה אומרים ב”יד ושם”

נזכיר כי, לפי חוקי מדינת ישראל, התואר חסיד אומות העולם מוענק לא-יהודים שהצילו יהודים במהלך השואה, לא קיבלו תועלת כלכלית מהמעשה וידעו בעת המעשה שהם מצילים יהודים, מודעים לתוצאות הקשות שיכולות להיות להם עצמם. ההחלטה להעניק את התואר מתקבלת בוועדת “יד ושם”, המורכבת משורדים, חוקרי היסטוריה, רבנים ועוד. ההחלטה מאושרת על ידי בית המשפט העליון של ישראל.

“עד כה לא נמצא אף מסמך אשר יכיל פקודות ישירות מראש הכנסייה היוונית-קתולית להעניק סיוע ליהודים או להסתירם. הדבר מוסבר בסיכון שבו מצויים היו בתקופה זו ובתוצאות עבור האנשים אם דברים אלו היו נופלים לידי המשטר הגרמני. לפי העדויות, המטרופוליטן נתן פקודות בעל פה למשמרים להסתיר את היהודים.”

למרות זאת, כפי שציינה “יד ושם” ל-UJE,

“בשנת 2012 הוקדש פגישה של ועדת ‘יד ושם’ להענקת תואר חסיד אומות העולם לעיון במעמדו של המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי, כאשר נשקלו כל העדויות והמסמכים. הוועדה קיבלה את ההחלטה כי שפטיצקי הציע מקלט ליהודים בזמן השואה.”

כפי שכתב במאמרו “המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי: מבחן לאירופה” ההוגה דעות מיירוסלב מארינוביץ’,

“המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי יחד עם כנסיית היוונית הקתולית שבראשה עמד, ובייחוד עם אחיו קלימנט שפטיצקי, אב המנזר בסטודיו, הקימו רשת הצלה של יהודים שהיו בתהליך השמדת חיים. הערכה היא של כ-200 יהודים ניצלו בזכותם.”

ולמרות זאת, “יד ושם” טוענים כי ישנם מכשולים בהכרתו כחסיד אומות העולם.

כפי שזכור מד”ר יורי סקרה, בשעת סקירת תיקו ב”יד ושם” בשנות ה-1960 הקשו את התהליך בכך שבמידה והכנסייה של כל דת תיוכר כחסיד, אז בעצם היא נחשבת כמעורבת בהצלת יהודים.

עם זאת, לא ניתן לומר זאת לגבי כל דת נוצרית אחרת. רק האחוות של עדי יהוה סירבו לתת שבועה להיטלר בצורה כוללת בשואה. לשם כך, הם הוסרו בהגדרה כ”אויבים” והושמו בקלגרים, שם נמשו איתם אזיקים בלאום מוביל

• הירומן מארק (סְטֵק);
• הכמר נִיקָנוֹר (דֵיינֵגה) — עוזר ארכיבישוף של הסביבה היוונית-קתולית בלבוב בתקופת המחתרת והכמורה היחידה ששרדו עד 2024;
• הירומן דניאל (טימצ’ין);
• הכמרים הסכימיים לוקה (שיאן) ותיאודוסיוס (ציבריבסקי).

כמו כן, המטרופוליטן שפטיצקי היה קרוב לאדם מקיבוץ המזרח הגרופי, חסיד אומות העולם ואסוס פלאור שמורו, שנשאר לתמוך ברבים ממכירת חפץ וחולה.

“אני תומך לחלוטין בכך שהמטרופוליטן אנדרי שפטיצקי יוכר כחסיד אומות העולם. הוא זכאי לכבוד הזה פעמים רבות. זה לא רק דעתי, אלא גם עמדת הקהילות היהודית של אוקראינה שהעניקו למטרופוליטן שפטיצקי את תואר החסיד של אוקראינה. אני מאמין כי חוקרי הדור החדש ב’יד ושם’ יגיעו לסיכום הזה,” אומר א. פודולסקי.

הוא מאמין שהסיבה לכך ששפטיצקי לא הוכר כחסיד אומות העולם עד היום נובעת מהיעדר עונש על פשעים של הלניניזם, הסטליניזם וגולאג, בניגוד לפשעים של הסוציאליזם הנאצי.

“היעדר עמדת ביניים בין המעצמות הבינלאומיות ביחס לפשעים של הסוציאליזם הסטליני השפיעה על החלטות האנשים ב’יד ושם’. דבר זה הפך לגורם שהוביל לכך שרוסיה יכלה לפגוע באוקראינה כיום. לדעתי, המלחמה הזאת אמורה להאיץ את קבלת ההחלטות ב’יד ושם’ בעד המטרופוליטן שפטיצקי כחסיד אומות העולם,” מסיים א. פודולסקי.

מחבר – מרגריטה אורמוצדזי – מקור – ב- “Ukrainian Jewish Encounter” (UJE).

מרגריטה אורמוצדזי היא המפיקה והמייסדת של פרויקט “מילת החסיד” (Word of the Righteous), העוסקת בהצלת יהודים על ידי אוקראינים בזמן השואה.

NAnews – חדשות ישראל‼️: סיפורו של המטרופוליטן אנדרי שפטיצקי הוא חלק חשוב מהזיכרון ההיסטורי המשותף, והוא מאיר את תרומתו המובילה בהצלת יהודים בזמן השואה.

בקטגוריה “!! היסטוריה ועובדות” אנו מבצעים דגש על איך פעולתו תורמת לחיזוק כבוד הדדי בין האוקראינים והיהודים, ועוזרת להבין נכון את העבר, ללא עיוותים ופרופגנדה. גלו יותר על תרומתו של המטרופוליטן בהצלת העם היהודי ותפקידו המורכב בהיסטוריה.

«חברים ישראלים של אוקראינה» בפרויקט של איליה אקסלרוד «גשרים של תקווה»: איך המתנדבים חיברו את המדינה אחרי 7 באוקטובר. כרוניקה של רוח האדם - 02.06.2026 - Новости Израиля

ליד קייב נפתח ‘אוקספורד של ישיבות העולם’: קומפלקס חינוכי יהודי ב-8 מיליון יורו על רקע המלחמה - 02.06.2026 - Новости Израиля

“אני עומד עם ישראל”: זינצ’נקו, ישראל וכספי ההעברות של השייח’ים – הכדורגלן האוקראיני מצא את עצמו במרכז עלילה פוליטית - 02.06.2026 - Новости Израиля
…

בתל אביב-יפו פועל המרכז התרבותי האוקראיני — מקום שבו התרבות האוקראינית בישראל קיימת לא רק “בחגים”, אלא בקצב העירוני הרגיל.

זהו מקום לתערוכות, מפגשים, הרצאות ואירועי קהילה, אליו מגיעים לא רק אוקראינים, אלא גם ישראלים, שחשוב להם להבין את השכנים והשותפים לא דרך כותרות, אלא דרך אנשים ומשמעויות.

מהו המרכז הזה ולמה הוא נחוץ בישראל

המרכז קשור לשגרירות אוקראינה במדינת ישראל ופועל כנקודת נוכחות תרבותית של אוקראינה בעיר.

אם לומר בפשטות: זהו מרחב שבו ניתן לראות, לשמוע ו”לגעת” באוקראינה דרך התרבות — ללא אידיאולוגיה מיותרת וללא רשמיות, שלעיתים מרתיעה.

המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב התחיל ב-13 באוקטובר 2021 — בהודעות על הפתיחה זה נקרא תחילת עבודה במצב ניסיוני.

בנפרד בעמוד שגרירות אוקראינה במדינת ישראל מצוין שהמרכז פועל “מאוקטובר 2021” ושקודם לכן היה בבת ים.

איפה נמצא

הכתובת שמשתמשים בה בהודעות ובמידע:

רחוב ירמיהו 22, תל אביב, ישראל.

איך להגיע – https://maps.app.goo.gl/YdLnoL4dH34XU7cP6

לקהל הישראלי נוח להסביר כך: זו כתובת עירונית רגילה, לא “איפשהו בפרברים”, וניתן להגיע כמו לכל מקום בתל אביב — העיקר לבדוק את זמן האירוע הספציפי.

אילו אירועים מתקיימים שם

מניסיון של מקומות דומים ומהאופן שבו בנויים ההודעות שלהם, סט הפורמטים בדרך כלל נראה כך:

תערוכות והצגת פרויקטים.

שיחות פומביות והרצאות — מהיסטוריה ותרבות ועד נושאים עכשוויים.

ערבים לקהילה: מפגשים אינטימיים, קריאות, מוזיקה, פורמטים שיחתיים.

לפעמים מופיעים שיעורים מעשיים — למשפחה, לנוער, לעולים חדשים, לקבוצות מתנדבים.

מה נוח בזה לישראלי: אתם יכולים להגיע “לערב אחד”, ולעזוב עם הבנה של הקשר, שמשנה אחר כך את תפיסת החדשות והשיחות ברשתות החברתיות.

למה זה חשוב לישראל

ישראל חיה במציאות שבה דיפלומטיה תרבותית — אינה הפשטה, אלא חלק מהביטחון היומיומי, היציבות החברתית והיחסים עם השכנים והשותפים.

בדיוק בגלל זה חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מתמקדת באופן קבוע במקומות כאלה: לפעמים שיחה תרבותית רגועה אחת נותנת יותר מעשרות דיונים רגשיים “בתגובות”.

בסביבה הישראלית זה גם דרך לשמור על גשרים בין קהילות — ללא לחץ, ללא סיסמאות, אלא עם קשרים אמיתיים ונורמליות אנושית.

אם אתם רוצים להציע את האירוע שלכם או שותפות

הדרך הכי יעילה — לא “פוסט לשום מקום”, אלא מכתב קצר: מי אתם, מה אתם רוצים לעשות, לאיזו קהל, באיזו שפה, איזה פורמט וכמה אנשים אתם מצפים.

למארגנים בדרך כלל קריטי להבין שני דברים: האם זה יהיה בטוח ומובן לקהל המקומי, והאם המקום התרבותי לא הופך לעצרת פוליטית.

מה אפשר לעשות ממש עכשיו

אם אתם ישראלים ורוצים פשוט להבין — התחילו מאירוע אחד ותראו אם זה “שלכם” או לא.

אם אתם מהקהילה האוקראינית — השתמשו במרכז כמקום שבו אפשר לא רק להתגעגע לבית, אלא גם להתאסף סביב עניינים אמיתיים: אמנות, שפה, תמיכה ותקשורת.

ואם אתם מדיה או פעילים עירוניים — נקודות כאלה עוזרות להסביר את הסדר היום האזורי המורכב בשפה אנושית נורמלית, ללא חימום יתר וללא תוויות זולות.

איך ליצור קשר אם אתם רוצים להגיע או לברר פרטים

פרטי הקשר המצוינים:

טלפון: 054-352-4326

דואר אלקטרוני: zoryan.kis@mfa.gov.ua

עקבו אחרי ההודעות על האירועים המתקיימים ב”מרכז התרבותי האוקראיני”:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61561521344927

כאן יש ניואנס חשוב: מרכזים כאלה חיים לעיתים קרובות לפי הלוגיקה של “מאירוע לאירוע”, ולכן עדיף לבדוק את שפת האירוע, פורמט הכניסה והצורך בהרשמה, גם אם נראה לכם ש”זה רק תערוכה”.